עריכה

תהליך הכנת מידע לצורך פרסומו
(הופנה מהדף עורכת)
Disambig RTL.svg המונח "עורך" מפנה לכאן. לערך העוסק במשמעות אחרת, ראו עורך (פירושונים).

עריכה היא שלב בתהליך ההכנה של יצירה כתובה, חזותית, או קולית, שבו היא עוברת סוגים אחדים של ליטוש, במטרה לשפר אותה ולעשותה ראויה לפרסום.

זיסי סתוי, שערך במשך 35 שנה את המוסף לספרות של "ידיעות אחרונות", הציג את עבודתו כך:

תפקיד העורך הוא לקחת טקסט, שהוא טוב, נניח, בשבעים אחוז, ולהפוך אותו לטוב בתשעים וחמישה, בתשעים ושמונה אחוזים. מאה אחוז אין. ויש בי תכונה אולי מוזרה: ככל שהטקסט יותר טוב, כך אני אוהב יותר לטפל בו ולהיטיב אותו.

בריאיון לשולמית גלבוע, "ידיעות אחרונות", 7 בינואר 2005

סוגי העריכה ומרכיביהעריכה

בעריכה נכללות פעולות מסוגים שונים:

עריכת לשוןעריכה

  • כתיב: תיקון שגיאות כתיב ופליטות קולמוס, וכן הקפדה על אחידות כתיבתו של הספר בהתאם למערכת כללים, כגון כללי הכתיב המלא. עריכה לקויה בולטת מאוד לעין כאשר באותו עמוד, ולעיתים אף באותו משפט, מופיעה מילה בשתי צורות כתיב שונות.
  • תחביר: ניכוש שגיאות תחביריות ממשפטי הספר, הקפדה על פיסוק נכון.
  • ליטוש לשוני: שיפור משפטים המנוסחים בצורה מעורפלת או לא נוחה לקריאה, ביטול מילים מיותרות והשלמת מילים חסרות. אף העלונים בענייני לשון שבהוצאת האקדמיה ללשון העברית, הנכתבים בידי חוקרי לשון, שהם "טלית שכולה תכלת", זוכים לעריכה לשונית.

עריכה עניינית; עריכת תוכן (בספר עיון)עריכה

  • בדיקת שלמותו, דיוקו ובהירותו של הספר.
  • שינויי שלד, הערות לגבי מבנה הספר ותוכן העניינים, לדוגמה שינוי בסדר הפרקים, הכותרות וכותרות המשנה, מחיקת פרקים או איחודם וכולי.
  • הצעות להשמטת קטעים שאינם הולמים את אופיו של הספר.
  • הצעות להרחבת הדיון בנושאים הראויים לכך.
  • הצעות למתן שמות טובים יותר לפרקי הספר ולסעיפיו.
  • איתור פגמים נוספים בספר, ובהם כפילות, חוסר התאמה בין פרקים, משפטים שאין בהם חידוש לקורא, משפטים החורגים מנושאו של הספר (ולכן הם מיותרים), משפטים חריפים יתר על המידה (ולכן יש לרכך אותם).

עריכה ספרותיתסיפורת)עריכה

  • שינויים במבנה הספר והתפתחות העלילה בו, לשם יצירת הרמוניה
  • תיקוני שלד, לדוגמה שינוי בסדר הפרקים, מחיקת פרקים או איחודם וכולי
  • שכתוב משפטים ופסקאות שסגנונם לקוי
  • עריכת המשלב הלשוני; של המְספר ושל הדמויות
  • עריכה גרפית
  • ביצירה המלווה באיורים, נדרשת עריכה גרפית, המטפלת בשילוב של האיורים והטקסט: קביעת השטח שיוקדש לאיור, מיקומו על פני הדף וכדומה

עריכת תרגומיםעריכה

עורך התרגומים עורך את תרגום הספר שקיבל מהמתרגמת, אך עובד בצמוד גם לטקסט בשפת המקור, ולפיכך עליו להיות מצוי בשפת המקור. הוא משווה את התרגום למקור ומתקן שגיאות שנפלו לשיטתו במהלך התרגום, או מתערב לפעמים ב"החלטות התרגומיות" של המתרגמת. לדוגמה, על עורך התרגום של "יוליסס" להיות מצוי באנגלית, ועל עורך התרגום של "קלאס" להיות מצוי בספרדית. עורכי תרגום רבים מבצעים במהלך העבודה גם עריכת לשון.

עריכה לדפוסעריכה

  • ריווח בין הפסקאות והפרקים.
  • קביעת סוגי האותיות שבהן תודפס כל מילה בספר.
  • קביעת מבנה הטבלאות.
  • האחדת עיצובו של הספר.
  • היקף העריכה שלה זוכה כל ספר תלוי באיכותו של הספר המוגש לעריכה, ונתון לשיקול דעתו של המו"ל.

עריכה קולנועיתעריכה

בתחום הקולנוע, עריכה (או מונטאז' מצרפתית, מלאכת הרכבה) היא אמנות הרכבת צילומים לרצפי צילומים ("סיקוונסים"), שמלווה בהרכבת הרצפים לשם יצירתו של סרט קולנוע שלם.

