דניאל אוורט
דניאל לאונרד אוורט (באנגלית: Daniel Everett; נולד ב-26 ביולי 1951) הוא בלשן וסופר אמריקאי הידוע בעיקר במחקרו על אנשי פיראהא (Pirahã) של אגן האמזונס ושפתם.
 | |
| לידה |
26 ביולי 1951 (בן 73) Holtville, ארצות הברית  |
|---|---|
| ענף מדעי |
Pirahã, דקדוק גנרטיבי, רקורסיה |
| מקום לימודים |
|
| מנחה לדוקטורט |
Charlotte Galves |
| מוסדות |
אוניברסיטת בנטלי |
| תלמידי דוקטורט |
Edward Albert Fletcher Gibson |
|
daneverettbooks | |
  | |
אוורט הוא פרופסור נאמן (Trustee Professor) למדעי הקוגניציה באוניברסיטת בנטלי בוולת'ם, מסצ'וסטס. מ-2010, עד 2018 היה דקאן לאמנויות ומדעים באוניברסיטת בנטלי, וקודם יו"ר המחלקה לשפות, ספרות ותרבויות באוניברסיטת אילינוי סטייט בנורמל, אילינוי. הוא לימד באוניברסיטת מנצ'סטר ובאוניברסיטת קמפינס, והוא לשעבר יו"ר המחלקה לבלשנות של אוניברסיטת פיטסבורג.
ראשית חייו
עריכהאוורט גדל ליד הגבול המקסיקני בהולטוויל, קליפורניה. אביו היה קאובוי, מכונאי ופועל בניין לסירוגין. אמו הייתה מלצרית במסעדה מקומית. אוורט ניגן בלהקות רוק מגיל 11 עד שהתנצר בגיל 17, לאחר שפגש את המיסיונרים אל וסו גרהאם בסן דייגו, קליפורניה.
בגיל 18 התחתן עם בתם של המיסיונרים, קרן גרהם. הוא השלים דיפלומה במיסיון ממכון התנ"ך מודי של שיקגו ב-1975. דניאל וקרן אוורט נרשמו למכון הקיץ לבלשנות (כיום SIL International) שמכשיר מיסיונרים בבלשנות שדה כדי שיוכלו לתרגם את הביבליה לשפות עולם שונות.
אוורט הפגין כישרון לשפה והוזמן ללמוד פיראהא (Pirahã), אותה מיסיונרים קודמים של SIL, לדבריו, לא הצליחו ללמוד ב-20 שנות לימוד. ב-1977, לאחר ארבעה חודשים של הכשרה בג'ונגל ושלושה סמסטרים של קורסים בניתוח לשוני, עקרונות תרגום ופיתוח אוריינות, עברו בני הזוג ושלושת ילדיהם לברזיל, שם למדו פורטוגזית במשך שנה לפני שעברו לכפר פיראהא בשפך נהר מאיסי (Maici) באזור השפלה של יער האמזונאס. מאז 1999, שהה אוורט בג'ונגל עם מקפיא המופעל על ידי גנרטור ואוסף וידאו ו-DVD. אומר אוורט, "אחרי עשרים שנה של חיים כמו פיראהא, חייתי באורח מחוספס (I’d had it with roughing it)."
בלשנות
עריכהאוורט זכה להצלחה ראשונית מסוימת בלימוד השפה, אך כאשר SIL הפסידו את החוזה שלהם עם ממשלת ברזיל, הוא נרשם בסתיו 1978 לאוניברסיטת קמפינס בברזיל, שבחסותה המשיך ללמוד פיראהא. הוא התמקד בתיאוריות של נועם חומסקי. עבודת המאסטר שלו, "הבטים של פונולוגיה של פיראהא" (Aspectos da Fonologia do Pirahã), נכתבה בהנחייתו של אריון רודריגס, אחד המומחים המובילים לשפות האמזונס והושלמה בשנת 1980. עבודת הדוקטורט שלו, "שפת הפיראהא ותאוריה של תחביר" (A Lingua Pirahã e Teoria da Sintaxe), שהושלמה ב-1983, נכתבה בהנחייתה של שרלוט שאמבלנד גאלבס (Charlotte Chambelland Galves) וסיפקה ניתוח חומסקיאני מפורט של שפת הפיראהא.
באחת ממשימות המחקר שלו ב-1993, אוורט היה הראשון שתיעד את שפת אורו ווין – Oro Win – אחת השפות הבודדות בעולם שהשתמשו באפריקטה הנדירה חסרת הקול של שיניים דו-ביאלית (voiceless dental bilabially trilled affricate, פונטית, [t̪͡ʙ̥]).
