פתיחת התפריט הראשי

דרחול השיח

מין של חילזון בענף שבלולי יבשה

דרחול השיח (שם מדעי: Theba pisana) הוא מין שבלול הנפוץ בישראל ברצועות החולות של מישור החוף.

קריאת טבלת מיוןדרחול השיח
דרחול השיח
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: רכיכות
מחלקה: חלזונות
תת־מחלקה: קדם זימאיים
סדרה: שבלולי יבשה
תת־סדרה: Helicina
משפחה: קדמומיים
סוג: דרחול
מין: דרחול השיח
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Theba pisana
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

דרחול השיח הוא מין חד-שנתי: הצעירים בוקעים בתחילת החורף, גדלים במהירות במשך האביב ועד בוא הקיץ הם מגיעים לגודל של בוגר. בקיץ, כשהאקלים יבש וחם יותר והצומח מתחיל לנבול, מואט קצב הגידול של השבלולים. בתקופה זו הם מטפסים במעלה הגבעולים הנובלים כדי להימנע מן הטמפרטורות הקיצוניות השוררות סמוך לקרקע ונכנסים לתרדמת קיץ. עונת התרדמה נמשכת בין שלושה לארבעה חודשים ועם בוא גשמי החורף הראשונים הם מתעוררים.[1]

לאחר התרדמה מוכנה מערכת המין של הדרחול ומתחילה עונת ההזדווגות. ההטלה חלה בנובמבר ודרחולים רבים יורדים מן הצמחייה ומתחפרים בחול. חורים רבים נחפרים על ידי הדרחולים ומושארים ריקים, התנהגות שככל הנראה נועדה להטעות טורפי ביצים. מספר הביצים בהטלה מגיע לכ-80 בממוצע. באמצע החורף מתים ההורים; תוך שבועים עד שלושה בוקעים הצעירים והם נותרים בתוך המחפורות עוד כעשרה ימים ורק אחר כך עולים על פני הקרקע.

הטורף העיקרי של הדרחול הוא הבולבול התוקף מושבות גדולות בזמן תרדמתם. מבין היונקים הטורף הגדול ביותר של הדרחול הוא הגרביל שתפוצתו במישור החוף חופפת לדרחול. הקונכיות הלבנות בולטות מאוד על רקע מקום חיותן הטבעי, אך הן מחזירות יותר קרינה מאשר קונכיות מפוספסות. טמפרטורת הקרקע במקום חיותו של הדרחול עשויה להגיע ל-55 מעלות צלזיוס ומכאן החשיבות הרבה של קונכייה לבנה. מצד שני, קונכייה לבנה בולטת בלילה ומסייעת לטורפי הלילה של הדרחולים לזהותם במהירות ובקלות.

מבטים מזוויות שונות על הקונכייה של דרחול השיח

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא דרחול השיח בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה