אמנת אנטארקטיקה

מערכת של בריתות המכונה מערכת הברית האנטארקטית המסדירה יחסים בינלאומיים ביחס לאנטארקטיקה
(הופנה מהדף הברית האנטארקטית)

הברית האנטארקטיתאנגלית: Antarctic Treaty) היא מערכת של בריתות המכונה מערכת הברית האנטארקטית (באנגלית: Antarctic Treaty System או ATS) המסדירה יחסים בינלאומיים ביחס לאנטארקטיקה, שהיא היבשת היחידה בעולם ללא אוכלוסייה ילידת המקום. לצורכי הברית, אנטארקטיקה מוגדרת כשטח הכולל את כל שטח היבשה וכן את מדף הקרח דרומה מקו הרוחב 60 מעלות. עד היום חתמו על הברית 46 מדינות, כולל ברית המועצות (בטרם פירוקה) וארצות הברית והסכימו כי אנטארקטיקה תישאר שמורה מדעית שבה יהיה חופש מדעי לחקור ותאסר כל פעילות צבאית על היבשת. היה זה הסכם בקרת הנשק הראשון שנחתם בתקופת המלחמה הקרה.

מפת התביעות הטריטוריאליות ותחנות המחקר באנטארקטיקה

היסטוריהעריכה

לאחר מלחמת העולם השנייה, והתעוררות התקווה למציאת אורניום לייצור אנרגיה גרעינית באנטארטיקה, התעוררה שאלת הבעלות על אנטארטיקה[1]. ארגנטינה, צ'ילה, אוסטרליה, ניו זילנד, נורווגיה, בריטניה, וצרפת טענו לבעלות על חלקים באנטארטיקה[2][3][4]. בריטניה טענה לבעלות מתוקף היותה הראשונה לחקור את היבשת, ארגנטינה, צ'ילה, אוסטרליה וניו זילנד טענו לבעלות על השטחים הקרובים לגבולן, ונורווגיה וצרפת טענו לבעלות על אזורים מוגבלים ביבשת. באוגוסט 1948 הציעה ארצות הברית תכנית להעמדת אנטארטיקה תחת פיקוח בינלאומי[5], כשהיא מעמידה את עצמה כמתווכת ראשית. ברית המועצות עמדה על כך שלא תתקבלנה החלטות בעניין ללא שיתופה בדיונים[6][7].

בתחילת מאי 1958 הזמין אייזנהאור 11 מדינות שהיו פעילות באנטארקטיקה במשך השנה הגאופיזית הבינלאומית (1957-1958), לועידה יחד עם ארצות הברית על אנטארקטיקה. המדינות כללו את תובעות הבעלות ובנוסף את בלגיה, יפן, דרום אפריקה, וברית המועצות[8]. ביוני 1958 אשררו כל המדינות המוזמנות את בואן[9]. בקשתה של פולין להשתתף בועידה נדחתה[10]. ב-15 באוקטובר 1959 נפתחה הוועידה[11]. בתחילת נובמבר 1959 הושגו הסכמות על כמעט כל הנושאים[12], אולם חתימת האמנה נדחתה בגלל מחלוקת לגבי האפשרות לבצע ניסויים גרעיניים באיזור[13]. לבסוף הסכימה ארצות הברית לדרישת ברית המועצות לקבוע איסור מוחלט על ניסויים גרעיניים[14].

הברית האנטארקטית נחתמה על ידי המדינות שהשתתפו בועידה ב-1 בדצמבר 1959[15]. הברית אושרה ברוב גדול על ידי הסנאט של ארצות הברית באוגוסט 1960[16] והיא נכנסה לתוקף באופן רשמי ב-23 ביוני 1961[17][18], לאחר שהמדינות האחרונות, אוסטרליה, ארגנטינה וצ'ילה אשררו אותה[19].

הסכמים נוספיםעריכה

בעת הפגישות התקופתיות של המדינות החברות לאמנה הפעילות באנטארקטיקה אומצו כ-200 המלצות נוספות באשר ליבשת, אשר אושררו על ידי המדינות החותמות. בין ההסכמים הנוספים מצויים:

  • פעולות מוסכמות לשימור החי והצומח באנטארקטיקה. הסכם שנחתם שנוסח בשנת 1964 ונכנס לתוקף בשנת 1982.
  • הסכם לשימור אוכלוסיית כלבי הים האנטארקטיים, משנת 1972.
  • האמנה לשימור משאבי אוכלוסיית בעלי החיים הימיים, משנת 1980.
  • האמנה לפיקוח והסדרת פעולות לכריית מחצבים באנטארקטיקה, משנת 1988. (לא נכנסה לתוקף)
  • הפרוטוקול על שימור הסביבה ביחס לברית האנטארקטית, נחתם ב-4 באוקטובר 1991 ונכנס לתוקף בשנת 1998. הפרוטוקול מציב מגבלות על הפיתוח והבניה באנטארקטיקה וקובע אמצעים למניעת זיהום סביבתי.