מחקריו וספריו
עריכהאמזונס ושפות אמריקאיות אחרות
עריכהאוורט ביצע מחקר שדה על שפות אמזוניות רבות, תוך התמקדות בפונטיקה שלהן (הפקת סאונד), פונולוגיה (מבני צליל), מורפולוגיה (מבני מילים), תחביר (מבני משפטים), מבני שיח ותוכן (איך אנשים מעבירים מידע רלוונטי מבחינה תרבותית על ידי סיפורים), פרגמטיקה (איך השפה מוגבלת על ידי מסגרות חברתיות מסוימות), אתנו-בלשנות (איך תרבות משפיעה על צורות לשוניות) ובלשנות היסטורית (שחזור של המקור והפיזור של שפות על ידי השוואת נתונים משפות אחרות), בין תחומים אחרים. הוא פרסם דקדוק של שפת הווארי (Wari', עם ברברה קרן), דקדוק של פיראהא ורישומי דקדוק של שפות אחרות.
עבודת המאסטר של אוורט מ-1979 באוניברסיטת אסטאדואל דה קאמפינאס (Universidade Estadual de Campinas) על מערכת הקול של פיראהא, מפונטיקה ארטיקולטורית ועד פרוזודיה (למשל אינטונציה, טון והצבת מתח).
הדוקטורט של אוורט במדעים (Sc.D) משנת 1983 באוניברסיטת אסטאדואל דה קאמפינאס (UNICAMP) היא המחקר המקיף ביותר של דקדוק פיראהא עד כה. אוורט תיקן רבים מניתוחי השפה מאז ומתכנן מחקר דקדוק יותר מקיף עם מחקרי שיח מפורטים.[1]
Wari': שפת הפאקאאס-נובוס של מערב ברזיל
עריכהספר דקדוק זה, בן 540 עמודים, של שפת הווארי היה פרויקט בן עשר שנים שביצע אוורט עם מיסיונרית השבטים החדשים ברברה קרן, שעבדה בקרב הווארי מ-1962 והיא אולי הדוברת הלא-ווארית השוטפת ביותר של השפה.
דקדוק אוניברסלי
עריכהאוורט הסיק שרעיונותיו של חומסקי לגבי דקדוק אוניברסלי, והאוניברסליות של הרקורסיה בפרט (לפחות אלה שמובנים במונחים של מבנים מוטבעים בעצמם), מופרכים על ידי שפת הפיראהא. מאמרו משנת 2005 ב-Current Anthropology, שכותרתו "אילוצים תרבותיים על דקדוק וקוגניציה בפיראהא",[2] עורר מחלוקת בתחום הבלשנות.[3] חומסקי כינה את אוורט "שרלטן", ואמר שגם אם לפיראהא יהיו כל המאפיינים שתיאר אוורט, לא יהיו לכך השלכות על הדקדוק האוניברסלי. "אוורט מקווה שהקוראים לא יבינו את ההבדל בין UG במובן הטכני (התיאוריה של המרכיב הגנטי של השפה האנושית) ובמובן הבלתי פורמלי, הנוגע לתכונות המשותפות לכל השפות".[4] גיליון יוני 2009 של כתב העת של האגודה הלשונית של אמריקה, "שפה" (Language), מכיל ויכוח בן כמעט 100 עמודים בין אוורט לכמה ממבקריו העיקריים.[5][6]
אל תישן, יש נחשים: חיים ושפה בג'ונגל האמזונס
עריכהבנובמבר 2008, ספרו של אוורט על התרבות והשפה של בני פיראהא, וכיצד היה לחיות בקרבם, ראה אור בבריטניה בהוצאת Profile Books ובארצות הברית בהוצאת Pantheon Books. מוכרי הספרים של בלאקוול בבריטניה בחרו בו כאחד הספרים הטובים ביותר של 2009 בבריטניה. הרדיו הציבורי הלאומי בחר בו כאחד הספרים הטובים ביותר של 2009 בארצות הברית. תרגומים הופיעו בגרמנית, צרפתית וקוריאנית. הספר זכה במקום השני בתחרות על הפרס לשנת 2008 לספרות עיון למבוגרים מאגודת סופרי מידלנד.[7]
שפה: הכלי התרבותי – Language: The Cultural Tool
עריכהספר זה מפתח אלטרנטיבה לתפיסה שהשפה היא מולדת. היא טוענת שהשפה היא, כמו החץ והקשת, כלי לפתרון בעיה אנושית נפוצה, הצורך לתקשר בצורה יעילה ואפקטיבית.[8][9]
החומר האפל של הנפש: הביטוי התרבותי של הלא מודע – Dark Matter of the Mind: The Culturally Articulated Unconscious
עריכהספר זה פורסם בהוצאת אוניברסיטת שיקגו, ובו אוורט סוקר פילוסופיה, אנתרופולוגיה, בלשנות ומדע קוגניטיבי כדי לטעון שבני אדם מעוצבים על ידי תרבות ושהרעיון שלפיו קיים טבע אדם מולד אינו תואם לעובדות. הוא תומך בטענתו של אריסטו כי המוח הוא לוח ריק ותומך בטענה שרעיון העצמי האנושי המתאים ביותר לעובדות הוא התפיסה הבודהיסטית של אנאטה.
איך התחילה השפה: סיפורה של ההמצאה הגדולה ביותר של האנושות – How Language Began: The Story of Humanity's Greatest Invention
עריכהבספר זה אוורט טוען כי הומו ארקטוס המציא את השפה לפני כמעט שני מיליון שנה וכי המינים הבאים הומו ניאנדרטלנסיס והומו סאפיינס נולדו לעולם לשוני.
