דויד דרי

פרופסור אמריטוס למִנהל ומדיניות ציבורית, ומן הבכירים בין חוקרי ומורי התחום בישראל

דויד דֶריאנגלית: David Dery; נולד ב-6 בדצמבר 1947) הוא פרופסור אמריטוס למִנהל ומדיניות ציבורית, ומן הבכירים בין חוקרי ומורי התחום בישראל.

דויד דרי
דויד דרי
דויד דרי
לידה 6 בדצמבר 1947 (בן 76)
ענף מדעי מדע המדינה ומדיניות ציבורית
מקום מגורים ישראל
מקום לימודים האוניברסיטה העברית בירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

דויד דרי נולד במרוקו. בנובמבר 1949 עלה לישראל עם משפחתו והתגורר בנתניה. ב-1966 התגייס לחטיבת הצנחנים ושירת בגדוד 202. במהלך מלחמת ששת הימים השתתף כלוחם בקרבות ברצועת עזה ובפתחת רפיח. עם שחרורו החל את לימודיו באוניברסיטה העברית בירושלים ומשם המשיך ללימודים מתקדמים באוניברסיטת ברקלי בקליפורניה, ארצות הברית. עם שובו לישראל הצטרף לסגל המחלקה למדע המדינה באוניברסיטה העברית ואף כיהן כראש המחלקה וכראש בית הספר למדיניות ציבורית באוניברסיטה העברית. במהלך השנים שימש דויד דרי כחבר בוועדות ציבוריות רבות ושימש כיועץ אקדמי במספר משרדי ממשלה. לאחר פרישתו מן האוניברסיטה העברית מונה לעמוד בראש התוכנית לתואר שני במנהל ומדיניות ציבורית במכללת ספיר.

דויד דרי מתגורר בתל אביב, הוא נשוי ואב לשישה.

קריירה אקדמית עריכה

ב-1971 סיים דרי תואר ראשון במחלקות למדע המדינה ולימודי מזרח תיכון באוניברסיטה העברית, שם המשיך את לימודיו והוסמך לתואר שני במחלקה למדע המדינה בשנת 1973. בשנת 1977 הוסמך לדוקטור מטעם בית הספר למדיניות ציבורית באוניברסיטת קליפורניה בברקלי, ארצות הברית. נושא עבודת הגמר שלו: "Bureaucratic Organization of Information Technology" בהנחיית פרופ' ארון וילדבסקי. עם שובו לישראל, שימש כמרצה במחלקה למדע המדינה באוניברסיטה העברית בירושלים. במהלך השנים היה מרצה וחוקר אורח במגוון אוניברסיטאות ביניהן UCLA, אוניברסיטת קליפורניה בברקלי ובאוניברסיטת הרווארד. בשנת 1999 מונה לראש המחלקה למדע המדינה באוניברסיטה העברית. בשנת 2001 הקים את בית הספר למדיניות ציבורית באוניברסיטה העברית ומונה לעמוד בראשו. בתפקיד זה שימש עד שנת 2004. בשנת 2008 הקים וניהל את התוכנית לתואר שני במינהל ומדיניות ציבורית במכללת ספיר בראשה עמד עד קיץ 2015. בשנת 2020 זכה בפרס למפעל חיים של האגודה הישראלית למדע המדינה.

תפקידים בשירות הציבורי עריכה

בין השנים 1978–1981 שימש דרי כיועץ מדיניות בכיר במשרד סגן ראש הממשלה יגאל ידין.

בין השנים 1986–1989 ייסד ושימש כמנהל של התוכנית להכשרת כוח אדם בכיר בשירות הציבורי המוכר בכינוי אלכ"א (אגף פיתוח כח אדם בג'וינט ישראל המתמחה בהדרכות לבכירים בשירות הציבורי).

בשנים 1991–1995 היה חוקר בכיר במכון הישראלי לדמוקרטיה.

בשנת 1993 שימש כמדען ראשי במשרד הפנים, ובשנת 1994 כיהן בתפקיד דומה בנציבות שירות המדינה.

מאז שנת 1993 משמש דרי כחבר סגל במכון מנדל למנהיגות וכיהן בו כראש תחום לימודי מדיניות.

