קיימות

הפוטנציאל לחיים של רווחה בטווח הרחוק מבחינה סביבתית, כלכלית וחברתית
(הופנה מהדף בר קיימא)

קיימותאנגלית: Sustainability) בהגדרתה הרחבה, היא היכולת לשמר או לשפר את מצבם ונגישותם של חומרים או מצבים רצויים לאורך זמן.[1] בהגדרה צרה יותר, קיימות היא מצב בו פעילות אנושית מתנהלת בדרך השומרת על תפקוד המערכות האקולוגיות של כדור הארץ.[2] המילה sustainability נגזרת מהפועל soutenir בצרפתית, שמשמעו לקיים או לתמוך.[3] באקולוגיה, מערכת בת קְיָימָא היא מערכת שהמגוון הביולוגי שלה ופוריותה נשמרים לאורך זמן. ביצות ויערות בוגרים ובריאים הם דוגמאות למערכות ביולוגיות בנות קיימא. עבור בני האדם, קיימות היא מענה על צורכי ההווה מבלי לפגוע ביכולתם של הדורות הבאים לספק את צורכיהם הם.[4]

קיימות: מפגש בין סביבה, חברה וכלכלה

אפשר לחקור ולנהל קיימות ברמות והקשרים שונים. עם אלה נמנים כושר הנשיאה של כדור הארץ, הקיימות של מגזרים כלכליים, של מערכות אקולוגיות, של מדינות, עיריות, שכונות, גינות ביתיות, חיים פרטיים, סחורות ושירותים, מקצועות, סגנונות חיים, התנהגויות וכן הלאה. למעשה, תחום הקיימות כורך בתוכו את הפעילות הביולוגית והאנושית בכללותה ולפרטיה.

הדיון בנושאי קיימות מתייחס על פי רוב לשלושה עמודי תווך: סביבתי, כלכלי וחברתי.[5] ניהול הקיימות יכול, לכן, להיעשות בכמה דרכים. הדרך המרכזית היא באמצעות ניהול סביבתי (environmental management). גישה זו נשענת ברובה על ידע מתחומי מדעי כדור הארץ, מדעי הסביבה והביולוגיה של שמירת הטבע (conservation biology). הדרך השנייה לקידום הקיימות היא בעזרת ניהול הצריכה האנושית.[6] גישה זו נשענת ברובה על ידע מתחום הכלכלה. הדרך השלישית לניהול הקיימות היא באמצעות כלים חברתיים. זאת משום שצעידה לקראת קיימות היא גם אתגר חברתי שמעורבים בו חוקים לאומיים ובינלאומיים, תכנון עירוני, תחבורה בת קיימא, סגנון חיים מקומי ואישי וצרכנות אתית.

הגדרה עריכה

למושג קיימות ישנן קרוב ל־300 הגדרות שונות.[7] למשל: "היכולת לשמר או לשפר את מצבם ונגישותם של חומרים או מצבים רצויים לאורך זמן"[1], "מצב בו פעילות אנושית מתנהלת בדרך השומרת על תפקוד המערכות האקולוגיות של כדור הארץ",[2] או "שיפור איכות החיים של בני האדם בגבולות היכולת של המערכות האקולוגיות התומכות לשאת אותם".[8]

 
כמה ייצוגים לקיימות ולשלושת עמודי התווך. משמאל, החפיפה בין עמודי התווך מסמלת את הקיימות. מימין למעלה עמוד התווך נכללים זה בתוך זה, כך שהכלכלה והחברה מוגבלות על־ידי הסביבה. מימין למטה הם מחזיקים את הקיימות.[9]

המושג קיימות דומה למושג פיתוח בר־קיימא, אך הם אינם זהים. קיימות נתפסת בדרך־כלל כיעד ארוך טווח (כלומר, להגיע לעולם בר־קיימא), בעוד שפיתוח בר־קיימא מתייחס לאמצעים ולדרכים שיובילו ליעד הזה (כמו חקלאות בת־קיימא, צרכנות בת־קיימא, מינהל תקין, חינוך וכדומה).[10]

ועדת ברונטלנד (אנ') של האו"ם הגדירה בשנת 1987 את פיתוח בר־קיימא כ־"פיתוח העונה על צורכי ההווה מבלי לפגוע ביכולתם של הדורות הבאים לספק את צורכיהם הם."[4] בוועידת הפסגה העולמית בשנת 2005 נקבע כי פיתוח בר־קיימא דורש פשרות בין הצרכים של הסביבה, של החברה ושל הכלכלה - "שלושת עמודי התווך" של הקיימות. גישה זו מובעת באיור שלושת העיגולים המראה ששלושת עמודי התווך תלויים זה בזה, ואף יכולים לחזק זה את זה.[5][11][12] התייחסות זו לקיימות כאל רעיון הוליסטי, סתגלני וגמיש הובילה גם לאחת ההגדרות הפופולריות של קיימות: "אינטגרציה מאוזנת ושיטתית בין ביצועים כלכליים, חברתיים וסביבתיים ברמה התוך דורית והבין דורית."[11]

היסטוריה עריכה

המהפכה התעשייתית במערב במאות ה-17 עד ה-19 נהנתה מפוטנציאל האנרגיה העצום שהיה טמון בחומרי גלם נגישים: פחם, נפט וגז טבעי. עם גדילתה של האוכלוסייה ועם התעשרותה, גדל גם היקף השימוש בחומרים שונים, מגוון החומרים התרחב, והם הובלו למרחקים גדולים יותר. מדובר בחומרי גלם, מינרלים, חומרים כימיים סינתטיים, מוצרי צריכה, מזון, בעלי חיים ופסולת.

ייצור החומרים הכימיים הסינתטיים זכה לדחיפה גדולה במהלך מלחמת העולם השנייה והתפתח מאוד אחריה. הוא מקיף קשת מוצרים מגוונת, החל בחומרים קוטלי עשבים, חומרי הדברה ודשנים, וכלה בחומרים לשימוש ביתי וחומרים מסוכנים. חומרים אלה גרמו להצטברות של גזי החממה באטמוספירה ולזיהום בשל מתכות כבדות, פסולת רדיואקטיבית, CFC.

באמצע המאה העשרים החלה התארגנות של תנועות איכות סביבה שהצביעה על מחירן הסביבתי של השימוש הנרחב באנרגיה ובחומרים. משברי האנרגיה בשנת 1973 ובשנת 1979 הראו עד כמה גדלה תלותה של הקהילה העולמית במקורות אנרגיה מתכלים.

