דידריק סטאפל

חוקר הולנדי לשעבר

דידריק אלכסנדר סטאפלהולנדית: Diederik Alexander Stapel; נולד ב-19 באוקטובר 1966) היה פרופסור לפסיכולוגיה חברתית באוניברסיטת טילבורך בהולנד. בשנת 2011 השעתה אוניברסיטת טילבורך את סטאפל לאחר שהתגלה שפיברק וזייף נתונים בפרסומי המחקר שלו. הונאה מחקרית זו התרחשה במשך מספר שנים והשפיעה על עשרות פרסומים שלו.[1][2] עד 2015, הוסרו 58 מהפרסומים של סטאפל.[3] הוא תואר בסיקור של הניו יורק טיימס כ"רמאי הגדול ביותר במדע האקדמי".[4]

דידריק סטאפל
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 19 באוקטובר 1966 (בן 58)
אוחסטחאסט, הולנד עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי פסיכולוגיה
מקום לימודים
מוסדות
פרסים והוקרה Nature's 10 (2011) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה

עריכה

סטאפל נולד כבן הזקונים מבין ארבעה ילדים. ב-1984 שיחק בסדרת הטלוויזיה הקומית "Schoppentroef". בשנת 1985, סיים תיכון. למד פסיכולוגיה ומדעי התקשורת באוניברסיטת אמסטרדם ובשנת 1991 סיים את לימודיו בהצטיינות. בשנים 1991–1992, השתתף בתוכנית לקבלת החלטות התנהגותיות בבית הספר למנהל עסקים של אוניברסיטת שיקגו.[5]

בשנת 1993 החל את לימודיו לתואר שלישי בפסיכולוגיה חברתית באוניברסיטת אמסטרדם. בשנת 1997 סיים את הדוקטורט בהצטיינות. במסגרת לימודיו היה גם עמית קרן פולברייט ושהה באוניברסיטת מישיגן ב-1995–1996.[6] לאחר קבלת הדוקטורט מונה כעמית של האקדמיה המלכותית ההולנדית למדעים (אנ') באוניברסיטת אמסטרדם.[7] במאי 2000, מונה לפרופסור לפסיכולוגיה חברתית קוגניטיבית באוניברסיטת חרונינגן.[8] ב-2006 עבר לאוניברסיטת טילבורך שם עבד עד ספטמבר 2011, תחילה כפרופסור לפסיכולוגיה קוגניטיבית וחברתית, ומיולי 2010 גם כדקאן בית הספר למדעי החברה וההתנהגות.[8]

סטאפל פרסם 130 מאמרים בכתבי עת מדעיים לאומיים ובינלאומיים כגון Science[9] ו-24 פרקים בספרים שונים.[10] בשנת 1998 זכה במדליית יוס יספרס (Jos Jaspars Medal) מטעם האגודה האירופאית לפסיכולוגיה חברתית. בשנת 2007 קיבל פרס מהחברה לאישיות ופסיכולוגיה חברתית. בשנת 2009 הוא זכה בפרס מהחברה לפסיכולוגיה חברתית ניסויית.[11]

גילוי ההונאה במחקר

עריכה

לאחר תלונות קודמות ב-2010 וב-2011 שלא הובילו לתוצאות כלשהן, בסוף אוגוסט 2011 פנו שלושה דוקטורנטים מקבוצת המחקר של סטאפל לראש המחלקה לפסיכולוגיה חברתית באוניברסיטת טילבורך והעלו חשדות למעשי הונאה במחקר.[12] חשדם התעורר לראשונה בקיץ 2009, כאשר קראו טיוטת מאמר שנכתב על ידי סטאפל המתאר מחקר המבוסס כביכול על ילדי בית ספר שגילם הממוצע – 19 – היה גבוה מדי. הם ביקשו הבהרה מסטאפל והוא הסביר שמדובר בשגיאה. הם קיבלו את ההסבר, אבל חשדם התעורר מחדש מאוחר יותר בפגישת מחקר שבה הציג סטאפל נתונים של מחקר חדש. נתונים אלה התאימו להשערות בצורה כה מושלמת עד שאחד מהקהל אמר בצחוק: "זה כאילו הוא המציא את הנתונים האלה בעצמו".[13] שלושת הדוקטורנטים המשיכו לחקור את העניין בעצמם במשך מספר חודשים ומצאו בקובצי נתונים שסטאפל סיפק שורה שלמה של ציונים זהים שהופיעו בשני מחקרים שונים, דבר שהעיד באופן די ברור על זיוף נתונים. הראיות שהם הציגו לראש המחלקה היו משכנעות מספיק כדי שזה הביא אותן ישירות לרקטור האוניברסיטה. סטאפל יכול היה לייחס את הטעויות הללו לרשלנות אבל טען שהנתונים נאספו על ידי אנשי קשר שלו בבתי הספר. כשהרקטור ביקש ליצור קשר עם בתי הספר הודה סטאפל שהם לא קיימים. זה היה "האקדח המעשן" שהרשיע אותו.[13]

