פתיחת התפריט הראשי

דפורטיבו פאסטו

קבוצת כדורגל מקולומביה

אסוסיאסיון דפורטיבו פאסטו (בספרדית Asociación Deportivo Pasto) היא קבוצת כדורגל מהעיר פאסטו שבקולומביה. שמשחקת בליגה הבכירה. ההישג הגדול שלה היה הזכייה בתואר אלופת המדינה בטורניר האפרטורה 2006. היא הייתה הראשונה שזכתה בתואר אליפות לאחר שעלתה מהליגה השנייה. לפני כן הייתה הראשונה שהגיעה לגמר לאחר שעלתה מהליגה השנייה (בטורניר הקלאוסורה 2002). הקבוצה משחקת את משחקיה הביתיים באצטדיון דפרטמנטל ליברטד שתכולתו 28,000 מקומות.

דפורטיבו פאסטו
סמל הקבוצה
מידע כללי
שם מלא אסוסיאסיון דפורטיבו פאסטו
כינוי Superdepor, La fuerza Tricolor
תאריך ייסוד 12 באוקטובר 1949
אצטדיון אצטדיון דפרטמנטל ליברטד, פאסטו
(תכולה: 28,000)
בעלים קבוצת 350 חברים
נשיא אוסקר קסבון
מאמן פלביו טורס עריכת הנתון בוויקינתונים
ליגה ליגת העל הקולומביאנית
www.deportivopasto.com.co
תלבושת
תלבושת בית
תלבושת חוץ
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

היסטוריהעריכה

 
הדגל של סן חואן דה פאסטו, שמזוהה עם צבעי הקבוצה

הקבוצה נוסדה ב-12 באוקטובר 1949 בשם "אורו רוחו" (Oro Rojo, בתרגום זהב אדום) אך מהר מאוד שונה שמה לשם המועדון הנוכחי. מיגל אנחל לופס ביחד עם מספר אנשים היה זה שקיבל את תמיכת חברת הבירה הגדולה בוואריה כדי להקים קבוצה עבור עיר הבירה של מחוז נריניו. המועדון פעל החל משנת 1950 ועד לסוף שנות ה-80 כמועדון חצי מקצועני, אבל החל מ-1990 החלה תקופת המועדון כמועדון מקצועני לכל דבר. פאסטו העפילה מהליגה השלישית אל הליגה השנייה תוך כדי שהיא מקבלת את כל האישורים להפוך לקבוצה מקצוענית. הקבוצה הורכבה משחקנים מקומיים צעירים ממחוז נריניו שהיוו את השלד לעליית הקבוצה מהליגה השלישית ומשכו את תשומת הלב גם בליגה השנייה. הם אומנם לא הצליחו לעלות ליגה, אבל בשנת 1995 סיימו ראשונים את בית האזור שלהם ושנה מאוחר יותר אף הגיעו לפלייאוף העלייה אך כשלו. את העפלתה לליגה הראשונה השיגה ב-1998. פאסטו הייתה אחת הפייבוריטיות תחת הדרכתו של המאמן החדש, פליקס ואלוורדה קיניונס. היא סיימה את הליגה הסדירה במקום הראשון עם 61 נקודות ב-28 מחזורים. בפלייאוף שובצה לבית A ביחד עם דפורטיבו פריירה, דפורטיבו ריונגרו וביו פוטבול קלוב. זה לא היה קל ופאסטו אף הפסידה בביתה לריונגרו מחזור אחד לפני הסיום, אבל ניצחון חוץ על ביו 2–3 העלה אותה לבית הגמר יחד עם דפורטיבו פריירה, ריאל קרטחנה ו-איטגווי. בשלושת במחזורים הראשונים של בית הגמר ניצחה את קרטאחנה בבית 1–3, הפסידה לאיטגווי בחוץ 0–1 וניצחה את דפורטיבו פריירה בבית 0–1. בסיבוב השני ניצחה את פריירה בחוץ 1–3 וב-8 בדצמבר 1998, ניצחון ביתי על איטגווי 0–2 זיכה אותה בתואר ליגת המשנה ובכרטיס לליגה הבכירה לראשונה בתולדותיה. קרלוס רנדון המנוסה, אוסקר אצ'ברי, ססאר סאפה והקשר הצעיר, ג'ון צ'אריה היו מהשחקנים הבולטים של הקבוצה באותו טורניר.

הופעת הבכורה בליגה הראשונה, הופעה ראשונה בגמר הליגהעריכה

את הופעת הבכורה שלה בליגה הבכירה אי פעם רשמה פאסטו ב-18 בפברואר 1999 באצטדיונה הביתי, דפרטמנטל ליברטד, בתיקו 1-1 עם אתלטיקו בוקרמנגה. לפאסטו כבש ג'ון צ'אריה. פאסטו סיימה בסך הכל עונה מאוד מוצלחת מבחינתה במקום השמיני וה-11 בטבלה המשוקללת, מה שאיפשר לה להשאר בליגה הבכירה. היא אף עלתה לפלייאוף ושובצה בבית עם אתלטיקו נסיונל, ג'וניור ברנקייה וקורטולואה. באותה עונה אף השיגה את שני הניצחונות הגבוהים ביותר בהיסטוריה שלה, 1-6 על אוניון מגדאלנה ו-1–6 על אינדפנדיינטה מדיין, שניהם בבית.

