היי-טק

היי-טק (באנגלית: High Tech ולפעמים Hi Tech, קיצור של High Technology; בעברית: טֶכְנוֹלוֹגְיָה עִלִּית, תַּעֲשִׂיָּה עִלִּית) הוא שמן הכולל של התעשיות העוסקות בטכנולוגיה מתקדמת (ולכן גם נקראת תעשייה עתירת ידע). המונח מתייחס פעמים רבות לתעשיות הקשורות לעולם המחשוב, אך גם לתעשיות האלקטרוניקה, הביוטכנולוגיה ואחרות.

היסטוריה

ראשית הדרך

תעשיית המחשוב קיימת כבר משנות ה-60. בשנות השבעים התפתחו בארצות הברית עסקי חומרה ותוכנה קטנים שנקראו "חברות חצר אחורית" משום שהוקמו במחסנים של בתים פרטיים בתקציב מינימלי. כמה מהחברות האלה הצליחו מאוד והמודל הצית את דמיונו של דור שלם של יזמים (לדוגמה, ממציא הגיליון האלקטרוני היה מיליארדר כבר בשנות ה-70).

ראשית תעשיית ההיי-טק בישראל הייתה במסגרות ממשלתיות, בחיל המדע שלימים הפך לרשות לפיתוח אמצעי לחימה, לתעשייה האווירית לישראל ולגופים נוספים. אבן הדרך הראשונה של התעשייה הפרטית הייתה הקמתה של חברת אלרון על ידי עוזיה גליל, ובתמיכתו של דן טולקובסקי.

שנות ה-90

מושג ההיי-טק עצמו הפך שגור בסוף שנות ה-80 ובתחילת שנות ה-90, במקביל לגידול העצום בשימוש באינטרנט. בתקופה זו נוסדו חדשות לבקרים חברות היי-טק קטנות, רובן כיוזמה פרטית המבוססת על רעיון בודד לתוכנה או חומרה מסוימים. לעיתים, חברות אלו - חברות ההזנק (Startup) - נקנו על ידי חברות גדולות יותר, לעיתים תמורת כסף רב.

במחצית שנות התשעים נטבע מושג הכלכלה החדשה ומניות רבות הונפקו בציפייה לרווחים גדולים. ערכן "על הנייר" של חברות רבות היה גבוה בהרבה מערכן בפועל; עובדים גויסו והתחלפו בקצב מסחרר, אשר הצביע על הדינמיות הרבה של הענף. תופעות אלו הביאו לכינוי "בועת ההיי-טק" לדבוק בַתעשייה. בתחילת שנות ה-2000, כשהתחזיות לא התממשו וכשהתברר ששוק האינטרנט מתפתח לאט מהמצופה, דוּבּר על "פיצוץ הבועה": חברות היי-טק רבות נסגרו ואלפי אנשי מחשבים צעירים (שכן בינתיים הפכו לימודי מדעי המחשב לתחום פופולרי ביותר באוניברסיטאות) מצאו עצמם מחוסרי עבודה. בשנת 2004 החלה התאוששות בתחום, וחברות היי-טק רבות החלו מחדשות את גיוסי העובדים.

מרכזי היי-טק

מרכז IBM ישראל. מספר העובדים שהועסקו במערכי הפיתוח והמחקר של יבמ בישראל בשנת 2008 היה מעל 700 איש.

מאז שנות ה-90 התפתחו בעולם מרכזי היי-טק, מקומות בהם נוצרו תנאים מסוימים שפיתו חברות היי-טק לפתוח מפעלים וסניפים בהם. הגורמים לכך משתנים ממקום למקום: בהודו (שבה מתרכזת תעשיית ההיי-טק באזור העיר בנגלור) ובמלזיה זהו כוח האדם הזול, באירלנד - הטבות מס משמעותיות לחברות אשר סייעו להתפתחות התחום, ובישראל - למרות כוח האדם היקר - המקוריות המחשבתית והתעוזה העסקית. בארצות הברית נחשב "עמק הסיליקון" שבקליפורניה למרכז תעשיית ההיי-טק, וחשיבותו בינלאומית; שם המקום הפך סמל לתעשיית ההיי-טק (כך, למשל: "בבנגלור נמצא 'עמק הסיליקון' של הודו"). הסיליקון שבשם המקום מתייחס לצורן, היסוד הכימי ממנו מייצרים טרנזיסטורים, אבני הבסיס של שבבי האלקטרוניקה. תעשיית ההיי-טק בישראל מרוכזת בעיקרה באזור גוש דן, אך היא משתרעת עד חיפה בצפון, ירושלים במזרח ובאר שבע בדרום. אזור זה זכה לכינוי סיליקון ואדי.

