חטיבת הצנחנים

חטיבת צנחנים סדירה בצה"ל
(הופנה מהדף גדוד 202)

חטיבת הצנחנים (חטיבה 35) היא חטיבת צנחנים סדירה בצה"ל, הכפופה לעוצבת האש ומהווה חלק מחיל הרגלים והצנחנים. בראש החטיבה עומד קצין בדרגת אלוף-משנה. מפקד החטיבה הנוכחי הוא אל"ם עמי ביטון.

חטיבת הצנחנים
תג החטיבה, דגל החטיבה
תג החטיבה, דגל החטיבה
"אחרי"
"אחרי לצנחנים"
פרטים
כינוי חטיבת הצנחנים
מדינה ישראלישראל ישראל
שיוך צה"ל
סוג חטיבת חי"ר סדירה מוצנחת מוטסת ורכובה.
בסיס האם מחנה בית ליד
אירועים ותאריכים
תקופת הפעילות 1955–הווה (כ־69 שנים)
מלחמות
מלחמת סיני  מלחמת סיני
מלחמת ששת הימים  מלחמת ששת הימים
מלחמת ההתשה  מלחמת ההתשה
מלחמת יום הכיפורים  מלחמת יום הכיפורים
מבצע שלום הגליל  מבצע שלום הגליל
המערכה ברצועת הביטחון  המערכה ברצועת הביטחון
מלחמת לבנון השנייה  מלחמת לבנון השנייה
מבצע צוק איתן  מבצע צוק איתן
מבצע שומר החומות
מבצע שובר גלים
מבצע בית וגן
מלחמת חרבות ברזל
נתוני היחידה
ציוד עיקרי נשק אישי: M4A1 פלאט-טופ.
נשק קל נוסף: מאג, נגב, נגב קומנדו, רקטות M-72 לאו ומטאדור "מפצח", רובי צלפים M24 SWS,‏ SR-25 Mk 11 וברק. כלי רכב: האמרים, רכבי שטח, טרקטורונים
פיקוד
יחידת אם עוצבת האש
יחידות בת
דרגת המפקד אלוף משנה
מפקד נוכחי עמי ביטון
מפקדים מפקדי החטיבה
מוענקת החל ממחזור מרץ 2019 ללוחמים שסיימו את מסלול בחטיבה, מחליפה את הסיכה הישנה שהוענקה ללוחמים עד מחזור נובמבר 2018.
סיכת הלוחם החדשה בחטיבת הצנחנים
גיבוש לחטיבת הצנחנים

חטיבת הצנחנים היא חטיבה התנדבותית בצה"ל ומוגדרת כחטיבה מוצנחת, מוטסת ורכובה. החטיבה מתניידת על גבי האמרים וכלי רכב מיוחדים אחרים בהתאם לאופי הפעילות ותוואי השטח. יכולות אלו משפיעות על המקום והאופן בו יופעלו כוחות החטיבה בפעילות מבצעית ובמלחמה.

מהחטיבה צמחו עשרה רמטכ"לים: מרדכי גור, רפאל איתן, משה לוי, דן שומרון, אמנון ליפקין-שחק, שאול מופז, משה יעלון, בני גנץ, אביב כוכבי והרצי הלוי. שבעה מתוכם אף כיהנו כמפקדי החטיבה.

בחטיבה ישנם ארבעה גדודים: גדוד 890 – אפעה, גדוד 101 – פתן, גדוד 202 – צפע, והסיירת 5135 – שרף.

מיון, קבלה והכשרה

עריכה

על המלש"ב להיות בעל פרופיל 82 ומעלה.

לחטיבה, שהיא התנדבותית ביסודה, מתמיינים יותר מועמדים מאשר היא יכולה לקלוט. מעט מהמועמדים נושרים עקב תנאי קבלה והאימונים המפרכים של הצנחן שבאים לאחר מכן, הכוללים אימוני כושר גופני קשים, אימוני קרב מגע, התמחות במגוון רחב של כלי נשק, קליעה, שדאות, מסעות ארוכים עם משא כבד, שבועות שטח ושבועות הישרדות מפרכים, אימוני מסוקים, אימוני צניחה, שיתוף פעולה עם יחידות אחרות, אימוני לוחמה בשטח בנוי, כיבוש יעד מבוצר ולוחמה זעירה. כל האימונים משקפים את התפקיד שהלוחמים יצטרכו לבצע בפעילות מבצעית ובשדות הקרב.

על מנת להתקבל לחטיבה נדרש המלש"ב לעבור גיבוש אינטנסיבי שנערך בבא"ח צנחנים, ומשלב מבחנים פיזיים ואתגרים מנטליים קשים הבודקים את התאמת המועמד לשירות להיות לוחם בחטיבה. על מנת להתקבל לגדוד הסיור של החטיבה, על הלוחם לעבור גיבוש יחידות חטיבתיות (יחטיות) שנערך בתחילת הטירונות ואורכו כשלושה ימים.[1]

מסלול לוחם בחטיבת הצנחנים נמשך כשנה (בעבר המסלול ערך 14 חודשים וכלל קורס מכים). נכון למחזור נובמבר 2019 ההכשרה אורכת כשמונה וחצי חודשים וכוללת ארבעה חודשי טירונות חי"ר ברמת רובאי 05, שלושה חודשי אימון מתקדם שבסופם רמת הרובאי עולה ל-07, קורס צניחה מתבצע בין תקופת הטירונות לאימון המתקדם, מסע כומתה בן 50 ק"מ (בעבר המסע היה בן 90 ק"מ, אך כיום מסע הכומתה מתבצע לאחר סדרת שטח ארוכה שבמהלכה הולכים הלוחמים קילומטרים רבים עם משקל) ונחשב לארוך ביותר בין חטיבות החי"ר, 4–6 שבועות של הקמת צוות, שלושה חודשי פעילות מבצעית או אימון כפלגות מסלול ובסופן מסיים הלוחם את המסלול והופך מצוות אימונים, לצוות לוחמים בפלגה.

לוחמי גדוד הסיור של החטיבה, בניגוד לשאר גדודי החטיבה ובדומה לשאר גדודי הסיור בצה"ל, עוברים מסלול הכשרה ארוך יותר, האורך בין 14–16 חודשים. לאחר סיום הטירונות והאימון המתקדם הם עוברים הכשרות לוחמה בטרור (הסיירת) ולוחמה זעירה (הפלחה"ן והפלנ"ט) וכן הכשרות הנוגעות לפעילותם הספציפית (פלחי"קחפ"ק מח"ט, פלס"ר – לוט"ר ולת"ק במתקן אדם, פלנ"ט – הפעלת טילי גיל בביסלמ"ח, פלחה"ן – מיקוש וחבלה בבהל"ץ). כמו כן עוברים בערך 15 שבועות ניווט, סיור אימוני קרב מגע, ואימוני לוחמה.

בניגוד לעבר בו קורס מ"כים היה חלק ממסלול הלוחם בחטיבה, כיום כבערך שליש בלבד מכלל הלוחמים בפלגה יצאו לקורס מ"כים. קורס המ"כים של גדודי החטיבה נערך בגדוד 450 של חטיבת ביסלמ"ח ואילו הגדס"ר עובר קורס מצומצם יותר המותאם לסיירות בגדוד 906. אם ימצאו מתאימים, בוגרי הקורס יוכלו להמשיך במסלול פיקודי ולצאת לקורס סמ"בים (סמלים בכירים) או קורס קצינים.

לוחמי החטיבה מתמחים בביצוע איגוף אנכי הן בצניחה והן בנחיתת סער באמצעות מסוקי סער. עם סיום השירות הסדיר משובצים הלוחמים בחטיבות המילואים של המערך המוצנח, חטיבת שועלי מרום, חטיבה 55, חטיבה 226 חטיבת חצי האש ועוד.

היסטוריה

עריכה

הקמת החטיבה

עריכה
 
הרמטכ"ל משה דיין (ומאחוריו ניצב רפאל איתן) מעניק כנפי צניחה עם רקע אדום לצונחים במעבר המיתלה במלחמת סיני. ראשון משמאל מרסל טוביאס, 1956
 
חייל מחיל הצנחנים באימון, 1967, מאוספי הספרייה הלאומית

יחידת הצנחנים הראשונה בצה"ל הוקמה בספטמבר 1948 במחנה בהר הכרמל. מפקד היחידה ומייסדה היה יואל פלגי מצנחני היישוב במלחמת העולם השנייה ואיש המוסד לעלייה ב'. ב-24 במאי 1949 בוטלה ופוזרה היחידה. מאוחר יותר באותה שנה נקרא יהודה הררי להקים את היחידה מחדש. הצעד הראשון היה הקמת בית הספר לצניחה בבסיס תל נוף (בה"ד 8). צ'רלי בורץ מונה למדריך ראשי וקרל כהנא לראש המטה ומפקד הציוד והביטחון. לאחר מכן הוקם, במסגרת הבה"ד, גדוד 890 ובו שתי פלוגות: פלוגת טירונים בפיקוד מרסל טוביאס ופלוגה א' בפיקוד יצחק ולקר. לסגן מפקד הצנחנים מונה צבי צלנר.

יהודה הררי פיקד על היחידה במשך ארבע שנים עד ינואר 1954. לאורך תקופה זו נבנה המסד הארגוני והמבצעי של הצנחנים. יהודה הררי, בהיותו גם צייר חובב, עיצב את המדים (הירכית), הנעלים האדומות, כנפי הצנחן ("המצנח המכונף") ותג היחידה ("השפיפון המעופף"). חטיבת הצנחנים ביססה עצמה בשנות ה-50 של המאה ה-20 כחטיבת העילית של צה"ל, לאחר שיחידת הצנחנים בפיקודו של הררי התמזגה עם יחידה 101 עליה פיקדו אריאל שרון וסגנו שלמה באום וכן יסוד גדוד הנח"ל המוצנח, וצוידה בתת-מקלע עוזי. הצנחנים תחת פיקודו של שרון פיתחו תורות לחימה רבות עבור לוחמה בשטח פתוח ובנוי, סיור, פשיטות ופעולות קומנדו. צבי עופר הגדיר בשעתו את השונה בצנחנים מיחידות אחרות שקדמו להן:

בצנחנים מצאתי שוב את אווירת הפלמ"ח. היו אלה כמעט אותם ה'חברה' של הימים ההם, ולכן לא היתה לי כל בעיה של השתלבות, ואף על פי כן, מיד הבחנתי בהבדל שבין הצנחנים של ראשית שנות החמישים לבין אנשי הפלמ"ח של שנות הארבעים. בפלמ"ח לא התבלטו דמויות בודדות של לוחמים. המתבלטים בפלמ"ח היו 'דמויות של מסביב למדורה', של אנשי רוח שידעו לדבר גם ברצינות וגם לספר צ'יזבטים על ספל קפה. כאן, אצל הצנחנים, בלטה במיוחד דמותו של הלוחם המוחשי, כאן חיפשו את האיש בעל כושר הביצוע ולא את החברה'מן.

מבצע קדש

עריכה

חטיבת הצנחנים ביצעה שתי צניחות מבצעיות לאורך כל שנות קיומה, שתיהן במסגרת מבצע קדש: צניחה במעבר המיתלה בסיני ב-1956, בה כוחות צנחנים נחתו מאחורי קווי האויב ולאחר מכן כבשו את המעבר, וצניחה בא-טור ב-2 בנובמבר 1956, הוצנח כוח של חטיבת הצנחנים, בפיקודו של מוטה גור (שנפצע בעת הצניחה וטופל על ידי הצנחנית המבצעית היחידה בתולדות צה"ל, חנה יפה), בסמוך לא-טור, במטרה להשתלט על שדה התעופה שנמצא שם ולפתוח משם בתנועה לדרום מזרח לכיוון שארם א-שייח'.

מלחמת ששת הימים

עריכה

במלחמת ששת הימים השתתפה חטיבת הצנחנים בכיבוש צפון סיני, בעיקר בכיבוש מתחמי המצרים בפתחת רפיח וסייעה בכיבוש העיר עזה.

