דמיק-אילישו

מלך איסין

דַמִיק-אִילִישוּ (אכדית: 𒁕𒈪𒅅𒉌𒉌𒋗, da-mi-iq-i₃-li₂-šu) היה מלכה האחרון של איסין, שלט בין השנים 1794-1817 לפנה"ס ל פי הכרונולוגיה התיכונה ובין 1752 – 1730 לפי הכרונולוגיה הנמוכה. על פי ספרם של וסרמן ובלוך הוא שלט בין השנים 1808 - 1786 לפנה"ס[1]. על פי רשימת המלכים השומרית שלט במשך 23 שנים[2].

דמיק-אילישו
𒁕𒈪𒅅𒉌𒉌𒋗
לידה המאה ה־19 לפנה״ס עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה המאה ה־18 לפנה״ס
איסין, עיראק עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

דמיק-אילישו הצליח לכבוש את ניפור ושלט בה במשך 11 שנים. הוא בנה מקדש לאל אמורו, אל זה מזוהה בעיקר עם האמורים, אך לא ברור אם צעד מצביע על מוצאו של דמיק-אלישו או התגברות השפעת של אמורים על איסין[1].

ביחד עם ארך, בבל ורפיקום הכריז מלחמה על מלך לרסה רים-סין הראשון, אבל בשנת 1808 לפנה"ס הקואליציה הזאת הובסה על ידי רים-סין והתפרקה. לאחר מכן רים-סין החזיר לשליטתו את העיר ניפור שנכבשה לפני כן על ידי דמיק-אילישו (ככל הנראה העיר נכבשה בין השנים 1813 ו-1808 לפנה"ס, אבל יכול להיות שזה קרה בין השנים 1808 ו-1803 לפנה"ס). אחרי שהוא איבד את ניפור, נכבשה איסין בירתו לזמן-מה על ידי מלך בבלי סין-מובליט בשנת 1797 לפנה"ס, אבל אז הצליח להחזיר אותה.

בשנת 25 למלכותו של רים-סין הראשון, מלכה של לרסה, הוא כבש את אל-דמיק-אילישו - "עירו של דמיק-אילישו". רים-סין המשיך את כיבושיו בממלכת איסין, כשלוש שנים לאחר כיבוש אל-דמיק-אילישו הוא כבש את דונום, עיר נוספת בממלכת איסין ושנה לאחר מכן הוא כבש את איסין ובכך באה קצה של ממלכת איסין.

ראו גם עריכה

לקריאה נוספת עריכה

נתן וסרמן ויגאל בלוך, האמורים: מסופוטמיה בראשית באלף השני לפנה"ס, כרמל, 2019

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 1 2 וסרמן ובלוך, עמ' 131
  2. ^ Friberg, J. (2007). The Beginning and the End of the Sumerian King List. In: Friberg, J. (eds) A Remarkable Collection of Babylonian Mathematical Texts. Sources and Studies in the History of Mathematics and Physical Sciences. Springer, New York, NY. https://doi-org.ezproxy.bgu.ac.il/10.1007/978-0-387-48977-3_9