סעיפי הברית האנטארקטיתעריכה

  • סעיף 1 - השטח ישמש למטרות שלום בלבד; יש איסור על פעילות צבאית, כגון ניסויי נשק או הקמת בסיסי צבא וביצורים, אולם ניתן לשלוח אנשי צבא וציוד צבאי ליבשת לצורכי מחקר ומדע או לכל מטרת שלום.
  • סעיף 2 - יימשך חופש המחקר המדעי ושיתוף הפעולה בין המדינות, אשר החל בתקופת השנה הגיאופיזית הבינלאומית.
  • סעיף 3 - לצורך קידום שיתוף הפעולה המדעי בין המדינות החברות, המדינות מתחייבות להעביר ביניהן מידע על תוכניות מדעיות עתידיות באנטארקטיקה לצורך הגברת יעילות המחקר; לבצע חילופי מדענים בין המשלחות השונות; ולפרסם באופן חופשי מידע על תוצאות תצפיות מדעיות. המדינות תעודדנה שיתוף פעולה עם סוכנויות האומות המאוחדות וארגונים בינלאומיים אחרים שלהם עניין מדעי או טכני באנטארקטיקה.
  • סעיף 4 - כל האמור באמנה זו אינו מבטל או משפיע על תביעות טריטוריאליות, בעבר או בעתיד, של מי מהמדינות החתומות לחלקים מיבשת אנטארקטיקה; הכרה או אי הכרה של מדינות חברות בתביעותיהן הטריטוריאליות של מדינות אחרות באנטארקטיקה. הפעילויות המוגדרות באמנה זו לא תהיינה בסיס לתביעות טריטוריאליות באנטארקטיקה, או לדחיית תביעות כאלה. כל עוד אמנה זו בתוקף לא תועלה כל תביעה טריטוריאלית חדשה, או הרחבה של תביעה טריטוריאלית, על ידי המדינות החברות.
  • סעיף 5 - קיים איסור על כל פיצוץ גרעיני או הטמנת פסולת רדיואקטיבית על יבשת אנטארקטיקה. יחד עם זאת, אמנה זו כפופה להסכמים עתידיים בדבר אנרגיה גרעינית ופיצוצים גרעיניים, במידה והמדינות החותמות תהיינה צד להסכמים אלה.
  • סעיף 6 - האמנה חלה על השטח הנמצא מדרום לקו הרוחב הדרומי 60 מעלות, כולל כל מדף הקרח, אולם האמנה אינה חלה על שטחי ים פתוח באזור זה.
  • סעיף 7 - לצורך קידום מטרות האמנה וציות לה, כל המדינות המצטרפות במעמד חברות לאמנה, רשאיות למנות משקיפים אזרחי אותן מדינות שלהם תהיה גישה חופשית לכל אזורי אנטארקטיקה, כולל תחנות המחקר, מתקנים אחרים, ציוד, וכן ספינות ומטוסים המגיעים ליבשת. כמו כן תהיה זכות לקיים סיורים אוויריים בכל עת מעל כל שטחי היבשת על ידי כל אחת מן המדינות הרשאיות למנות משקיפים. כל מדינה תדווח מראש לכל המדינות החתומות האחרות על כל משלחותיה ותחנותיה באנטארקטיקה, על הפלגת ספינות ממדינתה לאנטארקטיקה וכל משלחת היוצאת משטחה אל היבשת. כמו כן כל מדינה תדווח על אנשי צבא וציוד צבאי שבכוונתה להעביר ליבשת בהתאם לתנאי אמנה זו.
  • סעיף 8 - סמכות השיפוט על המשקיפים ועל אנשי המדע המתארחים במשלחות זרות, בכל הנוגע לביצוע משימותיהם, תיוותר של מדינת המוצא שלהם, בכל שהותם באנטארקטיקה. בכל מקרה של חילוקי דעות באשר לסמכות שיפוט, קיימת חובת היוועצות בין המדינות במחלוקת.
  • סעיף 9 - נציגי המדינות החותמות, המקיימות פעילות מדעית ביבשת, יפגשו בפרקי זמן קבועים לצורך החלפת מידע והתיעצויות לצורך קידום מטרות האמנה, שהן: שימוש באנטארקטיקה לצורכי שלום בלבד; קידום המחקר המדעי ביבשת; קידום שיתוף פעולה מדעי בינלאומי ביבשת; קידום תנאים לעבודת המשקיפים; שאלות בנוגע לסמכות שיפוט ביבשת; קידום שמירת הסביבה.
  • סעיף 10 - המדינות החותמות מתחייבות לפעול, בהתאם למגילת האומות המאוחדות, כדי שאיש לא יפעל באנטארקטיקה בניגוד לאמנה זו.
  • סעיף 11 - המדינות החותמות מתחייבות להסדיר חילוקי דעות המתעוררים ביניהן בקשר לאמנה זו, בדרכים של משא ומתן, חקירה, גישור, בוררות, או משפט ובלבד שיעשה בדרכי שלום. מחלוקות תחת אמנה זו אשר המדינות לא הצליחו לסיימן ביניהן, יובאו להכרעת בית הדין הבינלאומי לצדק.
  • סעיף 12 - ניתן להכניס שינויים באמנה זו אך ורק בהסכמת כל המדינות החותמות המקוריות. שלושים שנה לאחר חתימת האמנה, תתכנסנה המדינות החותמות הפעילות באנטארקטיקה לצורך בחינת שינויים באמנה על פי הצעת אחת המדינות.
  • סעיף 13 - המדינות החותמות חייבות לאשרר את האמנה כדי להצטרף אליה. כל מדינה שהיא חברה באומות המאוחדות, או מדינה שהוזמנה על ידי כל המדינות הפועלות באנטארקטיקה, רשאית להצטרף לאמנה.
  • סעיף 14 - האמנה נוסחה בשפות אנגלית, צרפתית, רוסית וספרדית ולכולן מעמד שווה לצורך פירוש האמנה. האמנה מופקדת בארכיון הלאומי של ממשלת ארצות הברית.

