דמסוס הראשון
דמסוס הראשון או דמסוס הקדוש (Damasus I; 305 – 11 בדצמבר 384) כיהן כבישוף של רומא מ-1 באוקטובר 366 עד מותו. הוא הכווין את סינוד רומא של שנת 382, בו נקבע קאנון כתבי הקודש. דמסוס יצא נגד תפישות המינות של האפולינריזם והאריאניות, והזמין את הוולגטה שנערכה ותורגמה על ידי הירונימוס. כמו כן, הוא שיקם את היחסים בין כנסיות רומא ואנטיוכיה, וטיפח את האדרת עדי האמונה.
 | |||||
| הדפס אבן המדמה את דיוקנו של דמסוס, מ-1840 | |||||
| לידה |
305 אידנייה א וליה, לוסיטניה, היספניה (פורטוגל של ימינו) | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
11 בדצמבר 384 (בגיל 79 בערך) רומא | ||||
| דת |
הכנסייה הקתולית  | ||||
| |||||
  | |||||
דמסוס נולד בשנת 305 לערך באזור העיר אידנייה א וליה בפורטוגל של ימינו[1]; ייתכן אף שנולד באזור קשטלו ברנקו, גם הוא בפורטוגל של ימינו. בתקופתו, נקרא האזור לוסיטניה, והיה חלק מן האימפריה הרומית המערבית. הוא חי בתקופת עלייתו לשלטון של קונסטנטינוס, איחוד החלק המערבי של האימפרייה עם זה המזרחי והפילוג המחודש, ומעל הכל, בתקופה שבה החלה הנצרות להפוך לדת השלטת באימפריה הרומית.
בצעירותו שירת בקודש בכנסיית סן לורנצו בפניספרנה. ירש את ליבריוס כאפיפיור ה-37. נחשב אחרי מותו לקדוש נוצרי. יום חגו חל ב-11 בדצמבר. לפי הנצרות האורתודוקסית יום חגו חל ב-13 בנובמבר.
קישורים חיצונייםעריכה
- דמסוס הראשון, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שולייםעריכה
- ^ דמסוס הראשון, באתר NNDB
| הקודם: ליבריוס |
אפיפיור (רשימת האפיפיורים) |
הבא: סיריקיוס |