ערך ללא מקורות
בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה. (14 ביוני 2024)

לרסה הייתה עיר חשובה בשומר העתיקה, נמצאה בתל סנקרה (Tell Sankarah) בדרום עיראק, כ-25 ק"מ דרומית מזרחית לארך.

לרסה
היסטוריה
תרבויות שומר עריכת הנתון בוויקינתונים
מאורעות
מיקום
מדינה עיראקעיראק עיראק
מיקום דרום המדינה, מזרחית לארך
קואורדינטות 31°17′09″N 45°51′13″E / 31.285833333333°N 45.853611111111°E / 31.285833333333; 45.853611111111
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
מסופוטמיה בתקופת חמורבי
רשימת מלכי לרסה (מוזיאון הלובר)

אטימולוגיה

עריכה

השם לַרְסָה אינו שם שומרי או שמי אלא משפה בלתי ידועה שדוברה כנראה על ידי אוכלוסייה קדם שומרית והם נתנו לה את שמה.

היסטוריה

עריכה

לרסה נזכרה בתעודות מתקופה שקדמה לסרגון, אבל עיקר השפעתה המדינית הגיעה רק לאחר נפילת אור עם עליית שושלת מקומית אמורית שנוסדה על ידי נַפלַנום בשנים 2025 לפנה"ס – 2005 לפנה"ס על פי הכרונולוגיה התיכונה. בימי יורשיו הרחיבה לרסה את שלטונה על אור וקשריה הכלכליים הגיעו עד דילמון ( אולי האי בחריין).

לאחר נפילת שושלת אור השלישית שמרכזה היה בעיר אור ושלטה בדרום מסופוטמיה, הפכה העיר איסין להיות עיר-המדינה הדומיננטית באזור. מלכי איסין מינו מושלים בערים השונות ביניהם גם על לרסה. אחד המושלים של לרסה, גונגונום (אנ'), מרד באיסין, השתלט על העיר אור שהייתה מרכז הסחר עם אזור המפרץ הפרסי. השתלטות זאת פגעה כלכלית באיסין. בנוסף גונגונום ושני יורשיו הטו את תעלת המים מאיסין ללרסה. מעשיהם הביאו לעליית כוחה של לרסה באזור ולירידה במעמדה של איסין. תקופת השלטון של שתי הערים האלה בדרום מסופוטמיה נקראת על ידי ההיסטוריונים תקופת איסין-לרסה.

שיא השפעתה של לרסה היה עם כיבוש איסין, עיר ממלכה שומרית שכנה. איסין נכבשה על ידי המלך רים-סין הראשון אשר מלך בין השנים 1822 לפנה"ס1763 לפנה"ס. רים סין כבש גם את דיר. 30 שנה לאחר מכן חמורבי שם קץ לעצמאותה של לרסה. בזמן בנו של חמורבי שמשו-אילוּנה מרדו לרסה, ארך ואיסין בעול השלטון הבבלי. לרסה לא חזרה לימי גדולתה והחלה בתהליך של ירידה מדינית וכלכלית שפקד את כל דרום מסופוטמיה בעקבות המלחת הקרקעות.

סרגון השני מלך אשור (721 לפנה"ס – 705 לפנה"ס) העניק לעיר מעמד מיוחד של עיר משוחררת ממיסים. לרסה נזכרת שוב בימי נבונאיד (555 לפנה"ס – 539 לפנה"ס) אשר שיקם את מקדש המלך שמש.

מלכי לרסה

עריכה
 
מתקן לגביע עם שלושה יעלים עשוי ברונזה כסף וזהב, מתחילת האלף ה-2 לפנה"ס מלרסה

השושלת של לרסה (בערך 1763-2025 לפנה"ס (כרונולוגיה תיכונה)) . שושלת זאת אינה מוזכרת ברשימת המלכים השומרית שהגיעה עד מלכי איסין.

ארכאולוגיה

עריכה

התל משתרע על שטח של 1.8X 2 ק"מ. במרכז העיר נמצא זיגוראת וכן המקדש העיקרי של העיר אֶ-בַבַר המקודש לאל השמש אוּתוּ (שַמֹש באכדית).

האתר נחפר לראשונה ב- 1850 על ידי גאולוג אנגלי בשם ויליאם לופטוס. הוא חפר את האתר במשך חודש במטרה למצוא אוצרות וממצאים המתאימים להצגה במוזיאון. לא נעשה כל תיעוד מדעי. הוא מצא מבנה לבנים מתקופת נבוכדנצר השני. מציאת המבנה אפשרה את זיהוי האתר כלרסה. לופטוס חפר בעיקר את המקדש של האל שמש.

החפירה המודרנית הראשונה נעשתה לראשונה ב-1933 על ידי משלחת צרפתית בראשות אנדרה פארו (Andre Parrot). בחפירה נמצאו ממצאים השייכים לתקופת ג'מדת נצר סוף האלף ה-4 לפנה"ס ועד לתקופה הסלאוקית. פארו חפר באתר שוב בשנים 1967. האתר נחפר שוב בשנים 1976 ו-1991.

אתר זה כמו אתרים ארכאולוגים אחרים בעיראק, נפגע ממעשי ביזה שאירעו בעקבות מלחמת עיראק משנת 2003 וגרמו לו נזק רב.[1]

לקריאה נוספת

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא לרסה בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
 
פורטל ארכאולוגיה של המזרח הקרוב

לפורטל ארכאולוגיה של המזרח הקרוב