פגישותעריכה

המדינות החברות בברית האנטארקטית נפגשות פעם בשנה לפגישות ייעוץ אשר נועדו להסכים על אופן הניהול של היבשת האנטארקטית. רק 28 מתוך 46 המדינות החברות בברית הן בעלות זכות הצבעה בפגישות אלה, אולם 18 המדינות הנוספות רשאיות להשתתף בפגישות. המדינות בעלות זכות ההצבעה הן 12 המדינות החותמות המקוריות וכן 16 מדינות נוספות אשר הפגינו פעילות מחקר משמעותית באנטארקטיקה, אשר הוכרה על ידי החותמות המקוריות ולכן ניתן להן מעמד של חברות מייעצות[20].

חברותעריכה

זוהי רשימת החברות שהצטרפו לברית האנטארקטית עד לשנת 2007.[21] חברות מייעצות בלבד הן בעלות זכות הצבעה בדיוני הברית האנטארקטית.

מדינה תאריך כניסה לתוקף חברה מייעצת
ארגנטינה  ארגנטינה 23 ביוני 1961 חותמת מקורית
אוסטרליה  אוסטרליה 23 ביוני 1961 חותמת מקורית
אוסטריה  אוסטריה 25 באוגוסט 1987
בלגיה  בלגיה 23 ביוני 1961 חותמת מקורית
בלארוס  בלארוס 27 בדצמבר 2006
ברזיל  ברזיל 16 במאי 1975 27 בספטמבר 1983
בולגריה  בולגריה 11 בספטמבר 1978 5 ביוני 1998
קנדה  קנדה 4 במאי 1988
צ'ילה  צ'ילה 23 ביוני 1961 חותמת מקורית
הרפובליקה העממית של סין  הרפובליקה העממית של סין 8 ביוני 1983 7 באוקטובר 1985
קולומביה  קולומביה 31 בינואר 1989
קובה  קובה 16 באוגוסט 1984
צ'כיה  צ'כיה 1 בספטמבר 1993
דנמרק  דנמרק 20 במאי 1965
אקוודור  אקוודור 15 בספטמבר 1987 19 בנובמבר 1990
אסטוניה  אסטוניה 17 במאי 2001
פינלנד  פינלנד 15 במאי 1984 20 באוקטובר 1989
צרפת  צרפת 23 ביוני 1961 חותמת מקורית
גרמניה  גרמניה 5 בפברואר 1979 3 במרץ 1981
יוון  יוון 8 בינואר 1987
גואטמלה  גואטמלה 31 ביולי 1991
הונגריה  הונגריה 27 בינואר 1984
הודו  הודו 19 באוגוסט 1983 12 בספטמבר 1982
איטליה  איטליה 18 במרץ 1981 5 באוקטובר 1987
יפן  יפן 23 ביוני 1961 חותמת מקורית
קוריאה הצפונית  קוריאה הצפונית 21 בינואר 1987
קוריאה הדרומית  קוריאה הדרומית 28 בנובמבר 1976 9 באוקטובר 1989
הולנד  הולנד 30 במרץ 1967 19 בנובמבר 1990
ניו זילנד  ניו זילנד 23 ביוני 1961 חותמת מקורית
נורווגיה  נורווגיה 23 ביוני 1961 חותמת מקורית
פפואה גינאה החדשה  פפואה גינאה החדשה 16 בספטמבר 1975
פרו  פרו 10 באפריל 1981 9 באוקטובר 1989