כמעט מיידית לאחר מכן סטאפל הושעה מתפקיד פעיל על ידי האוניברסיטה.[14]

שלוש ועדות הוקמו לחקור את ההונאה במחקר: ועדת לייפלט באוניברסיטת טילבורך, ועדת נורט באוניברסיטת אמסטרדם וועדת דרנטה באוניברסיטת חרונינגן. בדו"ח הביניים של ועדת לייפלט שהתפרסם באוקטובר 2011 נכתב כי מדובר ב"הונאה רחבת היקף וארוכת טווח של זיוף נתונים" שפגעה קשות במדע ובפרט בתחום הפסיכולוגיה החברתית.[15]

שיטות ההונאה

עריכה

סטאפל השתמש בארבע אסטרטגיות כדי לפברק או לזייף נתונים. האחת הייתה איסוף הנתונים (לכאורה) בבתי ספר, דרך אחותו (שהייתה מורה) ודרך בתי ספר אחרים ששמחו לשתף פעולה, לפעמים בתמורה לציוד מחשבים. האסטרטגיה השנייה שלו הייתה לדאוג לכך שהנתונים שנאספו על ידי סטודנטים ועוזרים במעבדת המחשבים יישלחו אליו תחילה, לפני העברת הנתונים לאחרים, מה שנתן לו הזדמנות לשנות את הנתונים. האסטרטגיה השלישית שלו הייתה לספק לדוקטורטים או למשתפי פעולה נתונים או תוצאות שלכאורה אסף באוניברסיטאות אחרות (בהן עבד או באמצעות אנשי קשר). במקרים אחרים, למשל עבור המאמר שפרסם בכתב העת Science, הוא טען שאסף נתונים במחקר שטח.[13] סטאפל החל לחלוק נתונים מפוברקים עם סטודנטים לדוקטורט כבר בשנת 2002 ולהציע נתונים גם לעמיתים בכירים יותר תוך שהוא טוען שאין לו זמן לכתוב את המאמרים עבורם.[13]

אספקת הנתונים שנאספו מראש לסטודנטים לתארים מתקדמים צוינה כלא שגרתית, אך הוצגה על ידי סטאפל כיתרון עבורם, והם אכן ראו בכך דבר מועיל ואף כמותרות.[16] תהליך זה, אפילו ללא זיוף הנתונים, היה בלתי הולם, משום שרוב הסטודנטים סיימו את לימודיהם מבלי שהשלימו ניסוי בעצמם.[17]

הונאת המחקר של סטאפל לא התגלתה במשך חמש עשרה שנים לפחות. דו"ח ועדת לייפלט הגיע למסקנה כי אחת הסיבות לכך הייתה המוניטין האקדמי שלו. בטילבורך הוא נחשב לחוקר מוביל בעל פרופיל גבוה הן בפסיכולוגיה אקדמית והן בתקשורת הפופולרית בהולנד. עמיתיו ותלמידיו ראו אותו בדרך כלל בחיוב. הדו"ח מציין שהיה לו מוניטין של חוקר כריזמטי, ידידותי ומוכשר להפליא.[18] סטודנטים רבים הפכו לחבריו האישיים.[4]

ממצאי החקירה

עריכה

ב-28 בנובמבר 2012 פורסם הדו"ח המשותף הסופי, משלוש ועדות החקירה. הדו"ח מצא שסטאפל זייף או המציא נתונים של לפחות 55 פרסומים ועשר עבודות דוקטורט של סטודנטים שהנחה.[19]

הדו"ח הסופי הגיע למסקנה שלא ניתן להוכיח אם התזה של סטאפל משנת 1997 מבוססת (חלקית) על נתונים פיקטיביים, מכיוון שהנתונים אינם זמינים עוד, יחד עם נתונים של חלק גדול מעבודותיו המוקדמות יותר. האוניברסיטה הודיעה כי תחקור האם ניתן יהיה לבטל את תואר הדוקטור של סטאפל על רקע התנהגות מדעית בלתי ראויה באופן מיוחד.[20]

אף על פי שהדו"ח מתח ביקורת על מחסור מערכתי של אחריות אקדמית, ועדות החקירה הדגישו כי סטאפל פעל לבדו בכל המקרים. הדו"ח לא מצא ראיות לכך שחוקרים שותפים, תלמידי מחקר או אחרים היו מודעים להונאה, והמליץ לא לבטל את התארים של התלמידים המעורבים.

