דוד לידא

רב פולני

רבי דוד לידא (לפי הערכה ה'שצ"ב (1632) – ה'תנ"ז (1697[1]) היה רבה של אוסטרוה, מגנצא, קהילת האשכנזים באמסטרדם ומלומד.

ביוגרפיהעריכה

נולד בעיר זוועלין שבווהלין, פולין (כיום באוקראינה), שם כיהן אביו רבי אריה ליב כאב"ד. הוא היה בן אחותו של רבי משה רבקש, מחבר הספר "באר הגולה", ותלמידו של רבי יהושע העשיל מקרקוב. הוא זכה לשם לידא על שם העיר לידא שהייתה העיר הראשונה שבה כיהן כרב בשנת ה'תל"א. כן, שימש ברבנות בערים שוואל, אוסטרוה, מיינץ, והחל בשנת ה'ת"מ (1680) כרבה של הקהילה האשכנזית של אמסטרדם. שם הואשם בנטייה לשבתאות, ואחר כך גם בגנבות ספרותיות, בספרו 'מגדול דוד', על מגילת רות, שעל פי הטענה מבוסס על ספר של הרב חיים כהן מחלב.

בשנת ה'תמ"ב 1682 הודח לידא ממשרתו. הוא שב לפולין, העלה את טענותיו בפני ועד ארבע ארצות, ואף הדפיסן בקונטרס שנתן לו את השם "באר עשק", כפי שנקראה הבאר שחפר יצחק אבינו, והתעוררה עליה מריבה עם הפלשתים.[2] טענותיו התקבלו בקרב חכמי פולין. הוא נסע לאמסטרדם ושם הצדיקוהו גם חכמי הספרדים. כתוצאה מכך שב לתפקידו בקהילה האשכנזית שם, אולם לאחר זמן קצר חזר שוב לפולין, שם נפטר ונקבר בלבוב.

האשמות בגנבה ספרותיתעריכה

בהמשך להאשמות שעלו בימי חייו של הרב לידא, האשים אותו גם הרב יעקב עמדן שספרו "מגדול דוד" הוא גנבה ספרותית. גם החיד"א אישר שהספר נלקח מהרב חיים כהן[3], אך דן את לידא לכף זכות וציין שרמז את שמו של המחבר האמיתי בהקדמה לספר, במילים "מקור חיים... כהנא רבא".[4].

החוקר נחמיה בריל טען שגם ספרו הראשון של הרב לידא, ספר המוסר "דברי דוד", לא חובר על ידיו, אלא הועתק מתוך "ספר היראה" מאת רבי דוד מפאראביטש[5]. מצדדי לידא השיבו ש"דברי דוד" הודפס בלובלין בשנת ה'תל"א, ואילו "ספר היראה" הודפס בשנת ה'תפ"ד, 27 שנים לאחר פטירתו של לידא. עוד הם טוענים שאין דמיון בין הספרים[6].

גם לגבי החיבור "עשרה הילולים" (פירוש לספר תהילים בקובץ "יד כל בו"), נטען כי הוא לקוח מפירושו של החוקר הנוצרי היינריך יעקב בסהויזן. אך ההנחה היא שהטעות נעשתה על ידי המוציאים לאור, ולא על ידי לידא.[7]

מספריועריכה

דוד לידא חיבר ספרים רבים, בהם ספרי הלכה וכן ספרי דרוש וקבלה.

לקריאה נוספתעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ על מצבת קבורתו מופיעה רק שנת הפטירה. כיוון שבקינה עליו שכתב בנו, הרב פתחיה, (בכתב יד במוזיאון הבריטי), נאמר שהגיע לגיל זקנה אך לא לגיל שיבה - ההנחה היא שנפטר כבן 65, ולידתו סמוך לשנת 1632.
  2. ^ ספר בראשית, פרק כ"ו, פסוק כ'.
  3. ^ שם הגדולים ח"א, אות ח, לב; שם ח"ב אות מ, לב
  4. ^ עם זאת, בשער הספר כתוב כי רבי דוד לידא "חיבר והביא לבית הדפוס". ראו כאן.
  5. ^ בספר השנה שלו בגרמנית, 1876, חלק ב' צד 171
  6. ^ אברהם אבא אייזנר, תולדות הגאון ר' דוד לידא זללה"ה, ברסלוי תרח"צ, עמ' 10
  7. ^ ראו בקטלוג הספרייה הלאומית, את פירושו המקורי של דון יצחק אברבנאל לתהילים, והתוספות שנילוו אליו מאוחר יותר, מאת בסהויזן ומאת לידא.