פולין  פולין 23 ביוני 1961 29 ביולי 1977
רומניה  רומניה 15 בספטמבר 1971
רוסיה  רוסיה 23 ביוני 1961[22] חותמת מקורית
סלובקיה  סלובקיה 1 בינואר 1993
דרום אפריקה  דרום אפריקה 23 ביוני 1961 חותמת מקורית
ספרד  ספרד 31 במרץ 1982 21 בספטמבר 1988
שוודיה  שוודיה 24 באפריל 1984 21 בספטמבר 1988
שווייץ  שווייץ 15 בנובמבר 1990
טורקיה  טורקיה 24 בינואר 1996
אוקראינה  אוקראינה 28 באוקטובר 1992 4 ביוני 2004
בריטניה  הממלכה המאוחדת 23 ביוני 1961 חותמת מקורית
ארצות הברית  ארצות הברית 23 ביוני 1961 חותמת מקורית
אורוגוואי  אורוגוואי 11 בינואר 1980 7 באוקטובר 1985
ונצואלה  ונצואלה 24 במרץ 1999

המערכת המשפטית באנטארקטיקהעריכה

 
מעטפת היום הראשון משנת 1959, המציינת את פתיחת סניף הדואר בווילקס בטריטוריה האוסטרלית באנטארקטיקה

באנטארקטיקה אין "אוכלוסייה קבועה", ולכן אין אזרחות של יבשת אנטארקטיקה או ממשלה. בני האדם הנמצאים באנטארקטיקה בכל זמן נתון הם אזרחים או נתינים של מדינות כלשהן מחוץ ליבשת, כיוון שלא קיימת ישות מדינית עצמאית על יבשת אנטארקטיקה. קיימות תביעות של מדינות שונות לרוב שטחה של יבשת אנטארקטיקה, חלקן תביעות חופפות לאותו שטח קרקע, אולם רוב המדינות לא הכירו בתביעות הטריטוריאליות של מדינות אחרות ביבשת זו. שטח היבשת שבין קווי האורך 90 מערב ו-150 מערב הוא אחד משני שטחי היבשה היחידים על פני כדור הארץ אשר אין מדינה בעולם הטוענת לריבונות טריטוריאלית עליהם (השני הוא ביר טויל שסמוך למשולש חלאיב).

המדינות שהן צד לברית האנטארקטית ולפרוטוקול על שמירת הסביבה, הן שמיישמות את תנאי הברית וההסכמים שמכוחה, דרך המערכת החוקית של המדינות השונות. בדרך כלל כפופים לחוקים אלה רק אזרחי אותה מדינה חברה, יהא מקומם על היבשת אשר יהא, כך קיימת אחידות בכללי ההתנהגות של אזרחי כל מדינה הפועלים ביבשת.

ארגנטינה וצ'ילהעריכה

בהתאם לחקיקה הארגנטינאיות, סמכות השיפוט במקרה של עבירה פלילית שהתבצעה במרחק 50 ק"מ, או פחות, מכל תחנה ארגנטינאית על יבשת אנטארקטיקה, היא בעיירה אושואיה שבארץ האש. באותו שטח של היבשת האנטארקטית שאותו תובעת אף צ'ילה, יכול החשוד בעבירה לבקש להישפט באושואיה. הדבר רלוונטי לתחנות מחקר בחצי האי האנטארקטי.

