האינטרנציונל
"האינטרנציונל" (בצרפתית: L'Internationale) הוא המנון שמאל פוליטי (קומוניסטי). המילים המקוריות נכתבו בצרפתית על ידי אז'ן פוטייה (1816–1887) בשנת 1871 והולחנו בידי פייר דֶּגֶייטֵר (1848–1932) בשנת 1888. השיר נכתב בעקבות דיכוי הקומונה הפריזאית במהלך המלחמה בפרוסיה ותורגם לעשרות שפות. זהו אחד ההמנונים המפורסמים ביותר בעולם, המושר עד היום בפי סוציאליסטים מכל הגוונים - קומוניסטים, אנרכיסטים, וסוציאל-דמוקרטים.
האינטרנציונל בגרסה המקורית בצרפתית | |
מדינה | צרפת |
---|---|
מילים | אז'ן פוטייה, 1871 |
לחן | פייר דה-גייטר, 1888 |
תאריך מעמד רשמי | שנות ה-90 של המאה ה-19 |
"האינטרנציונל" (קטע כלי) קובץ · עזרה | |
הגרסה הרוסית של השיר, בתרגומו של ארקדי (אהרון) קוץ מ-1902, שימשה כהמנון הלאומי של ברית המועצות עד שנת 1944, וכן כהמנון המפלגה הקומוניסטית. התרגום המקורי לרוסית כלל שלושה בתים ופזמון. בהמשך נוספו בתים נוספים ושונו חלק מהמילים המקוריות.
בספר "חוות החיות" הציג ג'ורג' אורוול פרודיה על שיר זה, בשם "חיות אנגליה"[1].
בשנות מלחמת העולם השנייה שימש השיר "ברכת עם" ("תחזקנה", על פי מילתו הראשונה) של חיים נחמן ביאליק כהמנון השומר הצעיר, אך בעקבות המלחמה והרדיפות עלה חשש שתיווצר בקרב התנועה רוח של לאומנות, ועל כן צורף האינטרנציונל כהמנונה השני של התנועה. הוא משמש גם כאחד משלושת המנוני הנוער העובד והלומד (יחד עם התקווה ואני מאמין).
נוסח עברי
עריכהתרגום מקורי
עריכההתרגום המקורי תורגם ב-1924 עבור אירועי אחד במאי על ידי אברהם שלונסקי.
הָאִינְטֶרְנַצְיוֹנָל
קוּם הִתְנַעֵרָה עַם חֵלֵכָה
עַם עֲבָדִים וּמְזֵי רָעָב
אֵשׁ הַנְּקָמוֹת הַלֵב לִחֵכַה
לִקְרַאת אוֹיַב הִכּוֹן לַקְּרָב.
עוֹלָם יָשָׁן עֲדֵי הַיְּסוֹד נַחְרִיבה
מִגַּב כָּפוּף נִפְרֹק הָעֹל
אֶת עוֹלָמֵנוּ אָז נָקִימָה
לֹא כְּלוּם מִתְּמוֹל,
מָחָר – הַכֹּל.
זֶה יִהְיֶה קְרַב אַחֲרוֹן בְּמִלְחֶמֶת עוֹלָם
עִם הָאִינְטֶרְנַצְיוֹנַל יַעוֹר, יִשְׂגָב אָדָם
רַק לָנוּ עֲמֵלֵי כַּפַּיִם
רַק לָנוּ עֲמֵלֵי הַיְּקוּם
הָאֲדָמָה וּבִרְכוֹתֶיהָ
וּלְכָל הוֹלְכֵי בָּטֵל לֹא כְּלוּם
אֵין רַב רִיבֵנוּ וּמוֹשִׁיעַ
לֹא אֵל, לֹא מֶלֶךְ, לֹא גִּבּוֹר
בִּזְרוֹעַ נְטוּיָה נַבְקִיעַ
אֲנַחְנוּ דֶּרֶךְ אֶל הָאוֹר
זֶה יִהְיֶה קְרָב אַחֲרוֹן בְּמִלְחֶמֶת עוֹלָם
עִם הָאִינְטֶרְנַצְיוֹנָל יֵעוֹר, יִשְׂגַּב אָדָם!
