ארך

עיר עתיקה באזור שכיום הוא עיראק

אוּרוּכּ או אֶרֶךְ, בשומרית: UNUG URU (URUUNUG), וביוונית עתיקה: Ορχόη או Ωρύγεια), הייתה עיר עתיקה בשומר, ששכנה כ-300 ק"מ דרומה מהעיר בגדאד של ימינו, בין בבל לאור. היא הייתה אחת מהערים העתיקות והחשובות ביותר בשומר.

ארך
מידות
שטח 541 הקטאר עריכת הנתון בוויקינתונים
היסטוריה
תרבויות שומר עריכת הנתון בוויקינתונים
נבנה 3200 לפנה״ס עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום
מדינה עיראקעיראק עיראק
מיקום מחוז אל-מות'נא
קואורדינטות 31°19′33″N 45°38′15″E / 31.3259°N 45.6374°E / 31.3259; 45.6374
מסופוטמיה באלף השני לפנה"ס
מסופוטמיה באלף השני לפנה"ס
מפה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
שרידי מקדש האלה איננה בארך
חלק מפסל שור מאורוכ, בערך 3,000 לפנה"ס
טביעת חותם גליל מאורוכ המתאר בעלי חיים מפלצתיים
לוח אורוכ, 3,000 לפנה"ס

המקום שבו נמצאים שרידי העיר נקרא היום בערבית "וַרְכּא" (وركاء), וממוקם כ-30 ק"מ מזרחה מסמאווה, במחוז אל-מות'נא שבעיראק.

השערה נפוצה היא שהשם המודרני עיראק נגזר מהשם אורוכ, אף שחוקרים זיהו את עיראק עם משמעות "אדמות שפלה" בפרסית אמצעית, והאזכור המוקדם ביותר לעיראק כאזור בבל והדרום מופיע בערבית רק בשנת 1200 לערך.[1] בקערת השבעה קדומה בעברית שנמצאה בעיראק מופיע אזור הקרוי אירג:

דין אשבעית עליכון, רוחי בבל וערב, רוחי אירג ומישון, רוחי פרת ודגלת נהרה.
זו השבעתי עליכם, רוחות בבל וערב, רוחות אירג ומישן, רוחות נהרות הפרת והחידקל.[2]

גילגמש האגדי היה מלכה של אורוכ, ולפי ספר בראשית, העיר ארך הייתה מראשית ממלכתו של נמרוד בארץ שנער.[3]

היסטוריה של העיר

עריכה

לפי רשימת המלכים השומרית, אורוכ נוסדה על ידי אנמרכר, באפוס עלילות גילגמש, גילגמש הוא אשר בונה את החומה סביב העיר. בכתב יתדות בארך, נמצא כי בעיר מלך אדם בשם ארך ובנה בה מקדשים[4].

לוגלזגיסי כבש את כל הערים השומריות ואיחד אותן תחת שלטונו, אך סרגון מאכד לחם בו וכבש את שומר מידיו.

העיר סבלה קשות במאבקם של השומרים עם העילמים עד לשנת 2004 לפנה"ס. זכרונות מעימות זה באו לידי ביטוי בעלילות גילגמש.

לאחר נפילת אור 3 בעקבות מהומות האמורים, קיבלו האמורים את ההנהגה הפוליטית על ערים באזור, ובכללן ארך.[5]

ארך ידעה עליות וירידות רבות באלפי השנים שבהן עמדה על תילה. עם מפלת הממלכה הסלאוקית והכיבוש הפרתי הלכה ודעכה. ב-300 לספירה נותרו בה תושבים מעטים, ועד 700 לספירה ננטשה לגמרי. ייתכן שגורם עיקרי בחורבנה הוא שינוי במסלולו של נהר הפרת.

התפתחות הציוויליזציה

עריכה

במשך "תקופת אורוכ" (בערך 4,000 עד 3,100 לפנה"ס), אורוכ עברה מספר שלבים של התפתחות, החל ממה שמכונה "תקופת אורוכ המוקדמת" עד ל"תקופת אורוכ המאוחרת" (המאה ה-34 עד המאה ה-32 לפנה"ס).

