אֻרְדוּ (IPA:‏ ‏[ʊrd̪uˈ]‏; אורדו: اردو),לסירוגין לאשקרי (מְבוּטָא: Laškarī ˈləʃkəri כתיב: لشکری), היא ניב של הינדוסטנית, המזוהה עם מוסלמים בדרום אסיה. זוהי השפה הלאומית והלינגואה פרנקה של פקיסטן. היא החלה להתעצב באזור אוטר פרדש שבהודו, במהלך סולטנות דלהי (1206–1527), והמשיכה להתפתח תחת האימפריה המוגולית (1526–1858) בהשפעת הפרסית, הערבית והשפות הטורקיות במשך למעלה מ-900 שנים.[2]

אורדו
اردو
מדינות פקיסטן, הודו, ובנוסף מיעוט דוברים במדינות הבאות: בחריין, איחוד האמירויות הערביות, עומאן, קטר וערב הסעודית
אזורים המזרח התיכון, מרכז אסיה
דוברים כ־150,000,000
שפת אם כ־66,000,000 (1997)
כתב

אלפבית אורדו

(שפה הנכתבת מימין לשמאל)
משפחה

הודו-אירופית

הודו-איראנית
הודו-ארית
הינדית (מרכזית)
הינדית מערבית
כהארי בולי
הינדוסטנית
אורדו
לאום פקיסטן, אוטר פרדש, דלהי
מוסד רשות השפה הלאומית (פקיסטן), המועצה הלאומית לקידום שפת האורדו (הודו)[1]
קוד שפה ur עריכת הנתון בוויקינתונים
קוד ISO 639-1 ur עריכת הנתון בוויקינתונים
קוד ISO 639-2 urd עריכת הנתון בוויקינתונים
קוד ISO 639-3 urd עריכת הנתון בוויקינתונים
ראו גם שפהכתברשימת שפות
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אורדו מדוברת בהיקף נרחב גם בהודו, שם היא אחת מ-22 השפות המועמדות להיות שפות רשמיות ושפה רשמית של חמש מדינות בהודו. ישנו קשר מובנות הדדית עם הינדי סטנדרטית המדוברת בהודו.

המילה "אורדו" מקורה במילה הטורקית ordu שפירושה "מפקדה" או "מחנה צבאי" (אותה המילה נשאלה לעברית במונח "אורדת הזהב" ולאנגלית בצורת horde "שבט נודד").

היסטוריה

עריכה

האורדו צמחה במצב של מגע לשוני שהתפתח מפלישות של שושלות טורקיות לתת-היבשת ההודית מהמאה ה-11 והלאה.[3] תחילה, כשכבש הסולטאן מחמוד מהשושלת הע'זנווית את אזור פנג'אב בתחילת המאה ה-11; לאחר מכן כשפלשה השושלת הע'וית לצפון הודו במאה ה-12; ובצורה רחבה בהרבה עם הקמת סולטנות דלהי.

מהמאה ה-13 ועד סוף המאה ה-18, השפה הידועה כיום בתור אורדו נקראה הינדית,[4] הינדאווי, הינדוסטאני[5] באותו זמן.

 
ספר דקדוק אורדו או הינדוסטני ישן

השפה הרשמית של השושלת הע'וית, סולטנות דלהי והאימפריה המוגולית וממשיכיהן, וכמו כן שפת התרבות של השירה והספרות, הייתה הפרסית, בעוד שפת הדת הייתה ערבית. רוב הסולטאנים והאצולה בתקופת הסולטנות היו טורקיים ממרכז אסיה שדיברו טורקית צ'אגאטאי כשפת אם וכן פרסית, הלינגואה פרנקה של האליטה הטימורית.[6] המוגולים היו אף הם צ'אגאטאים, אך אימצו מאוחר יותר את הפרסית. מוזפר עלם מניח שהפרסית הפכה ללינגואה פרנקה של האימפריה תחת אכבר בשל גורמים פוליטיים וחברתיים על רקעה הנזיל והלא עדתי.[7]

לאחר הגיעם לתת-היבשת ההודית, הצורך לתקשר עם התושבים המקומיים הוביל לשימוש בשפות הינדיות הנכתבות באלפבית הפרסי, עם כמה התאמות ספרותיות ואוצר מילים השאוב מהפרסית ומהטורקית. דבר זה הפך לתקן חדש הנקרא הינדוסטנית, הקודמת לאורדו. שפת המגע החדשה שילבה במהרה ניבים אחרים, כגון פנג'אבי, הריאנבי וכהארי בולי של המאה ה-17, ניב הבירה החדשה בדלהי. בשנת 1800 הייתה כהארי בולי לדומיננטית.[8]

מאפיינים

עריכה

אורדו והינדי חולקות את אותו הבסיס ההודי; אוצר המילים, הדקדוק והפונולוגיה שלהן כה דומים עד כי נראה שהן שפה אחת.[9] האוכלוסייה המשולבת שלהן היא הרביעית בגודלה בעולם.[10] עם זאת, הן נכתבות במערכות כתב שונות.