 
הצנחנים בכותל המערבי מיד לאחר ההשתלטות על הר הבית, במלחמת ששת הימים

מלחמת ההתשה

עריכה

בין מלחמת ששת הימים למלחמת יום הכיפורים גדל צה"ל מאוד, בייחוד חיל האוויר וחיל השריון. הדוקטרינה הצבאית בצה"ל עמדה על הבקעה מהירה של עוצבות שריון. הצנחנים תיפקדו כחיל רגלים שגרתי וכחרמ"ש, אמצעי הלחימה שלהם לא חודשו, ופיתוח תורת הלחימה שלהם הוזנח.[2] יחידות מהחטיבה נטלו חלק בפשיטות רגליות, רכובות ומוסקות בזמן המלחמה כגון: פעולת כראמה, מבצע אירון, מבצע הלם, מבצע תשורה, מבצע תרנגול 53, מבצע רודוס ועוד מבצעים רבים.

מלחמת יום הכיפורים

עריכה

במלחמת יום הכיפורים הייתה החטיבה מפוצלת, כאשר גדוד הנח"ל המוצנח אייש את המוצבים בגזרה הדרומית של הגבול ברמת הגולן, ואחר כך לחם בגדה המערבית של תעלת סואץ, גדודים 202 ו-890 השתתפו (בנפרד) בלחימה בחזית סיני וסיירת הצנחנים ביצעה פעולות בעומק סוריה. לאחר המלחמה השתתפה החטיבה בלחימה במובלעת הסורית בגולן.

מלחמת לבנון הראשונה

עריכה

במבצע שלום הגליל נחתו כוחות החטיבה בשפך נהר אל-אוואלי ולחמו מול כוחות אש"ף והצבא הסורי.

האינתיפאדה השנייה

עריכה
 
לוחמי חטיבת הצנחנים צונחים בדרום ישראל

חטיבת הצנחנים נלחמה בטרור הפלסטיני במהלך האינתיפאדה השנייה ונטלה חלק במבצע חומת מגן. מפקד החטיבה, אביב כוכבי, היה אחד מקבוצה של מח"טים שדחפו את הפיקוד הבכיר להכניס את כוחות צה"ל לתוך הערים ומחנות הפליטים הפלסטיניים כדי להשמיד את תשתיות הטרור ולסכל פיגועים בשלבים מוקדמים. במבצע חומת מגן הובילה חטיבת הצנחנים את כיבוש העיר שכם בה כוחות צה"ל הרגו 70 מחבלים, עצרו מאות פלסטינים ואיבדו לוחם אחד.

מלחמת לבנון השנייה

עריכה

מלחמת לבנון השנייה פרצה בקיץ 2006. ב-19 ביולי נכנסו יחידות פלס"ר ופלחה"ן לכפר מארון א-ראס שם נקלעו לקרב קשה מול מחבלי חזבאללה. במהלך הקרב חיסלה הסיירת עשרות מחבלים. על קרב זה קיבלה היחידה צל"ש יחידתי. לילה לאחר מכן נכנסה יחידת הפלנ"ט לפעולה בצפון הכפר עייתא א-שעב וחיסלה שני מחבלים נוספים. לאחר מכן חברה לשאר כוחות הגדס"ר.

ב-28 ביולי, כיומיים לאחר קרב בינת ג'בל החלו כוחות גדוד 890 וגדוד 101 בלחימה בכפר. במהלך הלחימה חיסלו כוחות מגדוד 101, עשרות ממחבלי חזבאללה.

ב-11 באוגוסט החל מבצע שינוי כיוון 11. לאחר קבלת האישור ליציאה למבצע, החל מבצע הטסה של כוחות מעוצבת האש, תחת פיקוד איל איזנברג, על מנת לבצע איגוף אנכי. המבצע כלל הנחתת כוחות צנחנים בעומק לבנון ולאורך נהר הליטני שתוגברו בכוחות שחברו אליהם רגלית. לאחר שמחבלי החזבאללה הצליחו להפיל מסוק יסעור, החליטו אייזנברג ומפקד פיקוד הצפון, אודי אדם, לעצור את המבצע. לאחר שהוחלט על עצירת המבצע פגעו לוחמי האוגדה, הן מחטיבת הצנחנים והן מחטיבה 55, במחבלים ומשגרי רקטות עד אשר נכנסה הפסקת האש לתוקפה. במהלך המלחמה הוכנסו חיילים משלוש אוגדות דרך מעברי הגבול, בכך שולש מספר חיילי צה"ל הנמצאים בתוך לבנון לכדי כ-10,000 חיילים.

מבצע צוק איתן

עריכה

במבצע צוק איתן ביולי 2014 לחמה החטיבה במרחב ח'אן יונס, איתרה ארבע מנהרות לחימה תת-קרקעיות, 47 פירי מנהרות והרגה 141 מחבלים.[3]

מבצע שומר החומות

עריכה

במבצע שומר החומות הוקפצה החטיבה מאימון והופעלה בשלוש גזרות, גדוד 101 והסיירת הוקפצו לרצועת עזה גדוד 202 הוקפץ ליהודה ושומרון וגדוד 890 הוקפץ לגבול לבנון.

גדוד 101 הגן על יישובי עוטף עזה וחוף זיקים ותקף מטרות טרור בצפון הרצועה. על פועלו הוענק לו פרס הרמטכ"ל ליחידות מצטיינות, והסיירת השמידה לראשונה באמצעות רחפנים מתאבדים מספר אתרי שיגור רקטות.

 
לוחמי גדוד 101 במלחמת חרבות ברזל

הלחימה ביהודה ושומרון

עריכה

החטיבה פעלה במבצע שובר גלים בכלל הגזרות וביצעה מעצרים רבים ומארבים, וסיכלה פיגועים, במיוחד גדוד 202 אשר פעל בגזרת שכם ולחם כנגד גוב האריות ופגע במחבלים רבים והשתתף בהשמדת המפקדת הראשית של גוב האריות. סיירת צנחנים פעלה בגזרת ג'נין, שם פגעו וחיסלו קרוב לעשרה מחבלים ונתקלו במארב בעומק ג'נין. במהלך התעסוקה בג'נין נפצעו כשמונה לוחמים, כולל מפקד הסיירת כתוצאה מהיתקלויות בגזרה.

ב-3 ביולי 2023 הובילה סיירת צנחנים ביחד עם חטיבת הקומנדו את מבצע בית וגן בג'נין ופגעה במחבלים רבים.

מתקפת הפתע על ישראל באוקטובר 2023

עריכה

באוקטובר 2023, במהלך מתקפת הפתע על ישראל ניהלו לוחמי הגדוד קרב נגד מחבלים רבים שחדרו לקיבוץ כפר עזה. 18 מלוחמי החטיבה נפלו בקרב.[4]

מלחמת חרבות ברזל

עריכה
  ערך מורחב – חטיבת הצנחנים במלחמת חרבות ברזל

ב-1 בנובמבר במסגרת התמרון הקרקעי של כוחות היבשה ברצועת עזה, הובילו צוות הקרב של חטיבת הצנחנים מבצע ממוקד בצפון רצועת עזה, במהלכו הושלמה ההשתלטות על המרחב בצפון הרצועה. במהלך המבצע, חשפו לוחמי סיירת הצנחנים פיר של מנהרה תת-קרקעית בצמוד לפארק שעשועים. במהלך חילופי אש מול מחבלי חמאס נהרג לוחם גדוד 101 סמ"ר יאיר ניפוסי.[5]

ב-7 בנובמבר 2023 מצאו לוחמי גדוד 202, בשיתוף עם כוחות שריון מצוות הקרב החטיבתי של חטיבה 7, פיר תת-קרקעי ומחסן אמצעי לחימה בסמוך לאוניברסיטה אזרחית, ובו חומרים כימיים, רובי סער קלשינקוב, RPG-7, מטעני כלימגור ועוד.[6] בלילה 8 בנובמבר התנהל קרב מול מחבלים במרכז העיר עזה.

בליל 10 בנובמבר במהלך התקפה חטיבתית של כוחות חטיבת הצנחנים בשכונת שיח' עג'לין, סרק הכוח איתורים במרחב הדרומי של הגזרה ומצא משגר רקטות בסמוך לבנייני מגורים. כלל אמצעי הלחימה שאותרו הושמדו או הוחרמו על ידי לוחמי החטיבה.[7] במהלך ההתקפה נהרג סמ"ר יהונתן יצחק סמו לוחם מגדוד 202.[8]

ב-16 בנובמבר נהרג סגן מפקד פלוגה בגדוד 202 סרן שלמה בן נון במהלך הקרבות בצפון רצועת עזה.[9]

החטיבה כיום

עריכה

החל משנות ה-70 של המאה ה-20, רוב המטכ"ל היה מורכב מיוצאי צנחנים ורמטכ"לים רבים מונו מקרב מהצנחנים, בהם: מרדכי גור, רפאל איתן, משה לוי, דן שומרון, אמנון ליפקין-שחק, שאול מופז, משה יעלון, בני גנץ, אביב כוכבי והרצי הלוי. בשנת 1977 איבדה החטיבה 44 לוחמים ומפקדים מגדוד 890 שנפלו באסון הנ"ד בבקעת הירדן.

 
תג החטיבה הראשון, בין השנים 1956–2001

בשנת 2001 נחנך בסיס האימונים החילי של חטיבת הצנחנים המכונה "בא"ח שפיפון" נקרא על שמו של רפאל איתן, בסמוך לשומריה. בסיס האימונים החדש של החטיבה הוקם לאחר פינוי הבא"ח הישן בשא-נור. הכספים לבניית הבסיס ניתנו כחלק מהסכם עם ארצות הברית, נועד להכשרת טירונים, אימון בסיסי ואימון מתקדם. הבסיס בתכנונו של האדריכל שמואל שילה היווה פריצת דרך בתכנון בסיסי צה"ל, דבר המתבטא בשיפור תנאי החיילים והאימונים. במקביל לבסיס זה, תוכנן בסיס דומה, גם עבור חטיבת גולני.

סמלים וטקסים

עריכה

מדים

עריכה

חיילי חטיבת הצנחנים חובשים כומתה אדומה עם סמל חיל הרגלים ונועלים נעליים אדומות. להבדיל מכל יתר חיילי צה"ל, חיילי חטיבת הצנחנים לובשים ירכית וחוגרים חגורה מעל הירכית בנוסף על חגורת המכנסיים. המדים עוצבו על ידי יהודה הררי המפקד הראשון.

תג היחידה

עריכה
 
ירכית" מדי ה-א' הייחודים של לוחמי חטיבת הצנחנים

תגשפיפון" של גדוד הצנחנים 890 עוצב בשנת 1951. התג עוצב על פי נבואת ישעיהו, ”כִּי מִשֹּׁרֶשׁ נָחָשׁ יֵצֵא צֶפַע וּפִרְיוֹ שָׂרָף מְעוֹפֵף” (ישעיהו, י"ד, כ"ט), אותו ציטט באוזני מפקדי הגדוד דוד בן-גוריון, כהמחשה לדרך שבה על הצנחנים לפעול, באופן תחבולני המנצל נקודות תורפה.[10] התג תוכנן על ידי יהודה הררי, מפקד גדוד הצנחנים הראשון (גדוד 890), וסגנו אריה אפרת על פי הפסוק הנ"ל ועוצב כצפע מכונף. בשנת 1956 שימש כתג חטיבת הצנחנים הראשונה – חטיבה 202 – והיה בשימוש עד שנת 2001 בה שונה מעט התג, בעבר היה נפוץ מיתוס לפיו סמל היחידה נוצר כתגובה לדבריו של נשיא מצרים ג'אמל נאצר ש:"ביום שיהיו ליהודים צנחנים, הנחשים יצמיחו כנפיים" אולם אין לשמועה זו ביסוס היסטורי.[11][12]

סיכות

עריכה

בנוסף לכנפי הצניחה, לוחמי הגדודים עונדים סיכת גדוד. הסיכה הראשונה (שנודעה בכינויה "שבוזון") עוצבה באמצע שנות ה-90 והוחלפה בשנת 2020 על ידי סיכה חדשה. לוחמי הגדס"ר עונדים את סיכת הגדס"ר ובנוסף גם סיכה ייחודית לכל פלוגה.

 
בתום מסע כומתה מקבלים לוחמי הצנחנים את הכומתה האדומה.

שמות הגדודים והיחידות

שמות הגדודים ויחידות המשנה ניתנו בסוף 1979 בתקופת המח"ט דורון רובין, על ידי קצינת החינוך של החטיבה, יפעת ענבר.