 
ועידת האו"ם לשינוי אקלים, 2015

בשנת 1972 החל האו"ם לקדם תוכנית סביבתית. בשנת 1988 האו"ם היה שותף בהקמת הפאנל הבין־ממשלתי לשינוי האקלים. מאז, פרסם הפאנל שישה דוחות הנחשבים למקור סמכותי ומהימן.[13] דו"ח ההערכה האחרון פורסם בשנת 2021. החל משנת 2000 האו"ם מפתח רשימה של יעדים לפיתוח בר־קיימא. בשנת 2015 הסכימו 193 מדינות על 17 יעדי קיימות הכוללים את מיגור העוני והרעב, השגת שוויון בין המינים, שימוש בר־קיימא באוקיינוסים ושמירה על המגוון הביולוגי. במסגרת אמנת המסגרת של האו"ם בנושא שינויי אקלים מתכנסת אחת לשנה ועידת האומות המאוחדות לשינוי אקלים.

מדידה עריכה

הסולמות למדידת קיימות (קיימות סביבתית, חברתית וכלכלית, כל אחת לחוד ובצירופים שונים) נמצאים עדיין בתהליכי גיבוש. הם כוללים אינדיקטורים אקולוגיים, סקרים, ביקורות, מדדים (אינדקסים), חשבונאות, הערכות, אומדנים ושיטות דיווח אחרות.

המדד הבין־לאומי לאיכות הסביבה עריכה

  ערך מורחב – המדד הבין-לאומי לאיכות הסביבה
 
מפת העולם על סמך EPI, נכון לשנת 2020

המדד הבין־לאומי לאיכות הסביבה Environmental Performance Index (EPI) מודד את רמת הקיימות של 180 מדינות בעולם.[14] המדד מתבסס על 40 סמני ביצועים (לדוגמה: פליטות CO2, אובדן שטחי ביצות, איכות האוויר ומי השתייה) באחת־עשרה קטגוריות.[14][15] המידע עליו מבוסס המדד מגיע מארגונים בינלאומיים, מוסדות מחקר, גופים אקדמיים וסוכנויות ממשלתיות.[16] בדירוג של שנת 2022, המדינות שנמצאו בראש הדירוג היו דנמרק, בריטניה ופינלנד. מדינת ישראל מוקמה במקום 57.[17]

טביעת הרגל האקולוגית עריכה

  ערך מורחב – טביעת רגל אקולוגית
 
מפה של טביעת הרגל האקולוגית לאדם, 2018

כושר הנשיאה של כדור הארץ (היכולת של המערכות האקולוגיות להתחדש) היא מוגבלת. טביעת הרגל האקולוגית מודדת את הדרישות שבני האדם מעמידים בפני כושר הנשיאה[18]. נכון לשנת 2022, מוערך שטביעת הרגל האקולוגית גבוהה לפחות ב-75% מכושר הנשיאה.[18]

ניתן לחשב גם את טביעת הרגל הממוצעת לאדם. כלומר, כמה הקטאר אדמה מנצל האדם הממוצע.[18] המדד לטביעת הרגל האקולוגית כולל בתוכו שש "טביעות רגל" שונות: קרקע למרעה, יערות לעץ, שטחי מים לדגה, קרקע לגידולים חקלאיים, קרקע לבנייה וטביעת הרגל הפחמנית.[18]

טביעת הרגל הפחמנית אינה מודדת את השימוש בקרקע, אלא את הפליטות הנגרמות מהשימוש בדלק מאובנים וייצור בטון.[18] הפליטות הללו מוסבות לשטחי היער הנדרשים כדי לסלק את הפליטות שלא נספגות על־ידי האוקיינוסים.[18] נכון לשנת 2022, טביעת הרגל הפחמנית מהווה 60% מטביעת הרגל הכללית.[18]

 
טביעת הרגל האקולוגית של מדינות שונות מול מדד הפיתוח האנושי

האיור (משמאל) בודק את הקשר בין טביעת הרגל האקולוגית של מדינות שונות לבין מדד הפיתוח האנושי שלהן. באופן כללי, הגרף מראה שככל שרמת החיים עולה, כך עולה טבעית הרגל האקולוגית.

I = PAT עריכה

אחד הניסיונות הראשונים לבטא את ההשפעה האנושית על הסביבה באופן מתמטי נעשה בשנות ה-70 של המאה העשרים ונקרא נוסחת I = PAT. נוסחה זו מנסה לתאר את ההשפעה האנושית באמצעות שלושה גורמים: I = P × A × T, כאשר האות I (מהמילה impact) מייצגת את הפגיעה בסביבה, האות P (מהמילה population) מייצגת את גודל האוכלוסייה, האות A (מהמילה affluence) מייצגת את רמת הצריכה, והאות T (מהמילה technology) מייצגת את הפגיעה פר יחידת ניצול משאבים, התלויה בטכנולוגיה שבה משתמשים.[דרוש מקור][מפני ש...]

השקעה אחראית עריכה

  ערך מורחב – השקעה אחראית

בעולם עריכה

קיימות מספר חברות דירוג (לדוגמה, S&P ובלומברג), המדרגות חברות לפי מאות פרמטרים של סביבה, רווחה וממשל תאגידי ESG Environment, Social, Governance.[19][20] דירוג זה יכול לסייע למשקיעים להחליט אם להשקיע כספים באותה חברה. מרכיב הסביבה E בדירוג ESG הופך לכלי נפוץ יותר בביצוע השקעות אחראיות,[21] אך קיימת ביקורת לגבי איכות המידע עליו מתבססים הדירוגים, כאשר חלקו מבוסס על דיווח עצמי וחלקי של החברות.[19] מסיבה זו המדד היום נחשב בעיני רבים במגזר ההשקעות כגרינווש.[19] קושי נוסף קיים בכך שהדירוגים שונים זה מזה ויוצרים חוסר־אחידות.[21]

בישראל עריכה

בדומה לדירוגים מסוג ESG, בישראל קיים דירוג מעלה השואף להעריך את מידת ההשפעה החברתית־סביבתית של חברות וארגונים.[20] גם דירוג זה מבוסס על דיווח עצמי של החברות, ולכן אינו מהווה מדד אובייקטיבי.[22] בשנת 2020 הושק מדד תל אביב 125 - אקלים נקי מדלקים פוסיליים, המורכב ממניות הנכללות במדד תל אביב 125, ללא מניות של תאגידים פוסיליים.[23] רשימת התאגידים הללו נקבעת על־ידי פורום כסף נקי של עמותת חיים וסביבה, ארגון הגג של ארגוני הסביבה בישראל, ולכן הוא מהווה מדד אמין להשקעה אחראית.

