וירג'ין אטלנטיק

חברת תעופה בריטית

וירג'ין אטלנטיקאנגלית: Virgin atlantic) היא חברת תעופה בריטית, השייכת לחברת הענק וירג'ין של ריצ'רד ברנסון. בסיסה הראשי נמצא בנמלי התעופה של לונדון.

וירג'ין אטלנטיק
Virgin Atlantic
בואינג 787-9 של החברה
בואינג 787-9 של החברה
בואינג 787-9 של החברה
נתונים כלליים
מייסדים ריצ'רד ברנסון, Randolph Fields, Alan Hellary עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1984–הווה (כ־40 שנה)
חברת אם וירג'ין עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום המטה אנגליהאנגליה קראוולי, אנגליה
מנכ"ל שי ויס
עובדים 8,875 (נכון ל־2016) עריכת הנתון בוויקינתונים
נתוני חברת תעופה
יאט"א
VS
ICAO
VIR
אות קריאה
VIRGIN
בסיס פעולה מרכזי

נמל התעופה לונדון הית'רו

נמל התעופה לונדון גטוויק
בסיס פעולה משני נמל התעופה מנצ'סטר
מועדון הנוסע המתמיד Flying Club
צי מטוסים 40 + 16 בהזמנה
מספר יעדים 30
ברית חברות תעופה Skyteam
 
www.virgin-atlantic.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
איירבוס A330-300 של החברה

תולדות החברה

עריכה

החברה נוסדה בשנת 1982 על ידי רנדולף פילדס, במטרה לקיים קו טיסה בין לונדון לאיי פוקלנד, זמן קצר לאחר סיום המלחמה באיים.

בשל מסלול הנחיתה הקצר באיים ובעיות אחרות נגנז רעיון זה במהרה והוחלט לנסות לבצע טיסות בין נמל התעופה הית'רו בלונדון לנמל התעופה לנמל התעופה הבינלאומי ג'ון פ. קנדי בניו יורק. לחברה לא אושר לבצע טיסות אלו והפתרון שהוצע היה הפעלת טיסות בין שדה התעופה גטוויק בלונדון לניוארק.

מיד לאחר מכן פגש פילדס את ריצ'רד ברנסון במסיבה במרכז לונדון שבה סוכם כי ברנסון ייקח לידיו את רוב מניות החברה ופילדס ימשיך להחזיק ברבע ממנה ויהיה מנהלה הראשון. כמו כן שונה שם החברה לווירג'ין אטלנטיק.

ב-22 ביוני 1984 ביצעה החברה את טיסתה הראשונה בין גטוויק לניוארק במטוס בואינג 747-200 חכור מחברת אארולינאס ארחנטינס.

בשנת 1986 הוסיפה החברה מטוס בואינג 747 נוסף והחלה לטוס גם בקו גטוויק - מיאמי. בשנים הבאות נוספו לחברה מטוסים נוספים ויעדים נוספים. החברה גם החלה להפעיל טיסות מנמל התעופה לונדון-לוטון לאירלנד, בתחילה במטוסי טורבו פרופ ולאחר מכן במטוסי בואינג 727.

בשנת 2000 מכרה החברה 49% ממניותיה לחברת סינגפור איירליינס[1].

בשנת 2002 הייתה "וירג'ין איירליינס" החברה לראשונה שהטיסה את מטוס האיירבוס A340-600 בשירות סדיר.

החברה עוזרת בניסויים למציאת דלק חלופי "ירוק" לתעופה ובפברואר 2008 ביצעה החברה טיסה מיוחדת במטוס בואינג 747 ללא נוסעים בה הונע אחד ממנועי המטוס בדלק אורגני. כמו כן החברה הודיעה כי היא מעוניינת לתדלק בעתיד את מטוסיה בדלק המופק מאצות.

