דניאל בן עזריה

דניאל בן עזריה (המאה ה-11) היה הגאון של ארץ ישראל משנת 1051 עד 1062. הוא צאצא ממשפחת ריש גלותא של בבל, וגם היה נצר לבית דוד, ונבחר לעמוד בראש ישיבת גאון יעקב בירושלים.[1] בית הכנסת בן עזרא של היהודים הארצישראלים בפוסטט נקרא על שמו: "בית הכנסת של אדונינו דניאל, אור ישראל, הנסיך הגדול וראש האקדמיה למלכות יעקב." מינויו לגאון לא היה ללא מחלוקת, שכן היו שרצו לבחור באחד מבניו של הגאון הקדום, שלמה בן יוסף הכהן, שכיהן בתפקיד בין השנים 10201027.

דניאל נפטר בשנת 1062 לאחר מחלה ארוכה וחמורה, שלדבריו ראה כעונש על התייחסותו הלא טובה למשפחת קודמו.[2] בנו, דוד בן דניאל, היה צעיר מדי למלא את תפקיד אביו, ואליהו בן שלמה בן יוסף, נמנה לגאון עד שנת 1083. לאחר מכן, דוד בן דניאל היה מעורב בסכסוך בנוגע לירושת הגאונות.

הערות שולייםעריכה

  1. ^ Encyclopaedia Judaica, 1972. Vol. 5, pg. 1291.
  2. ^ Jewish Encyclopedia: Gaon