צבע הכומתה

עריכה

צבע הכומתה אדום. הכומתה האדומה של הצנחנים הבריטים, שהיו בארץ לפני קום המדינה, הייתה סמל סטטוס, ועל כן הוחלט שגם לוחמי חטיבת הצנחנים של צה"ל יזכו לכומתה בצבע אדום.[13] הכומתה עצמה מוענקת ללוחמים לאחר סיום מסע כומתה בטקס בגבעת התחמושת.

השבעה

עריכה

חטיבת הצנחנים מקיימת את טקס ההשבעה של לוחמיה בכותל המערבי. מסורת זו החלה בחטיבה לאחר מלחמת ששת הימים ביוני 1967, עת ביצעה פלוגת צנחנים מגדוד 890, בפיקוד דורון רובין, את טקס ההשבעה הראשון של הצנחנים בכותל המערבי.[14]

 
סיכת הלוחם הישנה

בשנת 2020, עקב התפרצות נגיף הקורונה בישראל, ההשבעה לא התקיימה בכותל, לראשונה מאז שנת 1967.

יחידות חטיבת צנחנים

עריכה

צוות קרב גדודי "קוברה"

עריכה

בשנת 2016, הוביל מפקד החטיבה, נמרוד אלוני, שינוי תפיסתי ומבני בשם "קוברה", כדי לייעל את מיצוי הכוח. השינוי כלל הקטנת סד"כ של הפלוגות והמחלקות והפיכתן לפלגות וצוותים (הקטנת הפלוגות נועדה כדי להקים עם אותו כוח אדם יותר פלגות), ובנוסף במקום הרתק הגדודי שאינו רלוונטי בשטח בנוי, התווסף לכל פלגה, "צוות נשק" המתנייד איתה, ומצויד במקל"רון, מאגים, קלעים וחוליית צלפים, לצורך רתק פלוגתי. הקטנת הכוח הפלוגתי והמחלקתי, הביא לכך שברמה הגדודית ישנם יותר פלגות וצוותים, היכולים לתת מענה מבצעי במקביל ביותר מטרות, תוך התקדמות מהירה בשטח והשתתפות במספר גדול יותר של קרבות טקטיים.[15] במסגרת השינוי גדוד בחטיבה מורכב מחמש פלגות לוחמות (שש פלגות בגדוד 202 ביחד עם פלגת ח"ץ) ופלגת סיוע מנהלתי (מפקדה): פלגות א'–ג' הרובאיות (כשמתוכן אחת משמשת כפלגת החוד, לרוב הוותיקה יותר), פלגת מסלול (ד') ופלגת אש (מסייעת). בכל פלגה ישנם שלושה צוותים שמובילים תחומי אחריות שונים; צוות חוד, צוות את"ק וצוות נשק, ובפלגת האש ישנם כחמישה צוותים; צוות מרגמות 120 מ"מ, צוות צלפים, צוות אוה"ד (טילי גיל ותצפית), צוות ניוד וצוות סופה.

 
אנדרטת חטיבת הצנחנים

גדוד 890 (אפעה)

עריכה

גדוד 890, המכונה גם גדוד אפעה, הוא גדוד הצנחנים הראשון בצה"ל.[16] הוא הוקם ב-1950 על ידי יהודה הררי והחל תופס את מקומו ככוח לוחם מוביל ומשמעותי כבר בשנת 1952. ב-1954 מוזגה לתוכו יחידה 101, דבר שחיזק את יכולות הקומנדו שלו. במשך שנים כונה בצה"ל "הגדוד", מבלי שהיה צורך אפילו לציין את מספרו.[17] למן השתתפותו בפעולות התגמול בראשית שנות ה-50 ועד ימינו השתתף הגדוד בכל הקרבות והמבצעים של חטיבת הצנחנים, ובהם, כל פעולות התגמול (הנודעות שבהן: כנרת, מבצע חץ שחור, פעולת קלקיליה, מבצע צרצר), מבצע מכבש (הצניחה במיתלה) וקרב המיתלה, מבצע קנבוס 69 בשנת 72, קרב החווה הסינית, מבצע אנטבה, מלחמת לבנון הראשונה בה היה הגדוד הראשון מבין גדודי החטיבה שנחת מן הים בשפך נהר האוואלי, בתקופת השהייה ברצועת הביטחון לקחו לוחמי הגדוד חלק בלחימה בחזבאללה הן בפעילות השגרתית השוחקת והן במבצעים מיוחדים.[18] הגדוד היה הראשון לפעול בשטחי A באינתיפאדה השנייה (שם שיכלל ופיתח שיטות למארבים בשטח בנוי) ופעל גם במלחמת לבנון השנייה, במבצע עופרת יצוקה ובמבצע צוק איתן.

באוקטובר 2023, במהלך מתקפת הפתע על ישראל ניהלו לוחמי הגדוד קרבות נגד מחבלים רבים שחדרו לקיבוצים כפר עזה, עלומים ובארי. שניים מלוחמי הגדוד נפלו בקרבות.[4]

מפקדי גדוד 890

עריכה
שם תקופת כהונה הערות
יהודה הררי 1949 – 1954 לימים מפקד פיקוד ההדרכה, ראש מטה פיקוד המרכז, בהמשך שירת במוסד
אריאל שרון 1954 – 1956 לימים שר הביטחון וראש הממשלה ה-11
רפאל איתן 1956 – 1958 לימים הרמטכ"ל ה-11
יהודה רשף 1958 – 1960 לימים מפקד חטיבת הבקעה
עמנואל שקד 1960 – 1961 לימים קחצ"ר
אריק רגב 1961 – 1963 לימים מפקד חטיבת הבקעה
צורי שגיא 1963 – 1965 לימים מפקד חטיבה 226
דוד ביטון[19] 1965 – 1966  
יאיר תל-צור 1966 – 1967 נהרג במלחמת ששת הימים
דן שומרון 1967 – 1969 לימים הרמטכ"ל ה-13
שי תמרי 1969 – 1971 לימים מפקד עוצבת עמוד האש
מתן וילנאי 1971 – 1972 לימים סגן הרמטכ"ל ושר בממשלת ישראל
יצחק מרדכי 1972 – 1974 לימים "אלוף שלושת הפיקודים" (כיהן כמפקד פיקוד הצפון, המרכז והדרום) ושר הביטחון
יעקב קרן 1974 נהרג תקופה קצרה אחרי מיניו למפקד הגדוד במובלעת הסורית
ישראל מאיר 1974 – 1975 לימים מפקד חטיבת ירושלים
נחמיה תמרי 1975 – 1976 לימים מפקד פיקוד המרכז
עופר כהן 1976 – 1978
זאב צל 1978 – 1979 לימים מפקד חטיבת עודד
אריק מורן 1979 – 1980 לימים מפקד עוצבת האש
זאב זכרין 1980 – 1981 לימים מפקד יחידת הקישור ללבנון
מתי הררי 1981 – 1982 לימים ראש מנהל הסגל
משה יעלון 1982 – 1984 לימים הרמטכ"ל ה-17 ושר הביטחון
הלל בר 1984 – 1985 לימים מפקד חטיבת עציון
עמוס בן-חיים 1985 – 1987 לימים מפקד עוצבת עמוד האש
בני גנץ 1987 – 1989 לימים הרמטכ"ל ה-20 ושר הביטחון
גדי שמני 1989 – 1990 לימים מפקד פיקוד המרכז ונספח צה"ל בארצות הברית
אבי רוטשטיין 1990 – 1992 לימים מפקד עוצבת שועלי מרום
יאיר גולן 1992 – 1993 לימים סגן הרמטכ"ל וחבר כנסת
רחמים כהן 1993 – 1994 לימים מפקד עוצבת הגולן
דרור וינברג 1994 – 1996 לימים מפקד חטיבת יהודה
הראל כנפו 1996 – 1998 לימים מפקד המכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה
מוטי ברוך 1998 – 2000 לימים מפקד הגיס המטכ"לי
יהודה יוחננוף 2000 – 2002 לשעבר מפקד חטיבת החרמון
אמיר ברעם 2002 – 2003 לימים סגן הרמטכ"ל
יהודה לוין 2003 – 2005
קובי כץ 2005 – 2007
יקי דולף 2007 – 2009 לימים מפקד אוגדת יהודה ושומרון
גיא לוי 2009 – 2011 לימים קצין חי"ר וצנחנים ראשי
ערן אוליאל 2011 – 2013 לימים מפקד חטיבת כפיר
יואב ברונר 2013 – 2015 לימים מפקד חטיבת הצנחנים
אליאב אלבז 2015 – 2017 לימים מפקד חטיבת בנימין
אפרים אבני 2017 – 2019 לימים מפקד עוצבת חצי האש
שמר רביב 2019 – 2021 לימים מפקד חטיבת פארן[20]
דור מנשאוף 2021 – 2023 לימים מפקד בא"ח צנחנים
יוני הכהן יוני 2023 – מפקד הגדוד במלחמת חרבות ברזל. בנו של הרב רא"ם הכהן[21]

גדוד 101 (פתן)

עריכה
 
לוחמי גדוד 101 בח'אן יונס במלחמת חרבות ברזל

גדוד 101, המכונה גם גדוד פתן, הוקם במתכונתו הנוכחית בשנת 1990. לפני הקמתו של "גדוד 50" נקרא "גדוד 88" וכונה "גדוד הנח"ל המוצנח", בשל העובדה שהשירות בגדוד היה חלק ממסלול חיילי הנח"ל, וחייליו היו בני גרעיני נח"ל. בשנת 1990 הוסב שמו של "גדוד 950" בחטיבת הנח"ל ל"גדוד 50", לאחר שהועבר מחטיבת הצנחנים. בחטיבת הנח"ל קיבל "גדוד 50" את שמו של "גדוד 950" לשעבר, "בזלת". בחטיבת הצנחנים הוקם גדוד חדש בשם "גדוד 101" שקיבל את כינויו של "גדוד 50" בצנחנים, "גדוד פתן". הגדוד אימץ את המספר "101" כמספר שמה של היחידה המיתולוגית יחידה 101, שהייתה ממעצבות רוח ומורשת הצנחנים. "גדוד 50" ומחליפו, "גדוד 101" (החל מ-1990) נלחמו בכל מלחמות ישראל מאז פעולות התגמול. במבצע קדש השתתף הגדוד, בפיקודו של מוטה גור, בקרב המיתלה וב-2 בנובמבר ביצע את הצניחה הקרבית השנייה בצה"ל בא-טור, שבדרום-מערב חצי האי סיני.[22] בין השאר השתתף גם במבצעים: אביב נעורים, תרנגול 53, פעולת קלקיליה, כיבוש מחנה הפליטים בלאטה באינתיפאדה השנייה ועוד.

במלחמת יום הכיפורים השתתף גדוד 50 בקרב הבלימה מול המתקפה הסורית בדרום רמת הגולן (ובכלל זה קרב תל סאקי) ולאחר שניתנה לו הפקודה לסגת התכנסו חיילי הגדוד בקיבוץ עין גב. על אף שהגדוד נפגע קשות ואיבד רבים מלוחמיו ומפקדיו, הצליח מפקד הגדוד, יורם יאיר, לאושש את הגדוד, באמצעות תביעתו מן הפיקוד העליון של צה"ל כי על הגדוד להמשיך לקחת חלק בלחימה. הגדוד הפך לעתודה מטכ"לית והוטס לחזית הדרום. בסיני פעל הגדוד במסגרת אוגדה 162, בפיקוד אברהם אדן, ולחם בצד המערבי של תעלת סואץ כנגד הקומנדו המצרי, בקרבות לטיהור החיץ החקלאי, עד לפאתי העיר סואץ.[23]

 
לוחמי החטיבה בקורס הצניחה

במהלך מלחמת לבנון השנייה ביצע הגדוד מספר רב של פשיטות ומארבים בעומק השטח הלבנוני. לכפרים; מארון א-ראס, דבל, עייתא א-שעב ועוד. הידועה שבהם הייתה בקרב בינת ג'בייל, בו נערכו כוחות מחטיבת הצנחנים ובהם גדוד 890 וגדוד 101, בפיקודו של מפקד החטיבה, חגי מרדכי. באשמורת הליל פשטה הפלוגה המבצעית של גדוד 101 על פאתיה המערביים של העיירה בינת ג'בל, הפלוגה התמקמה בבתים הצופים אל תוך הקסבה במארב בצד המערבי של בינת ג'בייל, ומיקמה בקומות הגבוהות של המבנה צוות צלפים. לאחר מספר שעות נחשף על ידי הצלפים כוח מיוחד של חזבאללה שפעל במרחב, כוח הצלפים והפלוגה המבצעית לחמו וצלפו בכוח החזבאללה. הקרב נמשך בלחימה עיקשת מול כוחות חזבאללה נוספים שהצטרפו ללחימה. לאחר מספר שעות תם הקרב הקשה בו נפצעו מספר רב מחיילי הפלוגה. חילוצם התבצע באמצעות נסיגה תחת אש בחיפוי מסוקי קרב, על חלקה בחילוץ הפצועים תחת אש, קיבלה טייסת החרב המתהפכת את צל"ש הרמטכ"ל. על פי מקורות זרים נמנו בקרב מאות מחבלים הרוגים.

