דניאלה הודרובה
דניאלה הודרובה (בצ'כית: Daniela Hodrová; נולדה ב-1946) היא סופרת וחוקרת ספרות צ׳כית. היא זכתה בפרס המדינה הצ׳כית לספרות לשנת 2011 ובפרס פרנץ קפקא לספרות לשנת 2012[1].
 | |
| לידה |
5 ביולי 1946 (בת 77) פראג, צ'כוסלובקיה  |
|---|---|
| מדינה |
צ'כיה |
| מקום לימודים |
אוניברסיטת קארל בפראג |
| שפות היצירה |
צ'כית |
| תקופת הפעילות |
מ-1989 |
| פרסים והוקרה |
|
  | |
ביוגרפיה עריכה
ילדות ונעורים עריכה
דניאלה הודרובה נולדה בשנת 1946 למשפחה צ׳כית בפראג. אביה היה שחקן מפורסם בתיאטרון הוינוהראדי שבפראג[2], ומשפחתה נטתה לאומנות. לפני מלחמת העולם השנייה התגוררו בדירת ילדותה של הודרובה יהודים. עם גירוש היהודים לגטו טרזין, התאבדה בת המשפחה בקפיצה מהחלון. הודרובה לא הכירה את הסיפור כשגדלה שם, וגילתה זאת רק מאוחר יותר. הסיפור מניע את רומן הביכורים של הודרובה, Podobojí (בתרגום חופשי: "בשתי הדרכים"). ככלל, תמה חוזרת בכתיבתה היא העבר של פראג והדרך שבה הוא ממשיך לרדוף את ההווה[3].
קריירה אקדמית עריכה
בבגרותה הודרובה למדה ספרות רוסית וצ׳כית[1] באוניברסיטת קארל בפראג[2], והמשיכה ללימודים מתקדמים בספרות צרפתית ובספרות השוואתית[1]. את עבודת המחקר שלה פרסמה ב-1980[2]. לאחר מכן עבדה לפרק זמן קצר כעורכת בהוצאת הספרים אודאון, ואחר כך חזרה לקריירה אקדמית כחוקרת במכון לספרות צ׳כוסלובקית ועולמית (כיום המכון לספרות צ׳כית), שם היא ממשיכה כחוקרת גם כיום, לאחר יציאתה לגמלאות[3].
במסגרת פעילותה באקדמיה, כתבה הודרובה מונוגרפיות ומחקרים (לדוגמה Hledáni románu / החיפוש אחר הרומן; 1989) וגם תרגומים (לדוגמה Román jako dialog M. Bachtina / הרומן כדיאלוג מאת מיכאל בכטין)[1].
כסופרת עריכה
הודרובה החלה לכתוב סיפורת כבר בשנות ה-70 המאוחרות - ספרה הראשון, Podobojí, נכתב כבר ב-1977. אבל עקב ההתייחסויות שבספריה לאירועי העבר הקרוב, ובעיקר לפלישה הסובייטית של 1968, לא היה סיכוי ממשי לפרסומם בצ׳כוסלובקיה, שהייתה אז תחת שלטון קומוניסטי[3].
במקום לפרסם את ספריה במערב או בסאמיזדאט (באופן מחתרתי) כמו סופרים רבים בני תקופתה, היא חיכתה לנפילת הקומוניזם בצ'כוסלובקיה, וב-1991 התפרסם ספרה הראשון[3]. לאחריו התפרסמו שני ספרים נוספים בהפרשים קטנים בין זמני הוצאתם לאור, וב-1999, נאספו שלושת ספריה הראשונים לכרך אחד. כטרילוגיית "עיר של ייסורים" (Trýznivé město)[2].
ספרי הבדיון שלה, בעיקר טרילוגיית "עיר של ייסורים", תורגמו לצרפתית, פולנית, גרמנית[1] ואנגלית[3]. בשנת 2011 זכתה בפרס המדינה לספרות של משרד התרבות הצ׳כי על ספרה Vyvolávání (זימון). ב-2012 זכתה בפרס פרנץ קפקא לספרות, והייתה לזוכה ה-12 שלו[1].
עבודות עריכה
עלילות כל ספריה של הודרובה מתרחשים בפראג, וכולן מתייחסות בצורה כלשהי לספר הראשון שלה (Podobojí), כהמשך ישיר או עקיף שלו[2]. בספריה נפוצה ההתייחסות להיסטוריה ולמיתולוגיה צ׳כית בכלל, ולהיסטוריה של פראג על כל תקופותיה בפרט[3].
ספריה של הודרובה מורכבים מקטעים קצרים דמויי פרקים באורך כעמוד או שניים כל אחד ובעלי כותרת עצמאית לכל אחד מהם. מבנה זה נובע מהרגלי הכתיבה של הודרובה, לדבריה - בדרך כלל היא כותבת בשעות אחר הצהריים במשך כשעה וחצי, כשבכל פעם כזו היא בדרך כלל מסיימת פרק קצר[2].
כתיבתה של הודרובה מאופיינת לעיתים על ידי מבקרים ככתיבה "גברית". לדבריה של הודרובה, סטריאוטיפ זה נובע כנראה מהעובדה שבנוסף להיותה סופרת, הודרובה היא גם חוקרת ספרות בעלת שם בעולם האקדמי[2].