אברהם יהושע השיל מאפטא

הרב אברהם יהושע העשיל מאפטא (נקרא גם הרבי מאפטא, ולפי זה כונה ביידיש: אפטר רב (Apter Ruv), והאוהב ישראל, על שם ספרו; תק"ח, 1748 – ה' בניסן תקפ"ה, 1825) היה אדמו"ר. אבי שושלות אפטא-זינקוב (מז'יבוז') וקופיטשניץ.

רבי אברהם יהושע למשפחת העשיל מאפטא המכונה "האוהב ישראל מאפטא"

לידה	1748 תק"ח ז'מיגריד
פטירה	1825 (בגיל 77 בערך) ה' בניסן תקפ"ה מז'יבוז'
מקום קבורה	מז'יבוז'
מקום מגורים	ז'מיגריד, קולבסוב, אפטא, יאסי, מז'יבוז'
מקום פעילות	קולבשובה, אפטא, יאסי, מז'יבוז'
תקופת הפעילות	? – 1825
רבותיו	יחיאל מיכל מזלוטשוב, אלימלך מליז'נסק
חיבוריו	"אוהב ישראל", "תורת אמת"
אב	רבי שמואל אב"ד ניישטאט, מגדולי רבני פולין
אם	בת שבע
צאצאים	יוסף משה השיל יצחק מאיר השיל (ז'ינקוב)
האדמו"ר מאפטא ה־הראשון יוסף משה השיל יצחק מאיר השיל ←

תולדותיו

הרבי מאפטא היה נצר למשפחות רבניות מפורסמות מצד שני הוריו, ואביו, הרב שמואל, שכיהן כראב"ד ניישטאט, היה מחשובי רבני פולין. עוד בילדותו הפגין יכולות מבטיחות.וכבר בצעירותו נודע כבקי גדול בתלמוד ופוסקים בדרכי עבודת ה' ופנימיות התורה השתלם אצל הרבי רבי אלימלך מליז'נסק. את הנהגתו הרבנית החל כרב העיירה קולבסוב (Kolbuszowa) בפולין, ובתק"ס (1800) הסכים להתמנות לרב באפטא (Opatów). בתקס"ח (1808) הוזמן להיות רב ביאשי, נסיכות מולדובה, על ידי הבנקאי החסיד יחיאל דניאל, שהבטיח להעמיד לרשותו בית שבו יוכל לארח את הבאים ללמוד איתו תורה.

מעמדו בקרב תנועת החסידות בדורו, היה בין הבולטים ביותר ורבים מהמנהיגים היו כפופים לדרכו והוראותיו. התנגד לכמה הדפסות של חצרות חסידים אחרות: המקובל הוא שהתנגד בעיקר לחסידות חב"ד וברסלב, הוא חלק על דרכו של הרבי צבי הירש מזידיטשוב והתנגד ליוזמתו להדפסה והפצה מחודשת להמון העם של ספר הזוהר מתוך חשש למסירת סודות התורה בצורה שטחית לעמי הארץ, שיובילו לכפירה והגשמה , וכן התנגד (ואף נאמר שקילל) למי שביקש להדפיס את ספר סיפורי מעשיות של ר' נחמן מברסלב מהסיבה שהדברים עמוקים והמשלים בהם תמוהים ועלולים לגרום זילות בדמותו של המחבר הקדוש .

בתקע"ו (1816), לאחר פטירת האדמו"ר של מז'יבוז' ולאחר מחלוקות בקהילת יאשי, עזב והתיישב במז'יבוז', עירו של הבעש"ט וערש החסידות, שם היו בקרבתו חסידים רבים. הוא המשיך לשמור על קשרים עם הקהילות החסידיות של נסיכות מולדובה, ונקרא לעיתים לפתור בעיות הלכתיות שהתעוררו שם. תכונתו הבולטת ביותר הייתה אהבתו לעם היהודי.^{[דרוש מקור]}

חיבר שני ספרים: "תורת אמת" (לבוב, ה'תרי"א) ו"אוהב ישראל" (ז'יטומיר ה'תרכ"ה), שעל שמו כונה ה"אוהב ישראל".

נקבר במז'יבוז בסמוך לקבר הבעש"ט, ואוהל מיוחד מציין את קברו. האגדה החסידית מספרת שמלאכים נשאו את גופתו וקברוה בבית הקברות בטבריה, שם מוצבת אבן סמלית לכבודו. ביאסי הוקם בית כנסת על שמו. בית כנסת נוסף על שמו יוסד לאחר קום המדינה בחיפה (רחוב עבאס), על ידי אחד מצאצאיו.