הגדוד זכה בשנת 2010 בפרס הרמטכ"ל ליחידות מצטיינות.[24]

בפברואר 2015 קיבל הגדוד על חלקו במבצע צוק איתן צל"ש יחידתי ממפקד פיקוד הדרום. נוסח הצל"ש הוא:

הצל"ש מוענק לגדוד "פתן" על שהראה דבקות במשימה וחתירה לניצחון, אחריות ומקצועיות. הגדוד הועבר בתחילת המבצע לפיקוד חטיבת גבעתי עימה לחם בקרבות בגזרת ח'אן יונס עד לסיום המערכה ולה סייע להשלים את משימותיה. הגדוד ביצע את המשימות שהוטלו עליו תוך גילוי תחבולה ומקצועיות ברמה הגבוהה ביותר, נחישות וגמישות שאפשרו לו להתמודד עם אירועים בלתי צפויים. מפקדי גדוד "פתן", לוחמיו וחייליו חתרו למגע קרבי עם האויב בכל הקרבות הקשים שבהם השתתפו. יחידות הגדוד פגעו בעשרות מחבלים, פגעו בתשתיות הטרור ותפסו אמצעי לחימה רבים ובכך מנעו פגיעה בקרב תושבי מדינת ישראל ובקרב חיילי צבא ההגנה לישראל.

באוקטובר 2023, במהלך מתקפת הפתע על ישראל (2023) ניהלו לוחמי הגדוד קרב נגד מחבלים רבים שחדרו לקיבוץ כפר עזה. בקרב נפלו חמישה מלוחמי הגדוד.[25]

מפקדי גדוד 101

עריכה

שם תקופת כהונה הערות
מוטה גור 1956 – 1957 לימים הרמטכ"ל ה-10
דני מט 1957 – 1959 לימים מתאם פעולות הממשלה בשטחים
שרגא ישראל 1959 – 1961
עמנואל שקד 1961 – 1962 לימים קצין חי"ר וצנחנים ראשי
עמיחי לוי 1962 – 1963
חיים נדל 1963 – 1965 לימים נשיא בית הדין הצבאי לערעורים
שמואל פרסבורגר 1965 – 1967 מפקד חטיבה 5
טיבי שפירא 1967 – 1968 לימים מפקד חטיבת מרחב שלמה
משה פלס 1968 נהרג בקרב במרדף, בהיותו מפקד הגדוד
אריה צידון 1968 – 1970 מפקד הגדוד במבצע תרנגול 53
עמוס ירון 1970 – 1972 לימים ראש אכ"א ונספח צה"ל בארצות הברית וקנדה
אמנון ליפקין-שחק 1972 – 1973 לימים הרמטכ"ל ה-15
יעקב בנדל 1973 נפצע ברגלו באורח קשה בתאונת צניחה
יורם יאיר 1973 – 1975 מפקד הגדוד במלחמת יום הכיפורים, לימים ראש אכ"א ונספח צה"ל בארצות הברית
יעקב בנדל 1975 – 1976 בשנית, לאחר החלמה ופיקוד על בא"ח צנחנים
מנחם זטורסקי 1976 – 1977 לימים מפקד פיקוד הנח"ל
יהודה דובדבני 1977 – 1978 לימים נספח צה"ל בארגנטינה
יאיר רפאלי 1978 – 1979 לימים מפקד חטיבת ירושלים
מרדכי רוזנברג 1979 – 1980 לימים מפקד חטיבת ירושלים
דורון אלמוג 1980 – 1981 לימים מפקד פיקוד הדרום
חזי צפריר 1981 – 1982
גיורא איילנד 1982 – 1984 לימים ראש אג"ת וראש אמ"ץ
יצחק איתן 1984 – 1985 לימים מפקד פיקוד המרכז
אלי אמיתי 1985 – 1986 לימים ראש חטיבת המבצעים באמ"ץ
ישראל זיו 1986 – 1988 לימים ראש אגף המבצעים
יחיאל גוזל 1988 – 1989 לימים נספח צה"ל בצרפת
יגאל שרון 1989 – 1991 לימים מפקד חטיבת יהודה
שרון דוידוביץ' 1991 – 1993 לימים מפקד פיקוד הנח"ל
אביב כוכבי 1993 – 1994 לימים הרמטכ"ל ה-22
פינקי זוארץ 1994 – 1996 לשעבר מפקד החטיבה הדרומית ברצועת עזה
יוסי בכר 1996 – 1997 לשעבר מפקד הגיס המטכ"לי
איתי וירוב 1997 – 1999 לימים מפקד המכללות הצבאיות
בועז עמידרור 1999 – 2001 לשעבר מפקד עוצבת הגולן
דוד בלומנפלד[26] 2001 – 2003 מפקד הגדוד במבצע חומת מגן
איציק בר 2003 – 2005 לימים ראש מטה פיקוד העורף
אליעזר טולדנו 2005 – 2006 לימים מפקד פיקוד הדרום
אריאל יוחנן 2006 – 2008
אבי בלוט 2008 – 2010 לימים מפקד פיקוד מרכז
אלון מדנס 2010 – 2012 לימים נספח יבשה בארצות הברית
יובל גז[27] 2012 – 2014 לימים ראש חטיבת שילו"ח באג"ת
אבינועם אמונה 2014 – 2016 מפקד הגדוד במבצע צוק איתן, לימים מפקד המכללה לפיקוד טקטי
אלעד שושן 2016 – 2018 לימים מפקד חטיבת פארן
מורדי וייס 2018 – 2020 לימים מפקד חטיבת אפרים
דביר דיאמונד 2020 – 2022 לימים מפקד חטיבת כרמלי
יואב ספקטור 2022 – 2024 מפקד הגדוד במלחמת חרבות ברזל, מיועד לתפקיד מפקד גדוד גפן[28]
מיכה דהן יוני 2024 – מפקד הגדוד במלחמת חרבות ברזל

גדוד 202 (צפע)

עריכה
 
לוחמי גדוד "צפע" 202 בפסטיבל מתגייסים, אוגוסט 2024

גדוד 202, המכונה גם גדוד צפע, הוא הגדוד השלישי בחטיבה. הגדוד הוקם בשנת 1964 במקום גדוד 28 (במקור 771), שהיה גדוד מילואים בחטיבה עוד במבצע קדש והועבר לצורך הקמת חטיבה 55. מפקדו הראשון של הגדוד היה סא"ל אפרים חירם (פיחוטקה) וסגנו דן שומרון. הגדוד השתתף בכל מלחמות ישראל מיום הקמתו ובמבצעים מיוחדים: בין היתר ניתן למנות את פעולת סמוע, כיבוש רפיח במלחמת ששת הימים, במלחמת יום הכיפורים הצטיין הגדוד בקרב ואדי מבעוק, מבצע אנטבה, מלחמת לבנון הראשונה מבצע חוק וסדר, מבצע ניב מדובר ועוד. הגדוד זכה לפרסום באינתיפאדה השנייה בה הצליחו לוחמי הגד

וד לעצור מספר רב של מחבלים באזור שכם ואף לתפוס מספר מחבלים מתאבדים קטינים (כגון חוסאם עבדו) במחסום חווארה.

עם תחילת מתקפת הפתע על ישראל (2023) הוזנק הגדוד ששהה באזור מעלה אדומים לקיבוץ כפר עזה, שם לחם במחבלים רבים שחדרו לקיבוץ. בקרב נפלו שלושה מלוחמי הגדוד ולוחמים נוספים נפצעו.[25]

הגדוד מורכב משש פלגות לוחמות:

  • פלגת האש (מסייעת)
  • פלגה א'
  • פלגה ב'
  • פלגה ג'
  • פלגה ד'
  • פלוגת ח"ץ

פלוגת ח"ץ

עריכה

פלוגת ח"ץ (חרדים צנחנים) מיועדת לציבור החרדי. הפלוגה תחת פיקוד גדוד 202 בחטיבת הצנחנים. הגיוס הראשון לפלוגה החל בחודש נובמבר 2016. במהלך ההכשרה הפלוגה מקבלת תנאים המותאמים לאורח החיים החרדי, מבחינת כשרות, צניעות ותפילות. כמו כן, החיילים שומעים שיעור יומי מפי רב חרדי המגיע לבסיס או לשטח האימונים.

פלוגות

מפקדי גדוד 202

עריכה
שם תקופת כהונה הערות
אפרים חירם 1964 – 1966 לימים מפקד עוצבת הגליל
יואב שחם 1966 נהרג בעת פעולת סמוע
דן שומרון 1966 – 1967 ממלא מקום, לימים הרמטכ"ל ה-13
צבי בר 1967 – 1968 לימים ראש עיריית רמת גן
יעקב חסדאי 1968 – 1970 לימים מפקד בית הספר למפקדי כיתות
חיים בנימיני 1970 – 1972 לימים קצין מודיעין ראשי
שמואל שחם 1972 – 1973 לימים מפקד חטיבת הנגב
דורון רובין 1973 – 1974 לימים ראש מחלקת ההדרכה
אסף חפץ 1974 – 1975 לימים המפכ"ל ה-12 של משטרת ישראל.
עמוס קוצר 1975 – 1976 לימים ראש אגף איתור נעדרים
שמואל ארד 1976 – 1978 לימים מפקד פיקוד העורף
שבתאי פולג 1978 מפקד הגדוד במבצע ליטני. הודח לאחר מספר אירועים שאירעו בגדוד בזמן המבצע
ישראל רמות 1978 – 1979 ממלא מקום מפקד הגדוד (היה הסמג"ד באותה תקופה)
שאול מופז 1979 – 1980 לימים הרמטכ"ל ה-16 ושר הביטחון ה-15
עופר בן צבי 1980 – 1981 לימים מפקד עוצבת ברעם
רוני קליינפלד 1981 – 1982 לימים מפקד חטיבה 226
מיכה טמיר 1982 – 1983 לימים מפקד עוצבת עמוד האש
יום טוב סמיה 1983 – 1984 לימים מפקד פיקוד הדרום
שמאי רן 1984 – 1985 לימים המפקדה למשימות מיוחדות
אלעזר שטרן 1985 – 1987 לימים ראש אכ"א
יצחק גרשון 1987 – 1988 לימים מפקד פיקוד העורף
מאיר כליפי 1988 – 1990 לימים המזכיר הצבאי של ראש הממשלה
מוטי יוגב 1990 – 1991 ראש מטה וסגן מפקד אוגדת עזה
רמי צור חכם 1991 – 1992 לימים נספח צה"ל בסין, ומנכ"ל עמותת הצנחנים
גל הירש 1992 – 1993 לשעבר מפקד עוצבת הגליל
נעם תיבון 1993 – 1995 לשעבר מפקד הגיס הצפוני
חגי מרדכי 1995 נפצע קשה בתקרית, והוחלף זמנית על ידי נעם תיבון
אמיר נדן 1995 – 1997 לשעבר מפקד עוצבת חירם, לימים סגן מפקד הגיס הצפוני
חגי מרדכי 1997 – 1999 בשנית, לאחר החלמה. לשעבר ראש מטה זרוע היבשה
אהרון חליוה 1999 – 2001 לימים ראש אגף המודיעין
רוני נומה 2001 – 2002 לשעבר מפקד פיקוד המרכז
מיקי אדלשטיין 2002 – 2003 לימים נספח צה"ל בוושינגטון
גיא חזות 2003 – 2005 לימים מפקד עוצבת אדום
יניב אלאלוף 2005 – 2007 לימים מפקד אוגדת איו"ש
אודי שגיא[29] 2007 – 2009
גיא ברגר 2009 – 2011 לימים מפקד מחוז צפון בפיקוד העורף
איתמר בן חיים 2011 – 2012 לימים מפקד יחידת רפאים
קובי ולר[30] 2012 – 2014 לשעבר סגן מפקד אוגדת עזה
עמי ביטון 2014 – 2016 מעוטר צל"ש מפקד חטיבה, לימים מפקד החטיבה
רועי צוויג-לביא 2016 – 2018 לימים מפקד חטיבת שומרון וקצין אג"ם של פיקוד המרכז
רן פרידמן 2018 – 2020 לימים מפקד חטיבה 226
אביאל בלחסן 2020 – 2022 לימים מפקד חטיבה 226
אלמוג רותם 2022 – 2024 מפקד הגדוד במלחמת חרבות ברזל
יונתן שניידר יוני 2024 – מפקד הגדוד הנוכחי