הרשעה ותוצאות

עריכה

הפרשה הביאה לפיטוריו של סטאפל ולהעמדתו לדין בגין זיוף ומרמה.[21] ב-9 בנובמבר 2011, מסר סטאפל מרצונו את תואר הדוקטור שלו לאוניברסיטת אמסטרדם.[22]

אוניברסיטת ראדבאוט יזמה חקירה של פרופ' רוס פונק, שעל בסיס נתונים שסולפו על ידי סטאפל, פרסמה הודעה לעיתונות ב-2011 לפיה אוכלי בשר מתנהגים יותר בגסות מצמחונים. החקירה הובילה לנזיפה.[23]

בסוף יוני 2013 נגזרו על סטאפל 120 שעות עבודות שירות בגין זיוף רחב היקף של תוצאות מדעיות. עם זאת, הוא זוכה מהונאת כספית של מענקים.[24]

לאחר ההרשעה

עריכה

ב-30 בנובמבר 2012 פרסם סטאפל ספר אוטוביוגרפי בשם "Derailment", בו הוא בוחן את פרשת ההונאה מנקודת מבטו שלו ודן בהרחבה במניעיו. הוא האשים את ועדת לייפלט ברצח אופי.[25]

בספטמבר 2016, התפרסם כי סטאפל יעבוד במשך שנה במכללה ההולנדית לתיירות ותחבורה בברדה, בתפקיד אדמיניסטרטיבי במשרה חלקית, לא בהוראה.[26] לאחר התנגדויות של הצוות ומועצת המוסד, הוחלט לבטל את המינוי.[27]

חיים אישיים

עריכה

סטאפל נשוי למרסלה הנדריקס, חברת מועצה מטעם D66 של עיריית טילבורך, ולהם שני ילדים.

פרסומים שהוסרו

עריכה

פרקים בספרים

עריכה
רשימת פרקים שנמצאו כמזויפים
שם הפרק שנה עורכים מו"ל ספר הערות ISBN (עמ')
"In the mind of the beholder: The interpretation comparison model of accessibility effects" 2007 D.A. Stapel; J. Suls Psychology Press Assimilation and Contrast in Social Psychology (313–327)
"Priming as proxy: Understanding the subjectivity of social life" 2011 K. C. Klauer; A. Voss; C. Stahl Guilford Publications Cognitive Methods in Social Psychology Republished 2012 in abridged form with Stapel chapter excised.[29] מסת"ב 978-1-4625-0913-3 (148–183)
"From (Unconscious) Perception to Emotion: A Global-to-Specific Unfolding View of Emotional Responding" 2011 I. Nyklíček; A. Vingerhoets; M. Zeelenberg Springer Emotion Regulation and Well-Being (Co-authored). Included in Retraction Watch listing מסת"ב 978-1-4419-6952-1