עֲבוּר הַדְּרוֹר וּפְדוּת הָרוּחַ
וּפְרֹק הָעֹל מִגַּב הָעָם
לַבֵּה הָאֵשׁ וְהַךְ בְּכֹחַ
כָּל עוֹד בַּרְזֶל עוֹדֶנּוּ חַם
וְכִי רַעַם אֲבָדוֹן יָרִיעַ
עַל רֹאשׁ אוֹיְבֵינוּ לְהֻמָּם
עָלֵינוּ שֶׁמֶשׁ דְּרוֹר תַּפְצִיעַ
לִשְׁפֹּךְ אֶת זָהֳרָהּ הַחַם
זֶה יִהְיֶה קְרָב אַחֲרוֹן בְּמִלְחֶמֶת עוֹלָם
עִם הָאִינְטֶרְנַצְיוֹנָל יֵעוֹר, יִשְׂגַּב אָדָם!
נוסח עברי מחודש
עריכהאת הנוסח העברי המחודש כתב חיים חפר לאחר שבחודש פברואר 1985 נתקבלה בוועדה המרכזת של ההסתדרות המלצתו של יצחק בן אהרון: "הועדה ממליצה על עריכתו מחדש של טקסט האינטרנציונל במובן של מחיקת תוכן שאבד עליו הכלח וצירופם של תכנים עכשוויים מן ההוויה הישראלית או הבינלאומית"[2].
קוּם עַם עוֹבֵד, הָרֵם דְּגָלֶיךָ
מִן הַשָֹדֶה, מִן הַסַּדְנָה,
כָּל הָרָעֵב שָלוֹם וְלֶחֶם,
הוּא אָח אִתְּךָ לָאֱמוּנָה.
עוֹלָם יָשָן עֲדֵי הַיְסוֹד נַחְרִימָה,
מִגַב כָּפוּף נִפרֹק הָעֹל,
אֶת עוֹלָמֵנוּ אָז נָקִימָה,
לֹא כלוּם אֶתְמוֹל - מָחָר הַכֹּל.
אַחְוָה הִיא דִגְלֵנוּ
וְחֵרוּת לְכָל עַם,
עִם הָאִינְטֶרְנַצְיוֹנַל,
יֵעוֹר, יִשְגַב אָדָם!
נוסח צרפתי
עריכהתרגום מילולי (מבוסס על תרגום מילולי לאנגלית) | L'Internationale |
---|---|
הבה נתאחד, ומחר יהיה המין האנושי כולו
|
|
נוסח רוסי
עריכהתרגום מילולי | Интернационал |
---|---|
א.
פזמון:
ב.
(פזמון) ג.
(פזמון) ד.
(פזמון) ה.
(פזמון) ו.
(פזמון) |
I.
פזמון:
II.
(פזמון) III.
(פזמון) IV.
(פזמון) V.
(פזמון) VI.
(פזמון) |
ראו גם
עריכה- סער הרשע, או ורשויאנקה
קישורים חיצוניים
עריכה- האינטרנציונל, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- מידע על היצירה "האינטרנציונל" באתר מיוזיק בריינז
- מילות השיר "האינטרנציונל" והאזנה לו באתר זמרשת
- אוריאל לוי ואסף צבי, איך הפך 'האינטרנציונל' להמנון פועלי כל העולם, ומי שר אותו היום?, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 5 במאי 2018
- ניצן צבי כהן, קום עם עובד הרם דגלך, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 28 באפריל 2017
- L'Internationale
- האינטרנציונל (המוזיאון להמנון רוסיה) - אתר ובו ביצועים מוקלטים שונים של האינטרנציונל בשפות שונות (לרבות עברית)
- קומו התנערו: מסע מן הכורסא בעקבות 'האינטרנציונל' בבלוג עונג שבת
הערות שוליים
עריכה- ^ הערך (Anthems in Animal Farm) בוויקיפדיה באנגלית
- ^ מקור: "במעלה" עיתון הנוער העובד והלומד, גיליון 39, אפריל 1994
הקודם: המנון הרפובליקה הרוסית |
המנוני רוסיה וברית המועצות 1918–1944 |
הבא: המנון ברית המועצות |