דרום פסיפיק (סרט, 1958)

סרט משנת 1958

דרום פסיפיקאנגלית: South Pacific בתרגום חופשי: דרום האוקיינוס השקט) הוא סרט מוזיקלי אמריקאי משנת 1958 המבוסס על המחזמר "דרום פסיפיק" של ריצ'רד רוג'רס ואוסקר המרשטיין משנת 1949.

דרום פסיפיק
South Pacific
כרזת דרום פסיפיק
כרזת הסרט
מבוסס על "סיפורי דרום פסיפיק" של ג'יימס מיצ'נר
בימוי ג'ושוע לוגאן
הופק בידי באדי אדלר
תסריט פול אוסבורן, אוסקר המרשטיין (מילי השירים)
עריכה רוברט ל. סימפסון
שחקנים ראשיים מיצי גיינור
רוזאנו בראצי
ג'ון קר
חואניטה הול
ריי ולסטון
מוזיקה ריצ'רד רוג'רס
צילום לאון שמרוי
מדינה ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית
חברת הפקה פוקס המאה ה-20 עריכת הנתון בוויקינתונים
חברה מפיצה פוקס המאה ה-20
הקרנת בכורה 19 במרץ 1958
משך הקרנה 167 דקות
שפת הסרט אנגלית
סוגה סרט מוזיקלי, סרט דרמה, סרט רומנטי, סרט מלחמה עריכת הנתון בוויקינתונים
תקציב 5,6100,000 דולר
הכנסות 36,800,000 דולר
הכנסות באתר מוג'ו southpacific
פרסים פרס אוסקר למיקס הסאונד הטוב ביותר (Fred Hynes) עריכת הנתון בוויקינתונים
דף הסרט ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

המחזמר מספר את סיפור אהבתה של אחות בצבא ארצות הברית לבעל חווה צרפתי על אי בדרום האוקיינוס השקט במהלך מלחמת העולם השנייה, שנאבקת לקבל את ילדיו המעורבים גזעית. עלילת משנה עוסקת ברומן בין קצין אמריקאי לצעירה אסייתית, הבוחן בחשש את ההשלכות החברתיות בנישואין לאהובת לבו. הוא הוצג לראשונה בברודוויי באפריל 1949 במשך יותר מחמש שנים עם 1,925 הופעות, ועלה עד היום מספר פעמים נוספות. הוא מבוסס על הספר "סיפורים מדרום פסיפיק" של הסופר ג'יימס מיצ'נר שזכה על כך בפרס פוליצר ב-1948.

רוג'רס והמרשטיין האמינו שהם יכולים לכתוב מחזמר המבוסס על עבודתו של מיצ'נר שיהיה גם מסחרי וגם שיעביר מסר חזק כנגד גזענות. עבור העיבוד למחזמר, הם זכו בפרס פוליצר לדרמה ב-1950 ובעשרה פרסי טוני.

הבמאי הוא ג'ושוע לוגאן ובתפקידים הראשיים, רוזאנו בראצי, מיצי גיינור (אנ') חואניטה הול וריי ולסטון. קולות הזמרה מדובבים על ידי זמרים אחרים פרט למיצי גיינור וריי ולסטון.

הסרט זכה להצלחה גדולה ובשנת 2001 הפיקה ABC סרט טלוויזיה בשם זה עם גלן קלוז בתפקיד הראשי.

העלילה היא על סיפור אהבה בין שני זוגות שנתקל בקשיים בגלל דעות גזעניות כלפי אנשים בעלי מוצא או צבע עור שונה. באחד השירים נאמר כי געזנות אינה מולדת אלא נלמדת. שיר זה זכה לביקורות קשות ובכמה מקומות בארצות הברית הוא הושמט.

הסרט צולם באי קאואיי בהוואי.

פרסיםעריכה

מיצי גיינור הייתה מועמדת לפרס גלובוס הזהב לשחקנית הטובה ביותר קומדיה/מוזיקלי והסרט היה מועמד פרס גלובוס הזהב.

תקציר העלילהעריכה

לוטננט ג'ו קייבל (ג'ון קר), הוא נחת צעיר שנוחת באי המוחזק בידי האמריקאים בדרום האוקיינוס השקט. הוא נתקל בקבוצת חיילים שמתגודדים סביב אישה כבדת גוף ממוצא פולינזית המכוננה "בלאדי מרי" ושרים לכבודה שיר ("Bloody Mary is the girl I love"). מרי מנהלת "קשרי מסחר" עם החיילים שבראשם לותר ביליס (ריי ולסטון). היא מסתכלת על הלוטננט הצעיר והנאה, מראה לו את האי הקרוב באלי-האי ושרה לפניו על האי הקסום ("Bali Ha'i").

