תחנת מחקר
תחנת מחקר היא מעבדת מחקר, או אתר המשמש לשם ביצוע מחקר מדעי או סקרים או איסוף נתונים עבור מחקרים מדעיים. על פי רוב תחנות מחקר מצויות באתרים מרוחקים (שאינם מאפשרים איסוף נתונים וחזרה למוסד האקדמי או גוף חוקר בצורה קלה).
התחנות נמצאות על פי רוב באזורים מרוחקים של העולם: בסמוך לאוקיינוסים, ואף בחלל החיצון (תחנת החלל הבינלאומית).
סוגי תחנות מחקר
עריכהתחנת ניסיונות חקלאית
עריכהתחנות ניסיון חקלאיות, המכונות בפשטות "תחנת ניסיונות"(אנ'), הן הסוג המוקדם והנפוץ ביותר של תחנות מחקר. תחנות כאלו נמצאות במדינות רבות. תחנות אלו מבצעות ניסויים, אוספות מידע ומכשירות מדענים בתחום האגרונומיה.
חקר הקטבים
עריכהתחנות מחקר ממוקמות באזור הארקטי, כגון תחנת המחקר המדעית צפון-מזרח (Северо-Восточная научная станция РАН) שהוקמה על ידי רוסיה[1], תחנת המחקר הארקטית מקגיל (McGill Arctic Research Station) שהוקמה על ידי אוניברסיטת מקגיל שבקנדה; תחנת המחקר הימאדרי שהוקמה על ידי הודו[2].
באזור הארקטי יש מספר תחנות קרח נעות שהוקמו על ידי ברית המועצות (ולאחר התפרקות ברית המועצות הוקמו על ידי רוסיה) - הצפות על קרחונים באוקיינוס הארקטי[3].
מדינות רבות הקימו תחנות מחקר באנטארקטיקה, ובהן: תחנת שווה שהוקמה על ידי יפן; תחנת מחקר האלי שהוקמה על ידי בריטניה; וטרול, שהוקמה על ידי נורווגיה.
מחקר אקולוגי וביולוגי
עריכהישנן תחנות מחקר המקיימות מחקרים אקולוגיים או ביולוגיים, באתרים בעלי חשיבות מיוחדת (מיקום התחנה בתוך האזור מאפשר מחקר יעיל יותר, לצורך איסוף ועיבוד הנתונים), לדוגמה: תחנת המגוון הביולוגי טיפוטיני, שבאזור האמזונס, באקוודור.
תחנות מעין אלה מוקמות גם באתרים בהם נדרשת שהות ממושכת לאיסוף הנתונים. לדוגמה - תחנת המחקר בפארק הלאומי גומבה שבטנזניה שהקימה ג'יין גודול, על מנת לחקור את השיפנזים החיים שם.
מחקר בחלל
עריכה- ראו - תחנת החלל הבינלאומית
בישראל
עריכהתחנת המחקר המדעי הראשונה שהוקמה בישראל, הייתה תחנת הניסיונות בעתלית שהוקמה על ידי אהרון אהרונסון[4].
קישורים חיצוניים
עריכה- בישראל
- תחנת מחקר ישראלית לחקר הים העמוק באתר "הידען"
- בחלל
- תחנת החלל הבינלאומית באתר סוכנות החלל הישראלית
- ההיסטוריה של תחנות החלל באתר מכון דוידסון לחינוך מדעי
- באנטארקטיקה
- הצצה לתחנות המחקר באנטארקטיקה באתר mako
- תחנות מחקר באנטארקטיקה, סרטון באתר יוטיוב, 26 במאי 2020
הערות שוליים
עריכה- ^ אדם פאולר, "חלון סיבירי לעידן הקרח", כתבה באתר ה-BBC
- ^ מחקר מדינות אסייתיות באזורים ארקטיים
- ^ ההיסטוריה של תחנות הקרח הצפות
- ^ תחנת הניסיונות בעתלית, באתר מט"ח