דלקת עורק הרקה
דלקת עורק הרקה (באנגלית Giant cell arteritis; Temporal arteritis) היא מחלה דלקתית רב מערכתית הפוגעת בעורקים גדולים ובינוניים של הראש, הצוואר ובית החזה. העורק הנפגע ביותר הוא עורק הרקה אך ייתכנו פגיעות בעורקי המוח, הותין והעורקים הכליליים ועוד.
 | |
| תחום |
אימונולוגיה  |
|---|---|
| תסמינים |
tenderness, עייפות, כאב ראש, ירידה במשקל, חום, jaw pain, דיפלופיה |
| טיפול |
|
| קישורים ומאגרי מידע | |
| eMedicine | article/332483 |
| DiseasesDB | 12938 |
| MeSH | D013700 |
| MedlinePlus | 000448 |
| OMIM | 187360 |
| סיווגים | |
| ICD-10 | M31.5-M31.6 |
| ICD-11 |
4A44.2 |
  | |
המחלה מופיעה בעיקר מעל גיל 50 ושכיחה יותר בנשים (פי 2 - 3) בהשוואה לגברים. נפוצה בעיקר באוכלוסייה הלבנה ושכיחה ביותר בסקנדינביה. זאת דלקת העורקים הנפוצה ביותר בגיל המבוגר.
האטיולוגיה של המחלה אינה ידועה אבל יש עדות למעורבות של המערכת החיסונית. משערים שעם עליית הגיל מופעים תהליכי "הזדקנות" בדפנות כלי הדם, נוצרים אנטיגנים חדשים המגרים את מערכת החיסון לתקוף אותם. בתהליך מעורבים תאי T מסייעים (Th 1), של מערכת החיסון התאי המגייסים לתהליך הדלקת מונוציטים ההופכים למקרופאגים. חלק מהמקרופאגים עובר איחוי ונוצרים תאי ענק הנותנים למחלה את שמה. התהליך הדלקתי גורם להיצרות כלי הדם עד כדי סתימתו גם עקב היווצרות קריש דם כתוצאה מאיגור טסיות דם באזור הדלקתי.
תסמיני המחלה עריכה
התסמינים הקשורים בכלי הדם הם כאב ראש רקתי עם רגישות לאורך עורק הרקה, כאבים בלסת בלעיסה, אירוע מוחי, אוטם שריר הלב ודיסקציה של הוותין.
סיבוך מסוכן הוא דלקת של עורק העין הגורם לפגיעה בראייה מטשטוש ראייה, פזילה ועד לעיוורון בלתי הפיך.
התסמינים המערכתיים הם: חום ממושך, חולשה, חוסר תיאבון, ירידה במשקל.
כן יש תסמינים דלקתיים במפרקים סינוביאלים בדומה לפולימיאלגיה ראומטיקה. יש חפיפה בין שתי המחלות וכיום חושבים שפולימיאלגיה ראומטיקה היא צורה קלה של דלקת עורק הרקה בה אין מעורבות של העורקים.
אבחנה עריכה
אבחנת המחלה מתבססת על הסתמנות קלינית אופיינית ובנוסף לכך בדיקות דם ואמצעי דימות.
ב-1990 פרסם האיגוד האמריקני לריאומטולוגיה חמישה קריטריונים עיקריים העלולים לסייע בקביעת האבחנה:
- גיל מעל 50 שנים
- הופעת כאב ראש חדש לרוב בצד אחד של הרקה
- רגישות או דופק מוחלש על פני עורק הרקה
- שקיעת דם מוחשת, מעל 50 מ"מ\שעה
- ביופסיה חיובית מעורק הרקה
לקביעת האבחנה דרושים שלושה מתוך חמשת הקריטריונים רגישות וסגוליות הקריטריונים היא כ-90%. כשהביופסיה שלילית נדרשת תוספת של שני גורמים נוספים: תגובה מהירה ואפקיטיבית לסטרואידים ומעקב של צי שנה לפחות ללא עדות למחלה נוספת שתסביר את התסמינים שהיו לחולה.
מחקרים הראו שהאורך המיטבי של העורק הנבדק בביופסיה הוא 10 מ"מ וכי בהכפלת האורך וכן בלקיחת דגימה משני הצדדים יש הפחתה משמעותית בביופסיות עם תוצאה שלילית כוזבת בגלל שהתהליך הדלקתי אינו רציף ויש אזורים בלתי נגועים בין אזורי הדלקת.
בדיקות מעבדה עריכה
בדיקות הדם מראות סימני דלקת:
- שקיעת דם מוחשת
- חלבון מגיב C גבוה
- עליה מתונה במספר הלויקוציטים
- אנמיה של מחלה דלקתית עם רמת ברזל תקינה
- עליה במספר טסיות הדם
- עליה ברמת אנזימי הכבד בעיקר פוספטזה בסיסית.
בדיקות דימות עריכה
בדיקת אולטרה סאונד היא הנפוצה ביותר באבחון המחלה. בבדיקה חיובית מודגמת הילה שחורה (Dark halo) סביב עורק הרקה המייצגת כנראה את הבצקת שבדופן כלי הדם הנגרמת מהתהליך הדלקתי. הבדיקה יכולה לסייע בעיקר לשלילת האבחנה במטופלים הנמצאים לפי הסימנים הקליניים בסיכוי נמוך למחלה ולמנוע את הצורך בביופסיה. אם הבדיקה חיובית יש לבצע ביופסיה. כאשר יש חשש למעורבות כלי דם גדולים אפשר להיעזר בבדיקת PET-CT.
טיפול עריכה
תרופת הבחירה היא פרדניזון במינון התחלתי של 60 מ"ג ביום. המחלה מגיבה במהירות בשיפור מהיר בתסמינים. עם קביעת האבחנה יש להתחיל בטיפול מיידי עוד לפני ביצוע הביופסיה כדי למנוע סיבוכים בלתי הפיכים כמו אירוע מוחי ועיוורון. בשבועיים הראשונים אפשר עדיין לבצע את הביופסיה אולם לאחר מכן מתחילים השינויים הפתולוגים להיעלם. לאחר 2 - 4 שבועות יש להתחיל להקטין את המינון בהדרגתיות במשך 2 - 3 שנים.
מחקרים הראו שתוספת תרופות הנוגדות איגור טסיות (כמו אספירין 100 מ"ג ליום) או נוגדי קרישה, יכולה למנוע סיבוכים איסכמיים קשים.
לקריאה נוספת עריכה
- דלקת עורקים של הרקה; הרפואה, כרך 153 חוב' 12, עמ' 747 - 750, דצמבר 2014
קישורים חיצוניים עריכה
- דלקת עורקים רקתית, באתר "מדיקל מדיה"
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.