וידהאן סבהה
וידהאן סבהה (בהינדי: विधान सभा, באנגלית: Legislative Assembly; בתרגום: אספה מחוקקת) הוא בית המחוקקים של מדינות הודו. ב-21 מדינות ו-3 טריטוריות האיחוד הוא בית המחוקקים החד-ביתי, ובששה מדינות הוא הבית התחתון של בית המחוקקים הדו-ביתי. גם במדינות בהן קיים בית עליון, הבית התחתון נחשב לבית העיקרי, ורק הוא בעל הסמכות להביע אמון בממשלה.
כהונת הוידהאן סבהה היא בת חמש שנים, אך ניתן להקדים את פיזורו.
היסטוריה
עריכההחל משלהי המאה ה-19 הוקמו גופים מחוקקים שונים במחוזות הודו הבריטית ובמדינות נסיכותיות שנכללו בה, שהיו בעלות מידות שונות של אוטונומיה ומשטר עצמי.
המבנה הבסיסי של אספות המחוקקים נקבע ב-1935, בעקבות חקיקת חוק ממשלת הודו, 1935 על ידי הפרלמנט הבריטי[1] שקבע את המערכת הבסיסית הקיימת כיום. הבחירות הראשונות לאספות במדינות השונות נערכו ב-1937, לאחר שהקונגרס הלאומי ההודי קיבל את אישורו המסויג של מהטמה גנדי להשתתף בהם. המערכת הוקמה רק במחוזות שתחת שלטון בריטי ישיר, בעקבות היותו עניין למנהל פנים שלא נכלל בסוזרניות על המדינות נסיכותיות וזכות הבחירה הייתה מוגבלת בהסתמך על נתונים כמו השכלה, הכנסה, מיסים וקהילתיות, כשהיא משתנה ממחוז למחוז, ורק כ־14 אחוז מהאוכלוסייה החזיקו בה. ההחלטה שלא להעניק זכות בחירה כללית נבעה בין היתר מחשש מהיכולות המנהל לבצע בחירות בסדר גודל שכזה. טרוונקור הייתה הראשונה לאמץ זכות בחירה לכל ב־1948.[2]
לאחר עצמאות הודו באוגוסט 1947 וכניסת חוקת הודו לתוקף ב־26 בינואר 1950, הורחב המבנה של האספות המחוקקות לכל מדינות חלק א' (המחוזות לשעבר) ומדינות חלק ב' (מדינות נסיכותיות גדולות לשעבר). למדינות חלק ג', מדינות קטנות שנשלטו על ידי השלטון המרכזי, נקבע כי ניתן יהא להקים אספות מחוקקות על פי החלטת הפרלמנט.
חברים ומבנה
עריכהחוקת הודו קובעת כי בכל מדינה תוקם אספה מחוקקת.[3] החוקה קובעת כי גודל הוידהאן סבהה לא יקטן מ-60 חברים ולא יגדל מ-500, אך ניתן להקטין את האספה המחוקקת לפחות מ-60 בעקבות חקיקת הפרלמנט ההודי. חברי אספה נבחרים בבחירות ישירות ממחוזות בחירה.[4]
חברי אספות מחוקקות נדרשים להיות רשומים בפנקס הבוחרים המדינתי ומעל גיל 25, ואינם יכולים לכהן כחברי הפרלמנט ההודי או בתים עליונים במדינות בהם הם קיימים. ראש השרים נבחר על ידי חברי האספה המחוקקת, שיכול הדיח אותו בהצעת אי אמון, ובדרך כלל הוא חבר האספה.
כהונת האספות המחוקקות נקבעה בחוקת הודו למש שנים. בתיקון הארבעים ושתיים לחוקת הודו, שהתקבל במהלך מצב החירום בהודו, הוארכה תקופת כהונתם לשש שנים,[5] אך לאחר תבוסת הקונגרס בבחירות ללוק סבהה ב-1977 ועליית מפלגת ג'נטה לשלטון בוטל התיקון, והתיקון הארבעים וארבע לחוקת הודו השיב את כהונת האספות לחמש שנים.[6]
בטריטוריות האיחוד לא הוקמו בתחילה אספות מחוקקים, אך לאחר סיפוח פודוצ'רי להודו ב-1962 תוקנה חוקת הודו ונקבע בה כי יתאפשר להקים אספה מחוקקת לטריטוריית איחוד על פי החלטת הפרלמנט ההודי בטריטוריות פודוצ'רי, מניפור, טריפורה, הימאצ'ל פרדש וגואה, דאמאן ודיו.[7] בעקבות כך הוקמה ביולי 1963 האספה המחוקקת של פודוצ'רי, ובינואר 1964 הוקמה אספה מחוקקת בטריטוריית האיחוד גואה, דאמאן ודיו, שהפכה למדינת גואה ב-1987. ב-1991 הוענק מעמד של טריטוריית הבירה הלאומית דלהי לטריטוריית האיחוד דלהי, והוקמה אספה מחוקקת לטריטוריה. עם שינוי מעמד מדינת ג'אמו וקשמיר לטריטוריית איחוד ב-2019, הפכה האספה המחוקקת של ג'אמו וקשמיר לאספה מחוקקת של טריטוריית איחוד. אספטת מחוקקות בטריטוריות איחוד יכולות להיות מוקמות על ידי חברים נבחרים, ממונים או תערובת של שני המינים.[8]
אספות מחוקקים
עריכה- ^ נכון לפברואר 2024
הערות שוליים
עריכה- ^ Government of India Act 1935, באתר ויקיטקסט
- ^ Chapter II: Adult Suffrage, Report on the First General Elections in India, 1951-52, New Dlehi: Election Commussuon of India, Febuary 1955, עמ' 9
- ^ The Constitution of India (עמ' 106), Part VI., 168
- ^ The Constitution of India (עמ' 107), Part VI., 170
- ^ The Constitution (Forty-second Amendment) Act, 1976, s. 30
- ^ The Constitution (Forty-fourth Amendment) Act, 1978' s. 24
- ^ The Constitution (Fourteenth Amendment) Act, 1962
- ^ Chakshu Roy, Explained: The trust vote in Puducherry, 24 בפברואר 2021