ויקיפדיה

דילי נוקס

קריפטוגרף ופפירולוג בריטי
(הופנה מהדף דילווין נוקס)

אלפרד דילווין "דילי" נוקס, CMG (באנגלית: Alfred Dillwyn "Dilly" Knox;‏ 23 ביולי 1884 – 27 בפברואר 1943) היה חוקר לימודים קלאסיים ופפירולוג בריטי בקינגס קולג' (קיימברידג') ומפצח צפנים. כחבר ביחידת פיצוח הצפנים חדר 40, השתתף נוקס בפיענוח מברק צימרמן שהביא את ארצות הברית להצטרף למלחמת העולם הראשונה.[1] לאחר מכן הצטרף לבית הספר הממשלתי לצפנים (GC&CS).[2]

דילי נוקס
Dilly Knox
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 23 ביולי 1884
אוקספורד, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 27 בפברואר 1943 (בגיל 58)
Hughenden, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Alfred Dillwyn Knox עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי לימודים קלאסיים, קריפטוגרפיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
מוסדות חדר 40 עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה עמית מסדר מיכאל הקדוש וג'ורג' הקדוש עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

נוקס מילא תפקיד של קריפטוגרף ראשי,[2] בפגישות הפולניות־צרפתיות־בריטיות ערב מלחמת העולם השנייה, אשר חשפו בפני בעלות הברית את הקריפטואנליזה הפולנית של מכונת האניגמה של מדינות הציר.[3]

בבלצ'לי פארק עבד נוקס על קריפטואנליזה של צפני אניגמה עד מותו ב־1943. הוא בנה את הצוות וגילה את השיטה שפיצחה את האניגמה של הצי האיטלקי, וסיפקה מודיעין שלו מייחסים את ניצחון בעלות הברית בקרב כף מטפן. ב־1941 פיצח נוקס את האניגמה של האבווהר (מנגנון המודיעין הגרמני).[4] עד סוף המלחמה, הפיצה יחידת שירות המודיעין נוקס 140,800 פענוחי אבווהר,[4] כולל מידע מודיעיני חשוב לפלישה לנורמנדי.[5]

משפחה עריכה

דילווין נוקס, הרביעי מבין שישה ילדים,[6] היה בנו של אדמונד ארבת'נוט נוקס, מורה במרטון קולג', אוקספורד, ולימים בישוף העיר מנצ'סטר; הוא היה אחיהם של המשורר הסאטירי אדמונד ואלפי נוקס, של חוקר כתבי הקודש וילפרד נוקס, של התאולוג ומחבר ספרי הבלש רונלד נוקס,[6] ושל הסופרת ויניפרד פק,[7] ודודה של הסופרת פנלופי פיצג'רלד.[8] אביו היה צאצא של ג'ון ארבת'נוט, הוויקונט השמיני של ארבת'נוט.[9][10][11][12]

דילווין – שכונה "דילי" בפי כל – נוקס התחנך בבית הספר סאמר פילדס, אוקספורד, ולאחר מכן באיטון קולג'.[6] הוא למד לימודים קלאסיים בקינגס קולג', קיימברידג' משנת 1903,[13] ובשנת 1909 נבחר לעמית באותו קולג'[6], בעקבות מותו של וולטר הדלם, שממנו ירש נוקס מחקר מקיף על יצירותיו של הרודאס. בעודו סטודנט היה מיודד עם ליטון סטרייצ'י, לימים ביוגרף ידוע, ועם ג'ון מיינרד קיינס, לימים כלכלן חשוב. יש עדויות לפיהן נוקס וקיינס קיימו זוגיות עוד כשלמדו יחד באיטון.[14] במשך כמה שבועות ב־1910 בקינגס קולג לימד נוקס באופן פרטי את הרולד מקמילן, לימים ראש ממשלת בריטניה, אבל מקמילן סבר שהוא "קמצן ולא נעים".[13]

נוקס נישא לאוליב רודמן ב־1920, ושכח להזמין לחתונתו שניים משלושת אחיו.[15] לזוג נולדו שני בנים, אוליבר וכריסטופר.[דרוש מקור]

הוא היה אתאיסט.[16]