סיירת הצנחנים

עריכה
 
סיכת לוחם סיירת צנחנים

בספטמבר 2021, ביצע צה"ל שינוי דרסטי בגדוד הסיור של החטיבה ובפלוגותיו. שם הגדוד שונה מ"גדס"ר צנחנים" ל"סיירת הצנחנים" וכעת הוא מוגדר כסיירת. הפלגות מתמחות בפשיטה, סיור, חבלה, לוחמה בשטח בנוי, לחימה בתוואי תת-קרקע, צלפים והפעלת טילים נגד טנקים. הפלוגות הייעודיות מגדוד הסיור הוסבו לפלגות הנקראות באותן שמות שהיו להן קודם לשינוי:

  • פלוגת סיור (פלס"ר) – טייפן, מכונה גם סיירת צנחנים
  • פלוגה נגד טנקים (פלנ"ט) – פתן שחור, מכונה גם עורב צנחנים
  • פלוגת חבלה והנדסה (פלחה"ן) – זעמן, מכונה גם חבלה מוצנחת

מפקדי סיירת הצנחנים

עריכה
שם תקופת כהונה הערות
עודד זימן 2019 – 2021 תחת פיקודו הגדוד הוסב ממתכונת גדס"ר לסיירת. לימים מפקד חטיבה 55
נועם מיכאל 2021 – 2023
עמית מדלסי יולי 2023 – מפקד היחידה במלחמת חרבות ברזל
 
לוחמי סיירת צנחנים במבצע בית וגן

פלס"ר צנחנים

עריכה

פלס"ר 35, פלוגת הסיור של חטיבת הצנחנים, נקראת גם "סיירת צנחנים". הסיירת החטיבתית מהווה את הכוח הלוחם האיכותי ביותר של החטיבה ונועדה להוביל את החטיבה כולה. לפלס"ר התמחויות ייעודיות נוספות, כמו לחימה בטרור, לוחמה תת-קרקעית, ביצוע מארבים חודרים בשטח אויב, לחימה במתארים מיוחדים, קומנדו ועוד. במסגרת תהליך ארגון מחדש של חטיבות החי"ר, הוכפפה הסיירת למפקדת גדוד סיור ב-29 בנובמבר 2002. בסיס היחידה הוא מחנה בית ליד. עם איחוד יחידה 101 עם גדוד 890 ב-1954, הוקמה מחלקת סיור גדודית בפיקודו של מאיר הר-ציון. בספטמבר 1955 חזר הר-ציון לשירות קבע ומונה למפקד פלוגה א' בגדוד 890 שאורגנה על ידו מחדש כפלוגת הסיור של הצנחנים. בין פעולות הסיירת ניתן למנות את הבאות: 'אגד', 'הר געש', 'עלי זית', 'גוליבר', 'לולב' ו'שומרון' בתקופת פעולות התגמול בשנות החמישים, הקרב על הרכס הצפוני במעבר המיתלה במסגרת מלחמת סיני, כיבוש רפיח וקנטרה במלחמת ששת הימים, מבצע קוקוס 65 מבצע הלם בנגע חמאדי שבעומק מצרים, מבצע תרנגול 53, מבצע ברדס 54–55, מבצע אביב נעורים, מבצע כותונת, מלחמת יום הכיפורים, מבצע שומרי יער בשנת 1989, מבצע גוף חימום בשנת 95 מבצע מרכבות האלים בשנת 1997 בלבנון ו-מבצע צמצום טווח בשנת 1999.

במבצע קדש נטלה היחידה חלק בקרב המיתלה. בתום הקרב הוענק ל-11 לוחמים מהיחידה צל"ש רמטכ"ל, ולמפקד צוות ביחידה הוענק עיטור העוז. במלחמת יום הכיפורים במבצע כותונת ומבצע דוידקה, תחת פיקודו של מפקד הסיירת, שאול מופז, פשטה הסיירת על יעדים בחלקה המזרחי של סוריה לשם שיבוש הזרמת תגבורות ואספקה מעיראק לסוריה. במבצע יונתן באנטבה הסיירת, תחת פיקודו של דורון אלמוג,[31] הייתה לכוח הראשון שפעל באנטבה, ולוחמיה, שקפצו מן המטוס הראשון בעודו נוחת על המסלול, איבטחו את נחיתת שלושת המטוסים האחרים, הניחו פנסים על מסלול הנחיתה החשוך כדי להאירו בעבור המטוסים הנוחתים והשתלטו על מגדל הפיקו

 
לוחמי סיירת צנחנים בח'אן יונס במלחמת חרבות ברזל

ח החדש. במבצע ליטני הובילה הסיירת את כוחות החטיבה בהתקדמות לעומק לבנון. במבצע חוק וסדר, המבצע המשמעותי הראשון של צה"ל נגד כוחות חזבאללה, פשטה הסיירת על חלקו הצפוני של הכפר מיידון. כן השתתפה הסיירת במגוון מבצעים בלבנון. הסיירת הייתה הכוח הראשון שחדר למחנה פליטים פלסטיני בתקופה שאחרי הסכמי אוסלו (מבצע מסע בצבעים במחנה הפליטים בלאטה) ומבצע רוח סתיו. בשנות ה-90 פעלה הסיירת בלבנון, בדגש על פעילות עומק, על בסיס פעילות זו, בעיקר בתקופת פיקודם של חגי מרדכי, יוסי בכר ומוטי ברוך. פעילויות אלו, דוגמת מבצע מרכבות האלים ואחרים, הן שסיפקו אבטחה לישובי הצפון בשנות ה-90. על פעילותה של הסיירת במהלך מבצע חומת מגן קיבלה ציון לשבח יחידתי.

במלחמת לבנון השנייה נכנס הגדס"ר לכפר מארון א-ראס. בקרב שניהלו עם החזבאללה הצליחו לוחמי הפלס"ר להרוג עשרות מחבלי חזבאללה ולכבוש את הכפר ללא נפגעים. על פעילותה במלחמה הוענק לסיירת ציון לשבח יחידתי, וכן עיטור העוז ליוני אסרף – לוחם ביחידה.

באוקטובר 2023, במהלך מתקפת הפתע על ישראל ניהלו לוחמי סיירת הצנחנים קרב נגד מחבלים רבים שחדרו לקיבוץ רעים. במהלכו נהרג לוחם היחידה סמ"ר גיא שמחי.[25]

מפקדי הפלס"ר
עריכה
מפקדי הפלס"ר
שם תקופת כהונה הערות
מאיר הר-ציון 1955 מלוחמי יחידת 101 וקצין הדרכה של סיירת מטכ״ל
יהודה רשף 1956 לימים מפקד חטיבת הבקעה
מיכה קפוסטה-בן ארי 1956
יוסי יפה 1956 – 1957
משה לוי 1957 לימים הרמטכ"ל ה-12
יאיר פלד 1958 – 1959 (נהרג בידי בדואים בעת שסייר לבדו בקרבת הגבול עם מצרים[32])
צורי שגיא 1959 – 1960 לימים מפקד מרחב שלמה
עמוס נאמן 1960 – 1961
דב תמרי 1962 – 1963 לימים מפקד עוצבת עמוד האש
אלי ידגרוב 1964 – 1965
אריה צידון 1965 – 1966 לימים מפקד החטיבה
גיורא חייקה 1966 – 1967 לימים מפקד מל"י
מתן וילנאי 1967 – 1968 לימים סגן הרמטכ"ל ושר
גד נגבי 1968 – 1969 לימים מפקד עוצבת חצי האש
מוטי פז 1969 – 1970 לימים מפקד עוצבת אדום
נחמיה תמרי 1970 – 1972 לימים מפקד פיקוד המרכז
אבנר חרמוני 1972 – 1973 לימים מפקד חטיבת שועלי מרום
שאול מופז 1973 – 1974 לימים הרמטכ"ל ה-16 ושר הביטחון
יפתח רייכר-עתיר 1974 – 1975 לימים מפקד מערך המבצעים המיוחדים ונספח צה"ל בסין
דורון אלמוג 1975 – 1976 לימים מפקד פיקוד הדרום
מיכה טמיר 1976 – 1978 לימים מפקד עוצבת עמוד האש
משה יעלון 1978 – 1980 לימים הרמטכ"ל ה-17 ושר הביטחון
שמאי רן 1980 – 1981 לימים מפקד חטיבת הנח"ל
ישראל זיו 1981 – 1982 לימים ראש אגף המבצעים
אייל קרים[33] 1982 – 1984 לימים הרב הצבאי הראשי
איציק נחמיאס 1984 – 1985
עדי קדושטביץ 1985 – 1986
אבי רוטשטיין 1986 – 1987 לימים מפקד חטיבת ביסלמ"ח
גדי שמני 1987 – 1988 לימים מפקד פיקוד המרכז ונספח צה"ל בארצות הברית
שלמה בן דוד 1988 – 1990
שוקי רינסקי 1990 – 1992 לימים מפקד החטיבה הדרומית ברצועת עזה
חגי מרדכי 1992 – 1994 לימים ראש מטה זרוע היבשה
יוסי בכר 1994 – 1996 לימים מפקד הגיס המטכ"לי
מוטי ברוך 1996 – 1997 לימים מפקד הגיס המטכ"לי
איתן בלחסן 1997 – 1999 נפל בקרב מול מחבלי חזבאללה
אמיר ברעם 1999 – 2000 לימים סגן הרמטכ"ל
איתי טוויטו 2000 – 2001
נמרוד אלוני 2001 – 2002 לימים מפקד אוגדת עזה
טל דביר 2002 – 2004
גיא ברגר 2004 – 2005 לימים מפקד מחוז צפון בפיקוד העורף
עמית לידור 2005 – 2007 מפקד הסיירת בקרב מארון א-ראס במלחמת לבנון השנייה
נמרוד לוטן 2007 – 2009 לימים מפקד גדס"ר צנחנים
עמי ביטון[34] 2009 – 2011 לימים מפקד החטיבה הצפונית בעזה
אלעד שושן[35] 2011 – 2012 לימים מפקד חטיבת פארן
יאיר חביביאן 2012 – 2014 מפקד היחידה במבצע צוק איתן
חגי בן-ארי[36] 2014 יועד לשמש מפקד הסיירת, נפצע אנושות במבצע צוק איתן, ומונה באופן סמלי, בעודו מחוסר הכרה[37]
יואב ספקטור 2014 – 2016 לימים מפקד גדוד 101
נועם מיכאל 2016 – 2018 לימים מפקד סיירת צנחנים
נבו דה-האן 2018 – 2019
אליהו אסבן 2019 – 2021
אריאל בן משה 2021 – 2022 לימים מפקד פלגה בסיירת מטכ"ל. נפל במלחמת חרבות ברזל
נאור נוי יולי 2022 – אוגוסט 2023
רועי חגי אוגוסט 2023 –

לוחמי הסיירת נבחרים מבין המתגייסים לשורות חטיבת הצנחנים לאחר שעברו סדרת מיונים ארוכה. מסלול ההכשרה של לוחמי הסיירת כולל הכשרה בסיסית, הכשרה מתקדמת, קורס צניחה, קורס סיור, קורס לחימה בטרור, ניווט, הסוואה צבאית ולחימה בשטח בנוי. אורך המסלול היה כשנה ושמונה חודשים וקוצר החל משנת 2000 לשנה וחודשיים עד שנה וארבעה חודשים, תלוי במחזור. תקופה מבצעית של לוחם בסיירת אורכת כשנתיים, במהלכם שליש מהזמן מוקדש לאימונים ושני שלישים להכנות ולביצוע של פעולות מורכבות נגד האויב.