החל משנת 2010 סבלה החברה מהפסדים גדולים שנאמדו בשנת 2013 בכ־233 מיליון ליש"ט, אלו הובילו לקיצוץ חד בקווי הטיסות המופעלות על ידי החברה ובכמות העובדים. כחלק מההתמודדות עם הבעיה, בשנת 2012 רכשה חברת התעופה האמריקאית דלתא איירליינס את כל מניותיה של סינגפור איירליינס בחברה וזו נדרשה לעזור בייצוב החברה.

ביולי 2017 הודיעה החברה כי תיכנס לשותפות עם תאגיד התעופה אייר פראנס-KLM, כאשר אלו יירכשו 31% ממניותיה של חברת וירג'ין בחברה. תהליך הרכישה צפוי להסתיים בתחילת שנת 2019 ובסיומו יישמר המותג וצורת ההפעלה הנוכחית שלו מבריטניה לצד שיתוף פעולה בין החברות בתאגיד.

במהלך שנת 2018 ניסתה החברה לרכוש את קובלט אייר, אך בסוף תהליך זה לא הסתיים.

ב-4 באוגוסט 2020, בעקבות משבר הקורונה, הגישה החברה בארצות הברית בקשה להגנה מפשיטת רגל צ'פטר 15[2].

בראשית שנת 2019 מונה למנכ"ל החברה שי וייס, הישראלי הראשון העומד בראש חברת תעופה בינלאומית לא ישראלית.[3]

בשני למרץ 2023 החברה הצטרפה לברית התעופה skytaem.

הסכמי שותפות קוד

עריכה

לוירג'ין אטלנטיק הסכמי שותפות קוד עם החברות הבאות:

רשימת יעדים פעילים

עריכה

רשימת היעדים הפעילים של החברה נכון ליוני 2023:

מדינה עיר נמל תעופה הערות
איחוד האמרויות

הערביות

דובאי נמל התעופה הבינלאומי דובאי קו עונתי
איי בהאמה נסאו נמל התעופה הבינלאומי לינדן פינדלינג
איי טרקס וקייקוס פרובידנסיאלס נמל התעופה הבינלאומי פרובידנסיאלס
אנטיגואה וברבודה סנט ג׳ונס נמל התעופה הבינלאומי וי.סי בירד
ארצות הברית אורלנדו נמל התעופה הבינלאומי אורלנדו
אטלנטה נמל התעופה הבינלאומי

הרטספילד-ג'קסון אטלנטה

בוסטון נמל התעופה הבינלאומי לוגן
וושינגטון נמל התעופה הבינלאומי

וושינגטון דאלס

טמפה נמל התעופה הבינלאומי טמפה
לאס וגאס נמל התעופה הבינלאומי הארי ריד
לוס אנג׳לס נמל התעופה הבינלאומי לוס אנגל׳ס
מיאמי נמל התעופה הבינלאומי מיאמי
ניו יורק נמל התעופה הבינלאומי ג'ון פ. קנדי
סיאטל נמל התעופה הבינלאומי סיאטל

תקומה

סן פרנסיסקו נמל התעופה הבנלאומי סן פרנסיסקו
ברבדוס כרייסט צ'רץ' נמל התעופה הבינלאומי גרנטלי אדמס
ג׳מייקה מונטיגו ביי נמל התעופה הבינלאומי סנגסטר
גרנדה סנט ג׳ורג׳ נמל התעופה הבינלאומי מוריס בישופ
דרום אפריקה יוהנסבורג נמל התעופה הבינלאומי

או. אר. טמבו

קייפ טאון נמל התעופה הבינלאומי קייפטאון קו עונתי
האיים המלדיבים מאלה נמל התעוםה הבינלאומי ולנה קו עונתי
הודו בנגלור נמל התעופה הבינלאומי קמפגוודה
ניו דלהי נמל התעופה הבינלאומי אינדירה גנדי
מומבאי נמל התעופה הבינלאומי

צ'הטרפטי שיוואג'י מהרג'

הממלכה

המאוחדת

בלפסט נמל התעופה הבינלאומי בלפסט קו עונתי
לונדון נמל התעופה הית'רו בסיס מבצעי
מנצ׳סטר נמל התעופה מנצ'סטר בסיס מבצעי
ישראל תל-אביב יפו נמל התעופה בן גוריון יחזור לשירות ב5 לספטמבר
ניגריה לאגוס נמל התעופה הבינלאומי

