דלית (המכונים "טמאים", או "מנודים") הם קאסטה של מעמד חברתי נמוך, קבוצה של אנשים הנחשבים באופן מסורתי ל"מוקצים" (שאסור לגעת בהם).

שיעור בני הדלית במדינות הודו נכון ל-2011. במדינת פנג'אב יש אחוז גבוה של בני הדלית

המילה דלית קיימת בשפת הסנסקריט (दलित, דליתה) וכן באורדו ובערבית (دلت‎, דלית) ופירושה "מופרדים".

הקבוצה מכילה תת-קבוצות שונות ברחבי הודו. בהם דוברי שפות שונות ומשויכים לדתות שונות. חברי דלית חיים במגוון מדינות נוספות כמו נפאל[1], פקיסטן ובריטניה, אך הרוב המוחלט של בני הדלית (מעל 200 מיליון חברים) חיים בהודו.

ב-2011 הכילה הקבוצה כ-24.4% מאוכלוסייתה הכוללת של הודו. באותה שנה פנג'אב הכילה את היחס הגבוה ביותר (כ-31.9%) ומיזוראם את הנמוך ביותר (אחוז זניח).

ממשלת הודו מיישמת מדיניות הגנה על בני הדלית ומתייחסת אליהם באופן רשמי כ-"Scheduled Castes/tribes".

פעילת זכויות האדם מנג'ולה פראדיפ, בין יוצאי העדה, ידועה במאמציה בתחום הגנת הנשים של העדה.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא דלית בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ בנפאל אוכלוסייה משמעותית עם למעלה מ-4.5 מיליון חברים, בפקיסטן כשני מיליון.
  ערך זה הוא קצרמר בנושא הודו. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.