מדד ההשפעה הסביבתית עריכה

  ערך מורחב – מדד ההשפעה הסביבתית
 
מפעלי ים המלח. אחד מגורמי הסיכון הסביבתי הגבוהים ביותר, לפי המשרד להגנת הסביבה, 2019

בשנת 2019 דירג המשרד להגנת הסביבה בישראל את הסיכון הסביבתי של מעל 120 מפעלי תעשייה גדולים, 50 חברות ציבוריות הנסחרות בבורסה ו-700 תחנות תדלוק ציבוריות. המדד התבסס על ההשפעה הסביבתית הישירה של החברה, רמת הציות שלה להוראות סביבתיות ודיווח וניהול וולנטרי של היבטי סביבה.[24] עשרת המפעלים בעלי הסיכון הסביבתי הגבוה ביותר היו בז"ן, כיל רותם, בית זיקוק פז אשדוד, מפעל כרמל אולפינים, מט"ש שוקת, מפעלי ים המלח, שמן תעשיות, גדיב, מתקן השפד"ן ומגנזיום ים המלח.[25]

איומים על קיימות עריכה

משבר האקלים עריכה

  ערכים מורחבים – משבר האקלים, שינוי אקלים, התחממות עולמית, שינוי האקלים בישראל
 
ההבדל בטמפרטורה העולמית הממוצעת (בפני השטח) מ־1880 ועד 2020, ביחס לממוצע בשנים 1951–1980

כדור הארץ מתחמם מקרני השמש ופולט חום חזרה אל האטמוספירה. למרות שקרינת השמש חזקה מפליטת החום של כדור הארץ, קרינת השמש נמשכת רק בשעות היום, ולכן קיים איזון עדין בין הקרינה הנכנסת לזאת היוצאת.[26] גזי החממה שבאטמוספירה (לדוגמה, פחמן דו־חמצני ומתאן) בולעים טוב יותר את הקרינה היוצאת מכדור הארץ לעומת זאת הנכנסת. לכן, ככל שגזי החממה מתרבים, כדור הארץ מתחמם.[26] גזי החממה נוצרים ונעלמים, והם היו קיימים באטמוספירה עוד לפני המהפכה התעשייתית. אך פעילות בני האדם מאז מפרה את האיזון ומוסיפה כמות ניכרת של גזי חממה לאטמוספירה.[26] בישראל, קצב ההתחממות גבוה יותר מהממוצע העולמי.[27]

בשנת 2007 הצהירו מדעני האקלים של הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים שיש לפחות 90% סיכוי שהאדם הוא זה שגרם לעלייה בכמות ה-CO2 באטמוספירה, בעיקר בגלל שריפת דלק מאובנים, אך גם בגלל שינויים בשימושי הקרקע. כדי לייצב את האקלים צריכות המדינות העשירות לצמצם את פליטות ה-CO2 שלהן עד שנת 2050 ב-60% עד 90% ביחס לפליטות בשנת 2006. אם רמת הפליטות תהיה גבוהה יותר, עלולות הטמפרטורות לעלות ביותר מ-2°C ולגרום לשינוי אקלים "קטסטרופלי". הפליטה תצטרך להצטמצם במקביל לגדילת האוכלוסייה בעולם ובמקביל לשאיפתן של המדינות המתפתחות לקיים אורח חיים מערבי זולל אנרגיה.

זיהום אוויר עריכה

  ערך מורחב – זיהום אוויר
 
אירוע זיהום אויר מבתי הזיקוק במפרץ חיפה

פגיעות נוספות של האדם באטמוספירה כוללות זיהום אוויר בערים, מזהמים המכילים כימיקלים רעילים, כגון תחמוצות חנקן, גופרית דו-חמצנית, תרכובות אורגניות נדיפות וחומר חלקיקי, היוצרים ערפיח וגשם חומצי, ו-CFC הגורם להידלדלות שכבת האוזון. חומר חלקיקי מעשה ידי אדם הנמצא באטמוספירה, למשל אירוסולים של סולפט, מפחית את כמות הקרינה הישירה המגיעה מהשמש אל פני השטח של כדור הארץ. ההפחתה הזו נקראת העמעום העולמי, וכנראה יש לה השפעה על מחזור המים העולמי, ועל הטמפרטורה.

בישראל מתים מדי שנה כ־2,000 איש בשל זיהום אוויר. נתון זה גבוה יחסית למדינות מפותחות אחרות והוא דומה לזה הקיים במדינות המתבססות על תעשיות פחם, נחושת ואלומיניום.[28]

משבר מים עריכה

  ערכים מורחבים – משבר מים, זיהום מים

הפגיעה באטמוספירה וההתחממות הגלובלית משפיעות לרעה גם על מחזור המים בטבע[29] ויוצרות משבר מים. נכון לשנת 2023, לכשני מיליארד איש בעולם אין גישה למערכות מי־שתייה בטוחות, ולכ־3.6 מיליארד אין גישה לשירותי סניטציה[30]. במקומות רבים בעולם משבר המים הוא אחד האיומים הגדולים ביותר להתקדמות כלכלית, מניעת עוני והתפתחות בת־קיימא[30]. 71% מפני השטח של כדור הארץ מכוסים במים. מתוכם, 97.5% הם מי אוקיינוס מלוחים ורק 2.5% הם מים מתוקים. רוב המים המתוקים קפואים באנטארקטיקה. יתר המים המתוקים נמצאים בקרחונים, באגמים, בנהרות, בביצות, באדמה, באקוויפרים ובאטמוספירה. בזכות מחזור המים, מחדשים המשקעים את מלאי המים המתוקים, ואף על פי כן, המלאי מוגבל, ויש צורך לנהל את המשאב הזה. במאה העשרים אבדו יותר ממחצית שטחי הביצה בעולם, ואִתם אבדו השירותים הסביבתיים החשובים שהם נתנו.

 
מי תהום הנמצאים מתחת לקרקע

בעיה נוספת היא המלחה של מי התהום ופגיעה באקויפר. כיום, כמעט 35% מצריכת המים של בני האדם איננה בת קיימא, כי היא שואבת מאקוויפרים שהולכים ומתכלים, ומורידה את המפלס בנהרות חשובים. צריכת המים בשנת 2001 הייתה כפולה מהצריכה בשנת 1961: דרישות החקלאות עלו ב-75%, דרישות התעשייה – ביותר מ-200%, והדרישה של משקי הבית – ביותר מ-400%. על פי אומדן משנות ה-90, בני האדם ניצלו אז ארבעים עד חמישים אחוזים מהמים המתוקים הזמינים בעולם, והצריכה הכוללת הולכת וגדלה. כ-70% מהמים משמשים בחקלאות, כ-22% בתעשייה וכ-8% – במשקי הבית.

בישראל מתמודדים עם מספר קשיים בתחום המים כולל זיהום ימי, ניהול משק המים, ומאבקים בין ישראל למדינות ערב על מקורות מים.

