דלית (המכונים "טמאים", "מנודים" או "האסורים במגע") הם קאסטה של מעמד חברתי נמוך, קבוצה של אנשים אשר אינם משתייכים לאף אחת מארבע הווארנות (המעמדות בחברת הסנסקריט) ולפיכך נחשבים באופן מסורתי ל"מוקצים" (שאסור לגעת בהם).

שיעור בני הדלית במדינות הודו נכון ל-2011. במדינת פנג'אב יש אחוז גבוה של בני הדלית

המילה דלית קיימת בשפת הסנסקריט (दलित, דליתה) וכן באורדו ובערבית (دلت, דלית) ופירושה "מופרדים".

הקבוצה מכילה תת-קבוצות שונות ברחבי הודו. בהם דוברי שפות שונות ומשויכים לדתות שונות. חברי דלית חיים במגוון מדינות נוספות כמו נפאל[1], פקיסטן ובריטניה, אך הרוב המוחלט של בני הדלית (מעל 200 מיליון חברים) חיים בהודו.

על פי מפקד האוכלוסין ההודי ב-2011 הכילה הקבוצה כ-24.4% מאוכלוסייתה הכוללת של הודו. באותה שנה פנג'אב הכילה את היחס הגבוה ביותר (כ-31.9%) ומיזוראם את הנמוך ביותר (אחוז זניח).

בחוקת הודו נאסר היחס על הדלית כאסורים במגע, וחוקים נוספים נחקקו בהמשך כדי להגן על הדלית ממנהגים אלו. לצד זאת, חוק ממשלת הודו, 1935, העניק הבטחת ייצוג לדלית באספות המחוקקות המדינתיות ובאספה המחוקקת המרכזית, דבר שנשמר גם בהודו העצמאית.[2]

ממשלת הודו מיישמת מדיניות הגנה על בני הדלית ומתייחסת אליהם באופן רשמי כ-"Scheduled Castes".

פעילת זכויות האדם מנג'ולה פראדיפ, בין יוצאי העדה, ידועה במאמציה בתחום הגנת הנשים של העדה.

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא דלית בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ בנפאל אוכלוסייה משמעותית עם למעלה מ-4.5 מיליון חברים, בפקיסטן כשני מיליון.
  2. ^ Jaffrelot, Christophe (2010). ""Caste and Politics". India International Centre Quarterly. 37 (2): 94–116. JSTOR 23006438.
  ערך זה הוא קצרמר בנושא הודו. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.