קריירה אקדמית עריכה

בין שתי מלחמות העולם עבד נוקס על מהדורה מבוארת גדולה של יצירת הרודאס, שאותה התחיל וולטר הדלאם. נוקס הזיק לעיניו בזמן שחקר את אוסף קרעי הפפירוס של המוזיאון הבריטי, אך לבסוף הצליח לפענח את הטקסט של הפפירוס של הרודאס. מהדורת נוקס-הדלאם של הרודס הופיעה בסופו של דבר ב־1922.[17]

פיצוח צפנים עריכה

מלחמת העולם הראשונה עריכה

זמן קצר לאחר פרוץ מלחמת העולם הראשונה ב־1914,[2] גויס נוקס למאמץ ההצפנה של הצי המלכותי בחדר 40 של הבניין הישן של מפקדת הצי,[18] שם נאמר כי הגיע לחלק מהישגיו הגדולים ביותר באמבטיה (בחדר 53). בשנת 1917, כשחדר 40 התרחב לכדי ID25, המשיך נוקס לשרת שם.[2]

בין יתר המשימות, הוא היה מעורב בפיצוח:

  • מברק צימרמן שהביא את ארצות הברית למלחמה.[1]
  • חלק גדול מצופן הדגלים של האדמירל הגרמני, תוך ניצול אהבתו של צפּן גרמני לשירה רומנטית.[2]

בין המלחמות עריכה

בית הספר הממשלתי לצפנים עריכה

במהלך מלחמת העולם הראשונה נבחר נוקס למשרת מנהל הספרייה בקינגס קולג', אך מעולם לא קיבל על עצמו את המשרה. לאחר המלחמה התכוון לחדש את מחקריו האקדמיים, אך אשתו שכנעה אותו להישאר בעבודתו המסווגת; הסודיות נשמרה בקפדנות, עד כדי כך שלילדיו לא היה מושג, עד שנים רבות לאחר מותו, מה עשה נוקס למחייתו, ומה הייתה תרומתו למאמץ המלחמתי.[13]

אניגמה מסחרית עריכה

מכונת ההצפנה אניגמה שווקה לשימוש מסחרי בשנות ה־20. בווינה בשנת 1925[19] רכש נוקס מכונה מדגם Enigma C, שנבדקה על ידי יו פוס בשנת 1927 מטעם בית הספר הממשלתי לצפנים. פֿוֹס מצא שהמכונה מספקת "רמה גבוהה של אבטחה", אך כתב מאמר סודי שתיאר כיצד לתקוף את המכונה אם ניתן יהיה לנחש קטעים קצרים של טקסט פשוט.[3] עשור לאחר מכן, כאשר המשיך נוקס את העבודה הזו, הוא פיתח מערכת אלגברית יעילה יותר, שהתבססה על העקרונות שתיאר פוס.[19]

האניגמה הספרדית עריכה

הצי של גרמניה אימץ את השימוש באניגמה ב־1926, והוסיף לוח תקעים ('שְׁטֶקֶר') כדי לשפר את האבטחה. גרמניה הנאצית סיפקה מכונות ללא לוחות תקעים ללאומנים של פרנקו במלחמת האזרחים בספרד. ב־24 באפריל 1937 פיצח נוקס את האניגמה של פרנקו,[3] אך את הידע על פריצת דרך זו לא מסר ללוחמים בצד הרפובליקני של אותה מלחמה.[20] זמן קצר לאחר מכן, נוקס החל לתקוף אותות בין ספרד לגרמניה, שהוצפנו באמצעות מכונות אניגמה עם לוחות תקעים.[3]