הרב מאפטא מוזכר כדמות מפתח ברומן "הכנסת כלה" של ש"י עגנון.

צאצאיו

• רבי יצחק מאיר מז'ינקוב, נפטר א' באדר תרט"ו בגיל 79, לו נולד בן אחד:
  • רבי משולם זוסיא מז'ינקוב, נפטר ג' באלול תרכ"ד בגיל 52.
  • חתנו הרב שמואל אשכנזי, חותנו של רבי יהושע רוקח מבעלז.
• רבי יוסף משה ממעז'בוז', נפטר ט"ו בחשון תרט"ז בגיל 75.
• הרבנית יוכבד אשר התחתנה עם רבי דן מראדוויל נכדו של המגיד מזלוטשוב, להם היו שתי בנות:
  • הרבנית בלומה רייזל אשר השתדכה עם רבי שלום יוסף פרידמן בנו הבכור של הרוז'ינר.
  • בת נוספת אשר הייתה נשואה לרבי יצחק מסקווירא (שושלת טשרנוביל).
• חתנו רבי ישראל מליטשניץ.
• חתנו רבי מרדכי אורנשטיין.
  • רבי יעקב יואל, חתנו של רבי משה מקוז'ניץ.

על צאצאיו נמנה אברהם יהושע השל, תאולוג ורב אמריקאי.

• זלמן אפטר - חבר ארגון ההגנה ויליד תל אביב, נפטר ב-1983 בגיל 71

מתלמידיו

רבי אברהם יהושע העשיל היה בסוף ימיו לזקן צדיקי הדור והשפעתו הייתה עצומה במזרח אירופה. רוב אדמור"י החסידות שחיו אחריו היו מתלמידיו.

• רבי אריה לייבוש מלאנצהוט מחבר ספר חומת אריאל.
• רבי קלונימוס קלמן הלוי מקראקא מחבר ספר מאור ושמש.
• רבי פייבוש מהיבנוב.
• רבי משה טייטלבוים (הראשון)
• רבי מאיר הלוי מאפטא
• רבי נפתלי צבי מרופשיץ
• רבי צבי הירש מזידיטשוב
• רבי אברהם דב מאבריטש
• רבי ישכר דב מרדושיץ
• רבי אברהם מרדכי מפינטשוב
• רבי שמחה בונים מפשיסחא
• רבי משה צבי מסאווראן
• רבי אשר ישעיה רובין
• רבי שמואל מקאמינקא
• רבי יוסף מטומשוב יאריטשוב.
• רבי צבי אלימלך מדינוב
• רבי שלום מבעלז
• רבי יצחק מנשכיז
• רבי חיים מאיר יחיאל שפירא (מוגלניצא)
• רבי צבי יעקב קאפל מגוואדזיץ
• רבי ישראל מרוזין
• רבי חיים מצאנז
• "החידושי הרי"ם " מגור.
• רבי אהרן מקרלין (השני)
• רבי יצחק אייזיק אייכנשטיין מזידיטשוב.
• רבי יצחק אייזיק ספרין מקומרנא.
• רבי דוד טברסקי מטולנה

לקריאה נוספת

• חיים יהודה ברל, רבי אברהם יהושע השיל הרב מאפטא: חייו, הליכותיו, סיפוריו ותורתו, מוסד הרב קוק, 1984. (הספר בקטלוג ULI)

קישורים חיצוניים

• שמואל יוסף פין, הערך "הר"ר אברהם יהושע העשיל", בתוך: כנסת ישראל, ורשה תרמ"ז, עמ' 12, באתר היברובוקס
• אברהם יהושע השיל מאפטא, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
• רבי אברהם יהושע העשיל מאפטה בעל האוהב ישראל, באתר אהלי צדיקים
• ישראל מרדכי טייטלבוים, שלשלת היוחסין, סדר היחוס של רבי אברהם יהושע העשיל מאפטא, באתר היברובוקס

כתביו

• ספרו "אוהב ישראל" באתר היברובוקס.
• ספר אוהב ישראל, טקסט דיגיטלי באתר ספריא
• ספרו "תורת אמת" באתר היברובוקס.
• אברהם יהושע השל בן שמואל (1748-1825), מאפטה, דף שער בספרייה הלאומית
• מידע על אברהם יהושע השל בן שמואל בקטלוג "מרחב" של הספרייה הלאומית

הערות שוליים

הקודם: -

אדמו"רי אפטא-זינקוב

הבא: רבי יצחק מאיר השיל (ז'ינקוב)