אמונות דתיות
עריכהבהשפעת מושג האמת של הפיראהא, אמונתו של אוורט בנצרות פחתה בהדרגה והוא הפך לאתאיסט. היו לו ספקות עד 1982 והוא זנח כל אמונה עד 1985. הוא לא סיפר לאיש על האתאיזם שלו עד סוף שנות ה-90.[10] כאשר לבסוף עשה זאת, נישואיו הסתיימו בגירושים ושניים משלושת ילדיו ניתקו קשר. עם זאת, עד שנת 2008 שוחזרו הקשר והיחסים עם ילדיו, שכעת נראה שהם מקבלים את השקפתו על התאיזם.[11]
פרסומים נבחרים
עריכהספרים
עריכה- — (1996). Why There are No Clitics: An Alternative Perspective on Pronominal Allomorphy. Dallas, TX: SIL. ISBN 978-1-55671-004-9.
- — (1997). Wari: The Pacaas Novos Language of Western Brazil. Routledge. ISBN 978-0-415-00999-7.
- — (2008). Don't Sleep, There are Snakes: Life and Language in the Amazonian Jungle. New York: Pantheon Books. ISBN 978-0-375-42502-8.
- — (2012). Language: The Cultural Tool. New York: Pantheon Books. ISBN 978-0-307-37853-8.
- — (2016). Dark Matter of the Mind: The Culturally Articulated Unconscious. University of Chicago Press. ISBN 978-0-226-07076-6.
- — (2017). How Language Began: The Story of Humanity's Greatest Invention. New York: Liveright. ISBN 978-0-87140-795-5.
- —; Sakel, Jeanette (2012). Linguistic Fieldwork. Cambridge: Cambridge University Press.
אזכורים במחקר ובספרות
עריכהב-2016 פרסם טום וולף את הספר "ממלכת הדיבור" (The Kingdom of Speech), שבו הוא דן בעבודתם של ארבע דמויות מרכזיות בהיסטוריה של מדעי האבולוציה והשפה, האחרון שבהם הוא דניאל אוורט.[12]
קישורים חיצוניים
עריכה
דניאל אוורט, ברשת החברתית אקס (טוויטר)- דניאל אוורט, באתר פרויקט הגנאלוגיה במתמטיקה
אתר האינטרנט הרשמי של דניאל אוורט- "The Grammar of Happiness" (אורכב 21.10.2019 בארכיון Wayback Machine), a documentary about Everett's life and work.
- "Recursion and human thought: why the Pirahã don't have numbers: A Talk With Daniel L. Everett", Edge.
- "Daniel Everett", University of Pittsburgh University Times.
- Daniel Everett's Machines Like Us interview.
- 'Language, Culture, and Being Human', lecture recorded at the London School of Economics, 22 March 2012.
- Interview with Daniel Everett on Keeper of the Snails.
- Interview with Daniel Everett on The Humanist Hour.
- Interview with Daniel Everett on What I've Learned.
- "Monolingual Fieldwork" Demonstration by Daniel Everett
הערות שוליים
עריכה- ^ "About the Pirahas – Dan Everett Books".
- ^ Daniel Everett, "Cultural Constraints on Grammar and Cognition in Pirahã", Current Anthropology, volume 46, number 4, August–October 2005, pp. 621–46.
- ^ Robin H. Ray, "Linguists doubt exception to universal grammar", MIT News, April 23, 2007.
- ^ ""Ele virou um charlatão", diz Chomsky - 01/02/2009". www1.folha.uol.com.br. Folha de S.Paulo. 1 בפברואר 2009. נבדק ב-3 במרץ 2022.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Nevins, Andrew; Pesetsky, David; Rodrigues, Cilene (ביוני 2009). "Pirahã Exceptionality: A Reassessment". Language. Linguistic Society of America. 85: 355–404. doi:10.1353/lan.0.0107.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ Everett, Daniel (ביוני 2009). "Pirahã Culture and Grammar: A Response to Some Criticisms". Language. Linguistic Society of America. 85: 405–42. doi:10.1353/lan.0.0104.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ Mary Claire Hersh. "Society of Midland Authors Prior Award Winners". www.midlandauthors.com. אורכב מ-המקור ב-2019-01-20. נבדק ב-2015-09-19.
- ^ "Dan Everett – Linguist, author, philosopher, and musician". Dan Everett Books. 2015-02-26. נבדק ב-2015-09-19.
- ^ Bartlett, Tom (20 במרץ 2012). "Angry Words". Chronicle of Higher Education.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Barkham, Patrick (10 בנובמבר 2008). "The power of speech". The Guardian. London.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Else, Liz; Middleton, Lucy (16 בינואר 2008). "Interview: Out on a limb over language". New Scientist. נבדק ב-15 במרץ 2019.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ An article, The Origins of Speech, was published in Harper's Magazine, presenting in advance the content of this book.