 
סמל פלחה"ן צנחנים

בוגרי היחידה מאיישים את פלוגות הסיור של חטיבות המילואים של צנחנים. במהלך השנים איבדה הסיירת 83 מלוחמיה.

פלחה"ן צנחנים

עריכה

פלחה"ן 35, ייעודה של פלוגת החבלה הוא לסייע לחטיבה בפעילות הנדסית שוטפת כגון סיור ואיתור מוקשים ומטעני חבלה, חבלה במבנים, מיקוש, מעבר מכשולים, פריצה ועוד. כשהפלחה"ן אינה עוסקת בסיוע הנדסי לחטיבה, היא משמשת כיחידת חיל רגלים מובחרת למשימות התקפיות מורכבות, ופועלת כסיירת חטיבתית לאיסוף מודיעין ותצפיות.

יחידת החבלה הוקמה רשמית בשנת 1963, ומשה פלד (חדד) היה מפקדה הראשון. אם כי ראשית דרכה של היחידה הייתה בשנת 1956 ביוזמתו של מייק מיכאלי קיש, בוגר חיל ההנדסה הבריטי, שהקים מחלקת חבלה במסגרת חטיבת המילואים 80. מאז השינויים הארגוניים שנעשו ב-29 בנובמבר 2002 היחידה מופעלת במסגרת גדוד סיור. יעוד היחידה ביצוע פשיטות חבלה ומבצעים אחרים. פלוגת החבלה מתמחה בשימוש במטענים, הטמנת מוקשים בשטח האויב ובסילוקם של מטענים ומוקשים של האויב למעבר כוחותינו. הפלוגה פועלת בקדמת כוחות החטיבה ובאגפיה ככוח מוביל. לוחמי היחידה הופעלו בזירות לחימה שונות וביניהן מלחמת ששת הימים שם לחמה היחידה בפתחת רפיח, מלחמת לבנון הראשונה בה הובילה היחידה את כוחות הצנחנים החל מתפיסת ראש החוף עם

 
לוחמי סיירת הצנחנים פועלים בשג'אעיה במלחמת חרבות ברזל, יוני 2024

סירות גומי בחוף האוולי ובהמשך בחוד של החטיבה בהתקדמות והלחימה הציר החוף ובציר ההררי "ציר תיגהוצת" שם גם פינתה הפלוגה את מקבצי המוקשים שחסמו את התקדמות כוחות צה"ל מזרחה וצפונה, בעקבות אירוע זה קיבל מפקד הפלחה"ן יחיאל גוזל ציון לשבח מטעם אלוף פקוד הצפון, בהמשך לחמה היחידה בקרבות קשים מול מחבלים וכוחות סורים בעיקר בכפר מתא ובקרב שמון עד להגעה לביירות. בבירות הובילה היחידה את הפריצה למערב ביירות, מלחמת לבנון השנייה ובכל גזרות הלחימה ביהודה ושומרון. מי שעתיד להפוך להיות ללוחם ביחידת החה"ן צנחנים עובר הכשרת לוחמים בסיסית ומתקדמת. במהלך מסלול האימונים שאורכו בין שנה וחודשיים לשנה וארבעה חודשים הלוחמים עוברים הכשרה בתחומים כמו צניחה, חבלה, ניווט, לחימה במתארי שטח שונים והסוואה. המועמדים לשירות ביחידה נבחרים מתוך המתגייסים לחטיבת הצנחנים שעברו גיבוש סיירות ואותרו כמתאימים לאופי היחידה. לאחר תום מסלול ההכשרה לוחמי היחידה עוברים סבבי אימונים יחידתיים וצוותיים ומבצעים פעילות מבצעית מורכבת בכל גזרות הלחימה. לוחמים המסיימים את השירות ביחידה משתלבים בפלוגות החבלה בחטיבות המילואים של הצנחנים.

מבצעים בהם השתתפה היחידה: מלחמת ששת הימים, מלחמת ההתשה, מלחמת יום הכיפורים, מבצע אנטבה, מבצע ליטני, מבצע חוק וסדר, מבצע אירון, מבצע אביב נעורים, מבצע שפט, מבצע ברגל ימין, מבצע מגרסה, מבצע צוק סלע, מבצע תופת, מבצע איש דמים, מבצע מוביל, מבצע צלצל, מלחמת לבנון הראשונה, המערכה ברצועת הביטחון, מבצע חומת מגן, מבצע מערה חשמלית, מבצע מסע בצבעים, מבצע אחים לנשק, מלחמת לבנון השנייה, מבצע עופרת יצוקה, מבצע צוק איתן ומלחמת חרבות ברזל.

מפקדי הפלחה"ן
עריכה
מפקדי הפלחה"ן
שם תקופת כהונה הערות
משה פלד 1963 – 1965 מפקדה הראשון של היחידה. לימים מפקד הנדסה פיקוד צפון במלחמת יום הכיפורים
יהודה בר 1965 – 1966 לימים מפקד עוצבת הגליל
יצחק מרדכי 1966 – 1968 לימים אלוף שלושת הפיקודים ושר הביטחון
משה לשם-אדלשטיין 1968 – 1970 1968-1979
עוזי בן יצחק לימים מפקד אוגדת יהודה
רן בג 1970 – 1971 לימים ממקימי ומפקדי הלוט"ר
מנחם זטורסקי 1971 – 1973 לימים מפקד פיקוד הנח"ל
שמעון נוה 1973 – 1974
אהרון סבג 1974 – 1975 לימים מפקד חטיבת הבקעה
אריק מורן 1975 – 1977 לימים מפקד עוצבת האש
ישראל רמות 1977 – 1978 לימים מפקד חטיבת הנח"ל
אמל אסעד 1978 – 1979 לימים מפקד מנהלת התאום והקישור
יואב הירש[דרוש מקור] 1979 – 1980 לימים מפקד חטיבה 646
אהרון זיו 1980 – 1981 לימים מפקד חטיבת אלכסנדרוני ונספח צה"ל ביפן
יחיאל גוזל 1981 – 1983 לימים ראש מטה פיקוד הדרום
בני גנץ 1983 – 1984 לימים הרמטכ"ל ה-20
יגאל שרון 1985 – 1986 לימים מפקד חטיבת יהודה
אבי זהבי 1986
רוני אלשיך 1986 – 1988 לימים סגן ראש השב"כ ואחר כך מפכ"ל משטרת ישראל
גל הירש 1988 – 1989 לימים מפקד עוצבת הגליל
יוסי בכר 1989 – 1990 לימים מפקד הגיס המטכ"לי
דני קס לוין 1990 – 1991 מפקד הפלחה"ן בין היתר בזמן מבצע ברגל ימין
הראל כנפו 1991 – 1993 לשעבר מפקד המכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה
עופר צוברי 1993 – 1995
לאון בן מוחה 1995 – 1997 נפל בקרב ב7.10 לאחר שהציל אזרחים בשדרות ובפסטיבל הנובה כשלא היה בתפקיד
נדב מילוא 1997 נפל בעת מילוי תפקידו בקרב בלבנון
איציק בר 1997 – 1998 לימים ראש מטה פיקוד העורף
גדעון תמר 1998 – 2000
אסף אסולין 2000 – 2001
גיא לוי 2001 – 2003 לימים מפקד בה"ד 1
איתן בן גד 2003 – 2004
ערן אוליאל 2004 – לימים מפקד חטיבת כפיר
דרור שאול לשעבר קמב"ץ פיקוד העורף, מפקד היחידה במלחמת לבנון השנייה
אייל בלומנשטיין
אלעד פרץ מפקד היחידה במבצע עופרת יצוקה
עומר כהן - 2011 לימים מפקד עוצבת ברעם
עודד זימן 2011 – 2013 לימים מפקד בא"ח צנחנים
טל זורבלוב 2013 – 2014
אלמוג רותם 2014 – 2016 לימים מפקד גדוד 202
דור מנשאוף 2016 – 2017 לימים מפקד בא"ח צנחנים
הוד מעודה 2017 – 2018
אסף פרץ 2018 – 2019
אופיר טוכטרמן 2019 – 2021
עומר גטומה 2021 – 2023
דניאל אביטל[דרוש מקור] אוגוסט 2023 –
 
סיכת לוחם בפלוגת העורב

עורב צנחנים

עריכה

עורב 35 (הפלנ"ט), היא פלוגה נגד טנקים של חטיבת הצנחנים, שנקראת גם "עורב צנחנים". העורב היא יחידת איסוף מודיעין, תצפיות והכוונת אש וסימון מטרות עבור תותחנים, שריון, חי"ר וחיל האוויר והשמדת מטרות איכות בעומק האויב. בעת מלחמה פלגת העורב נותנת מענה לתמרון החטיבתי או אוגדתי ומספקות לחטיבה מודיעין איכותי מעומק השטח על ידי שימוש באמצעי תצפית ואיכון מתקדמים הקיימים בה. כמו כן ליחידה יכולות הסוואה מתקדמות המשמשות אותה לתצפיות מעומק השטח ללא חשש חשיפה.

 
לוחם עורב צנחנים במבצע בית וגן

פלוגת העורב הוקמה לאחר מלחמת יום הכיפורים בשנת 1974, אז חדרה בצה"ל ההבנה כי יש צורך בהקמת מערך שיתן מענה לכוחות השריון ההולכים ומתחזקים בצבאות ערב ועקב כך הוקמו פלוגות הנ"ט, שצורפו למערך החי"ר של החטיבות השונות. את משימת הקמת פלוגת הנ"ט הראשונה של חטיבת הצנחנים, קיבל לידיו אמנון דותן שכיהן כמפקדה הראשון, וסגנו יואב גוטסמן. היחידה עברה במהלך השנים שינויים רבים במבנה הארגוני שלה, מיחידה חטיבתית לפלוגה תחת פיקוד גדוד סיור, ובאמל"ח שלה, מטיל ה"עורב" – ה"טאו" לטיל ה"גיל" של ימינו, ובקרוב למערכת חדשה הנקראת ישל"ט אחוד – מערכת מתקדמת יותר של ה"גיל", מהמערכות המתקדמות ביותר בצבא בתחום טילי הנ"ט.

היחידה לקחה חלק במבצעים רבים ובכלל זה מבצע אנטבה,[38] מבצע סיגל, מבצע לבלוב, מבצע ליטני, מבצע שלכת, מבצע מוביל, מלחמת לבנון הראשונה, פעילויות עומק בדרום לבנון כגון: מבצע סחרור מסוכן, מבצע עיניים ירוקות מבצע פנתר ורוד, מבצע פינה אחרת (עד הנסיגה מדרום לבנון בשנת 2000), מבצע חומת מגן, האינתיפאדה הראשונה, האינתיפאדה השנייה, מלחמת לבנון השנייה, מבצע עופרת יצוקה ובמבצע צוק איתן הייתה ליחידה הראשונה בצה"ל שקלטה ועשתה שימוש במשגר האחוד.

לוחמי הפלוגה נבחרים בגיבוש גדס"ר המתרחש לאחר הגיוס. הלוחמים עוברים מסלול הכשרה שאורכה בין שנה וחודשיים לשנה וארבעה חודשים: טירונות, אימון מתקדם, קורס צניחה וקורסים ייעודיים כגון-ניווטים, אימוני לוחמה בכל מתארי הלחימה, קורס נ"ט ועוד.

