דראגומיר יובאנוביץ'
דְרָאגוֹמִיר יוֹבָאנוֹבִיץ' (בסרבית קירילית: Драгомир Јовановић, בסרבו-קרואטית: Dragomir Jovanović; 27 ביולי 1902, פוז'ארוואץ, ממלכת סרביה-17 ביולי 1946, בלגרד, הרפובליקה הפדרלית הסוציאליסטית של יוגוסלביה) היה פוליטיקאי סרבי, משתף פעולה עם הנאצים, אשר כיהן כמפקד משטרת ביטחון הפנים, ובהמשך כראש עיריית בלגרד הממונה מטעם ממשלת הבובות של מילאן נדיץ' (ממשלת ההצלה הלאומית). לאחר מלחמת העולם השנייה, נשפט, הורשע והוצא להורג.
 | |||
| יובאנוביץ' כפי שצולם בעת משפטו בבלגרד ב-1946 | |||
| לידה |
27 ביולי 1902 פוז'ארוואץ,  ממלכת סרביה | ||
|---|---|---|---|
| הוצאה להורג |
17 ביולי 1946 (בגיל 43) בלגרד  הרפובליקה הפדרלית הסוציאליסטית של יוגוסלביה | ||
| מדינה |
סרביה  | ||
| השכלה | אוניברסיטת בלגרד | ||
| מפלגה | ממשלת ההצלה הלאומית של מילאן נדיץ' | ||
| |||
| |||
  | |||
קורות חייו עריכה
דראגומיר יובאנוביץ' נולד בפוז'ארוואץ. בסוף שנות ה-20 של המאה ה-20 הגיע לבלגרד, גויס למשטרה המקומית ובהמשך מונה למפקד המשטרה. לאורך שנות כהונתו כמפקד משטרת בלגרד, עמד יובאנוביץ' בקשרים אישיים עם היינריך הימלר וריינהרד היידריך והחל מ-1937 נועד עימם מספר פעמים. ככל הנראה היה חפרפרת של הגרמנים. קשריו הטובים עם הגרמנים סייעו לו בהמשך בקבלת מינויים לתפקידים ביצועיים.
לאחר כיבוש יוגוסלביה על ידי גרמניה הנאצית וכינון ממשלת הבובות של הגנרל מילאן נדיץ' עמד יובאנוביץ' בראש הפעילות האנטי-יהודית מטעם ממשלת נדיץ' ומונה לממונה על ביטחון הפנים.[1] הוא ניהול את מבצע התיעוד והרישום של יהודי בלגרד ונכסיהם, לקראת שילוחם לעבודות כפייה והחרמת רכושם. בהמשך, מונה לראש עיריית בלגרד. יובאנוביץ' מונה לאחראי על הקמת מחנה הריכוז באנייצה והוא מינה את סווטוזאר וויקוביץ' למפקדו הראשון. יובאנוביץ' פרסם באופן תדיר בעיתוני בלגרד, צווי התייצבות לצורך רישום לכל יהודי העיר כולל נתינים זרים.[2][3]
במקביל לכהונתו בממשלת ההצלה הלאומית תמך ומימן בסתר את הצ'טניקים. הוא רקם קשרים אישיים עם מנהיג התנועה דראז'ה מיכאילוביץ' וסייע לכוחותיו גם בהברחת נשק. בשלהי 1944, כאשר כוחות הפרטיזנים של טיטו נעו לעבר בלגרד במטרה לשחרר אותה מהכיבוש הגרמני, נמלטו נציגי "ממשלת ההצלה הלאומית" ובכלל זה דראגומיר יובאנוביץ' מבלגרד. במאי 1945 הגיע לאוסטריה, ניסה להבריח את הגבול לשווייץ, אך נלכד על ידי כוחות צרפתיים סמוך לעיר ברגנץ. בהמשך, הוסגר ליוגוסלביה והועמד לדין בעוון שיתוף פעולה עם הנאצים ופשעים נגד העם היוגוסלבי. הוא הורשע וב-17 ביולי 1946 הוצא להורג על ידי כיתת יורים.
קישורים חיצוניים עריכה
- Dragi Jovanović: Kako je kralj Aleksandar skovao zaveru da dođe na presto, באתר arhiva.nedeljnik.rs (בסרבית)
הערות שוליים עריכה
- ^ Government of National Salvation, באתר vojska.net (באנגלית).
- ^ ג'ני לבל, עד הפתרון הסופי, היהודים בבלגראד 1541–1942, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2006, עמוד 286, 291-290, 302, 321.
- ^ מנחם שלח (עורך), תולדות השואה - יוגוסלביה, הוצאת יד ושם, ירושלים, 1990, עמודים 52-50.