דוד טברסקי (בוהוש)

אדמו"ר בדור השלישי בחסידות בוהוש

רבי דוד טברסקי (כונה ר' דוד'ל; לקראת סוף שנת ה'תרמ"ב, 1882 לערך – כ"א בכסלו ה'תרצ"ד, 1934) היה אדמו"ר בדור השלישי בחסידות בוהוש לצד גיסו רבי מנחם מנדל פרידמן.

דוד טברסקי
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
כינוי ר' דוד'ל
האדמו"ר מבוהוש ה־3
ה'תרפ"גה'תרצ"ד
מקביל ל רבי מנחם מנדל פרידמן

ביוגרפיה עריכה

נולד בבוהוש לרב מרדכי זוסיא טברסקי, לימים האדמו"ר מטריסק בהוצלס, ולחוה גיטל, בתו של הרב יצחק פרידמן האדמו"ר הראשון מבוהוש. נקרא על שם דוד סבו, הרב דוד טברסקי מטולנה, שנפטר בי' באייר תרמ"א, קצת יותר משנה לפני כן.

עד גיל שבע שהה בבית הסבא רבה – הרב אברהם מטריסק. משנפטר הסב, חזר לבית הוריו בבוהוש. בשנת תרנ"א עבר יחד עם הוריו לעיר הוצלס שבמחוז חרסון, שם מונה אביו לאדמו"ר. נישא לגיטל, בת דודו הרב ישראל שלום יוסף פרידמן, האדמו"ר השני מבוהוש. לאחר נישואיו חזר לבוהוש ונסמך על שולחן חותנו. יחד עמו עבר לבוהוש מורו הפרטי מילדות הרב יואל צימרמן, שם המשיכו בלימודיהם. בשנת תרס"ט מונה יחד עם גיסו הרב מנחם מנדל פרידמן לנשיא ישיבת "בית ישראל" שהקים חותנו. על אף היותו ידוע בחולשתו הפיזית התעסק גם בפעילות ציבורית, טיפל בפליטים הרבים שהגיעו לרומניה במהלך מלחמת העולם הראשונה וארח רבים מהם בביתו במשך שבועות.

בסוף חודש תשרי תרע"ח ביקר את אחותו (בלומה רייזיל שור) שהתגוררה באודסה (רוסיה) ובעקבות המהפכה שהתחוללה ברוסיה נאלץ להישאר בעיר. כאשר קוזקים פרצו לבית אחותו וחיפשו את יושביו שהסתתרו במרתף, הסגיר את עצמו על מנת להציל את בני משפחת אחותו מידי הקוזקים שהכו אותו עד שהתמוטט מחוסר הכרה וכל חייו סבל מכאבים מההצלפות והמכות שספג.

לאחר פטירת חותנו בכ"ג בניסן תרפ"ג מונה יחד עם גיסו הרב מנחם מנדל פרידמן לאדמו"רי חסידות בוהוש. החסידים ייחסו לו תכונות של רוח הקודש ופעולת ישועות. נודע כאוהב ישראל. ניהל את עדת החסידים יחד עם גיסו – יחדיו ישבו לקבל את הפונים אליהם בבקשת עצה וברכה וחילקו בשווה את דמי הפדיונות, ערכו את הטישים וההתכנסויות בימים מיוחדים וחתמו על מכתבים שנשלחו לחסידים ועל הסכמות שונות. החסידים סיפרו שגם כאשר הפונים נכנסו לאחד האדמו"רים ולאחר מכן לשני קיבלו את אותה התשובה בדיוק. החל משנת תרפ"ח ועד תר"צ כיהן כאדמו"ר יחיד היות שגיסו ערך ביקור בארצות הברית ובקנדה. ניחן בכושר כתיבה, ניגון ובעיקר כצייר אמן. הלחין את הניגון הידוע בחצרות בוהוש 'ותגלה ותראה מלכותו'. התפרסם כחכם ונהג להאריך לשבת עם מבקשי פניו, בשונה מאדמו"רים אחרים לבית רוז'ין, אליהם הגישה הייתה מצומצמת. כמו כן התפרסם במתן צדקה ומסופר כי אפילו משכן חפצים בעבור מתן צדקה.

בשנת תרצ"ד חלה ובהוראת אביו הועבר לעיר יאס, אך לאחר תקופה נפטר.

השאיר אחריו שתי בנות, לאה (בעלה איליה) ומלכה. לא נתמנה לו ממלא מקום וגיסו ר' מנחם מנדל נותר לכהן יחידי כאדמו"ר.

לקריאה נוספת עריכה

קישורים חיצוניים עריכה