מפקדי הפלנ"ט
עריכה
מפקדי הפלנ"ט
שם תקופת כהונה הערות
אמנון דותן 1974
יואב גוטסמן 1974 – 1975
יוסי דישון 1975
נלי פקר 1975 – 1976
ישראל גל 1976 – 1977
אבנר טלמון 1977
יוסף זימבריס 1977 – 1978
הלל בר 1979 – 1980 לימים מפקד חטיבת עציון
אברהם קפלן 1980 – 1981
ניר שרוף 1981 – 1982
שאול אריאלי 1982 – 1984 לימים מפקד החטיבה הצפונית ברצועת עזה
אורי יעקובי 1984 – 1985
יאיר גולן 1985 – 1986 לימים סגן הרמטכ"ל
מתי הורביץ 1986 – 1988
אביב כוכבי 1988 – 1989 לימים הרמטכ"ל ה-22
גדי ורשמה 1989 – 1991
זאב ברנשטיין 1991 – 1992
הרצי הלוי 1992 – 1993 לימים הרמטכ"ל ה-23
אבי שטיינבוק-שוהם 1993 – 1994
אמיר ברעם 1994 – 1996 לימים סגן הרמטכ"ל
גיא חזות 1996 – 1998 לימים מפקד עוצבת אדום
נמרוד אלוני 1998 – 1999 לימים ראש חטיבת ההדרכה בזרוע היבשה
אבי גיל 1999 – 2000 לימים מפקד עוצבת געש
אודי שגיא 2000 – 2002 לשעבר מפקד גדוד 202
קובי ולר 2002 – 2003 לימים סגן מפקד אוגדת עזה
עמית לידור 2003 – 2005
ירון שרוני 2005 – 2006 לימים מפקד גדס"ר צנחנים, לימים סגן מפקד עוצבת האש
ייטב מזור 2006 – 2008
יניב בארוט 2008 – 2009 לימים קצין אג"ם של פיקוד הצפון
אורי דאובה 2009 – 2011 לימים מפקד גדס"ר צנחנים, לימים מפקד חטיבה 226
לירון ביטון 2011 – 2012 לימים מפקד גדוד 450 וקצין אג"ם של אוגדת עזה, לימים מפקד חטיבה 55
אפרים אבני 2012 – 2013 לימים מפקד עוצבת חצי האש
יותם רוף 2013 – 2015
אמיתי סטביצקי 2015 – 2016
יונתן שניידר 2016 – 2017 לימים מפקד גדוד 202
אמיר פורי 2017 – 2019
ינון לויאן 2019 – 2020
בן שליו 2020 – 2021
עומר אנגלוביץ' יוני 2021 – 2023
זיו קולאס אוגוסט 2023-

פלחי"ק צנחנים

עריכה

פלוגת חיל קשר (פלחי"ק) של החטיבה, אחראית לכל תחום הקשר, האלקטרוניקה, התקשורת, הצי"ד והמחשוב בחטיבה.

 
בא"ח צנחנים- בסיס האימונים החטיבתי בו מוכשרים לוחמי חטיבת הצנחנים ולוחמי חטיבת עוז בשלב הטירונית. הבסיס נבנה בסיוע אמריקני ונמצא בסמוך לשומריה.

בא"ח צנחנים 35 (שפיפון)

עריכה

בא"ח (בסיס אימון חטיבתי) צנחנים הוא בסיס האימונים החטיבתי, בו מתקיימים ההכשרה, ההדרכה והאימונים לחטיבת הצנחנים ולמערך המוצנח, הכוללים הכשרת טירונים באימון בסיסי ואימון מתקדם. הבסיס ששוכן באזור שומריה ונקרא "מחנה איתן", על שם רב-אלוף רפאל איתן. הוא תוכנן על ידי צוות אדריכלים ישראלי שכלל את שמואל שילה, ירון כ"ץ ושמואל פוטש, ונבנה בניהול חיל ההנדסה האמריקאי ובמימון הממשל האמריקאי, כחלק מהסכם וואי.

ההחלטה להעביר את הבסיס למשכנו החדש נדחתה בעקבות סירובו של מפקד הבא"ח, איתי וירוב, לעזוב את המשכן הישן בסנור, כדי שלא ייווצר הרושם של נסיגה משטח הבסיס, תחת אש המחבלים באינתיפאדה השנייה שהחלה באותה עת.[39] במאי 2001 הונחה אבן הפינה לבא"ח החדש וביולי 2003, תחת פיקודו של אהרון חליוה, נחנך בא"ח שפיפון ואוחד תחת קורת גג אחת, לאחר שהיה ממוקם קודם לכן בשלושה בסיסים שונים בשומרון ובבקעת הירדן.

מחזור אוגוסט 2003 חנך את הבסיס החדש, שנחשב בזמנו לפורץ דרך בתכנונו ובתנאים שהוא מספק לחיילים. אלו נגזרו מתפיסת עולם שלפיה התנאים הפיזיים הנוחים מאפשרים למפקדים להשקיע יותר זמן בהדרכה ובאימונים. בבסיס מתקיימות פעילויות הכשרה ואימון של לוחמי החטיבה,[40] יחידת מגלן, יחידת דובדבן, יחידת רפאים, מדריכי צניחה, יחידת עוקץ, יחידת הלוט"ר, יחידת הניוד 444, תוכנית תלפיות ותומכי לחימה. בעבר הוכשרו בבא"ח גם לוחמי סיירת מטכ"ל.

באוקטובר 2023, במהלך מתקפת הפתע על ישראל, ניהלו לוחמי הגדוד קרב נגד מחבלים רבים שחדרו לקיבוץ כפר עזה וכן בלימת חדירת מחבלים בקיבוץ יד מרדכי. שבעה מלוחמי גדוד הבא"ח, בהם טירונים ומ"כים, נהרגו בקרבות.[25]

מפקדי הבא"ח

עריכה

רשימת המפקדים:

שם תקופת כהונה הערות
עמוס ירון 1967–1969 לימים ראש אכ"א ונספח צה"ל בארצות הברית וקנדה
אהרון אשל 1969–1971 מפקד חטיבה 665
יצחק מרדכי 1971–1972 לימים "אלוף שלושת הפיקודים" (מפקד פיקוד הדרום, המרכז והצפון)
אסף חפץ 1972–1973 לימים המפקח הכללי של משטרת ישראל
יהודה דובדבני 1973–1974 לימים נספח צה"ל בדרום אמריקה
יעקב בנדל 1974–1975
גיל דוד 1975–1976
יחזקאל צפריר 1976–1978
נפתלי מנדלוביץ[41] 1978–1980
גיורא איילנד 1980–1981 לימים ראש אמ"ץ וראש אג"ת
דורון אלמוג 1981–1982 לימים מפקד פיקוד הדרום
יום טוב סמיה 1982–1983 לימים מפקד פיקוד הדרום
חי אדיב 1983–1984 לימים מפקד חטיבת בנימין
אלעזר שטרן 1984–1985 לימים ראש אכ"א
יואב הירש 1985–1986 לימים נספח צהל לכוחות היבשה בארה״ב
יחיאל גוזל 1986–1987 לימים נספח צה"ל בצרפת
אהרון זיו 1987–1988 לימים נספח צה"ל ביפן
מוטי יוגב 1988–1990 לשעבר מפקד חטיבת אפרים
שאול אריאלי 1990–1992 לשעבר מפקד החטיבה הצפונית ברצועת עזה
פיני לוי 1992–1993 לימים מפקד חטיבת מנשה
ערן דובדבני 1993–1995
אביב כוכבי 1995–1997 לימים הרמטכ"ל ה-22
פינקי זוארץ 1997–1998 לימים מפקד החטיבה הדרומית ברצועת עזה
יוסי בכר 1998–1999 לימים מפקד הגיס המטכ"לי
איתי וירוב 1999–2001 לימים מפקד המכללות הצבאיות
אהרון חליוה 2001–2003 לימים ראש אגף המודיעין
שמואל קלמי 2003–2005 לימים רמ"ח הגנה באמ"ץ
איציק בר 2005–2007 לימים ראש מטה פיקוד העורף
יניב אלאלוף 2007–2009 לימים מפקד אוגדת איו"ש
יקי דולף 2009–2011 לימים מפקד אוגדת יהודה ושומרון
גיא ברגר 2011–2013 לימים מפקד מחוז צפון בפיקוד העורף
איתמר בן חיים 2013–2015 לימים מפקד יחידת רפאים
יואב ברונר 2015–2017 לימים מפקד החטיבה
אליאב אלבז 2017–2019 לימים מפקד חטיבת בנימין
אפרים אבני 2019–2021 לימים מפקד עוצבת חצי האש
עודד זימן 2021–2023 לימים מפקד חטיבה 55
דור מנשאוף יולי 2023– מפקד הבא"ח הנוכחי

שיוך מילואים

עריכה

חטיבת הצנחנים היא חטיבה סדירה, עם סיום השירות הסדיר בשורות החטיבה, משויכים הלוחמים לחטיבות הצנחנים במילואים:

שם החטיבה מספר גדוד מזין יחידת אם פיקוד
 עוצבת חצי האש 551 סיירת צנחנים (צוותי מרגמות מהגדודים)  

עוצבת האש

 

פיקוד מרכז

 עוצבת חוד החנית 55 גדוד "פתן" 101
  עוצבת הנשר 226 גדוד "צפע" 202  

עוצבת המפץ

 

פיקוד הצפון

 עוצבת שועלי מרום 646 גדוד "אפעה" 890  

עוצבת הבזק

 

פיקוד מרכז

יחידות שנסגרו

עריכה

גדוד סיור 5135 (שרף)

עריכה
 
סיכת לוחם בגדס"ר 5135

גדוד הסיור (5135) של חטיבת הצנחנים (המכונה גם גדוד שרף) נוצר לראשונה במלחמת לבנון הראשונה תחת פיקודו של דורון אלמוג בשם "כוח עוגן".[42] הגדוד, שכלל את הפלס"ר, הפלנ"ט והפלחה"ן של החטיבה וכן פלגה מפלוגת הרפואה החטיבתית, הוביל את החטיבה בהצלחה רבה מהנחיתה בשפך נהר האוואלי ועד ביירות.[43] בכ"ט בנובמבר 2002 הוקם באופן רשמי גדוד הסיור של החטיבה, תחת המג"ד סא"ל שמואל קלמי.[44] בעשור השני של המאה ה-21 ייעודו של גדוד הסיור הוא להוות גדוד סיור מובחר של חטיבת הצנחנים בלוחמה קונבנציונלית או בלחימה בעצימות נמוכה.[45] הגדוד פורק ב-2021 לאחר שינויים בסיירות חטיבות החי"ר ובמקומו הוקמה סיירת צנחנים.

מפקדי גדס"ר 5135

עריכה
שם תקופת כהונה הערות
שמואל קלמי 2002 – 2003 לשעבר ראש מחלקת הגנה באמ"ץ
אבי גיל 2003 – 2005 לימים המזכיר הצבאי של ראש הממשלה
נמרוד אלוני 2005 – 2007 מפקד הגדוד במלחמת לבנון השנייה,[46] לימים מפקד מפקדת העומק
ירון פינקלמן 2007 – 2009 מפקד הגדוד במבצע עופרת יצוקה,[47] לימים מפקד פיקוד הדרום
איתן בן גד 2009 – 2011 לימים סגן מפקד החטיבה, מפקד צוות במכללה לפיקוד טקטי וקמב"ץ פיקוד המרכז
נמרוד לוטן 2011 – 2013
ירון שרוני 2013 – 2015 מפקד הגדוד במבצע צוק איתן, לימים סגן מפקד עוצבת האש
אורי דאובה 2015 – 2017 לימים מפקד חטיבה 226
ישי רוזיליו 2017 – 2019 לימים מפקד חטיבת יהודה