בישראל

נכון למאי 2012, כרבע מהחברות הנסחרות בבורסה לניירות ערך בתל אביב הן חברות היי-טק (141 מתוך 563) אך הן מהוות רק כ-12% (18 מיליארד דולר) מסך שווי החברות. מנתונים אלה הבורסה מוציאה את שלוש חברות הפארמה הנסחרות בתל אביב שאומנם נופלות תחת ההגדרה של "טכנולוגיה מתקדמת", אך בשל גודלן הלא פרופורציונלי של כ-30% מסך השווי בבורסה (בעיקר חברת טבע) הן נכללות בקטגוריה נפרדת. חברות ההייטק הנסחרות בתל אביב מתחלקות כדלקמן:

סוג	מספר חברות	שווי שוק במיליארדי דולרים
אלקטרוניקה ואופטיקה	15	0.7
תעשייה ביטחונית	6	1.6
ביומד	59	3.6
השקעות בהיי-טק	8	0.1
יצרני מוליכים למחצה	4	3.9
קלינטק	8	0.8
שירותי טכנולוגיה	12	0.8
תוכנה ואינטרנט	20	3.3
תקשורת	9	3.2

חברות בולטות

שם	שנת הקמה	יזמים	תחום	מוצרים	הערות
יבמ ישראל	1949	IBM העולמית	מערכות מידע	חומרה תוכנה יועץ והטמעה
טלרד	1951	כור תעשיות	טלקומוניקציה	ציוד תקשורת	נסחרת בבורסה לניירות ערך בתל אביב
מלם תים	1952		מערכות מידע		במקור "מרכז למיכון משרד" נוסדה כיחידת סמך של משרד האוצר, בשנת 1982 הפכה לחברה ממשלתית בשם "מלם מערכות" שמוזגה עם "תים מחשבים ומערכות" ב-2007
תדיראן	1960		אלקטרוניקה	מוצרי חשמל, אלקטרוניקה ותקשורת	הוקמה ממיזוג של שני מפעלים מפעל האלקטרוניקה "תדיר" ומפעל הסוללות "ראן" שהוקם בשנת 1933
ECI Telecom	1961		טלקומוניקציה	ציוד תקשורת	הוקמה ממיזוג של החברות רדיו קליפר, שייצרה מקלטי רדיו, וחברת אלקטרוניקה לישראל
אלרון	1961	עוזיה גליל	אלקטרוניקה		הפכה לחברת החזקות הנסחרת בבורסה לניירות ערך בתל אביב
מוטורולה ישראל	1964	משה בסין ומוטורולה העולמית	טלקומוניקציה	ציוד תקשורת	הייתה ממובילות טכנולוגיית התקשורת בישראל, החל מעשור השני של המאה ה-21 הצטמצמה פעילותה.
אלביט	1966	אלרון ומשרד הביטחון	אלקטרוניקה	מערכות מחשוב, מערכות צבאיות, טלוויזיות	בשנת 1996 פוצלה לאלביט מערכות, אלביט הדמיה רפואית ואלביט
סאיטקס	1968	אפי ארזי	אלקטרוניקה	מערכות קדם דפוס, מכונות דפוס	פעילות הקדם-דפוס נמכרה לחברת "קריאו" ובהמשך לקודאק, פעילות ההדפסה בפורמט רחב, נמכרה לחברת היולט פקארד
טכם	1969		תוכנה		נוסדה בשם "טכנולוגיה מתקדמת בע"מ" והייתה הבסיס שעליו הוקמה חברת המחשוב "נס טכנולוגיות" בשנת 1999
אלסינט	1972	אברהם סוחמי ואלרון	מיכשור רפואי	מערכות להדמיה רפואית, טומוגרפיה ממוחשבת, ודימות תהודה מגנטית	חטיבת הטומוגרפיה נמכרה לחברת פיליפס פעילויות הדמיית תהודה מגנטית והרפואה הגרעינית נמכרה לג'נרל אלקטריק
דיגיטל ישראל	1973	DEC	מערכות מידע	מחשבים ותוכנה	ב-1998 נרכשה החברה העולמית על ידי קומפק
אינטל ישראל	1974	דב פרוהמן ואינטל	מוליכים למחצה	מיקרו־מעבדים ומעגלים משולבים	ייצוא אינטל היווה כ- 10% מכלל הייצוא של ישראל ב-2012.
קבוצת רד-בינת	1975	יהודה וזהר זיסאפל	טלקומוניקציה	קבוצת חברות העוסקת באלקטרוניקה ותקשורת	במסגרת הקבוצה הוקמו כ-30 חברות היי-טק עצמאיות
אינדיגו	1977	בני לנדא	אלקטרוניקה	מכונות דפוס דיגיטלי	נמכרה לחברת היולט פקארד
אורבוטק	1981		אלקטרוניקה	מערכות אופטיות אוטומטיות לבדיקת מעגלים מודפסים	מיזוג של חברת "אורבוט" ו"אופטרוטק", נרכשה על ידי חברת KLA-Tencor בשנת 2018
אמדוקס	1982		תוכנה	תוכנה למערכות בילינג ולמדריכים מסווגים ("דפי זהב")	נסחרת בבורסה לניירות ערך בניו יורק
קומברס	1982	בועז משעולי, קובי אלכסנדר ויחיעם ימיני	תוכנה	תאים קוליים לרשתות טלפוניה	החל מעשור השני של המאה ה-21 הצטמצמה פעילותה, או נמכרה
סאפיינס	1982	צבי מסיני, שי סולה, רון צוקרמן ושאול שני	תוכנה	פיתוח תוכנה לתעשיית הביטוח	נסחרת בבורסה לניירות ערך בתל אביב ובנאסד"ק
מג'יק תעשיות תוכנה	1983	דויד אסיא, יקי דוניץ	תוכנה	כלים לפיתוח יישומים ארגונים ואינטגרציה בין מערכות מידע	נסחרת בבורסה לניירות ערך בתל אביב ובנאסד"ק
פורמולה מערכות	1985	דני גולדשטיין	תוכנה		הפכה לחברת החזקות הנסחרת בבורסה לניירות ערך בתל אביב, שמחזיקה במטריקס חברת שירותי טכנולוגיית מידע הגדולה בישראל
נייס מערכות	1986		תוכנה	פיתוח וייצור של מערכות תקשורת ממוחשבת	נסחרת בבורסה לניירות ערך בתל אביב ובנאסד"ק
גילת רשתות לווין	1987		טלקומוניקציה	פיתוח והתקנה של תחנות לוויין זעירות לתקשורת	נסחרת בבורסה לניירות ערך בתל אביב ובנאסד"ק
מרקורי	1989	אריה פיינגולד	תוכנה	פתרונות לבדיקה אוטומטית של תוכנה ואופטימיזציה של טכנולוגיה לעסקים	נמכרה לחברת היולט פקארד
מיקרוסופט ישראל	1989		תוכנה
צ'קפוינט	1993	גיל שויד, מריוס נכט, שלמה קרמר	תוכנה	מפתחת תוכנת פיירוול להגנה על רשתות מחשבים	נסחרת בנאסד"ק
מלאנוקס	1999		אלקטרוניקה	פיתוח וייצור של מוצרים ורכיבים אלקטרוניים למערכות תקשורת	נסחרת בנאסד"ק
HP ישראל	1998		מערכות מידע	חומרה תוכנה יועץ והטמעה
גוגל ישראל	2005		אינטרנט	שירותי חיפוש מידע ופרסום באינטרנט, רשתות חברתיות מקוונות ("גוגל+") ומערכת הפעלה אנדרואיד
אפל ישראל	2011			מוצרי אלקטרוניקה, תוכנות מחשב ומחשבים אישיים

