בארי (קיבוץ)
קיבוץ בְּאֵרִי נמצא בנגב המערבי, כ-4 קילומטר מזרחית לרצועת עזה. הוא משתייך למועצה אזורית אשכול ומהווה היישוב הצפוני ביותר מבין יישובי המועצה. בארי הוקמה במוצאי יום כיפור ה'תש"ז - 1946, במסגרת 11 הנקודות. הקיבוץ נקרא על שם ברל כצנלסון, שבארי היה שמו העברי[3]. הקיבוץ משתייך לתק"צ (התנועה הקיבוצית). נכון ל-26 ביוני 2022 אוכלוסיית הקיבוץ מונה 1,216 אנשים והוא היישוב הגדול ביותר מבחינת אוכלוסייה במועצה האזורית אשכול.
 | |||||||||||
| מדינה |  ישראל
| ||||||||||
| מחוז | הדרום | ||||||||||
| מועצה אזורית | אשכול | ||||||||||
| גובה ממוצע[1] | 88 מטר | ||||||||||
| תאריך ייסוד | 1946 | ||||||||||
| תנועה מיישבת | התנועה הקיבוצית | ||||||||||
| סוג יישוב | קיבוץ | ||||||||||
| מוצא המייסדים | ארץ ישראל | ||||||||||
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2021[1] | |||||||||||
| - אוכלוסייה | 1,047 תושבים | ||||||||||
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | 0.7% בשנה | ||||||||||
| |||||||||||
(למפת מערב הנגב רגילה)   בארי  | |||||||||||
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2019[2] |
3 מתוך 10 | ||||||||||
| http://www.beeri.org.il | |||||||||||
השנים הראשונותעריכה
הקיבוץ עלה על הקרקע באזור ואדי נחאביר, על השפך של קניון באר שבע-עזה הקדום שהיה בתקופת המיוקן, מספר קילומטרים דרומית לקיבוץ בארות יצחק, משם יצאו המקימים. מקימי הקיבוץ היו משני גרעינים - הכשרת הנוער העובד והלומד במעוז חיים וגרעין של הצופים ב'. אליהם הצטרפה קבוצה של עולים מעיראק שעברו הכשרה ברמת הכובש[4]. בשנים הראשונות ישב רק חלק מהגרעין בקיבוץ עצמו ושאר הקבוצה ישבה בגדרה, מטעמים ביטחוניים וכלכליים. במהלך מלחמת העצמאות הופצץ הקיבוץ על ידי הצבא המצרי. ליד הקיבוץ הוקם משלט והתושבים היו חמושים במספר מצומצם של רובים ומרגמה.
לאחר קום המדינה, הועתק הקיבוץ 3 קילומטר דרום מזרחה, לאזור עם שטחים נוחים יותר לעיבוד, ושם הוא נמצא עד היום.
הקיבוץ כיוםעריכה
מקור הפרנסה העיקרי של הקיבוץ הוא מפעל דפוס מודרני "דפוס בארי", המתבסס על דפוס שהוקם בשנים הראשונות של הקיבוץ[5]. קיימת גם חקלאות - גידולי שדה פרדס ומרכז אופניים לה-מדווש. הקיבוץ מחזיק בבעלות חלקית של א.ב מתכננים.
בהיותו יישוב חקלאי או יישוב באזור פיתוח, עובדים המעתיקים את מקום מגוריהם ליישוב וגרים בו לפחות שישה חודשים רצופים, נהנים מכך שאם התפטרו לשם כך מעבודתם, ההתפטרות תיחשב להם כפיטורים.[6] בהיותו אחד מיישובי עוטף עזה, ניתן לתושביו זיכוי ממס הכנסה בהתאם לסעיף 11 לפקודת מס הכנסה.[7]
בשנת 2006 נחנך בקיבוץ בית כנסת[8], ביוזמת חלק מהתושבים.
בבארי מגדלים את מזון העל Mankai, שהוא זן מטופח (זן רשום) של כדרורית[9].
ביטחוןעריכה
בזמן מבצע צוק איתן, בקיץ 2014, חוליית מחבלים שמנתה 9 לוחמים חדרה באמצעות מנהרה לישראל, כ-9 ק"מ מהקיבוץ. החוליה הציבה מארב לג'יפ צה"לי, רצחה את רס"ן אמוץ גרינברג ואת נהגו אדר ברסנו, וחזרה לעזה. בקיץ 2015, בפסטיבל תעמולה של מחלקת המדיה של חמאס לציון שנה למבצע, הופצו מספר סרטונים של הארגון. אחד מהסרטונים תיעד, לדברי החמאס, את החדירה לבארי. חיים ילין, ראש המועצה האזורית אשכול בזמן המבצע, אמר שהסרטון מזויף ולא ייתכן שהשטח הנראה ברקע הוא גבעות בארי, אלא דיונות בחוף עזה.