מפקדי החטיבה

עריכה
שם תקופת כהונה הערות
אריאל שרון 1956 – 1957 מפקד החטיבה במבצע קדש. לימים מפקד פיקוד הדרום וראש ממשלת ישראל ה-11
מנחם אבירם 1957 – 1960 לימים מפקד עוצבת נתיב האש
אלי זעירא 1960 – 1962 לימים ראש אמ"ן
יצחק חופי 1962 – 1964 לימים מפקד פיקוד הצפון וראש המוסד
רפאל איתן 1964 – 1967 מפקד החטיבה במלחמת ששת הימים. לימים הרמטכ"ל ה-11
דני מט 1967 – 1969 לימים מתאם הפעולות בשטחים
חיים נדל 1969 – 1971 לימים נשיא בית הדין הצבאי לערעורים
לוי חופש 1971 – 1972
עוזי יאירי 1972 – 1973 מפקד החטיבה במלחמת יום הכיפורים. נהרג בפיגוע במלון סבוי
אריה צידון 1973 – 1975 מפקד אוגדה בפיקוד צפון
מתן וילנאי 1975 – 1976 לימים סגן הרמטכ"ל
עמוס ירון 1976 – 1977 לימים ראש אכ"א
אמנון ליפקין-שחק 1977 – 1979 מפקד החטיבה במבצע ליטני. לימים הרמטכ"ל ה-15
דורון רובין 1979 – 1981 לימים ראש מה"ד
יורם יאיר 1981 – 1982 מפקד החטיבה במלחמת לבנון הראשונה. לימים ראש אכ"א
שמואל ארד 1982 – 1984 לימים מפקד פיקוד העורף
מנחם זטורסקי 1984 – 1985 מפקד פיקוד נוער חלוצי לוחם
נחמיה תמרי 1985 – 1986 לימים מפקד פיקוד המרכז
שאול מופז 1986 – 1988 לימים הרמטכ"ל ה-16 ושר הביטחון
דורון אלמוג 1988 – 1990 לימים מפקד פיקוד הדרום
משה יעלון 1990 – 1991 לימים הרמטכ"ל ה-17 ושר הביטחון
מתי הררי 1991 – 1993 ראש מנהל סגל
ישראל זיו 1993 – 1995 לימים ראש אגף המבצעים
בני גנץ 1995 – 1997 לימים הרמטכ"ל ה-20 ושר הביטחון
יצחק גרשון 1997 – 1999 לימים מפקד פיקוד העורף
גדי שמני 1999 – 2001 לימים מפקד פיקוד המרכז ונספח צה"ל בארצות הברית
אביב כוכבי 2001 – 2003 מפקד החטיבה במבצע חומת מגן. לימים הרמטכ"ל ה-22
יוסי בכר 2003 – 2005 מונה במקום דרור וינברג. לימים מפקד הגיס המטכ"לי
חגי מרדכי 2005 – 22 באוגוסט 2007 מפקד החטיבה במלחמת לבנון השנייה. לימים ראש מטה זרוע היבשה
הרצי הלוי 22 באוגוסט 2007 – 20 באוגוסט 2009 מפקד החטיבה במבצע עופרת יצוקה. לימים הרמטכ"ל ה-23
אהרון חליוה 20 באוגוסט 2009 – 14 באפריל 2011 לימים ראש אגף המודיעין
אמיר ברעם 14 באפריל 2011 – 16 במאי 2013 לימים סגן הרמטכ"ל
אליעזר טולדנו 16 במאי 2013 – 1 ביולי 2015 מפקד החטיבה במבצע צוק איתן. לימים מפקד פיקוד הדרום ואגא"ס
נמרוד אלוני 1 ביולי 2015 – 16 באוגוסט 2017 לימים מפקד מפקדת העומק והמכללות הצבאיות
יקי דולף 16 באוגוסט 2017 – 12 ביוני 2019 לימים מפקד אוגדת יהודה ושומרון
יובל גז 12 ביוני 2019 – 13 באוקטובר 2021 לימים מפקד חטיבת שיטות לחימה וחדשנות
יואב ברונר 13 באוקטובר 2021 – 30 במאי 2023
עמי ביטון 30 במאי 2023 – מפקד החטיבה במלחמת חרבות ברזל

נשק ואמצעים

עריכה
 
אימון צניחה של חטיבת הצנחנים, 2010
 
צנחנים עולים למסוק ינשוף, 2007
 
לוחמי סיירת צנחנים בח'אן יונס, 2024

בשנות ה-50 של המאה ה-20 היו חמושים הצנחנים בתת-מקלע עוזי וברומ"ט. כיום, חיילי חטיבת הצנחנים חמושים ברובה סער מדגם קרבין M4A1. בנוסף, ישנם כלי הנשק ייחודיים השונים מכלי הנשק של גדודי החי"ר בצה"ל.

בדומה לחטיבות חי"ר אחרות בצה"ל, משתמשים הצנחנים באמצעי ראיית הלילה המכונה "ליאור" שהחליף בשנת 2006 באופן מלא את אמצעי בשם "אקילה" שקדם לו. בנוסף לכך, בשנת 2007 נכנסה לשימוש בגדודי הצנחנים כוונת חדשה לקלעים המכונה "טריג'יקון חץ". ב-2009 נקלט בחטיבת הצנחנים רובה הצלפים "ברק" (H-S Precision Pro Series 2000 HTR) בקליבר 0.338 לפואה מגנום המיועד לצליפה בטווחים ארוכים.

החטיבה מצוידת בנגמ"שי ה-M-113 על שלל תצורותיהם אך בעיקר בג'יפים ממוגנים מדגמי "האמר" במגוון תצורות. כמו כן, מצוידת היחידה בטרקטורונים לסיור מהיר ופרישה מהירה של ציוד מחלקתי בשטח.

גלריה

עריכה

ראו גם

עריכה

לקריאה נוספת

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא חטיבת הצנחנים בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ המדור כושר קרבי | גיבוש יח"טיות, באתר www.hamador.co.il
  2. ^ מילשטיין, א. (1985). ההיסטוריה של הצנחנים, כרך ב'. תל אביב: שלגי. עמ' 563, 567–568, 857–864
  3. ^ אמיר בוחבוט‏, חטיבת הצנחנים איתרה 4 מנהרות ו-47 פירי מנהרות בעזה, באתר וואלה, 26 ביולי 2014
  4. ^ 1 2   307 חללי המלחמה שהותרו לפרסום, באתר צה"ל
  5. ^ מישל מכול, "נער צנוע, ביישן ואהוב": סמ"ר יאיר ניפוסי, שנפצע בקרב בצפון הרצועה, מובא למנוחות, באתר ישראל היום, 2 בנובמבר 2023
  6. ^   נחשפו פירי מנהרות ואמצעי לחימה בצפון הרצועה, באתר צה"ל, 7 בנובמבר 2023
  7. ^   מערכת את"צ, בנובמבר 2023/ חוסלו מחבלי נ'חבה של חמאס, בהם משתתפי הטבח הרצחני; הושמדה מכולת משגרים שאותרה בחוף, באתר צה"ל
  8. ^ הותר לפרסום: סמ"ר יהונתן יצחק סמו מכרמי צור שנפצע בקרבות עם חמאס בעזה - נפטר מפצעיו, באתר ערוץ 7, 10 בנובמבר 2023
  9. ^ הותר לפרסום: שלמה בן נון ממודיעין נפל בקרבות בעזה, באתר "סרוגים", 16 בנובמבר 2023
  10. ^ בקרוב: תג יחידה חדש ללוחמי הצנחנים, מעריב
  11. ^   האמת נחשפת: הסיפור מאחורי הנחש של הצנחנים | צה"ל, סרטון בערוץ "צה"ל – צבא ההגנה לישראל", באתר יוטיוב (אורך: 01:00)
  12. ^   הנה מה שבאמת עומד מאחורי סמל הצנחנים, באתר צה"ל, 14 באוגוסט 2022
  13. ^ תופסים צבע / מאת משה דוד. מוסף "המגזין", של מעריב 11 ביולי 2011, עמ' 4–5
  14. ^ מוריה בן יוסף, "מוכנים לטרוף את כל העולם", באתר "ישראל דיפנס", 3 במאי 2012
  15. ^ יואב לימור, "עשינו שינוי תפיסתי ומבני כדי לנצח ביותר קרבות", באתר ישראל היום, 10 באוגוסט 2017
  16. ^ יוסי יהושוע וראובן וייס, "הגדוד של המדינה", ידיעות אחרונות מוסף 7 ימים, 7 באוקטובר 2011
  17. ^ עמוס הראל, "סא"ל אמיר ברעם: יש לי מסר מרגיע לעם – חיילי הגדוד לא רעבים ולא קר להם", "הארץ", 16 בפברואר 2003
  18. ^ אביחי בקר, "אלוף עצבות", באתר הארץ, 26 באפריל 2002 "ציון הדרך הבא היה מג"ד 890, הזירה העיקרית הייתה דרום לבנון, שבה חווה ארבע היתקלויות"
  19. ^ ברוך נבו ונורית אשכנזי, "השיבה מסרפיאום", הוצאת ספרית מעריב, 2006, עמודים 107–108
  20. ^ יואב זיתון, לאחר הפיגוע בגבול והדחת המח"ט: סא"ל רביב שמר מונה למפקד חטיבת פארן, באתר ynet, 22 ביוני 2023
  21. ^ דביר עמר, חודש ההוקרה למילואים: ראשי ישיבת עתניאל ו-7 אנשי צוות - קצינים, באתר ערוץ 7, 13 ביוני 2023
  22. ^ כיבוש ראס-סודר, אבו רודיס, א-טור, שרם א-שייך, מתוך אתר "הצנחנים, עשור ראשון 1948–1958"
  23. ^ אלישיב שמשי, בהם יותר מכול - על סוד ההצלחה של צה"ל, תל אביב: משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 2005, פרק שביעי: האדומים מנקים את השטח הירוק, עמ' 93–106
  24. ^ עוזי ברוך, הערב: פרס הרמטכ"ל ל-16 יחידות, באתר ערוץ 7, 22 במרץ 2010
  25. ^ 1 2 3 4   307 חללי המלחמה שהותרו לפרסום, באתר צה"ל
  26. ^ פליקס פריש, מסוקים תקפו בבית לחם; כוחות צה"ל יצאו ממחנה הפליטים בלאטה, באתר ynet, 3 במרץ 2002
  27. ^ אמיר בוחבוט‏, מתכוננים למלחמה הבאה: הצצה לאימונים של גדוד 101, באתר וואלה, 15 בפברואר 2014
  28. ^   רשימת המפקדים החדשים בזרוע היבשה, באתר צה"ל, 21 במרץ 2024
  29. ^ נועה בן אהרון, מג"ד חדש לגדוד 202 של חטיבת הצנחנים באתר זרוע היבשה
  30. ^ אתר חטיבת הצנחנים
  31. ^ דורון אלמוג, רוח ישראלית: 35 שנים למבצע אנטבה, באתר ישראל היום, ‏4 ביולי 2011 – מאורכב בווייבאק מאשין
  32. ^ עפרי שובל, בשנת 59' נרצח יאיר פלד, מפקד סיירת צנחנים. אבל מי רצח את רוצחיו? חשיפה, באתר הארץ, 16 בספטמבר 2010
  33. ^ עמוס הראל, "עשה לך קרב", הארץ, 10 במרץ 2000
  34. ^ עמי ביטון, דבר המפקד, אתר סיירת צנחנים
  35. ^ אורי בינדר, אהבה עזה: הנישואים פורחים תחת אש, באתר nrg‏, 10 במרץ 2011
  36. ^ אבי אשכנזי‏, רגע לפני שקיבל את הפיקוד: חגי נפצע בהיתקלות, באתר וואלה, 2 באוגוסט 2014
  37. ^ עדו בן פורת ויוני קמפינסקי, הפצוע אנוש מונה למפקד סיירת צנחנים, באתר ערוץ 7, 2 באוקטובר 2014
  38. ^ אביגדור שחן, "מבצע כדור הרעם: הוא מבצע אנטבה", הוצאת "מסדה", 1993, עמוד 273
  39. ^ מאת עמוס הראל, בעקבות ניסיונות הפיגועים: צה"ל עומד לפנות בסיס טירונים מסאנור, באתר הארץ, 6 בנובמבר 2001 כפי שהועלה באתר וואלה
  40. ^ עמוס הראל, תצלום: אליהו בן יגאל, החיילים מתאמנים, שר הביטחון אהוד ברק והרמטכ"ל גבי אשכנזי נלחמים, באתר הארץ, 13 בפברואר 2010
  41. ^ אבי שאולי, ‏גורו ההשקעות נפתלי מנדלוביץ' נמצא מת במכללת מגמות שוקי הון, באתר גלובס, 21 בפברואר 2012
  42. ^ דורון אלמוג, ‏הפעלת היחידות החטיבתיות במלחמת של"ג, מערכות 413, יולי 2007, עמ' 26–31
  43. ^ הפרק הראשון מתוך הספר בומרנג מאת עפר שלח ורביב דרוקר, הוצאת כתר 2005
  44. ^ "גדס"ר שרף"
  45. ^ שיר אהרון ברם, אתר חיל האוויר, כשהנחש של הצנחנים פגש את טייסת הצפע, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 3 בדצמבר 2012
  46. ^ גל הירש, סיפור מלחמה סיפור אהבה, הוצאת ידיעות אחרונות, 2009 עמודים 272–273
  47. ^ אמיר בוחבוט, דיווח מיוחד מעזה: אין דשדוש - יש לחימה ברצועה, באתר nrg‏, 14 בינואר 2009


|}