2002 הייתה השנה שלה. לאחר שהצליחה לשרוד את עונות 2000 ו-2001 בליגה הבכירה, ב-2002 עלתה לפלייאוף בטורניר האפרטורה ובטורניר הקלאוסורה סיימה שנייה בטבלה עם 36 נקודות. פאסטו שובצה בבית עם אתלטיקו נסיונל, אמריקה קאלי ואוניון מגדלנה. באופן מפתיע מאוד סיימה ראשונה והעפילה לגמר הפלייאוף מול אינדפנדיינטה מדיין. במשחק הראשון הייתה זו מדיין שהשיגה ניצחון יקר של 0–2 ובמשחק הגומלין הצליחה לחלץ תיקו 1-1 כדי לחגוג אליפות ראשונה לאחר 45 שנים.

ההגעה לגמר הפלייאוף איפשרה לקבוצה להשתתף בפעם הראשונה בתולדותיה בטורניר בינלאומי, הקופה סודאמריקנה 2003. בסיבוב הראשון פגשה הקבוצה את אתלטיקו נסיונל ולאחר תיקו 0-0 במשחק באצטדיון דפרטמנטל ליברטד, הייתה זו נסיונל שניצחה בבית 0-2 ועלתה על חשבונה של דפורטיבו פאסטו.

אליפות היסטוריתעריכה

ב-2006, 7 שנים לאחר שהעפילה לראשונה בתולדותיה לליגה הבכירה, עשתה פאסטו את הבלתי ייאמן וזכתה בתואר האליפות. היא המשיכה את ההתקדמות שלה שהחלה ב-2002 וב-2004 פיספסה גמר נוסף רק בנקודה. בטורניר האפרטורה של 2006, מונה המאמן הארגנטינאי, אוסקר הקטור קינטבני, ותחתיו שיחקו שחקנים כגון החלוץ הפראגוואי, קרלוס ויז'גרה, חורחה וידאל וקרלוס רודאס וכן צעירים כמו וולדן ורגאס ורנה רוסרו. הקבוצה סיימה במקום השמיני והאחרון שמוליך לפלייאוף עם 27 נקודות ושובצה בבית קשה שכלל את אתלטיקו נסיונל, מיונאריוס וקוקוטה דפורטיבו. פאסטו נכנסה לכושר בזמן וסיימה ראשונה את הבית במאזן של 13 נקודות מתוך 18. בגמר היה עליה לעבור את דפורטיבו קאלי כדי לזכות לראשונה בטורניר. במשחק הראשון שנערך באצטדיון פסקואל גררו, הדהימה פאסטו את המארחים וניצחה 0–1 תודות לשער של ויז'גרה בדקה ה-75. בגומלין בפאסטו העלה וידאל את המקומיים ליתרון בדקה ה-59, אך אנטוני טאפיה הישווה בדקה ה-78 עבור קאלי, שוויון שלא מנע ניצחון גלובלי 1–2 של דפורטיבו פאסטו, אליפות היסטורית והשתתפות בקופה ליברטדורס 2007. ההשתתפות בטורניר החשוב של היבשת בפעם הראשונה בתולדותיה לא היה טוב בלשון מעטה. פאסטו שובצה עם סנטוס, דפנסור ספורטינג וחימנסיה לה פלאטה בבית מספר 8 אבל סיימה אחרונה ללא שום נקודה. בטורניר הקלאוסורה של 2007 הצליחה להעפיל לפלייאוף ושובצה בבית שכלל אתץ לה אקידד, דפורטס טולימה ובויקה צ'יקו, אבל פאסטו סיימה שנייה ולא העפילה לגמר.

ירידה לאחר עשור ופיינליסטית הגביעעריכה

לאחר עשור שבה שיחקה בליגה הבכירה, ירדה פאסטו לליגה השנייה. זה קרה ב-8 בדצמבר 2009 אבל הנסיבות היו מוזרות. פאסטו עברה משבר בשנתיים הבאות שהתבטא בתוצאות לא טובות שמחקו את הצלחתה מ-2006. ועדיין, גורלה היה תלוי בה. כמה מחזורים לסיום העונה, אירחה דפורטיבו פאסטו את ריאל קרטחנה למשחק גורלי, כאשר לאורחים הספיק תיקו. התוצאה אכן הייתה 0-0 עד לדקות הסיום, אבל אז כבש דניאל הידלגו את השער שהיו אמור להעניק לפאסטו את הניצחון החשוב. בתוספת הזמן, נפל לפתע הקוון על הדשא, ככל הנראה מחפץ שנזרק מהיציע של אוהדי פאסטו. השופט הראשי, אוסקר חוליאן רואיס, הפסיק את המשחק בו במקום כשנותרו שתי דקות ובוועדת המשמעת של הדימאיור נקבע הפסד טכני לפאסטו בתוצאה 0–3. זה קטע את כל המומנטום החיובי של הקבוצה, ובתוספת שני הפסדים רצופים בשני המחזורים האחרונים, ירדו חניכיו של חורחה לואיס ברנאל לליגה השנייה.