בתקופה זו צמח סגנון החיים העירוני במסופוטמיה. אורוכ נחשבת לאחת הערים הראשונות בעולם עם אוכלוסייה צפופה, והיא מסמלת את המעבר ממגורים בכפר חקלאי קטן למגורים במרכז עירוני גדול. בשיאה התגוררו באורוכ, ככל הנראה, בין 50,000 ל־80,000 תושבים, שהתגוררו ב-6 ק"מ רבועים מבוצרים, והיא הייתה העיר הגדולה ביותר בעולם באותה תקופה. לשם השוואה, ערים אחרות באותה תקופה היו בגודל של כעשירית ק"מ רבוע.

בתקופת אורוכ המאוחרת צמח בה בהדרגתיות כתב היתדות, והיא הפכה למרכז אזורי למסחר, לאומנות ולכתיבה, ואפשר למצוא בה קדרות נרחבת ואת הלוחות הכתובים העתיקים ביותר הידועים היום.

העיר נכבשה על ידי חמורבי שהרחיב את תחום שלטונה של בבל מהמפרץ הפרסי בדרום ועד מארי ואשור בצפון. לאחר עליית שמשו-אילונה בנו של חמורבי לשלטון פרץ כנגדו מרד שתחילתו בלרסה ולאחר מכן התפשט ל-26 ערים נוספות ביניהן ארך, אור, איסין ועוד. במסגרת מלחמתו של שמשן-אילונה במרד הוא הרס את חומותיה של ארך. המאבקים והמרידות השונות נוצלו על ידי עילם. כותורנחונתא הראשון (Kuturnahunte I) מלך עילם, ניצל את ההזדמנות ותקף את העיר ארך שהייתה חסרת חומות. הם שדדו את פסלה של האלה איננה. פסל זה הוחזר לעיר על ידי אשורבניפל מלך אשור 1,100 שנים לאחר מכן.

העיר קיימה התיישבויות ששימשו שלוחות שלה במעלה הפרת, דוגמה לכך היא ההתיישבות חבובה כבירה, בצפון סוריה של היום במרחק של 1,300 ק"מ שנבנתה ב-3500 לפנה"ס.

האתר הארכאולוגי

עריכה

מיקומה של אורוכ התגלה ב-1849. החפירה המשמעותית הראשונה במקום הייתה של קבוצה גרמנית לפני מלחמת העולם הראשונה. הקבוצה חזרה ב-1928 והמשיכה לחפור עד 1939, ולאחר מכן חזרה ב-1954, ומאז החפירות במקום שיטתיות.

חפירות אלו חשפו שכבות שונות של העיר. השכבה המאוחרת ביותר היא ככל הנראה מתקופת אורוכ המאוחרת (3,200-3,000 לפנה"ס), ובנויה על מבנים מתקופות קדומות יותר. כמו כן החפירות חשפו מסמכים שומריים עתיקים, ואוצר גדול של לוחות מהתקופה הסלאוקית.

לקריאה נוספת

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
 
פורטל ארכאולוגיה של המזרח הקרוב

לפורטל ארכאולוגיה של המזרח הקרוב

  מדיה וקבצים בנושא ארך בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ על פי וילהלם איילרס (1983) "איראן ומסופוטמיה" (באנגלית) מתוך א' ירשטר, תולדות איראן במהדרות קיימברידג' כרך 3, בהוצאת אוניברסיטת קיימברידג'.
  2. ^ מקבילה חדשה לקערת ההשבעה היהודית י"נ פורד בעיתון המדעי מחקרים בארמית (אתר בריל)
  3. ^ ספר בראשית, פרק י', פסוק י': "וַתְּהִי רֵאשִׁית מַמְלַכְתּוֹ בָּבֶל וְאֶרֶךְ וְאַכַּד וְכַלְנֵה בְּאֶרֶץ שִׁנְעָר".
  4. ^ פרבר, צבי הירש בן שמעון יהודה ליב, דגל מחנה יהודה, באתר HebrewBooks
  5. ^ Michael P. Streck, Das amurritische Onomastikon der altbabylonischen Zeit. Band 1: Die Amurriter, die onomastische Forschung, Orthographie und Phonologie, Nominalmorphologie, Ugarit-Verlag, 2000, עמ' 37