אוקיינוסים עריכה

 
שטח הפסולת של האוקיינוס השקט מוערך כגדול יותר משטחה של גרמניה

בעשרות השנים האחרונות חלו שינויים במאפייני האוקיינוסים בעולם. טמפרטורת המים עלתה וכתוצאה מכך ריכוז החמצן באוקיינוסים ירדה אל מתחת 2%[31]. ירידה זו ברמות החמצן צפויה להמשיך ולרדת בממוצע ב־3-4% עד שנת 2100 בשל משבר האקלים[31]. זרימה של שפכים וחומרי דשן אל האוקיינוסים מעודדת איטרופיקציה, האצה של צמיחת צמחים ובמיוחד אצות לאורך החופים[31]. תופעות אלה מחמירות את הירידה בחמצן. כתוצאה מכך ישנה עלייה באורגניזמים העמידים להיפוקסיה (למשל, מדוזות), וירידה באורגניזמים הרגישים להיפוקסיה (למשל, טונה וכרישים)[31].

לזרמי הים באוקיינוסים יש השפעה גדולה על האקלים ועל מזג האוויר ובעקיפין על אספקת המזון של בני האדם ושל אורגניזמים אחרים. מדענים מזהירים כי שינוי האקלים עלול להוביל לשינוי פתאומי בזרמים, וכי שינוי זה עלול להשפיע באופן דרסטי על האקלים בכמה אזורים בעולם. עשרה אחוזים מאוכלוסיית העולם – כשש מאות מיליון בני אדם – גרים באזורים נמוכים ועלולים להיפגע מעלייה במפלס מי הים.

צפיפות אוכלוסייה עריכה

  ערך מורחב – צפיפות אוכלוסייה
 
צפיפות אוכלוסין בעולם. ישראל היא אחת המדינות הצפופות ביותר

בסוף שנת 2022 עמדה אוכלוסיית העולם על 8 מיליארד איש, פי שלושה ממספר האנשים שחיו בעולם בשנת 1950. יחד עם זאת, בשל מגמה של ירידה בילודה, קצב הגידול בשנת 2021 היה הנמוך ביותר מאז שנת 1950. ארגון האומות המאוחדות מעריך שאוכלוסיית העולם תגיע למספר שיא של 10.4 מיליארד איש בשנת 2080, מספר שיישאר יחסית יציב עד לשנת 2100.[32]

שווקים מתעוררים, כמו בסין ובהודו, שואפים לאותה רמת חיים כמו בעולם המערבי, וכמוהם גם שאר העולם הלא-מתועש. השילוב בין גידול האוכלוסייה במדינות המתפתחות ובין רמות צריכה שאינן בנות קיימא במדינות המפותחות הוא האתגר הקשה הניצב בפני הקיימות.

פגיעה במגוון הביולוגי עריכה

 
הסכנה באובדן המגוון הביולוגי. אחוז המינים המאוימים בהכחדה בכל קבוצת אורגניזמים.

מוערך כי כדור הארץ מכיל בין 3 ל־30 מיליון מינים, כאשר כמה חוקרים מעריכים שהמספר קרוב יותר ל־100 מיליון[33]. המגוון הגדול ביותר נמצא במערכות אקולוגיות טרופיות, כמו יערות הגשם[33]. למגוון הביולוגי תפקיד חשוב בבריאות האדם וכדור הארץ. מגוון ביולוגי מספק מבחר של חומרים, תרופות ומזונות[33]. המגוון הביולוגי שומר גם על איכות המים ואיכות האוויר. במהלך חייו של כדור הארך הרבה מינים נכחדו, למעשה רוב המינים שאי פעם חיו, כבר לא חיים יותר[33]. יחד עם זאת, כיום קצב ההכחדה גבוה בשל שינויים סביבתיים שהאדם יוצר. לדוגמה, ניצול יתר של קרקע ודייג, זיהום והתפשטות של מינים פולשים. ההערכה היא שכשליש מהמינים המוכרים כיום נמצאים בסכנת הכחדה[33].

בירוא יערות עריכה

  ערך מורחב – בירוא יערות
 
שריפה של סביבה טבעית ביער גשם טרופי לשם חקלאות

יערות מכסים כשליש משטח האדמה בעולם[34]. הם בעלי תועלת לאדם בכך שהם מנקים את המים והאוויר ומספקים תעסוקה ישירות או בעקיפין לכ־50 מיליון איש[34]. ליערות יש תפקיד חיוני בהתמודדות עם משבר האקלים מכיוון שהם קולטים פחמן דו-חמצני שאחרת היה נפלט לאטמוספירה. היערות מספקים גם בית לבעלי־חיים רבים[34]. תועלות אלה נמצאות תחת איום בשל בירוא יערות, המתרחש בעיקר בשל פינוי שטחים למטרות חקלאיות וכריתת עצים. בחמישים השנים האחרונות, כ־17% מיער הגשם באמזונס אבד. בשנת 2019, יערות הגשם איבדו כ־30 מגרשי כדורגל של עצים בכל דקה[34]. בירוא יערות מזיק במיוחד ביערות הגשם, מכיוון ששם שוכנים מינים רבים של בעלי־חיים[34].

ניצול הקרקע הוא מהותי לתפקוד הביוספרה כי כשהיחסים בין שטחי הערים, החקלאות, היערות, החורש, הערבה והמרעה משתנים, יש לכך השפעה ניכרת על המחזורים הביוגאוכימיים העולמיים של המים, הפחמן והחנקן, ובעקיפין – על המערכות הטבעיות ועל המערכות האנושיות.

פיתוח בר־קיימא עריכה

  ערך מורחב – פיתוח בר-קיימא
 
מודל "עוגת החתונה" מתאר את הביוספירה כבסיס לכלכלה ולחברה וליעדי האו"ם לפיתוח בר־קיימא.[35]

פיתוח בר קיימא הוא "פיתוח העונה על צורכי ההווה מבלי לפגוע ביכולתם של הדורות הבאים לספק את צורכיהם הם."[4] לפי החלטת האו"ם משנת 2005, פיתוח בר־קיימא מבוסס על שלושה עמודי תווך: הכלכלי, החברתי והסביבתי אשר קשורים זה בזה באופן הדוק[11][12]. החל משנת 1992, הובילו האומות המאוחדות תוכנית לפיתוח בר־קיימא המבוססת על 17 יעדים להתמודדות עם אתגרים גלובליים כמו עוני, אי־שוויון, משבר האקלים, שלום וצדק.[36] היעדים קשורים קשר חזק זה לזה, ונטען שעל מנת להגיע לשינוי יש צורך בהשגתם כקבוצה. שני יעדים חשובים במיוחד המגבילים את האפשרות להשיג את שאר היעדים הם שימור המגוון הביולוגי במים (יעד 14) וביבשה (יעד 15).[35]

עמוד התווך הסביבתי עריכה

  ערך מורחב – מאזן אקולוגי

הדרך הראשונה להפחתת הנזק שגורמים בני האדם למערכות האקולוגיות היא ניהול סביבתי. זו גישה ישירה המבוססת ברובה על מידע מתחום מדעי כדור הארץ, מדעי הסביבה והביולוגיה של שמירת הטבע.