עריכה של כתב עתעריכה

כוללת גם את ההחלטה מה יפורסם ומה לא יפורסם. מרכיב זה בא לידי ביטוי בסיסמתו של העיתון הניו יורק טיימס "All the News That's Fit to Print" - "כל החדשות שראויות לדפוס".

עריכת סדרה; עריכת סוגהעריכה

עורכים אלה עובדים בתוך הוצאות הספרים, או מחוצה להם, כעצמאים. עורך סדרה מנהל סדרת ספרים, שבה הוא מלקט את הכותרים שלהבנתו מתאימים לשכון יחד, עבור הוצאת הספרים. עורך של סדרת ספרים מתורגמים נמצא בדרך כלל בקשר עם סוכנים ספרותיים ועם סוכנויות ספרים בעולם, כדי להביא לקורא המקומי את הספרים הנכונים לשיטתו. עורך סדרת מקור יביא להוצאת הספרים את הסופרים המקומיים שלדעתו צריכים להיות בקדמת הבמה.
עורכת סוגה תעבוד בדרך כלל בתוך הוצאת הספרים. היא תחליט עבור המו"ל אילו ספרים בסוגה שלה יצאו לאור. לדוגמה, עורכת ספרי ילדים, עורכת ספרי עיון וכיוצא באלה.

יחסי מחבר-עורךעריכה

המפגש הראשון של המחבר עם עבודת העורך עשוי להיות חוויה מאוד מעניינת, עקב הכמות העצומה של ההערות שיש לו אודות הספר "המושלם" שהוגש לו. גם כאשר הספר שנמסר לעורך הוא באיכות סבירה, אין זה נדיר שהערות העריכה יתייחסו לכל פיסקה בספר.

סיפורה של עמליה כהנא-כרמון "החמה נסתלקה" הועבר במקביל לשני כתבי-עת ופורסם בשניהם. וזו התייחסותה של המחברת לתוצאה הערוכה:

כשראיתי את הסיפורים בדפוס כבר חיינו בשווייץ. ואני התחלחלתי מהשינויים בנוסח כתב היד, שבלי לשאול את פי, כל אחד משני העורכים הרביץ בסיפור. לא יכולתי להירגע מהשינויים המבהילים שאופייניים לשלונסקי, עם כל מיני חוכמות בארמית. ובעיקר הפריע לי שבכל מקום בסיפור שכתובה הייתה המלה "הצטרף" שלונסקי שינה אותה למלה "הזדווג". כך שזקן אחד יושב על ספסל, בא ומזדווג אליו זקן שני. ולא יכולתי לסלוח גם על הנגיעות העדינות, ההופכות זיזים למלטפים, של אהרן ב"משא". זה היה לפני שלושים שנה בערך, אבל מאז אני עומדת על המשמר ולא נותנת להזיז אצלי אפילו פסיק.

בריאיון לזיסי סתוי, "ידיעות אחרונות", 30 במרץ 1990

התייחסות שונה לנושא זה, הן של הכותב והן של העורך, מוצגת בדברי התודה הבאים של סטיבן הוקינג, בפתח ספרו "קיצור תולדות הזמן":

אנשים רבים קראו גרסאות קודמות של הספר והגישו לי הצעות לשיפורו. אציין במיוחד את פיטר גוזארדי, העורך שלי בהוצאת בנטם, ששלח לי עמודים על עמודים של הערות ושאלות על נקודות שלדעתו לא הבהרתי כראוי. עלי להודות שהתרגזתי לא מעט כשקיבלתי ממנו את הרשימה הארוכה של דברים הטעונים שינוי, אבל הוא צדק. אני בטוח שהספר הזה טוב יותר בזכות עבודת-הפרך שהטיל עלי פיטר.

הבדל מהותי, בין העריכה שעבר סיפורה של עמליה כהנא-כרמון לזו שעבר ספרו של סטיבן הוקינג, נמצא בטיב הקשר בין המחבר לעורך. הבדל זה עשוי להסביר את תגובותיהם השונות. במקרה הראשון הייתה העריכה פעולה חד-צדדית, כלומר החלטות העורך הובאו לידיעת הסופרת רק כאשר ראתה את היצירה המודפסת. במקרה השני הייתה פעולת העריכה דו-צדדית, כלומר נעשתה בשיתוף פעולה מתמשך בין המחבר לעורך.

עריכה נרחבת, הכוללת השמטת קטעים מסוימים ושינוי אופן הצגתם של קטעים אחרים, והתנגדות של הסופר לביצועה, מקובלים במקרה של ספרות יפה. קל להבין התנגדות זו, שהרי ביצירה מסוג זה חשיבות גדולה לא רק לתוכן, אלא גם לאופן הגשתו, מבחינת המילים והתחביר שנבחרו. גם בקרב מחברים של ספרי עיון ישנם הנפגעים מאוד מהניסיון לערוך את יצירתם, ומגלים התנגדות עזה לכך. ניתן ללמוד מניסיונה של הסופרת אריקה ג'ונג, המוצג בפתח ספרה "פחד חמישים": "בספרי הראשון רגזתי על הצעות לקיצור ולשינויים. בספרי זה, השישה-עשר במספר, אני אסירת תודה לאין קץ".

ראו גםעריכה

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה