דדי פרלמוטר

איש מחשבים, מהנדס ומנהל ישראלי

דוד (דדי) אלימלך פרלמוטר (נולד ב-13 בנובמבר 1953) הוא איש מחשבים, מהנדס ומנהל ישראלי, שהיה סגן נשיא בכיר בחברת אינטל העולמית. מייסד עמותת "משלנו" לבני יורדים ישראלים.

דדי פרלמוטר
לידה 13 בנובמבר 1953 (בן 70)
מדינה ישראלישראל ישראל
השכלה הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה מפלגת גשר עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

פרלמוטר נולד וגדל ברמת גן. שירת בצה"ל כלוחם בחטיבת הצנחנים, ולאחר שאחיו, עמירם, נהרג במלחמת יום הכיפורים, עבר לשרת באגף המודיעין.

ב-1980, לאחר שסיים לימודי הנדסת חשמל בטכניון, הצטרף לחברת אינטל. תחילה עבד במרכז הפיתוח של אינטל ישראל, וב-1984 היה אחראי על קבוצת פיתוח המעבדים המתמטיים של אינטל, i387. ב-1987 זכה בפרס נשיא המדינה לחדשנות בפיתוח תעשייתי עבור אותו מעבד. בסוף שנות ה-80 של המאה ה-20 מונה למנהל של קבוצת אדריכלות מעבדים ובתחילת שנות ה-90 של המאה ה-20 התמנה כאחראי על הובלת פיתוח מעבדי הפנטיום, ולאחר מכן ניהל חלק מקווי המוצר של מעבדים אלו. ב-1992 עבר לארצות הברית ומונה למנהל האחראי על פיתוח מעבדי פנטיום פרו ופנטיום 2. ב-1995, התמנה למנהל מרכז הפיתוח של החברה בחיפה; בתקופה זו פותח במרכז מעבד הסנטרינו. ב-2001, מונה לסגן נשיא החברה ולמנהל קבוצת הפלטפורמות הניידות של אינטל. בתפקידו זה היה האחראי על התכנון, על הפיתוח ועל השיווק של פתרונות אינטל עבור פלח שוק המחשוב הנייד.

ב-2006 עבר לארצות הברית וקיבל אחריות על כל ההחלטות הטכנולוגיות הנוגעות לפיתוח מעבדים באינטל. ב-2009 מונה למנהל משותף של חטיבת ארכיטקטורת השבבים ולאחר מכן סמנכ"ל מוצרים וסגן נשיא בכיר.

באינטל הוביל פרלמוטר את התפיסה, לפיה עדיף לחברה להתמקד בפיתוח מעבד חדש המיועד למחשבים ניידים תוך שימת דגש על חיסכון באנרגיה, במקום על הגדלת הביצועים בלבד. בנוסף, סבר כי חלקה של אינטל בבניית מוצר צריך להיות רחב יותר, בכלל זה פיתוח שירותים ותוכנות מעבר לחומרה עצמה[1].

ב-23 באוקטובר 2013 הודיע על כוונתו לעזוב את אינטל[2], מספר חודשים לאחר שדירקטוריון החברה מינה בריאן קרזניץ' למנכ"ל החברה, במקום פול אוטליני. עם מינויו של קרזניץ' למנכ"ל הוא הוביל שינוי מערכתי שרוקן, למעשה, את תפקידו של פרלמוטר מסמכויותיו. ב-21 בפברואר 2014, עת מלאו 34 שנים לעבודתו באינטל, עזב פרלמוטר את תפקידו וחזר לישראל.

במאי 2014 מונה לדירקטור בחברת השבבים הישראלית מלאנוקס[3]. הוא יושב-ראש משותף של ״המועצה הציבורית לקידום היי-טק בחברה הערבית״[4], מייסודה של עמותת צופן. נכון לשנת 2021 הוא מכהן כדירקטור בחברת "מאסיבית".

ב-17 בפברואר 2019 הצטרף פרלמוטר למפלגת "גשר", במסגרתה התמודד בבחירות לכנסת העשרים ואחת ושובץ במקום השני ברשימה, אך המפלגה לא עברה את אחוז החסימה[5].

בשנת 2021 יצא לאור ספרו "מוליכים להצלחה" (בהוצאת ידיעות ספרים), מדריך להתמודדויות בעולם העסקי וכלי לתיקון החברה הישראלית.

בספטמבר 2021 מונה פרלמוטר ליו"ר הוועדה הבין-משרדית להגדלת ההון האנושי בענף ההייטק. הוועדה הגישה דוח ביניים ביולי 2022 שאומץ על ידי הממשלה בספטמבר 2022 והגישה דו"ח סופי בנובמבר 2022.[דרוש מקור]

בשנת 2023 קיבל מהטכניון תואר דוקטור לשם כבוד על תרומתו לתעשיית ההייטק בישראל[6]

חיים אישיים עריכה

פרלמוטר נשוי ואב לארבעה ומתגורר בחיפה.

פרלמוטר, בצוותא עם אשתו חיה, הקימו בארצות הברית את עמותת "משלנו", אשר פועלת בקרב ילדיהם של ישראלים שהיגרו לארצות הברית, בעיקר בקמפוסים בקליפורניה, פלורידה ומדינת ניו יורק; העמותה פועלת בשיתוף ההסתדרות הציונית, הסוכנות היהודית ותנועת הצופים. מטרות העמותה הן חיזוק הזהות הישראלית-יהודית, בניית קהילת סטודנטים ישראלית-אמריקאית חזקה, חיזוק קשרי משפחה וזהות יהודית סביב ערכים יהודיים משותפים, קידום תחושת השייכות באמצעות בניית ידע ונוחות במסורת והיסטוריה יהודית, וחיזוק הקהילה הרחבה יותר - פיתוח מבוגרים אמריקאים-ישראלים צעירים, המנהיגים העתידיים בקהילותיהם. פרלמוטר כיהן כיו"ר העמותה וכיום הוא חלק מוועדת ההיגוי.

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה