פתיחת התפריט הראשי

דמיאן ולצ'ב

פוליטיקאי בולגרי

דָמִיָאן דָמִיָאנוֹב וֶלְצֶ'בבולגרית: Дамян Велчев Дамянов;‏ 4 במרץ 1883, גברובו, נסיכות בולגריה25 בינואר 1954, פריז, צרפת) היה גנרל בולגרי, מראשי הליגה הצבאית של בולגריה וחוג זוונו אשר נטל חלק פעיל בשלוש הפיכות בבולגריה, ובין 1944 ל-1946 כיהן כשר המלחמה הבולגרי.

דָמִיָאן דָמִיָאנוֹב וֶלְצֶ'ב
Дамян Велчев Дамянов
Damyan-velchev.jpg
לידה 4 במרץ 1883
גברובו, נסיכות בולגריה בולגריהבולגריה
פטירה 25 בינואר 1954 (בגיל 70)
פריז, צרפת צרפתצרפת
השתייכות בולגריהבולגריה צבא ממלכת בולגריה
תקופת שירות 19031920, 19231928, 19441946
דרגה קולונל-גנרל[1]
מלחמות וקרבות
מלחמת הבלקן הראשונה, מלחמת הבלקן השנייה, החזית המקדונית במלחמת העולם הראשונה
עיטורים
  • מסדר סובורוב, דרגה 1
  • מסדר הקדוש אלכסנדר של בולגריה
  • מסדר הגבורה עריכת הנתון בוויקינתונים
תפקידים אזרחיים
שר המלחמה של בולגריה (1944 – 1946)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

דמיאן ולצ'ב נולד בגברובו וב-1903 סיים את האקדמיה הצבאית בסופיה והוצב כקצין רגלים באוגדת הרגלים ה-7 "רילה". ולצ'ב לחם במלחמת הבלקן הראשונה והשנייה ובמלחמת העולם הראשונה. לאחר חתימת חוזה ניי במסגרתו צומצם הצבא הבולגרי לכדי ז'נדרמריה שוחרר מהצבא.

הוא הצטרף לליגה הצבאית ובהמשך נמנה עם ראשיה. ב-1923 השתתף ולצ'ב בהפיכה שהובילה להדחתו ולרציחתו של ראש הממשלה אלכסנדר סטמבוליסקי. בהמשך, הצטרף ולצ'ב לחוג זוונו ויחד עם קימון גאורגייב הוביל את הליגה הצבאית. ב-19 במאי 1934 חוללה הליגה הצבאית הפיכה בבולגריה. הפרלמנט פוזר, נאסרה פעילות פוליטית וכן פעילותם של איגודים מקצועיים. כדי לשמור על כסאו אולץ המלך בוריס השלישי להסכים למשטר החדש ולמנות את קימון גאורגייב לראש הממשלה. מאוחר יותר הודח גאורגייב ובמקומו מונה הגנרל פנצ'ו זלאטב שהיה איש אמונו של המלך. בהדרגה עלה בידי בוריס השלישי להשתלט על הליגה הצבאית והוא פעל לניטרולה. ולצ'ב עזב את בולגריה ליוגוסלביה, אך בשלהי 1935 שב לממלכה. הוא פעל לביצוע הפיכה נוספת אך נלכד, הועמד לדין ונדון למוות. שר המשפטים דימיטר פשב סירב לחתום על גזר הדין ולבסוף הומתק עונשו של ולצ'ב למאסר עולם. ב-1940 זכה לחנינה ושוחרר מכלאו.[2][3]

במהלך מלחמת העולם השנייה, לאחר הצטרפות בולגריה להסכם התלת-צדדי חָבְרוּ ולצ'ב וקימון גאורגייב לחזית המולדת ונאבקו נגד המשטר המלוכני. ב-9 בספטמבר 1944 חוללה חזית המולדת הפיכה בבולגריה והממשלה הפרו-מלוכנית הודחה. קימון גאורגייב מונה לראש הממשלה ודמיאן ולצ'ב לשר המלחמה. הוא הועלה לדרגת קולונל-גנרל. בהמשך, החל תהליך השתלטותה האלים של המפלגה הקומוניסטית על בולגריה. ב-25 בספטמבר 1946 התפטר ולצ'ב מתפקידו כשר המלחמה, מונה לשגריר בולגריה בשווייץ וביקש בה מקלט מדיני.[4]

הוא הלך לעולמו בפריז ב-1954 והוא בן 70 שנים.

הערות שולייםעריכה

  1. ^ קולונל-גנרל היא דרגת ביניים בין גנרל לפילדמרשל. דהיינו, בכירה יותר מגנרל וזוטרה יותר מפילדמרשל.
  2. ^ מיכאל בר-זוהר, הרכבות יצאו ריקות, הוצאת הד ארצי, אור יהודה, 1999, עמודים 29-28.
  3. ^ ניר ברוך, הכֹּפֶר, בולגריה ויהודיה במשך הדורות, הוצאת שבילים, תל אביב, 1990, עמודים 59-58.
  4. ^ חיים קשלס, קורות יהודי בולגריה, כרך ד' - מאחורי מסך הברזל, הוצאת דבר, תל אביב, 1969, עמודים 314-305.