דמטר
דֵמֵטֵר (ביוונית: Δημήτηρ) היא אלת התבואה במיתולוגיה היוונית, משתייכת לקבוצת האלים הכתוניים ואחת מ-12 האלים האולימפיים.
| תרבות |
דת יוון העתיקה  |
|---|---|
| אלים מקבילים |
קרס |
| אב |
קרונוס |
| אם |
ריאה |
| אחים |
הסטיה, האדס, זאוס, פוסידון, הרה |
| בן או בת זוג |
Carmanor, זאוס |
| צאצאים |
פרספונה, פלוטוס, Amphitheus I, אריון, דספינה, Philomelus, Eubuleus, Chrysothemis, Dmia, הקטה, בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה |
  | |
מקבילתה הרומית נקראת קרס (בלטינית: Ceres; נקראת גם בהתאמה צ'רס, צרס או סרס בארצות דוברות איטלקית, גרמנית, אנגלית וספרדית), אחותו של יופיטר, ואמה של קורה, המזוהה גם כפרספונה היוונית.
אלת החקלאות התבואהעריכה
דמטר הייתה בתם של קרונוס וריה, אחותם של זאוס, פוסידון, האדס, הרה והסטיה ואמה של פרספונה. בתור אלת התבואה היה לה תפקיד חשוב, שכן היוונים נשענו על חקלאות לקיומם ולפיכך ביטאו את הערצתם לדמטר בפסטיבלים וכיבודים אחרים. הקשר שלה לתבואה הפך אותה בעקיפין גם לאלת הפריון.
מיתוס פרספונה והאדסעריכה
המיתוס העיקרי של דמטר קשור לבת שלה ושל זאוס, פרספונה, אשר נחטפה על ידי האדס אשר התאהב בה. השפעת המיתוס על הטבע הייתה ההשפעה הגדולה ביותר של המיתוס, והיא מסבירה את סדר העונות.
המיתוס מספר כי האדס, אל השאול, התאהב בפרספונה, בתה של דמטר וחטף אותה אל השאול. דמטר, שאהבה מאוד את בתה, זעמה על האירוע וכתוצאה מכך- הפסיקה את צמיחת היבול והתבואה והביאה בצורת וקרה על האדמה. בני האדם, שגוועו ברעב, התחננו לאלים שישנו את רוע הגזרה. זאוס פנה לדמטר וזו התנתה את הסכמתה להחזרת הסדר הקיים בכך שיאפשרו לה להתאחד חזרה עם בתה. לפיכך זאוס דרש מהאדס להשיב את פרספונה לאמה.
האדס הסכים בלית ברירה, אך לפני ששחרר את פרספונה, נתן לה לאכול גרעין רימון, שזרע בלבה געגועים עזים ומייסרים אליו. לאחר שבלעה את הגרעין, לא יכולה הייתה פרספונה לחיות ולו שנה אחת בלי האדס. היא חזרה לאמה, אך בכל שנה, הייתה יורדת למספר חודשים (כמספר גרעיני הרימון שאכלה. המספר משתנה מגרסה לגרסה) לשאול, כדי להיות עם האדס. בחודשים אלו, כאבה של דמטר היה חוזר, ושוב היא הייתה מקפיאה את האדמה, העלים היו נושרים ודבר לא היה צומח. כך נוצרו עונות השנה. בתקופת האבל היו החורף והסתיו. כאשר פרספונה הייתה חוזרת מן השאול, הכול היה מתחיל ללבלב ולצמוח והאנשים היו קוצרים את התבואה, כך נוצרו האביב והקיץ.
פולחן דמטרעריכה
נהוג היה לקיים שני פולחנים לדמטר ולבתה פרספונה.
הראשון, מיסתירה - פולחן הסוד, התקיים באלאוסיס(אנ') (קרוב לאתונה). נשים היו יוצאות למסע רגלי של כ-30 ק"מ מאתונה לאלאוסיס, שם היו עורכות טקס לזכר ניסיונה של דמטר להעניק חיי נצח לאנושות באמצעות הכנסת תינוק לאש הבוערת.
הפולחן השני, שנקרא תסמופוריה, נמשך 10 ימים והיה מיועד לנשים נשואות בלבד. אף על פי שהומרוס בהמנוניו קשר כתרים רבים לדמטר, ובמיוחד ייחס לה לימוד החקלאות לבני-האדם, הרי שגברי אתונה לא אהבו את הפולחן הנשי והיו נוהגים לספר בדיחות גסות על המתרחש בו. אחד מהלועגים לו היה אלקיביאדס. המחזאי אריסטופאנס תיאר בהרחבה את פולחן דמטר תוך שהוא מבקר אותו, ו"שלח" אליו גברים מחופשים לנשים ("נשים בחג תסמופוריה").
על שמה נקרא האסטרואיד הראשון וכוכב הלכת הננסי "קרס".
לקריאה נוספתעריכה
- אפי זיו, סודות אלי האולימפוס, אור יהודה: כנרת, זמורה, ביתן, 2013, עמ' 311-322, ISBN 9789655525694
קישורים חיצונייםעריכה
- דמטר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