 
גינת פרמקלצ'ר

ברמה העולמית ובמובן הרחב ביותר, ניהול סביבתי עוסק באוקיינוסים, במערכות מים מתוקים, בקרקע ובאטמוספירה, אבל על פי עקרון קנה המידה של הקיימות, אפשר להחיל אותו על כל מערכת אקולוגית שהיא, מיער גשם טרופי ועד לגינה ביתית. לדוגמה, בבעיות הסביבה שיוצרים העסקים החקלאיים והחקלאות התעשייתית, מנסים לטפל באמצעות רעיונות כגון חקלאות בת קיימא וחקלאות אורגנית ובאמצעות אימוץ נהלים עסקיים בני קיימא.

ניהול סביבתי נעשה גם על־ידי גופים ממשלתיים רגולטוריים, כמו המשרד להגנת הסביבה, וגם על־ידי עמותות וארגונים להגנת הסביבה בארץ ובעולם.

עמוד התווך הכלכלי עריכה

  ערכים מורחבים – כלכלה אקולוגית, כלכלה מעגלית

הניהול הסביבתי מתבצע בסופה של שרשרת ארוכה של גורמים עקיפים המתחילה בצריכה האנושית, לכן הדרך השנייה להפחית את הנזק הסביבתי היא ניהול הצריכה האנושית. זו גישה עקיפה המבוססת ברובה על מידע מתחום הכלכלה.

 
כלכלה מעגלית בה ישנו שימוש חוזר במשאבים, בהשוואה לכלכלה ליניארית היוצרת בזבוז ופסולת

כלכלה אקולוגית מהווה מאמץ בינתחומי לקשר בין מדעי הטבע למדעי הסביבה בכלל, ובין אקולוגיה לכלכלה בפרט. מטרת הכלכלה האקולוגית היא לפתח מדיניות מושכלת שתוביל לעולם בר־קיימא מבחינה אקולוגית, בו חלוקת המשאבים הוגנת ויעילה.[37] כלכלה אקולוגית שונה מכלכלה סביבתית, שכן כלכלה סביבתית מתבססת על עקרונות הכלכלה המסורתיים, ולא מכירה בחשיבות של האתגרים האקולוגיים.[38]

כלכלה מעגלית היא אחד המרכיבים בכלכלה אקולוגית. בכלכלה מעגלית, השאיפה היא לייצר ולצרוך באופן שיצמצם משאבים.[39] כלכלה מעגלית היא "מערכת רגנרטיבית בה מצמצמים את השימוש במשאבים, את פליטת הפסולת ואת אובדן האנרגיה על־ידי האטה, סגירה וצמצום מעגלים של אנרגיה וחומר. ניתן להשיג זאת בעזרת תכנון ארוך טווח, תחזוקה, תיקון, שימוש חוזר, ייצור חוזר, תיקון ומיחזור."[11]

הטבע כעלות חיצונית עריכה

בדרך כלל, כשסחורה או שירות נעשים נדירים, עולה מחירם. המחיר משמש כגורם מרסן והוא מעודד חסכנות, חדשנות טכנולוגית ומוצרים חלופיים. אלא שכל זה נכון רק כשהמוצר או השירות שייכים למערכת הכלכלית. מקובל להתייחס למשאבי טבע כאל עלויות חיצוניות ולא לתמחר אותן. משום כך הם מנוצלים ניצול יתר ומידרדרים. מצב זה מכונה הטרגדיה של נחלת הכלל.

אחת הגישות לפתרון הדילמה הזאת היא לנסות "להפנים" את העלות ה"חיצונית" באמצעות מיסים סביבתיים, תמריצים, רישיונות זיהום סחירים ועידוד תשלום עבור שירותי המערכות האקולוגיות. יש הטוענים שגם מטבעות מקומיים, המקושרים עם קהילות מחרוזת (קהילות סחר חליפין), עם כלכלת מתנה ועם בנקי זמן, הם אמצעי התומך בכלכלות המקומיות ובסביבה.

צריכה עריכה

 
מדרג הפסולת מתאר את סדר העדיפויות הרצוי בניהול פסולת, בהתאם לתרומה לסביבה

הגורם העומד מאחורי הפגיעה הישירה של בני האדם בסביבה הוא הצריכה ותרבות הצריכה. אבל הפגיעה מצטמצמת לא רק כשהצריכה קטֵנה, אלא גם כאשר המעגל השלם, הכולל ייצור, שימוש וסילוק, נעשה מקיים יותר. אפשר לנתח ולנהל את הצריכה של סחורות ושל שירותים בכל הרמות: החל בסגנון החיים ובהרגלי הקנייה של הפרט, דרך דרישות המשאבים של סחורות ושל שירותים ספציפיים ודרך השפעות של מגזרים כלכליים, ועד לכלכלות של מדינות ולכלכלה העולמית. ברמות השונות ובהקשרים השונים, מקשר ניתוח הדפוסים של הצריכה בין ניצול המשאבים לבין ההשפעות הסביבתיות, החברתיות והכלכליות שלו. רעיונות כגון אנרגיה גלומה – סך כל האנרגיה הדרושה לייצור מוצר, לשיווקו ולסילוקו, זלילת משאבים ויעילות משאבים, הם כלים חשובים להבנת השפעותיה של הצריכה.

צריכה מוגברת ולא מקיימת יוצרת פסולת רבה. ניתן לטפל בפסולת זו במספר דרכים, אך הן אינן שוות ערך. מִדרג הפסולת מתאר את סדר העדיפות הרצוי בטיפול בפסולת. שש הרמות מהטובה ביותר להכי פחות טובה הן: מניעה, צמצום, שימוש חוזר, מיחזור, הפקת אנרגיה וסילוק/הטמנה. במניעה, הכוונה היא להימנע ככל הניתן מצריכה. גישה זו מיוצגת על־ידי תנועות אנטי-צרכנות המנסות לצמצם את הצריכה האנושית, לדוגמה דרך פרויקטים כמו יום ללא קניות, יום חופשי ממכוניות, או סגנון חיים כמו פריגניזם. צמצום מתייחס להפחתת הצריכה, למשל בדרך של צריכה שיתופית או חיים פשוטים. שימוש חוזר של חפצים נעשה בדרך־כלל בחנויות יד שנייה או אתרי יד שנייה (יד 2). שימוש חוזר של מים יכול להיות בשימוש במים אפורים. מיחזור נחשב לאחת השיטות הפחות מועילות לטיפול בפסולת, ואחריו הפקת אנרגיה והטמנה.

