דלקת המוח היפנית
| יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: ערך חלקי ונטול מקורות אמינים. | |
דלקת המוח היפנית או קדחת המוח היפנית (באנגלית: Japanese Encephalitis, ביפנית: 日本脳炎 - ניהון-נואֶן) היא מחלה זיהומית מסוג דלקת מוח נגיפית הנגרמת על ידי נגיפים ממשפחת הפלאוויווירידה, הנפוצה במזרח אסיה ובדרום מזרח אסיה ומועברת על ידי עקיצות יתושי כולכית (Culex vishnui ו-Culex tritaeniorhynchus). מרבית מקרי ההידבקות מתרחשים באזורים כפריים, כיוון שהנגיף חי בגופם של חזירים ושל עופות מים כמו אנפתיים. המחלה הקלינית יכולה להיות מתונה עד חמורה עם שיעור תמותה גבוה (20-30%). רבים מבין השורדים אותה (30-50%) לוקים בנזקים נוירו-פסיכיאטריים בלתי הפיכים[1]. המחלה כונתה בעבר "דלקת המוח מסוג B" כדי להבדילה מדלקת המוח על שם פון אקונומו מסוג A.
 קדחת המוח היפנית
| |
|---|---|
| מיון מדעי | |
| משפחה: | Flaviviridae |
| סוג: | Flavivirus |
| מין: | קדחת המוח היפנית |
| תחום תפוצה | |
| מזרח אסיה ודרום מזרח אסיה | |
| תחום |
מחלות זיהומיות  |
|---|---|
| גורם |
Japanese encephalitis virus |
| תסמינים |
חום, הקאה, neck stiffness, בלבול, כאב ראש, כאבי מפרקים, עייפות, צמרמורת, תרדמת |
| טיפול |
|
| קישורים ומאגרי מידע | |
| InfoMed | דלקת המוח היפנית |
| eMedicine | article/233802 |
| DiseasesDB | 7036 |
| MeSH | D004672 |
| סיווגים | |
| ICD-10 | A83.0 |
| ICD-11 |
1C85 |
  | |
תסמינים
עריכהרוב האנשים החולים בדלקת המוח היפנית יפתחו תסמינים קלים הכוללים כאב ראש וחום בלבד[2]. פחות מ-1% מהמקרים הנדבקים יפתחו מחלה עם תסמינים קשים (קלינית). הצורה הנפוצה ביותר של המחלה הקלינית היא דלקת מוח חריפה. קיימות גם צורות המתבטאות בדלקת קרום המוח אספטית או של מחלת חום בלתי מובחנת. אחרי תקופת דגירה של 5-16 יום המחלה יכולה להתפרץ עם חום גבוה, כאב ראש והקאות, עם קשיון עורף. תוך ימים ספורים מופיעים שינויים במודע, ליקויים נוירולוגיים כמו שיתוקים (כולל המיפרזיס), חרשות, פרכוסים, חולשה כללית, לביליות רגשית, תנועות בלתי רצוניות, לפעמים התנפחות האשכים. הצורה הקלאסית של דלקת המוח היפנית כוללת תמונה של תסמונת פרקינסונית עם פנים קפואות כמו מסיכה, רעידות, נוקשות בתנועות בצורת "גלגל שיניים" ותנועות מסוג מחולית או אתטוזיס. לפעמים מופיעים שיתוקים רפים חריפים כמו בפוליומייליטיס. אצל ילדים מופיעים תכופות פרכוסים, שינויי התנהגות, עלול להתחולל פיגור שכלי ומצב של תרדמת.
מניעה
עריכהאדם אשר נדבק בעבר בדלקת מוח יפנית לא ידבק שוב. למניעת המחלה יש להימנע מעקיצות של יתושים. בנוסף משתמשים בחיסונים מלאכותיים. עומדים לרשות הציבור שלושה סוגי חיסונים, המבוססים על הגנוטיפ III של הנגיף. אחד מהם, IXIARO (תרבית תאי ורו שעברו אינאקטיבציה) אושר בשנת 2009 לשימוש בארצות הברית ובו נעשה שימוש בישראל. סוגים אחרים אושרו לשימוש באוסטרליה וניו זילנד. אין ממליצים על חיסון לנוסעים לזמן קצר שביקוריהם מוגבלים לאזורים עירוניים או בזמנים שהם מחוץ לעונה הידועה היטב כבעלת סיכון גבוה להעברת הנגיפים.
טיפול
עריכהאין למחלה טיפול ספציפי אלא תומך בלבד וטיפול בסיבוכיה. הוא כולל למקרה הצורך הזנה, הנשמה, טיפול נגד פרכוסים, מניטול נגד לחץ תוך-גולגולתי. אין צורך בבידוד מפני שאין הדבקה מאדם לאדם.
קישורים חיצוניים
עריכה
- באתר CDC המרכזים למניעת המחלות ולטיפולן של משרד הבריאות של ארצות הברית - על זיהומים במסעות (באנגלית)
Susan L. Hills, Ingrid B. Weber, Marc Fischer - Japanese Encephalitis -עדכון אחרון ספטמבר 2013
- דלקת המוח היפנית באתר מרכז התקשורת של ארגון הבריאות העולמי מרץ 2014 (באנגלית)
הערות שוליים
עריכה- ^ שטיינהרט-קציר, המדריך המקיף להודו, 2004
- ^ מכבי שירותי בריאות, חיסוני מטיילים - דלקת מוח יפנית
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.