באי משרתות גם חיילות/אחיות ובראש נלי פורבוש (מיצי גיינור) מליטל רוק, קנזס. כשלותר וחבריו רואים אותן רצות בחוף הם שרים "אין דבר כמו בחורה" (There Is Nothing Like a Dame).

על האי גר אמיל דה בק (רוזאנו בראצי), אלמן צרפתי מבוגר בעל מטע גדול שמגדל לבדו בן ובת קטנים. בינו לנלי מתפתח קשר. היא מגיעה ערב את לביתו והוא שר לה "ערב אחד קסום" ("Some Enchanted Evening").

אמיל מספר לה כי הוא הרג מישהו בצרפת כהגנה עצמית ונאלץ לברוח עד שמצא את עצמו באי הזה וכי יש לו שני ילדים ואשתו הפולינזית שמתה. זה מרתיע את נלי והיא רוצה לשטוף את אמיל מראשה ושרה - "I'm Gonna Wash That Man Right Outa My Hair".

לאחר פגישות נוספות היא מתחילה להתאהב בו ושרה - "I'm in Love with a Wonderful Guy".

ג'ו נפגש עם המפקד קפטן בראקט (ראס בראון) ואומר לו כי המשימה שהוטלה עליו היא להגיע לאי סמות בשם מריה לואיז ולתצפת משם על תנועות הצי היפני. לשם כך הוא זקוק לאדם שמכיר את המקום וזה אמיל דה בק. ברקט קורא לדה בק אבל הוא מסרב למשימה המסוכנת בגלל ילדיו. ג'ו רוצה לחזור ליחידתו אבל בראקט מציע לו יומיים חופש וג'ו מנצל זאת ומגיע בסירה לבאלי-האי עם לותר שם הם מתקבלים בתשואות ובריקודים על ידי הילידים הפולינזים.

מרי מכירה לו את בתה ליאט (פרנס נויאן) והם מתאהבים. הוא שר לה: "את צעירה מהאביב" ("Younger Than Springtime"). החיבור בין שניהם מוצא חן בעיני מרי והיא שרה להם "שיחה עליזה" ("Happy Talk"). כאשר מרי מציעה לג'ו להתחתן עם ליאט, הוא דוחה את זה בגלל חששות של "מה יגידו בבית".

נלי ולותר הם מרכז ההופעה לפני החיילים בחג ההודיה שם שרה להם את "Honey Bun" עם לותר בבגדי אישה.

ג'ו אכול רגשות אשמה נפגש עם אמיל העצוב לפני צאתם לפעולה ושר את השיר "אתה אמור להתחנך בזהירות" ("You've Got to Be Carefully Taught") העוסק בחינוך נגד גזענות כי כל בני האדם שווים.

לבסוף אמיל וג'ו יוצאים למשימה במטוס אליו מתגנב לותר. היפנים יורים עליו ונפער בו חור. כאשר הם מגלים את לותר הם מכריחים אותו לצנוח לים וזורקים לעברו סירת גומי. היפנים פותחים עליו באש והאמריקאים מחלצים אותו. הפעילות הזה מאפשר לג'ו ואמיל להגיע לאי ומשם הם משדרים ידיעות על תנועות הצי היפני. היפני מפציצים אותם וג'ו נהרג.

נלי הנסערת מבקרת בביתו של אמיל, נפגשת עם הילדים והם שירם בצרפתית "אמור לי" ("Dites-moi"), באמצע השירה מופיע אמיל והם מתחבקים.

צוות השחקניםעריכה

שם השחקן/ית שם הדמות הערות
רוזאנו בראצי אמיל דה בק בעל מטעים
מיצי גיינור(אנ') נלי פורבוש אחות
ג'ון קר לוטננט ג'ו קייבל קצין אמריקאי
חואניטה הול בלאדי מרי סוחרת פולינזית
פרנס נויאן ליאט בתה של בלאדי מרי
ריי ולסטון לותר ביליס חייל
ראס בראון קפטן בראקט מפקד היחידה

קישורים חיצונייםעריכה