עמוד התווך החברתי עריכה

נהוג לתאר קיימות במונחים של מדע ושל סביבה, אבל ביצוע השינוי הוא אתגר סביבתי הכורך בתוכו, בין השאר, משפט בינלאומי ולאומי, תכנון עירוני ותחבורה, סגנון חיים וצרכנות אתית. אמנם כל אדם יכול להקטין את הנזק הסביבתי, אבל השינויים הנדרשים כדי להקטין את הצריכה של האנושות כולה עד לגודל בר קיימא, הם נרחבים הרבה יותר וצריכים לקרות בכל הרמות וההקשרים החברתיים.

הפרעות חברתיות כגון מלחמה, פשע ושחיתות, מסיטים משאבים מהתחומים שבהם הם הכי נדרשים, פוגעים ביכולתן של חברות לתכנן את העתיד, ומסכנים את רווחת הציבור באופן כללי. אסטרטגיות בתחומים שונים מכוונות להשגת חברה מקיימת יותר, והן כוללות חינוך משופר והעצמה פוליטית של נשים, במיוחד במדינות המתפתחות; יתר תשומת לב לצדק חברתי, ובמיוחד בין עניים ועשירים בתוך כל מדינה ובין המדינות; וצדק בין-דורי. דלדול של משאבי הטבע, ומים מתוקים בכללם, עלול להוביל למלחמות על המשאבים. היבט זה של הקיימות מדגיש את הצורך בהסכמים בינלאומיים לניהול משאבים חוצי גבולות, כגון אקוויפרים ונהרות, ולהגנה על מערכות עולמיות, כמו האוקיינוסים והאטמוספירה.

אקולוגיה חברתית עריכה

  ערך מורחב – אקולוגיה חברתית

מוריי בוקצ'ין טען כי הרעיון שבני האדם הם שליטי הטבע משותף לכל החברות ההיררכיות. הוא אמר שהקפיטליזם ויחסי השוק, אם לא מרסנים אותם, מסוגלים לדרדר את כדור הארץ כולו למעמד של משאב ותו לא. הטבע איננו אלא סחורה: "השוק חומס את רוח האדם, ההון - את כדור הארץ."[40] בוקצ'ין קבע שרוב הפעילויות שצורכות אנרגיה והורסות את הסביבה הן חסרות היגיון, כי הן תורמות רק מעט לאיכות החיים ולרווחה. את המפתח לפתרון הוא ראה בהבנה של התהליכים ההופכים חברה אורגנית לחברה היררכית ושל מנגנוני העבודה הנותנים לגיטימציה להיררכיה ואף יוצרים אותה.

בוקצ'ין ייסד את תחום האקולוגיה החברתית. תחום זה מבוסס על האמונה שכל הבעיות האקולוגיות שהאנושות סובלת מהן היום אינן אלא סימפטום, והן נובעות מליקויים בתפקוד החברתי. שלא כמו רוב החוקרים, המאמינים שכל בעיותינו ייפתרו אם ניישם המלצות של מחקרים בפיזיקה, בביולוגיה, בכלכלה וכדומה, בוקצ'ין טוען שהבעיות ייפתרו רק אם נבין את התהליכים החברתיים הנסתרים ונתערב בהם תוך החלת העקרונות והשיטות של מדעי החברה.

פילוסופיית האקולוגיה העמוקה מגבשת עקרונות למען רווחתם של כל המינים החיים על פני האדמה ולטובת העושר והמגוון שלהם. אלה יתאפשרו רק אם אוכלוסיית בני האדם תצטמצם באופן משמעותי ויושם קץ להתערבות האנושית בעולם הלא-אנושי. כדי להגיע לכך, דוגלים אנשי האקולוגיה העמוקה במבנים כלכליים, טכנולוגיים ואידאולוגיים בסיסיים המשפרים את איכות החיים ולא את רמת החיים.

תחומי קיימות עריכה

אנרגיה עריכה

 
  ערך מורחב – אנרגיה מתחדשת

המאמצים להפחתת הפליטה של גזי החממה נעשים ברמות שונות: ברמת המעקב אחר תנועת הפחמן במחזור הפחמן בשימוש מסחרי באנרגיה מתחדשת, בפיתוח טכנולוגיות ומערכות תחבורה חסכוניות יותר באנרגיה, ובניסיונות של אנשים פרטיים לנהל אורח חיים "מאוזן מבחינה פחמנית" ולקחת בחשבון את דלק המאובנים הגלום במוצרים ובשירותים שהם צורכים.

מזון עריכה

 
פֵז'ואדה – תבשיל ברזילאי אופייני משעועית שחורה
  ערך מורחב – מזון בר-קיימא

לפי הגדרתה של האגודה האמריקאית לבריאות הציבור (APHA), מערכת מזון בת קיימא היא "מערכת המספקת מזון בריא בהתאם לצרכים בהווה, ובה בעת שומרת על שלומן של המערכות האקולוגיות שיספקו מזון לדורות הבאים, תוך מזעור הנזק לסביבה. מערכת מזון בת קיימא גם מעודדת ייצור ותשתיות הפצה מקומיים, ומבטיחה תזונה בריאה במחיר שווה לכל נפש. יתרה מזאת, מערכת מזון בת קיימא היא הומנית והוגנת, היא מגנה על החקלאים ועל העובדים האחרים, על הצרכנים ועל הקהילות." הפגיעה של העסקים החקלאיים בסביבה וכמוה גם הניגוד העצום בין בעיית ההשמנה של המערב לבין העוני והמחסור במזון במדינות המתפתחות, הולידו תנועה חזקה הדוגלת בתזונה בריאה ובת קיימא כחלק חשוב מהצרכנות האתית.

