פתיחת התפריט הראשי

דוד לבקובסקי (19061991) היה צייר ישראלי יליד מזרח אירופה. לאחר מלחמת העולם השנייה, עלה לישראל והתיישב בצפת. בציוריו הנציח את יהדות וילנה החרבה, ואף צייר את אנשי צפת ונופיה. יצירותיו מוצגות במשכן לאמנות יהודית ע"ש דוד לבקובסקי במוזיאון יד לבנים שברמת גן.

דוד לבקובסקי
אין תמונה חופשית
לידה 1906
בלארוס עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1991 (בגיל 85 בערך)
צפת, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום יצירה ציור עריכת הנתון בוויקינתונים
האתר הרשמי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

דוד לבקובסקי נולד בניאבל שברוסיה הלבנה וכשהיה בן שנתיים עברה משפחתו לווילנה. כילד וכנער הוא קיבל חינוך מסורתי ב"חדר" ובגימנסיה העברית ע"ש יוסף אפשטיין. הוא השתלם עד 1924 במכללה לצבעות ולציור דקורטיבי. כחבר באגודת "וילנה הצעירה" (יונג וילנע) במדור לסופרים ולציירים, הציג לראשונה בשנת 1922 בתערוכה של אמנים יהודים פולנים. כעבור עשור, בשנת 1932 הסתנן לרוסיה ועבד כאמן תפאורות ב"גוסעט", התיאטרון היהודי של שלמה מיכואלס במוסקבה. בשנת 1936, החל את לימודיו באקדמיה לאמנות בלנינגרד אבל לימודיו הופסקו ב-1937 משום שנחשד בפעילות אנטי-סובייטית. ב-1940, התגייס לצבא האדום וכעבור שנה נשלח למחנה ריכוז בסיביר, שם שהה חמש שנים במהלך מלחמת העולם השנייה. לאחר השחרור מהמחנה בשנת 1946 עבר להתגורר בכפר על יד וילנה ושם עבד כמזכיר המוזיאון היידי. כעבור שנתיים המוזיאון נסגר ולבקובסקי חזר להתפרנס מעבודות צבעות וציור שלטים. באותה תקופה החל להקדיש את עבודותיו להנצחת יהדות וילנה החרבה.[1]

בשנת 1988 הוקם המשכן לאמנות יהודית על שם דוד לבקובסקי, בבית יד לבנים ברמת גן ובו מוצגות עשרות מיצירותיו.[2] לאחר מותו, ללא ילדים, ביקש להוריש לעיריית צפת את ביתו ואת מרבית ציוריו כדי שיהפכו למוזיאון, אולם העירייה לא השכילה לקיים את צוואתו, פולשים נכנסו לדירתו ורבים מציוריו נהרסו.[3]

אמנותעריכה

לבקובסקי עלה ארצה ב-1958 ולאחר כשנתיים השתקע בקרית האמנים שבצפת עם רעייתו רבקה. עד מותו חי לבקובסקי בצריף צנוע ודל בצפת. רוב קרובי משפחתו נספו בשואה, והוא חש כי עליו להקדיש את שארית חייו להנצחת זכרם של החיים היהודיים שנמחקו באמצעות ציוריו. לבקובסקי השתתף בתערוכות שונות, והקדיש את פעולתו האמנותית לתיאור העיירה היהודית שנחרבה וגם לתיאור נופיה ואנשיה של צפת וישראל.

יש קשר מיוחד בין ציוריו של לבקובסקי לסיפוריו של שלום עליכם, תמונות רבות שלו מתארות דמויות ואירועים ספרותיים מתוך יצירת הסופר. בציוריו, ישנו ערבוב של וילנה היהודית עם העיירה הדמיונית כתריאליבקה של שלום עליכם. במסגרת חגיגות מאה שנה להולדת שלום עליכם, הוקדשה בבית החייל בת"א תערוכה של ציורי לבקובסקי שכותרתה: "תערוכת דוד לבקובסקי: שלום עליכם – עולמו, החורבן, התחיה". במבוא לקטלוג התערוכה מתאר דב סדן את יצירתו של לבקובסקי: "הצלת דיוקנה של קהילת ישראל כדרך שנקלטה בנפשו ובעינו של מי שגדל בה ומת בתוכה, וחי אותה כשהיא על תלה, וכשהיא על חורבותיה ובא להראותה, להיות מראיה כיד ושם כעיר ואם בישראל".[4] בכתבה שנתפרסמה לאחר מותו סיפר עליו אחד מידידיו כי "לבקובסקי לא מכר אפילו ציור אחד מציוריו, למרות שהיה להם ביקוש רב. לאנשים ששאלו אותו על כך הוא השיב, כי הציורים שהוא מצייר שייכים לכלל, לעם היהודי, ולא יכול להיות שיהיו ברשותו של אדם אחד, כי הם שייכים לרבים ונעשו בעבור הרבים".[5]

השכלהעריכה

  • למד בחדר ובגימנסיה העברית "תרבות" בווילנה.
  • 1924 בית הספר מטעם הילף דורך ארבעט (עזרה על ידי עמל), צבעי דקורטור ותפאורה, וילנה.
  • 1935-37 השתלם באקדמיה לאמנות, לנינגרד

תערוכות יחידעריכה

  • 1960 תערוכת דוד לבקובסקי: שלום עליכם – עולמו, החורבן, התחיה, בבית החייל בתל אביב
  • 1990 דוד לבקובסקי, תערוכת קבע במשכן לאמנות יהודית ע"ש דוד לבקובסקי ברמת גן (אוצרת דורית קדר)

תערוכות קבוצתיותעריכה

  • 1959 התערוכה הכללית של אמני ישראל לרגל שנת היובל החמישים לעיר העברית תל אביב, מוזיאון תל אביב
  • 1960 התערוכה הכללית של אמני ישראל 1960, מוזיאון תל אביב
  • 1962 התערוכה הכללית של אמני ישראל 1962, מוזיאון תל אביב 1963 התערוכה הכללית של אמני ישראל 1963, מוזיאון תל אביב
  • 1967 אמני ישראל למען הביטחון, מוזיאון תל אביב לאמנות - ביתן הלנה רובינשטיין
  • 1967 התערוכה הכללית של אמני ישראל 1967, מוזיאון תל אביב
  • 1969 פסטיבל האמנות, ציור ופיסול 69, גני התערוכה, תל אביב
  • 2005 אין עם חדש, אמנות ישראלית בנתיב האמנות היהודית: סקיצה היסטורית, זמן לאמנות - מרכז לאמנות ישראלית, תל אביב

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ ראו: גדעון עפרת, השיבה אל השטעטל: היהדות כדימוי באמנות ישראל, ירושלים: מוסד ביאליק, 2011, עמ' 120–125.
  2. ^ דוד לבקובסקי בתוך מרכז המידע לאומנות ישראלית.  
  3. ^ אבנר לוטן, לא זכה להקמת מוזיאון על שמו, ynet,  24.09.09.
  4. ^ דב סדן, שלום עליכם וגיבוריו, תל אביב: שלום, 1959.
  5. ^ אבנר לוטן, לא זכה להקמת מוזיאון על שמו, ynet,  24.09.09.