פתיחת התפריט הראשי

לאופולד אאואר

כנר ומורה יהודי -הונגרי שפעל ברוסיה ובארצות הברית

לאופולד אַאוּאֶר (Leopold Auer; בהונגרית: Auer Lipót;‏ 7 ביוני 1845 - 15 ביולי 1930) היה כנר, מורה, מנצח ומלחין הונגרי ממוצא יהודי.

לאופולד אאואר
Leopold Auer
Leopold Auer, 1845-1930, three-quarter length portrait, seated LCCN2005689200.jpg
לידה 7 ביוני 1845
וספרם, ממלכת הונגריה, חלק מהאימפריה האוסטרית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 15 ביולי 1930 (בגיל 85)
לושביץ, גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה מוזיקה קלאסית עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק כנר, מנצח, מחנך מוזיקה, מלחין עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה כינור עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

קורות חייםעריכה

אאואר נולד בשנת 1845 בעיר וספרם בהונגריה, אז חלק מהאימפריה האוסטרית כבן למשפחה יהודית. מאוחר יותר במהלך חייו ,ברוסיה, התנצר בדת הנוצרית האורתודוקסית.[1] אביו, שימעון אאואר, היה צבע יליד צ'כיה ואמו, רוזליה (רוז'י) לבית גרוס נולדה ביישוב לובאשברן במחוז פייר, נפת סקשפהרוואר של ימינו. תחילה למד כינור אצל מורה מקומי, ליפוט לידל, כנר ראשון בתזמורת. הוא המשיך את לימודיו אצל דוד רידלי-כוהנה בבודפשט, ז'אק דונט וגאורג הלמסברגר (1858-1855) בווינה ולבסוף אצל יוזף יואכים בהאנובר (1865-1863). אחרי 1863 פעל כקונצרטמייסטר בדיסלדורף ואחרי 1866 בהמבורג. אחר כך ב-1868 היה אאואר כנר ראשון ברבייעת האחים מילר והשתתף בסיורי ההופעות שלה.[2] באותה שנה השתקע בסנקט פטרבורג שם התמנה ככנר ראשי וסולן בקפלה הקיסרית והחליף את הנריק וייניאבסקי כפרופסור לכינור בקונסרבטוריון. הוא כיהן בתפקיד האחרון משנת 1868 עד 1917 וגידל כמה דורות של כנרים. היה פעיל גם כקונצרטמייסטר, כנר סולן ובהרכבים קאמריים. עם הקפלה הקיסרית ערך סיורי קונצרטים באנגליה ובארצות אחרות. ב-1911 עזב זמנית את רוסיה והתגורר בדרזדן. חזר לסנט פטרסבורג ב-1914 ופעל שם עד למהפכה ב-1917. נסע לאוסלו ואחר כך בשנת 1918 עבר לארצות הברית, שם לימד במכון קרטיס למוזיקה בפילדלפיה.

אאואר זכור כאחד הפדגוגים החשובים לכינור. הוא לימד כנרים רבים, שהתפרסמו בהמשך חייהם, בהם אפרם צימבליסט, נתן מילשטיין, מישה אלמן, קונסטנטי גורסקי, יאשה חפץ, ז'ורז' בולנז'ה. בין היצירות הרבות שהקדישו לו מלחינים נודע בעיקר הקונצ'רטו לכינור מאת צ'ייקובסקי, שאותו סירב תחילה לנגן, משום שראה בו יצירה שאינה ניתנת לביצוע. אף על פי כן, הוא ניגן את הקונצ'רטו בשלב מאוחר יותר בקריירה שלו, לאחר שהכניס שינויים מסוימים באי-אילו מעברים. גם ביצועים של הקונצ'רטו על ידי תלמידיו (מלבד נתן מילשטיין) הסתמכו על העיבוד של אאואר.

אאואר כתב מספר קטן של יצירות לכלי שלו, ביניהן "רפסודיה הונגרית" לכינור ופסנתר. הוא כתב גם כמה וכמה קדנצות לקונצ'רטי לכינור של מלחינים אחרים, ביניהם בטהובן וברהמס (ראו קונצ'רטו לכינור (בטהובן) וקונצ'רטו לכינור (ברהמס)). הוא כתב גם שני ספרים: "נגינה בכינור כפי שאני מלמד אותה" (1920) ו"חיי הארוכים במוזיקה" (1923).

אאואר מת בלושביץ, פרבר של דרזדן, גרמניה, ונקבר בבית הקברות פרנקליף בהארטסדייל, ניו יורק.

ספריםעריכה

  • Violin Playing and Teach It
  • 1923 My Long Life in Music (חיי הארוכים במוזיקה)

לקריאה נוספתעריכה

  • אבנר בהט - מוזיקה יהודית - שער לאוצרותיה וליוצריה, ספריית הילל בן חיים למדעי היהודות, הוצאת הקיבוץ המאוחד, תל אביב, 2011
  • Hermann Mendel, August Reissmann, Billert, Ferdinand David Musikalisches conversations-lexikon L.Heimann, Berlin 1870 Band S.345 I

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ א.בהט עמ' 241
  2. ^ H.Mendel 1870 עמ' 345