תחנת מחקר

נבנה שנבנה באופן יעודי לעריכת מחקר מדעי

תחנת מחקר היא מעבדת מחקר, או אתר המשמש לשם ביצוע מחקר מדעי או סקרים או איסוף נתונים עבור מחקרים מדעיים. על פי רוב תחנות מחקר מצויות באתרים מרוחקים (שאינם מאפשרים איסוף נתונים וחזרה למוסד האקדמי או גוף חוקר בצורה קלה).

חדר איסוף ממצאים בתחנת המחקר קורושימה במחוז אוקינאווה שביפן
תחנת המחקר האמריקאית "ריבן" שבגרינלנד

התחנות נמצאות על פי רוב באזורים מרוחקים של העולם: בסמוך לאוקיינוסים, ואף בחלל החיצון (תחנת החלל הבינלאומית).

סוגי תחנות מחקרעריכה

חקר הקטביםעריכה

תחנות מחקר ממוקמות באזור הארקטי, כגון תחנת המחקר המדעית צפון-מזרח (Северо-Восточная научная станция РАН) שהוקמה על ידי רוסיה[1], תחנת המחקר הארקטית מקגיל (McGill Arctic Research Station) שהוקמה על ידי אוניברסיטת מקגיל שבקנדה; תחנת המחקר הימאדרי שהוקמה על ידי הודו[2].

באזור הארקטי הוקמו מספר תחנות קרח נעות שהוקמו על ידי ברית המועצות (ולאחר התפרקות ברית המועצות הוקמו על ידי רוסיה) - הצפות על קרחונים באוקיינוס הארקטי[3].

מדינות רבות הקימו תחנות מחקר באנטארקטיקה, ובהן: תחנת שווה שהוקמה על ידי יפן; תחנת מחקר האלי שהוקמה על ידי בריטניה; וטרול, שהוקמה על ידי נורווגיה.

מחקר אקולוגי וביולוגיעריכה

ישנן תחנות מחקר המקיימות מחקרים אקולוגיים או ביולוגיים, באתרים בעלי חשיבות מיוחדת (מיקום התחנה בתוך האזור מאפשר מחקר יעיל יותר, לצורך איסוף ועיבוד הנתונים), לדוגמה: תחנת המגוון הביולוגי טיפוטיני, שבאזור האמזונס, באקוודור.

תחנות מעין אלה מוקמות גם באתרים בהם נדרשת שהות ממושכת לאיסוף הנתונים. לדוגמה - תחנת המחקר בפארק הלאומי גומבה שבטנזניה שהקימה ג'יין גודול, על מנת לחקור את השיפנזים החיים שם.

בישראלעריכה

תחנת המחקר המדעי הראשונה שהוקמה בישראל, הייתה תחנת הניסיון בעתלית שהוקמה על ידי אהרון אהרונסון[4].

קישורים חיצונייםעריכה

בישראל
בחלל
אנטארקטיקה

הערות שולייםעריכה