פתיחת התפריט הראשי

דפנה שחורי

משוררת, עורכת ומבקרת ספרות ישראלית

ביוגרפיהעריכה

שחורי נולדה בתל אביב וגדלה במושב אמירים, בת להורים ניצולי שואה. אביה היה חקלאי ואמה משוררת וציירת, שבעברה שיחקה גם בתיאטרון 'זירה' וב'תיאטרון הקאמרי'.

את שיריה הראשונים פרסמה דפנה שחורי בכתב העת "עכשיו" (גיליון 51–54) בעריכת גבריאל מוקד. ספרה הראשון יצא אף הוא בהוצאת 'עכשיו' בשנת 1988. היא משתייכת לקבוצת "עכשיו 55" על שם מספר גיליון כתב העת "עכשיו" שבו הופיעו כל חברי הקבוצה.

במהלך השנים פירסמה שירים בכתבי עת כמו "עכשיו", "הליקון", "שבו", "מאזנים", "עיתון 77", "ביטאון שירה", ובעיתונות היומית. כתבה ביקורות וראיונות ב"מעריב" וב"Time Out תל אביב"; בעבר היה לה טור קבוע ב-"nrg", כתבה בעבר ב"הארץ" וב"מקור ראשון" והייתה בעלת טור שירה בישראל היום.

עורכת ספרי פרוזה בידיעות ספרים, בהוצאת הקיבוץ המאוחד ובהוצאת מטר.

שחורי זכתה פעמיים בפרס קרן יהושע רבינוביץ לאמנויות תל אביב.

שחורי היא אם לשתי בנות. אחותה, שבי שחורי, היא משוררת וציירת.

ספריהעריכה

בין הספרים שערכהעריכה

לקריאה נוספתעריכה

  • קובי נסים, "שתי אחיות בוורוד", עתון 77, גיליון 118, 11/1989, על: דפנה שחורי, שבי שחורי, "סאם ישכיב אותי לישון", עכשיו, 1989.

קישורים חיצונייםעריכה