באותה שנה פיספסה פאסטו הזדמנות טובה לזכות בתואר שני, כאשר הגיעה לגמר הגביע. זו הייתה מתכונתו השנייה של הטורניר שהחל ב-2008 ופאסטו שובצה לבית המוקדם עם דפורטס קינדיו, דפורטיבו קאלי, אמריקה קאלי, קורטולואה ודפור פוטבול קלוב. היא סיימה במקום השני עם 17 נקודות אחרי קינדיו והעפילה לשלב הבא. בשמינית הגמר שיחה מול אתלטיקו וילה ולאחר 2-2 בסיכום המשחקים, ניצחה דפורטיבו פאסטו 6–7 בדו-קרב פנדלים. ברבע הגמר התמודדה מול אינדפנדיינטה סנטה פה וניצחה אותה 3–4 בסיכום המשחקים, אף על פי שסנטה פה העפילה גם כן לחצי הגמר כמפסידה עם המאזן הטוב ביותר. בחצי הגמר שיחקה פאסטו מול ג'וניור וניצחה אותה פעמיים: 1-3 בבית ו-1–2 בחוץ. לגמר העפילה פאסטו שוב מול סנטה פה, שניצחה בחצי הגמר את אתלטיקו נסיונל. במשחק הראשון בגמר ניצחה פאסטו בביתה 1–2 ובחוץ בבוגוטה הפסידו באותה תוצאה, כאשר סנטה פה משיגה את השער שהישווה את הסדרה רק בדקות הסיום. מהנקודה הלבנה הייתה ידם של שחקני סנטה פה על העליונה, עם ניצחון 4–5.

חזרה לליגה הבכירהעריכה

לאחר שנתיים בליגה השנייה, חזרה פאסטו אל הליגה הבכירה במאזן מאוד מרשים. היא סיימה במקום הראשון גם אצ טורניר האפרטורה וגם את טורניר הקלאוסורה, כאשר לא מפסידה בביתה במשך 23 משחקים רצופים. בטורניר האפרטורה נעצרה כבר ברבע הגמר, כאש סיימה בתיקו 1-1 בסיכום הכללי עם ויידופר, אבל הפסידה בדו-קרב הפנדלים 2–3. בטורניר הקלאוסורה היא כבר הלכה עד הסוף, כשהיא מנצחת את אוניאוטונומה בסיכום 1–5 ברבע הגמר, את אקספרסו רוחו 2-6 בחצי הגמר ובגמר ניצחה את סנטאורוס 1-2 כדי לזכות בתואר הקלאוסורה של הליגה השנייה. במשחק הגמר מול אלופת האפרטורה, פטריוטס בויאקה, הפסידה פאסטו 0–1 במשחק הראשון, ניצחה בתוצאה זהה במשחק השני ובדו-קרב הפנדלים ניצחה 0–2 כדי לחגוג העפלה שנייה לליגה הבכירה.

ב-2012 חזרה פאסטו לליגה הבכירה, אבל גם הגיעה בפעם השנייה לגמר הגביע הקולומביאני, אך שוב לא הצליחה לזכות. הקבוצה סיימה במקום השני בבית המוקדם שכלל את אמריקה קאלי, דפורטיבו קאלי, דפור פוטבול קלוב, קורטולואה ואוניברסיטריו פופיין. בשמינית הגמר הביסה הקבוצה את אונסה קלדס 0-5 בסיכום שני המשחקים וברבע הגמר גברה על ג'וניור ברנקייה 2-6 בסיכום המשחקים. בחצי הגמר פגשה פאסטו את אתלטיקו בוקרמנגה וגברה עליה 1–3 בסיכום שני המשחקים ונעצרה רק בגמר על ידי אתלטיקו נסיונל. במשחק הראשון שנערך באצטדיון דפרטמנטל ליברטד ב-31 באוקטובר 2012, סיימו הקבוצות בתיקו 0-0 ובמשחק הגומלין באצטדיון אטנאסיו חירארדוט הפסידה פאסטו 0–2 ואת התואר.

אצטדיוןעריכה

 
אצטדיון דפרטמנטל ליברטד
  ערך מורחב – אצטדיון דפרטמנטל ליברטד

הקבוצה משחקת את משחקיה באצטדיון דפרטמנטל ליברטד, ששייך למחוז נריניו. הוא נחנך ב-1954 ונקרא תחילה "13 ביוני", אך שלוש שנים לאחר מכן שונה שמו לדפרטמנטל ליברטד. האצטדיון עבר שינוי רציני לקראת השתתפותה של דפורטיבו פאסטו בקופה ליברטדורס 2007 וכיום תכולתו היא כ-28,000 מקומות. כמו כן, משמש האצטדיון לקיום אירועי ספורט אחרים וכן אירועי תרבות.

תאריםעריכה

אלופה: (1) 2006-I
סגנות: (2) 2009,2012
אלופה: (2) 2011, 1998

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא דפורטיבו פאסטו בוויקישיתוף