דויטשה פלשתינה בנק

דויטשה פלשתינה בנק (Deutsche Palästina-Bank) היה בנק זר שפעל בארץ ישראל בין 1897 עד מאי 1921.

סניף הבנק ביפו

רקעעריכה

כתוצאה מהסכמי הקפיטולציות שנחתמו עם האימפריה העות'מאנית, הורחבה ההתיישבות של נתיני המעצמות בארץ ישראל ובכללם גרמנים. בתחילה היו אלו אנשי מיסיון, אך אחר כך גם סוחרים ובעלי מקצועות חופשיים. לשיאה הגיעה התיישבות הגרמנים עם בוא הטמפלרים לארץ ישראל.
בירושלים נפתח ב-1851 בנק על ידי מלוויל ברגהיים, יליד פרוסיה.[1] ברגהיים היה מסיונר, רוקח וגם, יחדיו עם בניו, שלח את ידו בסחר של שטרות והמחאות. לאחר מותו הבנק פשט את הרגל. בנק נוסף נפתח עם שליחותו של כריסטיאן פרידריך שפיטלר, איש המיסיון על שם סנט כרישונה בירושלים, ב-1856. יוהנס פרוטיגר, בנקאי שווייצרי, הגיע לירושלים על מנת להתמנות לסגן מנהל הבנק בשם המיסיון. לאחר מכן הקים את "בנק פרוטיגר" שהיה קרוי בפי כל "הבנק הגרמני". עם מחלתו של פרוטיגר בא הקץ גם על בנק זה.

הקמת הבנקעריכה

התפתחות הכלכלה הגרמנית בארץ ישראל דרשה הקמת בנק חדש.[2] משרד החוץ הגרמני תמך בהקמה ונפתחה שלוחה של "החברה הגרמנית לארץ ישראל ולמזרח התיכון",[3] שמאוחר יותר נוסד ממנה דויטשה פלשתינה בנק.[4] הבנק הוקם עם הון של 450,000 מארק גרמני,[5] ופתח סניפים בירושלים, ביפו ובחיפה (נפתח ב-1904), ונציגויות בדמשק, טריפולי (לבנון), שכם ועזה.

אחרי הקמת אוצר התיישבות היהודים חיפש הרצל לרכוש בנק על מנת לממש את תוכניתו הכלכלית. הוא פנה לבעלי בנק דויטשה פלשתינה על מנת לקנותו.[6] התוכנית לא יצאה לפועל ובסופו של דבר נוסדה אפ"ק.

הבנק היה חלק ממערכת הבנקאות הזרה בארץ ישראל של לפני מלחמת העולם הראשונה שכללה את בנק קרדי ליונה הצרפתי, אפ"ק האנגלי והבנק האימפריאלי העות'מאני והבנק האגרו עות'מאני הטורקים.

הבנק נסגר בארץ ישראל עם תחילת המנדט הבריטי בטענת "רכוש אויב",[7] אך המשיך לפעול בגרמניה תחת הבנק הגרמני המזרחי (Deutsche Orient Bank).

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ פטר ברגהיים– החלוץ 'המשומד' בבלוג "סיפורי ארץ ישראל - מצבות מדברות
  2. ^ נחום גרוס, תמורות כלכליות בארץ ישראל בסוף התקופה העות'מאנית, קתדרה, חוברת 2, תשל"ז
  3. ^ שלמה נקדימון, הבנק - יצירתו של בנימין זאב הרצל, הוצאת סטימצקי, 2003, פרק 8
  4. ^ איתן בורנשטיין, בנקאות בארץ ישראל, רבעון לבנקאות, אדר ב' תשע"ד מרץ 2014
  5. ^ א' פ' מיכאליס, מאה שנה בנקאות ומטבע בארץ-ישראל, רבעון לבנקאות, כסלו תשמ"ה, דצמבר 1984
  6. ^ איתן בורנשטיין, האחות הפולנייה של בנק לאומי, רבעון לבנקאות, אייר-סיון תשע"ב מאי 2012
  7. ^ הכרזות - פרוק העסקים של הבנק החקלאי הקיסרי העות'מאני בפלשתינה (א"י}, דואר היום, 24 במאי 1921