ההשפעה שיש לתפריטים שונים על הסביבה תלויה בגורמים רבים, כגון היחס בין כמויות המזון מהחי ומהצומח או שיטת ייצור המזון. ארגון הבריאות העולמי פרסם מסמך "אסטרטגיה עולמית לתזונה, פעילות גופנית ובריאות" ובשנת 2004 הוא אומץ בידי מליאת הארגון. המסמך ממליץ על דיאטה ים תיכונית, המזוהה עם בריאות ואריכות ימים. הדיאטה עשירה בפירות ובירקות, דלה בבשר, בתוספות סוכר ובחומצות שומן רווי ומופחתת מלח. באזור הים התיכון, המקור המסורתי לשומן הוא שמן הזית העשיר בחומצת שומן חד-בלתי-רוויה. גם התפריט היפני הבריא המבוסס על אורז הוא עשיר בפחמימות ודל בשומן. שני התפריטים דלים בבשר ובשומן רווי ועשירים בקטניות ובירקות אחרים; שניהם מקושרים עם תחלואה נמוכה ועם פגיעה סביבתית קטנה.[דרוש מקור][מפני ש...]

המזון הכרחי לקיום, והאכלתם של יותר משישה מיליארד בני אדם גובה מחיר כבד מכדור הארץ. לצורך זה משועבדים כ-38% משטחי האדמה בעולם וכ-20% מהייצור הראשוני נטו. על אלה נוספות הפעילויות זוללות המשאבים של החקלאות התעשייתית, החל ממי ההשקיה, הדשנים וחומרי ההדברה הדרושים לגידולים, ועד למשאבים הדרושים לאריזת המזון, הובלתו (התחבורה היא מרכיב חשוב במסחר העולמי היום) ומכירתו.

ברמה העולמית, החקלאות בת הקיימא והחקלאות האורגנית הן המענה לפגיעה של העסקים החקלאיים בסביבה. ברמה המקומית פועלות תנועות שונות למען ייצור מזון מקומי, ניצול טוב יותר של שטחים עירוניים ריקים וגינות פרטיות, לרבות פרמקלצ'ר, הורטיקולטורה עירונית, מזון מקומי, מזון איטי, גינון בר קיימא וגינון אורגני.

חינוך עריכה

  ערך מורחב – חינוך סביבתי

מוסדות חינוך רבים משקיעים בלימודי קיימות ואיכות הסביבה. כבר מגיל ינקות ילדים לומדים על הטבע, איכות הסביבה ומחזור. בנוסף, מתקיימים בבתי ספר שונים ברחבי הארץ, כחלק מהתוכנית הלימודית, סיורים מיוחדים וימי התנדבות בנושא הקיימות. רחל עברון פונה בגישה דתית במאמרה[41] "חינוך לקיימות: בין שמירת מצוות לשמירת טבע" מציעה למובילי החינוך להכיר בחשיבותו של החינוך הסביבתי, שעיקרו ללמד על מנת לקיים – לקיים את עולמו של הקב"ה. במספר מוסדות להשכלה גבוהה נפתחו מסלולי לימוד אקדמיים לתואר בקיימות, כגון בית הספר ללימודי קיימות ומדעי הסביבה של המרכז הבינתחומי הרצליה, המכון לחינוך לקיימות שבמכללת דוד ילין ועוד. החינוך והעלאת המועדות החברתית לנושא הקיימות נובעים מתפיסת העולם הטוענת שככל שאנשים רבים יותר ייחשפו לתחום, כך תצליח החברה האנושית לשמור על כדור הארץ למען הדורות הבאים. האו"ם הכיר בחשיבותו של החינוך לעניין, והכריז על העשור שבין 2005 ו-2014 כעשור של החינוך לפיתוח בר-קיימא במטרה "לעודד את כולנו לאמץ התנהגויות חדשות שיבטיחו את עתידנו".[42]

התיישבות עריכה

  ערך מורחב – עיר בת-קיימא
  ערך מורחב – כפר אקולוגי

קיימות מתבטאת גם במסגרת המגורים של האדם. ערים בנות קיימא הן ערים המתוכננות לפי עקרונות של קיימות. אחת הגישות לאורח חיים בר קיימא, המיושמת בכפרים האקולוגיים, למשל, חותרת ליצירה של קהילות עצמאיות החיות בפשטות ומספקות את צורכי עצמן, בדגש על צורכי המזון. מכיוונה של תנועת העירוניות המתחדשת מגיעות גישות אחרות, והן מצליחות לצמצם את הנזקים הסביבתיים באמצעות שינויים בסביבה הבנויה היוצרים ערים בנות קיימא ותחבורה בת קיימא. תושבי שכונות עירוניות קומפקטיות נוסעים פחות ומזיקים פחות לסביבה על פני קשת של מדדים, בהשוואה לתושבי הפרוורים.

ארגונים לקידום קיימות עריכה

בסופו של דבר, מידת ההתקדמות של בני האדם לקראת קיימות תהיה תלויה בקיומן של תנועות חברתיות בקנה מידה גדול שישפיעו הן על הבחירות שיעשו הקהילות והן על הסביבה הבנויה. קיימות מקומית עשויה להיות תנועה כזו, בזכות כוחו של השלטון המקומי לעצב מציאות פיזית, כלכלית וחברתית, ולהוביל תהליכים של שינוי תודעתי והתנהגותי. קיימים ארגונים רבים המקדמים את הקיימות בעולם. אחד הארגונים המובילים הוא האו"ם אשר יצר תוכנית סביבתית וקבע יעדים לפיתוח בר קיימא. בין השאר כוללים יעדים אלה קידום חקלאות בת קיימא, שוויון בין המינים, הבטחת חינוך לכול, ניהול בר קיימא של מים, ושימוש בר קיימא במשאבי הים.

קיימות בישראל עריכה

לישראל קיימים משאבי טבע כמו דגה, גז טבעי, פצלי שמן ומשאבי מים. חלק ממשאבי הטבע, כמו מינרלים בקרקע, מנוצלים באופן לא חוקי. קיימים גם מפגעים סביבתיים כמו זיהום האוויר באזור חיפה. בישראל קיימים ארגונים רבים להגנת הסביבה. חלק ניכר מארגונים אלה פועלים תחת ארגון הגג "חיים וסביבה". ארגונים בולטים הם המרד בהכחדה, מגמה ירוקה ושומרי הבית. קיים גם אתר ויקי ייעודי לנושאי קיימות וסביבה בשם אקו-ויקי.

בישראל התפתחה בשנים האחרונות פעילות ענפה בנושא של אופנה בת־קיימא ושימוש חוזר בבגדים.

