יער האמזונאס

יער הגשם הגדול בעולם

יער האמזונאספורטוגזית: Floresta Amazonica) הוא יער הגשם הטרופי הגדול בעולם, אשר מצוי באזור הטרופי של אמריקה הדרומית. יער האמזונאס מכסה קרוב ל-7,769,994 קמ"ר (אף על פי שגבולותיו המדויקים שנויים במחלוקת), ומשתרע על פני תשע מדינות: ברזיל שבה כ-60% משטחו הכולל, קולומביה, פרו, ונצואלה, אקוודור, בוליביה, גיאנה, סורינאם, וגיאנה הצרפתית. היער קרוי על שם נהר האמזונאס הזורם בו ומגוון המינים בו הוא הגדול בעולם. בשנת 2011, לאחר תהליך בחירה שנמשך ארבע שנים, נבחר היער והנהר הזורם בו לאחד משבעת פלאי עולם הטבע.

יער האמזונאס
נתונים ומידות
שטח 6,700,000 קילומטר רבוע
מיקום
מדינה ברזילברזיל ברזיל
קולומביהקולומביה קולומביה
פרופרו פרו
ונצואלהונצואלה ונצואלה
אקוודוראקוודור אקוודור
בוליביהבוליביה בוליביה
גיאנהגיאנה גיאנה
סורינאםסורינאם סורינאם
גיאנה הצרפתיתגיאנה הצרפתית גיאנה הצרפתית
קואורדינטות 3°10′S 60°02′W / 3.16°S 60.03°W / -3.16; -60.03
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביער מתגוררים שבטי אינדיאנים שונים המתקיימים מציד חיות, דגים וחרקים המשמשים להם כמזון, בונים לעצמם בקתות ומכינים את בגדיהם מצמחים, עורות ונוצות.

מגוון המינים עריכה

 
צילום אוויר של יער האמזונאס
 
תפוצת יער האמזונאס
 
שורשי עצי מנגרובים ביער האמזונאס
 
התיישבות ילידית בלב יער האמזונאס במדינת אקרי, ברזיל

האזור משמש בית לכ-2.5 מיליון מינים של חרקים, ולמעלה מ-400 מיני יונקים, ביניהם היגואר והפומה, בנוסף לכך יש בו 1,300 מינים של עופות, אחד מכל חמישה עופות בעולם חי ביער האמזונאס. 5,500 מינים של דגים, בנהר הזורם ביער. למעלה מ-1,000 מינים שונים של דו-חיים ו-400 מיני נחשים. גם הצמחייה בו עשירה במיוחד: מספר העצים המשוער ביער מגיע ל-400 מיליארד, והם מורכבים מ-16,000 מינים שונים. מגוון מיני הצמחים הוא מהגבוהים בעולם; מומחים מעריכים כי קמ"ר אחד יכול להכיל מעל 75,000 מיני עצים[דרושה הבהרה] ו-150,000 מיני צמחייה גבוהה. קמ"ר אחד ביער האמזונאס יכול להכיל כ-90,000 טון של צמחייה חיה, ולכן היער מהווה את אוסף מיני הצמחים ובעלי החיים הגדול בעולם.

הפלורה ביער האמזונאס עריכה

הפלורה ביער האמזונאס גדולה מאוד וכוללת מיני צמחים רבים, ככל הנראה מעל 430 אלף מיני צמחים שונים בריכוז גבוה בהרבה מכל מקום אחר. ביניהם צמחי פירות מאכל רבים כמו אגוז ברזילאי, בלזה, עצי פיקוס, בוטן, שעונית, קאנה, אנונה, אננס ועוד ברומליים, וצמחים רבים מהמשפחות: סחלביים, פואתיים, אלתיים, עריים, לופיים, עצי דקל ועוד רבים. חלק מהצמחים הם מטפסים, אחרים צמחים טפילים החונקים את הצמח המארח וצמחים רבים נתלים כאפיפיטים. יש גם מספר צמחים טורפים באזור.

צמחים שונים אלה תרים אחר אור השמש ועם תחרות רבה כל כך רוב העצים מגיעים לחופה ומייצרים עלים רבים לקליטת אור מרבית בעוד קרקע היער הופכת לשוממה ומתה. רק כאשר עץ גדול נופל ומת מתחילים זרעים רדודים להתעורר ולנוע במהירות מעלה.

באזורים מוצפים ביער ישנם צמחי מים כמו ויקטוריה מלכותית שרוחבה עד 2 מטרים, נימפיאה או איכהורניה. סמוך לחופים ניתן למצוא גם עצים מנגרובים שונים.

