רב אביתר גאון

רב אביתר גאון בן רב אליהו הכהן גאון (מכונה: רב אביתר הכהן; 1042–1112 בקירוב, (ד'תת"ב - ד'תתע"ג בלוח העברי) נמנה בין גאוני ארץ ישראל בתקופת הגאונים ואחרון ראשי ישיבת ארץ ישראל - "ישיבת גאון יעקב".

אביתר בר אליהו הכהן

לידה	1042
פטירה	1112 (בגיל 70 בערך)
מקום פעילות	ארץ ישראל
תקופת הפעילות	? – 1112
השתייכות	גאונים
תחומי עיסוק	הלוח העברי
תפקידים נוספים	ראש ישיבה
בני דורו	משולם בן משה ממגנצא
חיבוריו	"מגילת אביתר"

ביוגרפיה

הר אביתר. מבט מביריה

רבי אביתר הגאון, נולד בשנת 1042 בקירוב. הוא פעל בתקופת השלטון הערבי של השושלת הפאטמית ממצרים. אביו, רבי אליהו בן שלמה הכהן גאון בן ר' יוסף אב עמד אף הוא בראשות ישיבת "גאון יעקב" ברמלה ובירושלים. ר' אביתר כיהן אחרי אביו בראשות הישיבה.

בשנת 1071 עבר עם אביו לפוסטאט (כיום חלק מקהיר), כנראה בשל פלישת הסלג'וקים. נמצאה בגניזה הקהירית קבוצת שאלות ותשובות משנת 1071 בהן חתומים ר' אליהו הכהן גאון ובנו ר' אביתר גאון שהוזכרה במחזור ויטרי בתור "רבי משולם בן משה שאל את פי אריות יושבי ירושלים עיר הקודש". לאחר מכן עבר לעיר צור, אליה עברה ישיבת ארץ ישראל ושימש בה תחת הנהגת אביו כאב בית דין.

לאחר פטירת אביו בשנת 1083 שימש בה כראש הישיבה ואילו אחיו ר' שלמה התמנה לאב בית הדין. מוסד זה בצור היה הסמכות הארץ-ישראלית האחרונה מימי הסנהדרין. בעקבות המחלוקת הקשה עם דוד בן דניאל עזריה גאון שניסה לזכות בכוח בהנהגת היהודים מטעם השלטון, נאלץ רבי אביתר ב-1095 לעזוב לסוריה והישיבה התפרקה. לאחר כשנה חזר לצור והישיבה חזרה עמו אך כבר ב-1096 נחרבה הקהילה בצור ור' אביתר העביר את הישיבה לטריפולי. אחיו ר' שלמה הקים בהדרך הסמוכה לדמשק את ישיבת ארץ הצבי שאף עברה בהמשך לדמשק, ובנו של שלמה ר' מצליח הכהן גאון הקים ישיבה בשם דומה בפוסטאט שבמצרים. בניו של אביתר גאון היו ר' אליהו, ר' צדוק וחתנו היה ר' עמרם הכהן.

ידוע שבשנת ד'תתנ"ו (1096) נפוצה אמונה שזו שנת גאולה ושמלחמות הנוצרים במוסלמים בארץ ישראל זוהי מלחמת גוג ומגוג, וחכמי הדור התנגדו לזה וקיבצו מכתבים מגדולי ישראל ביניהם התפרסם מכתב ששלח ר' אביתר נגד אמונה זו אך תוכן המכתב אינו בידינו.

כמו כן ידועים שני פיוטים שחיבר שנמצאו במחזורים, אחד כנראה ליום הכיפורים המתחיל במילים: "שרפי צבא שחק אשר במעונים..." ואחד לחתן וכלה.

רבי אביתר נפטר בשנת 1112 בקירוב. על שמו קרוי הר אביתר שבגליל העליון. ייתכן שהר אביתר נקרא על-שם "מגילת אביתר", בה מסופר כי לאחר מותו של אביו רבי אליהו הכהן, ראש ישיבת גאון יעקב, בשנת 1083 בצור, נשאוהו "כל ישראל במשא כתף, ולא על הסוסים מהלך שלושה ימים להר הגליל לדלתון, ויקבר בראש ההר אצל רבי יוסי הגלילי...".

ייחוס משפחתו

אביתר נולד למשפחת כוהנים גאונים בירושלים מיוחסים לתנא רבי אלעזר בן עזריה ומצאצאי עזרא הסופר. אביו רבי אליהו הכהן נולד לרבי שלמה גאון בר יוסף הכהן אב בית דין.

מגילת אביתר

מחיבוריו של אביתר לא נשארה אלא מגילה מפורסמת, הידועה בשם "מגילת אביתר" ומספרת על תולדות גאונות ירושלים במאה ה-11. המגילה כתובה בלשון מליצית ומתארת את פרשת מלחמת בית אביו נגד רב סעדיה גאון ודניאל בן עזריה ובני דוד שניסו בכוח להשתרר על היהודים באותה תקופה תוך דחיקת ההנהגה הקיימת. מן המגילה עולה שהיו לאביתר ידיעות בתלמוד ובמדרשים, ושהיה נוטה לתורת הסוד.

המגילה פורסמה על ידי ש.ז שכטר בשנת 1902 ברבעון האנגלי "Jewish Quarterly Review". במגילה מתייחס אביתר בהדגשה רבה לזכויותיה המיוחדות של ארץ ישראל כלפי ארצות הגולה:

ארץ ישראל אינה קרואה גולה שיהא ראש גולה נסמך בה, ועוד שאין עוקרין נשיא שבארץ ישראל, שעל פיו מעברין את השנה וקובעין את המועדות הסדורים לפני הקב"ה קודם יצירת העולם, דהכי גמרי בסוד העיבור

במגילה מסופר עוד שאביתר אכן עבר בעצמו ב-1083 מצור לחיפה כדי "לקדש בה את השנה" (ד'תתמ"ד) כסמל לסמכותו של המרכז הארץ-ישראלי בענייני קידוש החודש.

כמו כן מתואר במגילה הטקס של קבורת אביו אליהו גאון שנפטר בצור והועלה לקבורה בגליל בהשתתפות קהל רב.

כיום ידוע על שני כתבי יד של מגילת אביתר שנמצאו בגניזת קהיר; ידועים היום במספרם t-s 12.729 ו-t-s 10k.7. שני כתבי היד חסרים מספר אותיות ולפעמים מילים שלמות.

לקריאה נוספת

• זאב וילנאי, אנציקלפדיית אריאל כרך "חוקרים-תיירים", עמ' 14.

קישורים חיצוניים

• מגילת אביתר טקסט המגילה מפרויקט הגניזה - אוניברסיטת פרינסטון
• רב אביתר גאון, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
• אוצר הגדולים אלופי יעקב - חלק ב' סעיף ס"ו - בערך רב אביתר הכהן באתר הספרים העבריים.
• אביתר בן אליהו הכהן, גאון, דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

תקופת חייו של הרב רב אביתר גאון על ציר הזמן
ציר הזמן