מאז אפריל 2018 משוגרים לאזור עפיפוני תבערה מרצועת עזה בקצב ממוצע של 5 עפיפונים, דבר שגרם ללא מעט שריפות באזור[10]. בעקבות השריפות הוקמה בקיבוץ "סיירת אש" שנועדה לטפל בשריפות הרבות[11]. כמו כן, סובל הקיבוץ מהפגזות שונות במהלך סבבי הלחימה בין רצועת עזה לישראל.
אתרים בסביבת הקיבוץעריכה
בסמוך לקיבוץ קיימים מספר אתרי תיירות. מצפון לקיבוץ נמצאת שמורת בתרונות בארי, המהווה מוקד משיכה בחורף, בעונת פריחת הכלניות. בשמורה קיים אתר ההתיישבות הראשון של בארי ("נחאביר"), מכרות גופרית בארי מפעל גופרית נטוש מימי המנדט הבריטי, יד אנזא"ק אנדרטה לחללי אנזא"ק ממלחמת העולם הראשונה, ומבנים בריטיים לאחסון תחמושת ממלחמת העולם השנייה. כמו כן, קיימים מסלולי אופניים למשפחות ולרוכבים מנוסים[12].
במלחמת סיני, מלחמת ששת הימים ומלחמת יום הכיפורים הוקם בית קברות צבאי לשעת חירום באתר מצפון-מזרח לקיבוץ, ובו נקברו חלק מחללי הקרבות בסיני. לאחר שלוש המלחמות הועברו החללים משם לקבורת קבע ובית הקברות פורק.
לקריאה נוספתעריכה
- משה גבעתי, בדרך המדבר והאש - תולדות גדוד 9. תל אביב: הוצאת 'מערכות' ומשרד הביטחון – ההוצאה לאור, תשנ"ד-1994.
קישורים חיצונייםעריכה
- אתר אינטרנט של הקיבוץ
- ארכיון קיבוץ בארי
- מאחורי היער – הקיבוץ הישן (נחאביר – קיבוץ בארי) (אורכב 07.10.2013 בארכיון Wayback Machine)
- ויקיבוץ בארי - אנציקלופדיה מקוונת של הקיבוץ
- בארי, במרכז המידע לנגב ולגליל של תנועת אור
הקמת 11 יישובים חדשים בנגב: בניה, קדמה, גלאון, שובל, משמר הנגב, תקומה, בארי, כפר דרום, נבטים וחצרים. יומני כרמל 1946 (התחלה2:20)- נפט וגז פורצים באזור בארי, יומני כרמל, אוגוסט 1955 (התחלה 9:06)
- מסלולי אופניים באזור בארי (קישור שעובד)
- חגית אברון, הקיבוץ הדרומי שתמצאו בו מאפייה מופתית וגבינה שמיוצרת רק פעם בשנה, באתר גלובס, 9 בפברואר 2023
- בארי (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שולייםעריכה
- ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות ובכל יישוב בעל 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף פברואר 2023 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2021.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
- ^ שמות עבריים ליישובים החדשים בנגב וביהודה, דבר, 9 באוקטובר 1946
- ^ עובר אורח, שנה להתאחזות בארות באדמת נח'אביר, דבר, 17 באוקטובר 1947 ; המשך
- ^ חמש שנים לקיבוץ בארי, דבר, 10 בינואר 1952
- ^ תקנה 12(ב) לתקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים, והתפטרות שרואים אותה כפיטורים), תשכ"ד-1964
- ^ בהתאם לסעיף 11 לפקודת מס הכנסה ניתן לתושב יישוב זה זיכוי ממס הכנסה בשיעור מסוים מהכנסתו החייבת מיגיעה אישית, בתנאי שהתגורר ביישוב שנה לפחות. ראו חוברות ניכויים חודשיות - לוח עזר לחישוב מס הכנסה ממשכורת ושכר עבודה, באתר של רשות המיסים
- ^ ערך "בית הכנסת" באנציקלופיה המקוונת של הקיבוץ
- ^ לי אברמוביץ', "מזון העל" החדש שמשגע את העולם ומעניק אין ספור יתרונות לצורכיו, באתר N12 , 22 ביוני 2020
- ^ מתן צורי, עפיפוני התבערה: מאות דונמים ביער בארי עולים באש, באתר ynet, 2 במאי 2018
- ^ מתן צורי, סיירת האש של בארי: המתנדבים מעוטף עזה שנאבקים בשריפות, באתר ynet, 1 באוגוסט 2018
- ^ מסלולי אופניים למשפחות