פאונת היער עריכה

בדומה לצמחים הפאונה ביער כוללת מינים רבים שאינם מצויים באף מקום אחר. ביער מצויים יונקים גדולים מעטים והגדול שבהם הוא טפיר ברזילאי שמגיע למשקל 270 ק"ג, החי על הקרקע וניזון מצמחייה קרקעית ומפירות. יונקים נוספים החיים על הקרקע כוללים מיני פקאריים, איילי מזאמה, אגוטיים, פאקות וארמדיליים. הללו עלולים להיטרף בידי טורפי היער כמו היגואר, הפומה, האוצלוט, זאב היער ושועל קטן-אוזן.

על העצים ישנם מינים המתמחים בטיפוס כמו דובי נמלים, עצלנאים, פרימטים שונים, מכרסמים כמו סנאיים, אוגריים, חולדות קוצניות וסמרניים, מיני ראקוניים, חוטמנים (בהם: חוטמן חום וחוטמן אדום) סמורים כמו הטאירה וכן אופוסומיים – הכיסאים היחידים ביבשת. כמו כן יש הרבה עטלפים שחלקם ציידים כמו עטלף הבולדוג או ערפד חקיין ואילו הערפדים האמיתיים ניזונים מדם שהם מוצצים.

מבין הזוחלים והדו-חיים ישנו מגוון גדול של דמויי איגואנות, אילניתיים וקרפדיים, מיני חנקיים וצפעוני גומה קטלניים כמו גומצן אימתן. על הקרקע חיים טגואיים, דנדרובטיים, תולעניים וצב אדום רגליים. ישנם ביער גם הרבה חסרי חוליות כמו עכבישי טרנטולה עצומים וטורפים, עקרבים, מקלונאים, גמלי שלמה ונמלי גדוד הטורפות כל יצור העובר בדרכם.

מבין העופות ישנו מגוון גדול היכול לעופף לצמרות וכולל מיני תוכאים, דמויי-טירן שונים, טנגריים, הוקיים, טוקניים, נקראים שונים וקוליבריים יונקי צוף. ביער ישנם עופות דורסים והגדול שבהם הוא ההרפיה שיכולה לטרוף עצלנים ודומים לה עיט גואני מצויץ ועיט נצי אורמטי. ביער ישנם גם קונדוריים, בזי יערות, קרקרים, עקב שחור, ינשופיים ועוד.

יערות רבים מוצפים דרך קבע ובהם מצויים דגים שונים כמו אמנוניים, דגי עלה, שפמנונאים והפיראניה התוקפנית, טריגוני נהרות, צלופח חשמלי היכול לנשום אוויר וגרומי לשון כמו הארפאימה, תחש האמזונאס, והקפיבארה. ביער שוחים גם להקות של דולפין נהרות אמזוני ושל לוטרות ענק.

מבין זוחלי המים ישנם הבסיליסק הרץ על המים, צבים כמו המטמטא, צב אראו הכבד וגם הנחש הגדול בעולם – האנקונדה – שהוא טורף-העל במים לצד הקיימנים ותנין האורינוקו.

גלריה:

אובדן היער עריכה

לאמזונאס חשיבות סביבתית בקנה מידה עולמי, מכיוון שנוסף על היותו אזור מחייתם של מינים רבים מן החי והצומח, יערותיו אוגרים בתוכם כ-90 מיליארד טונות של פחמן דו-חמצני ובעלי תפקידים שונים באקלים האזורי והעולמי.[1]

ארגונים בינלאומיים רבים ובהם הקרן לשימור חיות הבר (WWF), ארגונים של האו"ם וגרינפיס, זועקים מזה שנים כנגד כריתת היער. רישוי לכריתת עצים ביער האמזונאס דורש תוכנית ניהול יער בר-קיימא עם מחזור גידול של לפחות 25 שנה. מרבית בעלי היערות מכינים תוכנית ניהול בת-קיימא על פי תקינה בינלאומית בלתי תלויה. מרבית ההרס ביער נגרם משרפות שנועדו לפינוי שטחים חקלאיים. הציפייה לסלילת דרך סנטרםקויבה הביאה לאזור עבריינים רבים שעוסקים בהשתלטות על קרקעות בשיטות של אלימות ורמייה מתוך ציפייה לעלייה בערך הקרקע עם סלילת הדרך. אלו רצחו מספר פעילים ובהם הנזירה הברזילאית דורותי סטאנג, בת 73, שהייתה מהפעילות הבולטות נגד כריתת יערות הגשם, וסייעה לאוכלוסייה המקומית לפתח חקלאות בת-קיימא ולהתנגד לגזלני הקרקע. סטאנג נרצחה בפברואר 2005.