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ "Levelt: Fraud detected in 55 publications (2013)". UniversOnline.nl. 2012-11-28. נבדק ב-2013-03-01.
  2. ^ Derksen, Maarten (2021), "A Menagerie of Imposters and Truth-Tellers: Diederik Stapel and the Crisis in Psychology", The Imposter as Social Theory, Bristol University Press: 53–76, doi:10.1332/policypress/9781529213072.003.0003, ISBN 9781529213072
  3. ^ Palus, Shannon (8 בדצמבר 2015). "Diederik Stapel now has 58 retractions". Retraction Watch. Center for Scientific Integrity. נבדק ב-2019-03-22. {{cite news}}: (עזרה)
  4. ^ 1 2 Bhattacharjee, Yudhijith (26 באפריל 2013). "The Mind of a Con Man". The New York Times. First published in the Sunday Magazine by the NYT. אורכב מ-המקור ב-30 באוגוסט 2023. נבדק ב-28 בספטמבר 2023. {{cite news}}: (עזרה)
  5. ^ Diederik A. Stapel, Russell Spears, Guilty by Disassociation (And Innocent by Association): The Impact of Relevant and Irrelevant Analogies on Political Judgments, Political Behavior 18, 1996, עמ' 289–309
  6. ^ Diederik Stapel, Fulbright Scholar Program
  7. ^ Levelt Committee, Noort Committee, Drenth Committee, Flawed science: The fraudulent research practices of social psychologist Diederik Stapel (עמ' 39), ‏28.11.2012
  8. ^ 1 2 Sociale Wetenschappen Newsletter Studenten., אוניברסיטת טילבורך, ‏8.7.2010
  9. ^ Gretchen Vogel, (באנגלית) Report: Dutch 'Lord of the Data' Forged Dozens of Studies (UPDATE), Science, 31 oktober 2011. Gearchiveerd op 9 mei 2021.
  10. ^ "Geschokte Robbert Dijkgraaf: Fraude Stapel veel erger dan gevreesd". Algemeen Dagblad. 2011-11-03.
  11. ^ "Career Trajectory Award Recipients" (באנגלית). Society of Experimental Social Psychology. אורכב מ-המקור ב-2012-06-28. נבדק ב-2024-09-19.
  12. ^ Levelt Committee, Noort Committee, Drenth Committee, Flawed science: The fraudulent research practices of social psychologist Diederik Stapel (עמ' 46), ‏28.11.2012
  13. ^ 1 2 3 4 Wolfgang Stroebe, Tom Postmes, Russell Spears, Scientific Misconduct and the Myth of Self-Correction in Science, Perspectives on Psychological Science 7, 2012-11, עמ' 670–688 doi: 10.1177/1745691612460687
  14. ^ Hoogleraar Tilburg University op non-actief gesteld om vervalst onderzoek, NRC.nl, 7 september 2011
  15. ^ Interim Report Regarding the Breach of Scientific Integrity by Prof. D. A. Stapel (עמ' 5), Report Committee Levelt, ‏31.10.2011
  16. ^ Levelt Committee, Noort Committee, Drenth Committee, Flawed science: The fraudulent research practices of social psychologist Diederik Stapel (עמ' 41), ‏28.11.2012
  17. ^ Interim Report Regarding the Breach of Scientific Integrity by Prof. D. A. Stapel (עמ' 12), Report Committee Levelt, ‏31.10.2011
  18. ^ Levelt Committee, Noort Committee, Drenth Committee, Flawed science: The fraudulent research practices of social psychologist Diederik Stapel (עמ' 38), ‏28.11.2012
  19. ^ Martin Enserink, Final Report: Stapel Affair Points to Bigger Problems in Social Psychology, Science, ‏28.11.2012
  20. ^ UvA onderzoekt mogelijkheid intrekken doctorsgraad Stapel - Nieuws en Agenda - Universiteit van Amsterdam, UvA, ‏2011-11-04
  21. ^ Universiteiten doen aangifte tegen Stapel, nu.nl, 31 oktober 2011
  22. ^ Stapel levert doctorstitel UvA in, NOS, ‏2011-11-10 (בהולנדית)
  23. ^ 'Roos Vonk onzorgvuldig bij onderzoek met Diederik Stapel', Omroep Brabant, ‏2011-11-22 (בהולנדית)
  24. ^ Diederik Stapel krijgt werkstraf van 120 uur, NU.NL, ‏28.6.2013
  25. ^ "Stapel wilde wetenschap verblijden". nu.nl. 2012-11-29. נבדק ב-2024-09-20.
  26. ^ "Diederik Stapel 'krijgt tweede kans' aan Bredase hogeschool". NOS. 2016-09-05. נבדק ב-2024-09-20.
  27. ^ "Toch geen baan Diederik Stapel bij Bredase hogeschool". NOS. 2016-09-13. נבדק ב-2024-09-20.
  28. ^ Ivan Nyklíček; Ad Vingerhoets; Marcel Zeelenberg, eds. (2011). Emotion Regulation and Well-Being. New York; Heidelberg: Springer. ISBN 978-1-4419-6952-1.
  29. ^ K. C. Klauer; A. Voss; C. Stahl, eds. (9 בנובמבר 2012), Cognitive Methods in Social Psychology (Abridged first ed.), New York: Guilford Press, ISBN 978-1-4625-0913-3. {{citation}}: (עזרה) Publisher's note: "The hardcover edition of this book contained a chapter titled 'Priming as Proxy: Understanding the Subjectivity of Social Life' by D. A. Stapel. This chapter has been retracted by joint decision of the publisher and the book's editors."