אוסטרליהעריכה

כיוון שתביעתה הטריטוריאלית באנטארקטיקה קודמת לחתימה על הברית האנטארקטית, חלק מן החקיקה האוסטרלית הנוגעת ליבשת אנטארקטיקה נחקקה כעשרים שנה טרם נחתמה הברית. כך החוק הפלילי המיושם בטריטורית מפרץ ג'רביס (שהיא חלק בלתי רציף בטריטוריית הבירה האוסטרלית) ישימים אף לטריטוריה האוסטרלית האנטארקטית. בנוסף קיימת מערכת חקיקה אוסטרלית המיישמת את הוראות הברית האנטארקטית, המכילה בין השאר את "חוק הברית האנטארקטית משנת 1960", "חוק הברית האנטארקטית (שימור הסביבה) משנת 1980" ו"חוק שמירת משאבי החיים בסביבה הימית משנת 1981".

ארצות הבריתעריכה

החוק האמריקאי, כולל חקיקה פלילית על עבירות אשר נעשו על ידי, או נגד, אזרחי ארצות הברית, עשוי להיות מיושם באזורים טריטוריאליים של אנטארקטיקה שאין מדינות אחרות טוענות לריבונות עליהם. למטרה זו מוצבים באנטארקטיקה מרשלים של ארצות הברית המהווים כוח שיטור[23]. חלק מן החקיקה האמריקאית ייחודית לאנטארקטיקה. לדוגמה, חוק שמירת הסביבה האנטארקטית, הקובע עונשים פליליים והליכים אזרחיים כנגד שורה של פעולות אסורות:

  • נטילת יונקים או עופות מיבשת אנטארקטיקה;
  • הכנסת צמחים או חיות ליבשת שאין מקורן באנטארקטיקה;
  • כניסה לאזורים מיוחדים המוגנים למטרות מדעיות;
  • זיהום היבשת או מימיה;
  • יבוא פריטים מסוימים מאנטארקטיקה לתוך ארצות הברית.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא אמנת אנטארקטיקה בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ מרוץ ההתחרות בשל האורניום של הקוטב, דבר, 17 בפברואר 1947
  2. ^ יבשת הקוטב הדרומי, הבוקר, 1 בינואר 1954
  3. ^ ב-ועידת אנטרטיקה, דבר, 2 בדצמבר 1949, מוזכרת גם קנדה, אך היא לא נזכרת במקורות אחרים
  4. ^ ש. שר, לאן מוביל הפחד מפני הקומוניזם?, משמר, 26 בדצמבר 1946
  5. ^ שעה אחרונה, הארץ, 29 באוגוסט 1948
  6. ^ אנטארקטיקה: "תפוח מריבה" חדש במדיניות הבינלאומית, חרות, 28 במרץ 1949
  7. ^ מ. נחומי, זז הקרח באיזור הקוטב הדרומי, על המשמר, 12 ביוני 1950
  8. ^ איזנהואר מציע וועידה לבעיות אנטארקטיקה, על המשמר, 4 במאי 1958
  9. ^ ישתתפו בועידה לענייני אנארקטיקה, על המשמר, 5 ביוני 1958
  10. ^ פולין, למרחב, 5 באפריל 1959
  11. ^ וועידה לדיון בבעיית אנטארקטיקה, שערים, 29 במאי 1959
    ועידה לעניני אנטארקטיקה, הצופה, 16 באוקטובר 1959
  12. ^ חוזה אנטארקטיקה יחתם בשבוע הבא, על המשמר, 4 בנובמבר 1959
  13. ^ קפאון בועידה על אנטארקטיקה, על המשמר, 20 בנובמבר 1959
  14. ^ הסבם על איסור פיצוצים גלעיניים באנטארקטיקה, על המשמר, 26 בנובמבר 1959
  15. ^ נחתם ההסכם על אנטארקטיקה, על המשמר, 2 בדצמבר 1959
  16. ^ פירוז צבאי ושיתוף מדעי באיזור שומם, על המשמר, 16 באוגוסט 1960
  17. ^ The Government of Antarctica and Antarctic Politics.
  18. ^ הושג הסכם לשיתוף בינלאומי בחקר האנטרקטיקה, חרות, 26 ביוני 1961
  19. ^ גיל קיסרי, היבשת הקפואה - מחוץ למחלוקת החמה, מעריב, 12 ביולי 1961
  20. ^ אתר מזכירות הברית האנטארקטית
  21. ^ מבוסס על המידע הנמצא באתר מזכירות הברית האנטארקטית כפי שנבדק ביום 20 באוקטובר 2007.
  22. ^ בתור ברית המועצות
  23. ^ U.S. Marshals make legal presence in Antarctica