ערב מלחמת העולם השנייה עריכה

בית הספר הממשלתי לצפנים החל לדון באניגמה עם המשרד השני של המטה הכללי הצרפתי בשנת 1938, וקיבל מהלשכה פרטים על מכשירי האניגמה של הוורמאכט, שסופק על ידי המרגל הנס תילו שמידט ובעזרת יירוט אותות, שחלקו מוכרח היה להיעשות במזרח אירופה. עובדה זו הובילה את הצרפתים לחשוף את קשריהם עם קריפטוגרפים פולנים.[3] נוקס, יו פוס ואלסטיר דניסטון ייצגו את בית הספר הממשלתי לצפנים במפגש הפולני־צרפתי־בריטי הראשון בפריז בינואר 1939.[2] הפולנים קיבלו הוראה לא לחשוף שום דבר חשוב בינתיים, וזה איכזב את מפצחי הצפנים הבריטיים. עם זאת, תיאורו של נוקס את שיטותיו הרשים את מפצחי הצפנים הפולנים, והם ביקשו את נוכחותו בפגישה שנייה.[3] "נוקס הבין הכל מאוד מהר, ממש בין רגע. ניכר היה שהבריטים כבר השקיעו עבודה רבה בפיצוח האניגמה [...] כך שלא נזקקו להסברים. הם היו מומחים מסוג שונה, ברמה שונה." – מריאן רייבסקי[2]

נוקס השתתף בוועידה הפולנית־צרפתית־בריטית השנייה, שהתקיימה ב־25–26 ביולי 1939 במתקן לשכת הצופן הפולנית (ב־פירי, דרומית לוורשה, פולין). שם החלו הפולנים לחשוף בפני בעלי בריתם הצרפתים והבריטים את הישגיהם בפיצוח האניגמה.[21]

אף על פי שמריאן רייבסקי, הקריפטוגרף והמתמטיקאי הפולני שפיצח את האניגמה המצוידת בלוח התקעים, ששימשה את גרמניה הנאצית, ניגש לבעיה באמצעות תורת החבורות (בעוד שנוקס נשען על בלשנות), נוצר ביניהם קשר אישי טוב באותה ועידה. הרושם הטוב שעשה רייבסקי על נוקס שיחק תפקיד חשוב בהגדלת הגיוס של מתמטיקאים לבלצ'לי פארק.[2] נוקס תלש שערות – אך היה אסיר תודה – כשלמד מרייבסקי כמה פשוט היה הפתרון של טבעת הכניסה של האניגמה (סדר אלפביתי רגיל).[21]

אלן טיורינג עבד על פיצוח האניגמה במהלך החודשים שהובילו לפרוץ מלחמת העולם השנייה בספטמבר 1939, וביקר מדי פעם במטה לונדון של בית הספר הממשלתי לצפנים כדי לדון בבעיה זו עם נוקס. במפקד אוכלוסין בשנת 1939 תועד טיורינג בנאפהיל, כששהה אצל נוקס ואשתו. עד נובמבר 1939 השלים טיורינג את תכנון הבומב – שיפור מהפכני של הבומבה הפולנית.[22]

מלחמת העולם השנייה עריכה

שיטת הסימון של נוקס עריכה

כדי לפצח מכונות אניגמה חסרות לוח תקעים, פיתח נוקס (בהתבסס על מחקר מוקדם יותר של יו פוס[3]) שיטת סימון, בהסתמך על בלשנות ועל סטטיסטיקה (בניגוד למתמטיקה). טכניקה זו פעלה היטב על האניגמה ששימשה את הצי האיטלקי[23] ואת האבווהר, המודיעין הצבאי הגרמני. נוקס עבד ב'קוטג', בסמוך לאחוזת בלצ'לי פארק, כראש מדור מחקר, שתרם משמעותית לניתוח ההצפנה של האניגמה.[6]

בין היתר, פיענח הצוות של נוקס אותות ימיים איטלקיים שתיארו את הפלגת צי קרב איטלקי, שהובילה לקרב כף מטפן במרץ 1941. אדמירל ג'ון גודפרי, מפקד המודיעין הימי, ייחס את ניצחון בעלות הברית במטפן למודיעין שהפיקו נוקס וצוותו; האדמירל סר אנדרו קנינגהם, שפיקד על הצי המנצח במטפן, נסע לבלצ'לי פארק כדי לברך באופן אישי את 'דילי והבחורות שלו'.[2]

שירותי מודיעין נוקס עריכה

באוקטובר 1941 פיצח נוקס את האניגמה של האבווהר.[4] אז הוקמה יחידה שנקראה "שירותי המודיעין נוקס" (ISK), כדי לפענח באופן שוטף את התשדורות של האבווהר.[4] בתחילת 1942, כשלקה נוקס בסרטן, נטל פיטר טווין אחריות על ניהול ISK[5] ומונה לראש היחידה לאחר מותו של נוקס.[4] עד סוף המלחמה פיענחה והפיצה ISK סך של 140,800 שדרים.[4]