חברות שמספקות את הדרישה העולמית לעץ פרצו דרכים וכרתו עצים. לאחר מכן, היה זה קל ופשוט לאיכרים להגיע לאזורים שהיו קודם לכן מרוחקים ובלתי נגישים. שרפות ענק בוערות ביער האמזונאס חודשים רבים בכל שנה. את השריפות מציתים איכרים המנסים "לכבוש" שטחי עיבוד חדשים. האיכרים מציתים את שרידי היער והשרפות מתפשטות על פני אלפי קמ"ר ובוערות עד שהגשמים העונתיים מכבים את האש. בוקרים שורפים שטחים כדי להאיץ צמיחה של עשב טרי, וחוואים מכשירים שטחי ענק לגידול סויה לייצוא לאירופים החוששים מהסויה שמייצאת ארצות הברית, אשר עברה שינוי גנטי. כעבור עונות אחדות מתברר לחקלאים כי הקרקע ענייה והם נעים הלאה, מציתים חלקות נוספות וכך ממשיך ההרס של היער. בעצים שנשרפים לא נעשה כלל שימוש.

אחת התמונות המפורסמות של יער האמזונס צולמה ממעבורת החלל קולומביה, בטיסה שהסתיימה בהתרסקות באטמוספירה ב-2003 – בתמונה מופיעה שרפה ביערות האמזונס, שסביבתה נקייה מעננים.

מחקר שפורסם בשנת 2022 בכתב העת Nature הראה שבמשך 30 שנים של תצפית, נמצאו בלמעלה מ־75% משטחי היער ראיות לאובדן חוסן של היער.[2]

ז'איר בולסונארו, נשיא ברזיל בשנים 2019–2022, הנהיג מדיניות פעילה של בירוא יערות האמזונס והקצאת חלקים משטחי היער לחברות לשימושים חקלאיים. על פי חוקר הסביבה פאולו ארטקסו כ־20% מיערות האמזונס בוראו עד שנת 2022. בקמפיין הבחירות של ברזיל לשנת 2022 נושא שימור האמזונס היה חלק מהשיח הציבורי, וזכה המועמד לואיז אינסיו דה סילבה שהציג אג'נדה לשימור היער. עם כניסתו לתפקיד, החלה הממשלה במספר מהלכים לשימור חלקים מהיער שמתאימים לכך.[3]

שרפות 2019 עריכה

  ערך מורחב – השרפות באמזונאס (2019)
 
תמונה של שרפה ביער האמזונאס, 2019

ה-INPE, המרכז הלאומי הברזילאי לחקר החלל, פרסם כי היו לפחות 72,843 שרפות בין ה-1 בינואר ל-20 באוגוסט 2019, עלייה של 83% מהתקופה המקבילה אשתקד, והמספר הגבוה ביותר של שרפות מאז ש-INPE התחיל לאסוף נתונים ב-2013 על ידי ניטור לוויינים.[4] תמונות של נאס"א הראו כי ניתן לראות את העשן מהחלל.[5] ז'איר בולסונארו, נשיא ברזיל, אישר שימוש בצבא ברזיל לכיבוי השרפות לאחר לחץ בינלאומי.[6]

מאז שנכנס לתפקידו, בולסונארו קיצץ את תקציב הסוכנות הממשלתית להגנה על הסביבה והקשיח את הקריטריונים להטלת קנסות על גופים מזהמים.[4] בתחילת אוגוסט, בולסונארו אף פיטר את ראש ה-INPE, מרסיו אסטריני, בטענה שהציג נתונים שקריים על היקף כריתת היערות באמזונאס.[4] פעולות אלו אִפשרו לחקלאים להצית שרפות, במטרה ליצור לעצמם שטח עבודה חקלאי,[7] הרבה ממנו נועד לגידול בקר, מה שהוביל לקריאות להנמיך את צריכת הבשר ולא לייבא בשר מברזיל.[4][8] ברזיל מייצרת כ-20% מאספקת בשר הבקר העולמי.[8]

בתגובה, ארגון ה-ACA לשימור האמזונאס התחיל לאסוף תרומות במטרה לממן את האימון והציוד הדרוש לכיבוי שרפות.[9]

ראו גם עריכה

גאוגרפיה ואקולוגיה עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה