חצי האי האט פוינטאנגלית: Hut Point Peninsula) הוא לשון יבשה ברוחב של בין 4.8 ק"מ ל-8 ק"מ וברוחב של 38.4 ק"מ, המזדקרת לכיוון דרום-מערב ממורדות הר ארבוס על האי רוס ביבשת אנטארקטיקה. תחנת מקמרדו האמריקאית ובסיס סקוט הניו זילנדי שתיהן תחנות מחקר אנטארקטיות, השוכנות על חצי האי האט פוינט.

האט פוינט
מידע כללי
מיקום אזור הברית האנטארקטית,
קואורדינטות 77°47′00″S 166°51′00″E / 77.783333333333°S 166.85°E / -77.783333333333; 166.85
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
Dimly lit interior of a timber structure, with (left) a long table on which are papers and other unidentifiable objects. There are also bunks, sheles and packing cases. To the right, under a small window, is a smaller table with a chair.
פנים הצריף בכף אוונס (צילום מודרני)

היסטוריה עריכה

 
צלב ג'ורג' וינס

משלחת דיסקברי (1904-1901) בהנהגת רוברט פלקון סקוט בנתה את צריפה על "האט פוינט", נקודה קטנה 2.4 ק"מ צפונית-מערבית לכף ארמיטאז', בקצה הדרומי של חצי האי. חברי משלחת טרה נובה, (1913-1910), בפיקודו של סקוט, שעשו את החורף בכף אוונס והשתמשו תכופות בצריף במסעותיהם, החלו להתייחס אל כל חצי האי בשם "האט פוינט פנינסולה".[1]

אתרים היסטוריים ומונומנטים עריכה

כמה תוואי נוף בהאט פוינט, בהם צלב הזיכרון לג'ורג' וינס וצריף המחסן למשלחות סקוט, מוגנים כאתרי מורשת היסטוריים מכוח הברית האנטארקטית. הן הצלב (HSM 19) והצריף (HSM 18) הוכרזו אתרים היסטוריים או אתרי מורשת, בעקבות הצעת ניו זילנד והממלכה המאוחדת לאספה המייעצת לברית האנטארקטית. המקום מוגן כאזור אנטארקטי מוגן במיוחד (ASPA) מס' 158, במידה רבה הודות לחשיבותו ההיסטורית כאחד האתרים העיקריים של ראשית הפעילות האנושית באנטארקטיקה.

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא האט פוינט בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ אנציקלופדיה של אנטארקטיקה והאוקיינוסים הדרומיים", ג'ון ויילי ובניו, 2002, ‏ ISBN 0-471-98665-8