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 1 2 Lisa M. Butler Harrington, Sustainability Theory and Conceptual Considerations: A Review of Key Ideas for Sustainability, and the Rural Context, Papers in Applied Geography 2, 2016-10, עמ' 365–382 doi: 10.1080/23754931.2016.1239222
  2. ^ 1 2 ISO 15392, Sustainability in Building Construction. General Principles, Geneva: Inter- national Organization for Standardization, 2008
  3. ^ Becky J. Brown, Mark E. Hanson, Diana M. Liverman, Robert W. Merideth, Global sustainability: Toward definition, Environmental Management 11, 1987-11, עמ' 713–719 doi: 10.1007/BF01867238
  4. ^ 1 2 3 United Nations General Assembly (20 במרץ 1987). "Report of the World Commission on Environment and Development: Our Common Future; Transmitted to the General Assembly as an Annex to document A/42/427 - Development and International Co-operation: Environment; Our Common Future, Chapter 2: Towards Sustainable Development; Paragraph 1". נבדק ב-2010-03-01. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ 1 2 UN General Assembly, Resolution Adopted by the General Assembly. 60/1.2005 World Summit Outcome, ‏2005
  6. ^ Shopping for Good, The MIT Press, 2012, מסת"ב 978-0-262-30605-8
  7. ^ Johnston et al, Reclaiming the Definition of Sustainability, Environmental Science and Pollution Research 14, 2007, עמ' 60–66 doi: 10.1065/espr2007.01.375
  8. ^ IUCN/UNEP/WWF (1991). "Caring for the Earth: A Strategy for Sustainable Living." Gland, Switzerland. Retrieved on: 2009-03-29.(הקישור אינו פעיל, 1.2.2019)
  9. ^ Ben Purvis, Yong Mao, Darren Robinson, Three pillars of sustainability: in search of conceptual origins, Sustainability Science 14, 2019-05, עמ' 681–695 doi: 10.1007/s11625-018-0627-5
  10. ^ UNESCO, Education for sustainable development in action, Paris, France: UNESCO, 2012
  11. ^ 1 2 3 4 Martin Geissdoerfer, Paulo Savaget, Nancy M. P. Bocken, Erik Jan Hultink, The Circular Economy – A new sustainability paradigm?, Journal of Cleaner Production 143, 2017-02-01, עמ' 757–768 doi: 10.1016/j.jclepro.2016.12.048
  12. ^ 1 2 Ben Purvis, Yong Mao, Darren Robinson, Three pillars of sustainability: in search of conceptual origins, Sustainability Science 14, 2019-05-01, עמ' 681–695 doi: 10.1007/s11625-018-0627-5
  13. ^ Sample, Ian (2 בפברואר 2007). "Scientists offered cash to dispute climate study". the Guardian. נבדק ב-2017-10-01. {{cite news}}: (עזרה)
  14. ^ 1 2 Welcome | Environmental Performance Index, epi.yale.edu
  15. ^ EPI Weighting Explorer, Environmental Performance Index, ‏2022-12-25
  16. ^ EPI FAQ | Environmental Performance Index, epi.yale.edu
  17. ^ Environmental Performance Index 2022, Environmental Performance Index, ‏2022
  18. ^ 1 2 3 4 5 6 7 Global Footprint Network, Living Planet Report 2022, Global Footprint Network, ‏2022
  19. ^ 1 2 3 אשכנזי, שני (2022-05-25). "כך אפילו חברות נפט יכולות להיחשב "סביבתיות"". Globes. נבדק ב-2023-01-06.
  20. ^ 1 2 נתנאל קופראק, השקעות ESG, באתר מרכז המחקר והמידע של הכנסת, ‏21 בפברואר 2022
  21. ^ 1 2 ESG Investing and Climate Transition: Market Practices, Issues and Policy Considerations, OECD, ‏2021
  22. ^ ESG בשרשרת אספקה, באתר מעלה
  23. ^ ת"א 125 מצטרף לגל הירוק - הבורסה משיקה מדד חדש לאקלים נקי, באתר Bizportal
  24. ^ המשרד להגנת הסביבה, מדד ההשפעה הסביבתית – דירוג חברות התעשייה הציבוריות בישראל, באתר המשרד להגנת הסביבה, ‏2022-07-07
  25. ^ המשרד להגנת הסביבה, מדד ההשפעה הסביבתית – נתוני מדד ההשפעה הסביבתית 2019, באתר המשרד להגנת הסביבה, ‏2022-07-07
  26. ^ 1 2 3 הראל מוסקטל, גזי חממה, באתר השירות המטאורולוגי הישראלי, ‏7 ביולי 2021
  27. ^ שירות הידען, קצב התחממות היבשה והים בישראל מהיר יותר מהממוצע העולמי - מתוך דו"ח מצב הטבע 2022 מגמות ואיומים, באתר הידען, ‏2022-07-10
  28. ^ מכון טאוב: התמותה מזיהום אוויר בישראל צפויה לעבור את הממוצע ב-OECD | כלכליסט, באתר calcalist, ‏2022-12-29
  29. ^ ישראלי, יוגב (2023-01-17). "דוח: ההתחממות הגלובלית משנה את מחזור המים בכדור הארץ". Ynet. נבדק ב-2023-01-21.
  30. ^ 1 2 Water Overview, The World Bank (באנגלית)
  31. ^ 1 2 3 4 IUCN, Ocean deoxygenation, IUCN, ‏12.2019
  32. ^ אוכלוסיית העולם הגיעה ל-8 מיליארד בני אדם, הודו צפויה לעקוף את סין ב-2023 | כלכליסט, באתר calcalist, ‏2022-11-15
  33. ^ 1 2 3 4 5 Biodiversity, National Wildlife Federation (באנגלית)
  34. ^ 1 2 3 4 5 Deforestation and Forest Degradation | Threats | WWF, World Wildlife Fund (באנגלית)
  35. ^ 1 2 Obrecht, Andreas, Pham-Truffert, Myriam, Spehn, Eva, Payne, Davnah, Altermatt, Florian, Fischer, Manuel, Passarello, Cristian, Moersberger, Hannah, Schelske, Oliver, Guntern, Jodok, Prescott, Graham, Geschke, Jonas, de Bremond, Ariane, Achieving the SDGs with Biodiversity, 2021-02-05 doi: 10.5281/zenodo.4457298
  36. ^ THE 17 GOALS | Sustainable Development, sdgs.un.org
  37. ^ Robert Costanza, Ecological Economics 1, Elsevier, 2019, עמ' 258–264, מסת"ב 978-0-444-64130-4. (באנגלית)
  38. ^ What is ecological economics?, Yale Insights, ‏2010-05-11 (באנגלית)
  39. ^ What is the circular economy, and why does it matter that it's shrinking?, World Economic Forum (באנגלית)
  40. ^ Bookchin, M. (2004). Post Scarcity Anarchism. Oakland: AK Press, pp. 24–25. מסת"ב 9781904859062
  41. ^ רחל עברון, חינוך לקיימות: בין שמירת מצוות לשמירת טבע, דעות, גיליון 89 תמוז - אב תשע"ט
  42. ^ United Nations Environment Programme (2009). "United Nations Decade of Education for Sustainable Development." Retrieved on: 2009-04-09.