ריכוזי חברות

נכון ל-2016, שלוש הערים בהן התרכז המספר הגדול ביותר של חברות היי-טק היו תל אביב עם כ-1,500 חברות, רעננה עם כ-427 והרצליה עם כ-415.

הכשרת עובדי הייטק

בישראל מתקיימים לימודי תעודה להכשרת עובדים למקצועות ההייטק. בקורסים אלה ניתן לרכוש כלים בתחומים הנדרשים בתעשיית ההייטק כגון תכנות, רשתות מחשבים, אבטחת מידע, מערכות מידע, חומרה ועוד. לימודי התעודה נערכים במכללות פרטיות ובחברות תוכנה שבהן פועל גם מערך הכשרת עובדים.

מתוך צורכי התעשייה בעובדים צמחו גם מסלולי הכשרה אינטנסיביים, הידועים גם בשם בוטקאמפ (Bootcamp). ההכשרות מתקיימות במקרים רבים על ידי חברות תוכנה, אורכן הוא כמה חודשים מרוכזים, לאחר תקופת ההכשרה הסטודנטים משתלבים בשורות החברות בתפקידי מפתחים.

בשנת 2018 יצאה רשות החדשנות בתוכנית סיירות תכנות, מתוך מטרה לענות על חוסר בכוח אדם בהייטק הישראלי. הסיירות הן הכשרות חוץ אקדמיות שבהן מכשירים מתכנתים ועובדים בתחום מדעי הנתונים, הן מתקיימות בשיתוף עם עמותות וחבורת הכשרה, מרביתן מיועדות לאקדמאים בתחומי מדעי המחשב, מדעים והנדסה.

במועצה להשכלה גבוהה פועלים להעלאת מספר הסטודנטים הלומדים את מקצועות ההייטק וההנדסה בישראל. בין היתר מתמקדים במתן תמריצים למוסדות לימוד ללימוד מסלולים במקצועות ההייטק ופיתוח של תשתיות ההוראה. במל"ג אושר גם תואר ראשון בלימודי הייטק, מסלול לתואר אקדמי שבו מקבלים הסטודנטים הכשרה למקצועות ההייטק, שפותח מתוך שאיפה להגדיל את מספר הסטודנטים למקצועות מדעי החברה המשתלבים בתעשיית הטכנולוגיה העילית.

ראו גם

• טכנולוגיית מידע
• ניהול מוצר
• הצלחת הלקוח

קישורים חיצוניים

• Themarker IT - מגזין חדשות היי-טק ישראלי
• ענבל אורפז‏, DNA של יזמות: סוד ההצלחה של ההי-טק בישראל, באתר וואלה!‏, 18 בינואר 2012
• עופר מתן, ‏הצד האפל של ההיי–טק, באתר "ידיעות אחרונות", 18 באפריל 2019
• גלובס DUNS 100 ענף ההייטק והטכנולוגיה 2015
• איגוד ההיי-טק הישראלי באתר התאחדות התעשיינים בישראל