תרומתו האקדמית עריכה

דרי נחשב לאחד החוקרים הבכירים והבולטים בתחום המדיניות הציבורית בישראל[דרוש מקור]. מבין התחומים שטיפח ולימד נמנים נושא הגדרת בעיה כבסיס לניתוח מדיניות, נושא השלטון המקומי בישראל ויחסיו עם השלטון המרכזי, סוגיית המינויים הפוליטיים וחשיבותו של הדרג הפוליטי בקביעת המדיניות הציבורית בישראל, וקביעת מעשה המנהיגות כפרמטר המרכזי לאפיון תהליכי שינוי בחברה.

"הגדרת בעיה" עריכה

פרופ' דרי נחשב לאבי האסכולה של "הגדרת בעיה" במדיניות ציבורית[1]. בספרו מ-1984, Problem Definition in Policy Analysis, יוצא דרי נגד התפיסה האובייקטיבית בקביעת מדיניות ולפיה קיימת בעיה נכונה שיש רק לזהותה ולפעול לפתרונה. לתפיסתו בעיות אינן קיימות בעולם, הן אינן ישויות אובייקטיביות, אלא הן תוצר של הגדרה. ככאלה, הן תוצר של ההבניות בו פרטים ממסגרים את המציאות. הוא מבדיל בין קושי, מצוקה וכדומה שקיימים בעולם לבין בעיה שהיא תוצר של הגדרה. מטרתה של הגדרת בעיה במדיניות היא לתרום לזיהוי הפתרון לה. לכן, ניתן להגדיר בעיות שונות לאותו קושי ולמצוא פתרונות שונים בעבור הגדרות בעיה שונות. מבחנן של בעיות טמון במידת יעילותן, ישימותן ובמידה בה הן מובילות לשיפור. הגדרת בעיה הוא תהליך הנמצא בדיאלוג תמידי עם המציאות, במטרה לגלות עוד נתונים, ממדי פעולה, תועלות מעשיות והזדמנויות לשיפור. מרגע שהוגדרה בעיה ניתן לתפיסתו לדון במטרות ובפתרונות. הרעיון של 'הגדרת הבעיה', עלה בין השאר, מביקוריו של דרי בבריכת השחייה בקמפוס האוניברסיטה העברית. באחד הביקורים ראה כי בכניסה לבריכה הוצב שלט הקורא לחסוך במים. כעבור כמה זמן הבחין כי הנהלת הבריכה שינתה את הברזים במלתחות כך שאלה יפסיקו מאליהם אחרי זמן קבוע. כתוצאה מכך הניח דרי כי אם בתחילה הגדירה הנהלת הבריכה את הבעיה כחוסר מודעות של קהל המשתמשים במתקני הבריכה לחיסכון במים הרי שלאחר זמן מה, הובן כי חסרה טכנולוגיה שתקדם חיסכון זה הלכה למעשה. מעבר להיותו כלי אנליטי חשוב כשלעצמו, השימוש ב'הגדרת בעיה' בניתוח מדיניות העלה מדרגה את תהליך החשיבה באמצעותו יכול מנתח המדיניות לשפר את המלצותיו לקובע המדיניות ולהפכן למתווה של רעיונות לפעולה.

פרסומים נבחרים עריכה

  • Dery, D. (1981). Computers in Welfare: The MIS-Match. Sage Publications.
  • Dery, D. (1984). Problem Definition in Policy Analysis. Kansas University Press.
  • Dery, D. (1990). Data and Policy Change. Kluwer Academic Publishers .
  • מינויים פוליטיים בישראל, המכון הישראלי לדמוקרטיה, 1993.
  • מי שולט בשלטון המקומי?, המכון הישראלי לדמוקרטיה והוצאת הקיבוץ המאוחד, 1994.
  • (יחד עם ע. שרון) כלכלה ופוליטיקה בתקציב המדינה, המכון הישראלי לדמוקרטיה והוצאת הקיבוץ המאוחד, 1994.
  • ביקורת המדינה: נורמות ופתגמים, הסדרה הכחולה, בית הספר למדיניות, 1995.
  • יסודות המנהל הציבורי, תל אביב, האוניברסיטה הפתוחה, 1996 - 1997.
  • מעשה מנהיגות, הוצאת מאגנס, 2023.


שונות עריכה

  • אוויר תופס מקום (קובץ סיפורים קצרים), עיתון 77, תל אביב 2019.


ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ Veselý, A. (2007). Problem delimitation in public policy analysis. Central European Journal of Public Policy, (Vol. 1/1), 80-100