הבובה זיוה

ספר ילדים מצולם שיצא לאור בשנת 1957

"הבובה זיוה" הוא שמו של ספר ילדים מצולם שיצא לאור בשנת 1957 בהוצאת הקיבוץ המאוחד, ונעשה פופולרי ביותר בקרב הילדים של אותה תקופה, ובמיוחד בקרב ילדי הקיבוצים והוריהם. בספר מתוארת עלילתה של בובת בובטרון, תיאטרון בובות, שהגה וצילם פטר מירום וחרז רפאל אליעז. בובות הבובטרון נוצרו על ידי הבובנאי דוד בן שלום (הונזו) מקיבוץ גבעת חיים מאוחד.

הבובה זיוה
Ziva doll.jpg
מידע כללי
מאת רפאל אליעז, פטר מירום עריכת הנתון בוויקינתונים
הוצאה
הוצאה הוצאת הקיבוץ המאוחד עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך הוצאה 1957 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

בהמשך פורסמו מהדורות נוספות של "הבובה זיוה" שכללו צילום בצבע.

עלילהעריכה

זיוה היא בובה בתיאטרון בובות, יש לה חברים וחברות, והיא מאוהבת ביוקטני. יוקטני בהתאם לשמו, מקניט ומעליב אותה, והיא מחליטה להתרחק ממנו ולעזוב את הבובטרון. זיוה יוצאת למסע לגילוי עצמי ברחבי הקיבוץ, עוברת חוויות לא קלות במפגשים עם חתולים, כלבים, ברווזים ילדים ומטפלת. בסופו של המסע היא מגיעה להארה: המקום האהוב עליה ביותר הוא הבית שלה, הבובטרון, היא מתגעגעת אליו וגם אל חברה יוקטני. זיוה שבה לבובטרון ויוקטני נודר להיטיב את התנהגותו כלפיה. כדבריה: "מאז הכל בסדר, כי יוקטן נדר לי נדר, כך נחיה וכך נשב, יד ביד ולב אל לב".

המיתוס של הבובה זיוהעריכה

ילדים רבים אהבו לצפות בהצגת הבובטרון ולשמוע את סיפורי הבובה זיוה, ובמיוחד ילדי קיבוצים שעבורם חצר הקיבוץ הייתה חלק מעולמם. חוויותיה והרפתקאותיה של זיוה היו קרובות אליהם והם הזדהו איתה. דמותה של הבובה זיוה הפכה למיתוס, ההצגה והספר זכו להצלחה, והבובה זיוה הופיעה גם בציורים ובפוסטרים.[1]

פוסטרעריכה

בשנת 1985 עוצב פוסטר בשם "לילה טוב", על ידי המעצב הגרפי יגאל זורע מקיבוץ בארי,[2] עם מעבר הקיבוץ ללינה משפחתית. הפוסטר כלל בתוכו דמויות מפתח רבות מספרי ילדים, וביניהן גם את הבובה זיוה המופיעה בצידו הימני של הפוסטר בשחור ולבן.

תערוכהעריכה

בשנת 2005 יצרה זיוה ילין מקיבוץ בארי תערוכה בשם "לינה משותפת" שהוצגה במוזיאון ת"א,[3] ובה שילבה את דמותה של הבובה זיוה כאלטר אגו שלה. היא בחרה בבובה כי לדבריה בילדותה הייתה נמוכת קומה ובעלת מראה בובתי ולכן כינו אותה הסובבים לעיתים קרובות בשם "הבובה זיוה", והזדהותה עם הבובה הייתה גדולה.

בעזרת דמות הבובה העלתה ילין זכרונות וחוויות חיוביים ושליליים שחוותה בילדותה בקיבוץ, ובעזרתה העבירה ביקורת על החינוך המשותף ועל הלינה המשותפת שהיו נהוגים באותה התקופה. כל זאת היא עשתה תוך שימוש באמצעים אמנותיים מגוונים כמו הקראת הספר, ציורים, שילוב צילומים שלה בילדות עם צילומי הבובה, הסרטה ועוד. האמנית אף ניהלה בתערוכתה דיאלוג אישי עם הבובה שבסופו היא ביקשה ממנה "תני לי מנוחה", כלומר האמנית מבקשת מהילדה שבה להניח לה להתבגר.[4]

הערות שולייםעריכה

  1. ^ יגאל זורע, בובה עם היסטוריה, באתר קווים ונקודות, ‏21.10.2012
  2. ^ יגאל זורע, מדף הילדים, באתר קווים ונקודות, ‏2014
  3. ^ טלי תמיר, קבוצה וקיבוץ בתודעה הישראלית, באתר תערוכה לינה משותפת מוזיאון תל אביב ביתן הלנה רובינשטיין, טלי תמיר, ‏2012
  4. ^ זיוה ילין, הבובה זיוה, לינה משותפת 2005, באתר זיוה ילין, אמנית ואוצרת תערוכות, ‏2005