דניאל בן עזריה

דניאל בן עזריה (נפטר באלול ד'תתכ"ב, 1062) היה גאון ארץ ישראל וראש ישיבת גאון יעקב משנת 1051 עד 1062.

הוא היה צאצא למשפחת ריש גלותא של בבל, וכך נצר לבית דוד, ונבחר לעמוד בראש ישיבת גאון יעקב בירושלים.[1] מינויו לגאון נעשה תוך מחלוקת עם משפחתו של הגאון הקודם שלמה בן יוסף הכהן, שכיהן בתפקיד בין השנים 10201027. מתננגדי רבי דניאל תמכו במינויו של אחד משני בניו של הגאון הקודם, יוסף ואליהו. לדברי רב אביתר גאון, בנו של האחרון, שתיעד את המחלוקת בחיבורו "מגילת אביתר", רבי דניאל רדף את שני האחים והלשין עליהם לשלטונות הפאטמים שאסרו אותם.

בית הכנסת בן עזרא של היהודים הארץ-ישראלים (כניסת אל-שאמיין) בפוסטאט נקרא בימיו על שמו: "בית הכנסת של אדוננו דניאל, אור ישראל, הנשיא הגדול וראש ישיבת גאון יעקב".

בסוף ימיו חלה רבי דניאל במחלה חמורה. רב אביתר גאון מעיד שרבי דניאל ראה את מחלתו כעונש על רדיפותיו את משפחת קודמו. דניאל נפטר בחודש אלול בשנת ד'תתכ"ב (1062).[2] בנו, דוד בן דניאל, היה צעיר מדי למלא את תפקיד אביו, ואליהו בן שלמה בן יוסף נתמנה לגאון ללא מחלוקת עד פטירתו בשנת ד'תתמ"ד (1083). לאחר מכן, דוד בן דניאל היה מעורב בסכסוך בנוגע לירושת הגאונות.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ Encyclopaedia Judaica, 1972. Vol. 5, pg. 1291.
  2. ^ Jewish Encyclopedia: Gaon


  ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים ובנושא תולדות עם ישראל. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.