למודיעין שהושג מפענוחי האבווהר הללו היה חלק חשוב בהצלחת מבצעי ועדת XX של MI5 ו־MI6, ושל מבצע פורטיטיוד, היוזמה של בעלות הברית להטעות את הגרמנים בנוגע לפלישה לנורמנדי.[5]

מותו עריכה

עבודתו של נוקס נקטעה כאשר חלה בלימפומה.[24] כשלא היה מסוגל עוד לנסוע לבלצ'לי פארק, המשיך בעבודתו הקריפטוגרפית מביתו בהיואנדן, בקינגהמשייר, שם קיבל את צלב מסדר מיכאל הקדוש וג'ורג' הקדוש.[25] הוא נפטר ב־27 בפברואר 1943.[25] בשנת 2009, פרסמה מייוויס בייטי, אחת מ'הבחורות של דילי', הנשים מפצחות הצפנים שעבדו בניהולו, ביוגרפיה של נוקס.[26]

מקורות עריכה

  • Andrew, Christopher (2011). "Chapter 1: Bletchley Park in Pre-War Perspective". In Erskine, Ralph; Smith, Michael (eds.). The Bletchley Park Codebreakers. Biteback Publishing. pp. 1–12. ISBN 978-1849540780. (Updated and extended version of Action This Day: From Breaking of the Enigma Code to the Birth of the Modern Computer Bantam Press 2001)
  • Batey, Mavis (2005), "Marian and Dilly", in Rejewski, Marian (ed.), Marian Rejewski, 1905-1980: Living with the Enigma Secret, pp. 67–74
  • Batey, Mavis (2009). Dilly: The Man Who Broke Enigmas. Dialogue. ISBN 978-1-906447-01-4.
  • Batey, Mavis (2011). "Chapter 6: Breaking Italian Naval Enigma". In Erskine, Ralph; Smith, Michael (eds.). The Bletchley Park Codebreakers. Biteback Publishing. pp. 79–92. ISBN 978-1849540780. (Updated and extended version of Action This Day: From Breaking of the Enigma Code to the Birth of the Modern Computer Bantam Press 2001)
  • Budiansky, Stephen (2000), Battle of wits: The Complete Story of Codebreaking in World War II, Free Press, ISBN 978-0-684-85932-3
  • Carter, Frank, Bletchley Park Technical Articles: Rodding (PDF), אורכב מ-המקור (PDF) ב-11 באפריל 2007, נבדק ב-14 בפברואר 2015 {{citation}}: (עזרה)
  • Copeland, Jack (2011). "Chapter 19: Colossus and the Dawning of the Computer Age". In Erskine, Ralph; Smith, Michael (eds.). The Bletchley Park Codebreakers. Biteback Publishing. pp. 305–327. ISBN 978-1849540780. (Updated and extended version of Action This Day: From Breaking of the Enigma Code to the Birth of the Modern Computer Bantam Press 2001)
  • Foss, Hugh (2011). "Chapter 3: Reminiscences on the Enigma". In Erskine, Ralph; Smith, Michael (eds.). The Bletchley Park Codebreakers. Biteback Publishing. pp. 35–39. ISBN 978-1849540780. (Updated and extended version of Action This Day: From Breaking of the Enigma Code to the Birth of the Modern Computer Bantam Press 2001)
  • Fitzgerald, Penelope (2002). The Knox Brothers. Flamingo. ISBN 978-0-00-711830-4.
  • Gannon, Paul (2011), Inside Room 40: The Codebreakers of World War I, London, UK: Ian Allan Publishing, ISBN 978-0-7110-3408-2
  • Goebel, Greg. "Codes, Ciphers, & Codebreaking". [4.1] Room 40 & the Zimmermann telegram/German codebreakers. נבדק ב-14 בפברואר 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  • Kahn, David (1991), Seizing the Enigma: The Race to Break the German U-boat Codes, 1939-1943, Houghton Mifflin Co., pp. 25–26, 84–85, ISBN 978-0-395-42739-2
  • Keeley, Graham (24 באוקטובר 2008), "Nazi Enigma machines helped General Franco in Spanish Civil War", The Times: 27, נבדק ב-15 במאי 2020 {{citation}}: (עזרה)
  • Kozaczuk, Władysław (1984), Enigma: How the German Machine Cipher was Broken, and how it was Read by the Allies in World War Two - Edited and translated by Christopher Kasparek, Frederick, Maryland (a substantially revised and augmented translation of W kręgu enigmy, Warsaw, Książka i Wiedza, 1979, supplemented with additional appendices by Marian Rejewski.) (2 ed.), University Publications of America, ISBN 978-0-89093-547-7
  • Sebag-Montefiore, Hugh (2000), Enigma: The Battle for the Code, London, UK: Weidenfeld & Nicolson, ISBN 0-7538-1130-8
  • Smith, Michael (2010). "How It Began: Bletchley Park Goes to War". Colossus: The Secrets of Bletchley Park's Codebreaking Computers. Oxford University Press. pp. 18–35. ISBN 978-0-19-957814-6.
  • Staff writer (17 בנובמבר 2004), "Peter Twinn", The Telegraph, London, UK, אורכב מ-המקור ב-2 במרץ 2007, נבדק ב-14 בפברואר 2015 {{citation}}: (עזרה)
  • Thorpe, D.R. (2010). Supermac: The Life of Harold Macmillan. Chatto & Windus.

