שיעור בני הדלית במדינות הודו נכון ל-2011. במדינת פנג'אב יש אחוז גבוה של בני הדלית

דלית (המכונים "טמאים", או "מנודים") הם קאסטה של מעמד חברתי נמוך, קבוצה של אנשים הנחשבים באופן מסורתי ל"מוקצים" (שאסור לגעת בהם).

המילה דלית קיימת בשפת הסנסקריט (दलित, דליתה) וכן באורדו ובערבית (دلت‎, דלית) ופירושה "מופרדים".

הקבוצה מכילה תת-קבוצות שונות ברחבי הודו. בהם דוברי שפות שונות ומשויכים לדתות שונות. חברי דלית חיים במגוון מדינות נוספות כמו נפאל[1], פקיסטן ובריטניה, אך הרוב המוחלט של בני הדלית (מעל 200 מיליון חברים) חיים בהודו.

ב-2011 הכילה הקבוצה כ-24.4% מאוכלוסייתה הכוללת של הודו. באותה שנה פנג'אב הכילה את היחס הגבוה ביותר (כ-31.9%) ומיזוראם את הנמוך ביותר (אחוז זניח).

ממשלת הודו מיישמת מדיניות הגנה על בני הדלית ומתייחסת אליהם באופן רשמי כ-"Scheduled Castes/tribes".

פעילת זכויות האדם מנג'ולה פראדיפ, בין יוצאי העדה, ידועה במאמציה בתחום הגנת הנשים של העדה.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא דלית בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ בנפאל אוכלוסייה משמעותית עם למעלה מ-4.5 מיליון חברים, בפקיסטן כשני מיליון.
  ערך זה הוא קצרמר בנושא הודו. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.