אורדו לרוב עומדת בניגוד להינדי. מלבד השיוכים הדתיים, ההבדלים מוגבלים לרוב לצורות הסטנדרטיות: אורדו תקנית נכתבת בסגנון נסתעליק של האלפבית הפרסי ונשענת במקרים רבים על הפרסית ועל הערבית כמקור לאוצר מילים טכני וספרותי.[11] בניגוד מוחלט, ההינדי התקנית נכתבת בדוונאגרי ונשענת על הסנסקריט.[12] עם זאת, בשתי השפות קיימת כמות גדולה של מילים פרסיות, ערביות וסנסקריטיות, ורוב הבלשנים מחשיבים אותן לשתי צורות תקניות של אותן השפות,[13][14] ורואים את ההבדלים כעניין סוציו-בלשני,[15] על אף שכמה מסווגים אותן בנפרד.[16] המובנות ההדדית קטנה בהקשרים ספרותיים ומיוחדים אחרים הנשענים על עגה מקצועית ומשכילה יותר משפת הרחוב. בשל הלאומיות הדתית מאז חלוקת הודו והמתחים הבין תרבותיים הממושכים, דוברי שתי השפות כשפת אם מתייחסים אליהן כאל שפות שונות לחלוטין, על אף נקודות הדמיון הרבות בין השתיים בסביבה המדוברת. עם זאת, ניתן בקלות להבחין בהבדלים באוצר המילים.

הגיית השפה

עריכה
פונמות באורדו
סדקי ענבלי וילוני חכי כפוף בתר־
מכתשי
מכתשי
/שיני
שפתי
שיני)
אפי (ɳ) n m
סותם (q) gʱ kʰ ɖʱ ʈʰ ʱ ʰ bʱ pʱ
מחוכך ʤʱ ʧʰ
חוכך ɦ x) ʃ z s ʋ f
מקורב
(צדי)
j
l
מקיש ʱ) ɾ
* תוספת פונמה בהתאמה לסטנדרט
  • פונמות שוליות ולא-אוניברסליות בסוגריים
 
תנועות באורדו (הינדי)

קישורים חיצוניים

עריכה

סרט: שיר ללימוד האותיות בשפת אורדו באתר 'שיאה טיוי'.

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ "National Council for Promotion of Urdu Language". Urducouncil.nic.in. אורכב מ-המקור ב-2007-11-27. נבדק ב-2012-07-26.
  2. ^ "A brief history of Urdu". BBC. נבדק ב-2012-07-26.
  3. ^ "History of Urdu language". Docstoc.com. נבדק ב-2012-07-26.
  4. ^ Tariq Rahman, From Hindi to Urdu : a social and political history, Karachi, 2011, ISBN 978-0-19-906313-0
  5. ^ M. Ashraf Bhat, The changing language roles and linguistic identities of the Kashmiri speech community, Newcastle upon Tyne, UK, 2017, ISBN 978-1-4438-6260-8
  6. ^ Iran: The Timurids and Turkmen באנציקלופדיה בריטניקה.
  7. ^ Alam, Muzaffar. "The Pursuit of Persian: Language in Mughal Politics." In Modern Asian Studies, vol. 32, no. 2. (May, 1998), pp. 317–349.
  8. ^ H. Dua, 2006, "Urdu", in the Encyclopedia of Language and Linguistics, 2nd edition.
  9. ^ "Urdu language - Britannica Online Encyclopedia". Britannica.com. נבדק ב-2012-07-26.
  10. ^ "Statistical Summaries, by size". Ethnologue. נבדק ב-2012-07-26.
  11. ^ "Bringing Order to Linguistic Diversity: Language Planning in the British Raj". Language in India. נבדק ב-2012-07-26.
  12. ^ "A Brief Hindi - Urdu FAQ". sikmirza. ארכיון מ-2007-12-02. נבדק ב-2012-07-26.
  13. ^ "Hindi/Urdu Language Instruction". University of California, Davis. אורכב מ-המקור ב-2008-04-05. נבדק ב-2012-07-26.
  14. ^ "Ethnologue Report for Hindi". Ethnologue. נבדק ב-2012-07-26.
  15. ^ "Urdu and it's Contribution to Secular Values". South Asian Voice. אורכב מ-המקור ב-2013-01-05. נבדק ב-2012-07-26.
  16. ^ "Some notes on Hindi and Urdu". The Annual of Urdu studies. 11: 203–208. 1996.