מורטלה מוחמד

סין שאנגחאי נמל התעופה הבינלאומי

שאנגחאי פודונג

סנט וינסנט

והגרנידינים

קינגסטאון נמל התעופה הבינלאומי ארגייל
סנט לוסיה פורט וייה נמל התעופה הבינלאומי היוונורה קו עונתי

צי המטוסים

עריכה

צי המטוסים של החברה נכון יוני 2023:[4]

כלי טיס בצי בהזמנה נוסעים הערות
J W Y סה"כ
איירבוס A330-300 10 31 48 185 264 יוחלף על ידי איירבוס

A330-900neo

איירבוס A330-900neo 4 11 32 46 184 262 יתקבלו החל משנה 2022 עד 2024

עם אופציה ל-4 נוספים

איירבוס A350-1000 9 5 44 56 235 355
בואינג 787-9 17 31 35 198 264
סה"כ 40 16

פעילות החברה בישראל

עריכה

ב-25 בספטמבר 2019 החלה החברה להפעיל טיסה סדירה באופן יום-יומי בין שדה התעופה הית'רו שבלונדון לנמל התעופה בן-גוריון שבתל אביב. החברה מפעילה משרד של Virgin Atlantic Cargo שנמצא באזור המטענים בנמל התעופה. הטיסות בקו זה מתבצעות במטוסי הבואינג B787-9 ואירבוס A330-300 של החברה[5][6][7]. החברה מפעילה טיסה יומית אחת; VS453 שממריאה ב21:55 (שעון לונדון) ונוחתת ב4:50 (שעון ישראל). והטיסה חזור: VS454 שממריאה ב 6:40 (שעון ישראל) ונוחתת ב10:15 (שעון לונדון)

לאחר תחילת מלחמת חרבות ברזל, החברה הפסיקה את טיסותיה לתל אביב. בדצמבר 2023 החברה הכריזה שהיא תחזור לטוס במרץ 2024, אף חזרה בעקבותיה. לפי העדכון האחרון (23 למאי 2024), החזרה הצפויה לתל אביב היא ב5 לספטמבר 2024.

ב3 ליוני 2024 החברה התעופה הישראלית; אל על, הכריזה על הסכם שותפות קוד (קוד שייר), עם החברה. שמאפשרת לצבירה ולמימוש נקודות מועדוני נוסע המתמיד בין החברות תעופה. השותפות תיכנס לפעולה ב 10 ליוני 2024, אך תופעל על טיסות הממריאות מ19 ליוני 2024.

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא וירג'ין אטלנטיק בוויקישיתוף

  מדיה וקבצים בנושא וירג'ין אטלנטיק באתר Airliners.net

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ "Branson sells 49% of Virgin Atlantic". BBC News (באנגלית). 1999-12-20. נבדק ב-2018-06-27.
  2. ^ חברת התעופה וירג'ין אטלנטיק הגישה בקשה לפשיטת רגל - חדשות בעולם, באתר ערוץ 7 חדשות, פוליטיקה, תרבות, יהדות ועוד
  3. ^ מיכל רז-חיימוביץ', ‏שי וייס מונה למנכ"ל חברת התעופה וירג'ין אטלנטיק, באתר גלובס, 25 ביוני 2018
  4. ^ פרטי צי המטוסים של וירג'ין אטלנטיק, באתר airfleets.net (באנגלית)
  5. ^ דני שדה, פרסום ראשון: יש תאריך לטיסת וירג'ין אטלנטיק הראשונה לישראל, באתר ynet, 7 בפברואר 2019
  6. ^ Virgin Atlantic Plans Tel Aviv Flights From September 2019, Simple Flying, ‏2018-12-29 (באנגלית אמריקאית)
  7. ^   דני שדה, חברת התעופה של ברנסון בדרך לישראל, באתר "ידיעות אחרונות", 23 בדצמבר 2018