האיגרת אל הרומאים

איגרת אל הרומאים היא אחת מהאיגרות שנכתבו על ידי פאולוס והמהוות חלק מספרי הברית החדשה. נהוג לכנות את האיגרת בקיצור בשם "רומאים".

האיגרת אל הרומאים
Ἐπιστολή πρὸς Ῥωμαίους

פפירוס 27, המכיל מספר פסוקים מן האיגרת אל הרומים פרקים ח' וט', מתוארך לתחילת מאה השלישית.
Romans 1 Romans 11 Romans 10 Romans 9 Romans 12 Romans 14 Romans 13 Romans 15 Romans 8 Romans 6 Romans 2 Romans 7 Romans 3 Romans 5 Romans 4 Romans 16
מידע כללי
מאת	פאולוס
סוגה	איגרת

תאריך כתיבת האיגרת

האיגרת נכתבה ככל הנראה בזמן שפאולוס שהה בקורינתוס שביוון. מועד כתיבתה אינו מצוין בה, אולם כתוב בה כי פאולוס היה בדרך לירושלים ולכן מדובר בביקורו השני ביוון (מעשי השליחים, י"ט 21). בעקבות תיארוך זה סבורים החוקרים כי האיגרת נכתבה בין שנת 55 לשנת 58.

הרקע לכתיבת האיגרת

במהלך עשר השנים שקדמו לכתיבת האיגרת (בין השנים 47 - 57) נסע פאולוס ברחבי הים האגאי בניסיון לשכנע אנשים להתנצר. בעקבות מסעות אלה הוקמו כנסיות רבות, ופאולוס החל לחשוב על מסעו הבא - מסע לרומא.

באותה עת עוררו מסעותיו התנגדות בקרב הקהילות היהודיות באזורים אלה, וכן התעוררו מחלוקות בינו לבין פטרוס וברנבא.

תמה עיקרית

התמה העיקרית של האיגרת, המפורטת בפרק א' פסוקים 16 - 17, היא שהמאמינים במשנתו של ישו יזכו לגאולה, וכי כל האנושות אשמה בחטא הקדמון, ורק בזכות מותו וקימתו לתחייה של ישו יכולה האנושות לזכות בגאולה.

תוכן

מבוא (א 1- 15)

במבוא מתאר פאולוס את שליחותו ומציין כי האיגרת מופנית לכנסייה הנוצרית ברומא. כמו כן מתואר הקשר בין ישו לבין בית דוד. על פי האמור במבוא (פסוק 5), האיגרת מיועדת הן ליהודים ברומא והן לגויים.

ללא בושה (א 16 - 17)

פאולוס מציין כי הוא לא מתבייש באיגרת שלו. פסוקים אלה מהווים תמה עיקרית של הספר. כמו כן מציין פאולוס כי הוא פונה בראש ובראשונה אל היהודים (אשר מתחו ביקורת קשה על פעולותיו).

משפט האל (א 18 - 32)

פאולוס יוצא כנגד הדת הרומאית, ונגד מי שהפכו את דמותו הלא גשמית של האל לדמות אליל. לאחר מכן הוא יוצא כנגד כל מי שעשה רע, ומפרט כמה מעשים כאלה: מי שעושה פסל של האל, מי שעוסק בפעילות הומוסקסואלית, או מבצע רצח, דינו מוות.

הבטחה לגאולה

בפרקים 5 - 8 מבטיח פאולוס למאמינים כי הם ייגאלו לאחר שישתחררו מחבלי החטא, וכל מי שחטא וחוזר בתשובה יכול לזכות בגאולה.

עם ישראל

בפרקים 9 - 11 דן פאולוס בהבטחת האל ואומר כי עם ישראל יזכה להבין את האמת ויאמין לבסוף בישו.

”כִּי לֹא־כֹל אֲשֶׁר מִיִּשְׂרָאֵל יִשְׂרָאֵל הֵמָּה׃ וְלֹא מִפְּנֵי שֶׁהֵם זֶרַע אַבְרָהָם כֻּלָּם בָּנִים כִּי בְיִצְחָק יִקָּרֵא לְךָ זָרַע׃ כְּלוֹמַר לֹא בְנֵי־הַבָּשָׂר הֵמָּה בְּנֵי הָאֱלֹהִים כִּי אִם־בְּנֵי הַהַבְטָחָה הֵם הַנֶּחֱשָׁבִים לְזָרַע”. (9:6-7)

פאולוס מצטט את פרשת תולדות ומלאכי ומסביר ”נֶאֱמַר לָהּ [לרבקה] כִּי־רַב יַעֲבֹד צָעִיר׃ ככָּתוּב וָאֹהַב אֶת־יַעֲקֹב וְאֶת־עֵשָׂו שָׂנֵאתִי”. (9:12-13), כלומר, על פי תפיסת הפרה-פיגורציה, אירועים מהברית הישנה הם למעשה מבשרים של זו החדשה, ועל כן היהדות (רב) תעבוד את הצעיר (הנצרות).

השינוי של המאמינים

בפרקים 12 - 15 פאולוס דן בשינוי (טרנספורמציה) של המאמינים - שיחיו לא על פי התורה אלא תחת חסד האל אם יצייתו לאל.

פסוקי הסיום

בפסוקי הסיום של האיגרת מתאר פאולוס את תוכניתו לנסוע לירושלים.

השפעות

האיגרת השפיעה רבות על הנצרות הפרוטסטנטית. מרטין לותר ציין כי האיגרת היא "החשובה בספרי הברית החדשה, והטהורה שבהם". דעות אלה היוו בסיס לפרסום 95 התזות שלו ולביקורת שלו על הכנסייה הקתולית.

לאיגרת זו הייתה השפעה דרמטית על ניסוח סעיף 4 של הצהרה נוסטרה אטאטה ("בעת הזאת"), שנוסחה במסגרת ועידת הוותיקן השנייה ועסקה ביחסה העדכני של הכנסייה הקתולית ליהודים. מנסחי ההצהרה עשו שימוש בעיקר בפסוק 29 מפרק י"א של האיגרת אל הרומאים (שֶׁהֲרֵי אֵין הָאֱלֹהִים מִתְחָרֵט עַל מַתְּנוֹתָיו וְעַל בְּחִירָתוֹ), וביססו עליו את הטענה שהברית של האל עם העם היהודי עודנה תקיפה, כאלטרנטיבה לתורת ההחלפה, לפיה הברית החדשה של האל עם הנצרות החליפה וביטלה את הברית הישנה עם עם ישראל.

ראו גם

• פולחן הקיסר
• תאולוגיית החילופין

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא האיגרת אל הרומאים בוויקישיתוף

• האיגרת בעברית (תרגום פרנץ דליטש)
• תרגום האיגרת לחמישים שפות שונות
• תרגום האיגרת למאה שפות שונות
• סקירה של האיגרת מאת ג'ון פייפר
• סקירה של האיגרת מאת ג'ון קלווין
• סקירה של האיגרת מאת מתיו הנרי