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 1 2 Gannon 2011
  2. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 Batey 2011
  3. ^ 1 2 3 4 5 6 7 Smith 2010
  4. ^ 1 2 3 4 5 6 Batey 2009, p. xi
  5. ^ 1 2 3 Staff writer 2004
  6. ^ 1 2 3 4 5 Batey 2004
  7. ^ "Peck, Winifred Frances, (Lady Peck)", Who Was Who, online edition, Oxford University Press, 2014, retrieved 9 May 2014 (נדרשת הרשמה)
  8. ^ Fitzgerald 2002
  9. ^ Dod's Peerage, Baronetage and Knightage of Great Britain and Ireland, Sampson Low, Marston & Co., 1904, p. 983
  10. ^ The Spectator, vol. 20, 1847, p. 1171
  11. ^ The Gentleman's Magazine, vol. 177, 1845, p. 311
  12. ^ Bt, Sir William Arbuthnot. "Table E part 2". www.kittybrewster.com.
  13. ^ 1 2 3 Richmond, John Classics and Intelligence - 'Classics Ireland' Volume 9 (2002)
  14. ^ Thorpe 2010, p. 27
  15. ^ Batey 2009, p. xii
  16. ^ "מימיו כסטודנט היה דילווין [נוקס] אתאיסט נחוש." מתוך: Alan Hollinghurst, "The Victory of Penelope Fitzgerald" (a review of Hermione Lee, Penelope Fitzgerald [a niece of Alfred Dillwyn Knox]: A Life, Knopf, 488 pp.), The New York Review of Books, vol. LXI, no. 19 (4 December 2014), p. 8
  17. ^ Herodas (2010), Hedlam, Walter; Knox, A. D. (eds.), The Mimes and Fragments, Hardpress, ISBN 978-1290531078
  18. ^ Goebel
  19. ^ 1 2 Foss 2011
  20. ^ במאמר של Keeley משנת 2008 להלן, נכתב כי "פרופסור דניס סמית' מאוניברסיטת טורונטו, מומחה לביון במלחמת העולם השנייה, אמר שדילווין נוקס פיצח את מכונות האניגמה של פרנקו בשנת 1937, ושעם זאת, המידע על כך לא הועבר לרפובליקנים".
  21. ^ 1 2 Budiansky 2000, p. 95,96
  22. ^ Copeland 2011, p. 313
  23. ^ Carter, p. 1
  24. ^ Sebag-Montefiore 2000, p. 350
  25. ^ 1 2 Fitzgerald 2002, pp. 249–250
  26. ^ Batey 2009
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=דילי_נוקס&oldid=38446576"