הבחירות הפרלמנטריות באיסלנד 2017

הבחירות הפרלמנטריות באיסלנד נערכו ב-28 באוקטובר 2017 לאחר פירוק הקואליציה ב-15 בספטמבר כשמפלגת "עתיד בהיר" פרשה מהקואליציה על רקע הדיווחים ששרי הממשלה מטעם מפלגת העצמאות הסתירו את העובדה שאביו של ראש הממשלה ביארני בנדיקטסון, המליץ על מחיקת התיק הפלילי של הפושע הפדופילי המורשע, היילטי זיגוריון האוקסון[1]. לאחר פרישת מפלגת עתיד בהיר, ראש הממשלה ביארני בנדיקטסון החליט על הליכה לבחירות ב-28 באוקטובר 2017 לאחר שהאלת'ינגי פורק[1].

‹ 2016 איסלנדאיסלנד 2021 ›
הבחירות הפרלמנטריות באיסלנד 2017
28 באוקטובר 2017

שיעור ההצבעה 81.2%
 
מועמד ביארני בנדיקטסון קתרין יקובסדוטיר
מפלגה מפלגת העצמאות שמאל-ירוקה
מספר הקולות 49,543 33,155
מספר המושבים 16 11
שינוי במושבים Decrease 5 Increase 1
אחוזים 25.2 16.9%
שינוי באחוזים Decrease 3.8% Increase 1%
יושב הראש הממונה: קתרין יקובסדוטיר

למרות שסקרים רבים צפו על עלייה בתמיכה במפלגה השמאל-ירוקה, מפלגת העצמאות הצליחה לשמור על מעמדה כמפלגה הגדולה ביותר באלת'ינגי[2]. לאחר הבחירות המפלגה השמאל-ירוקה ניהלה משא ומתן קואליציוני עם ארבע מפלגות, אבל לאחר שהמפלגה הפרוגרסיבית דחתה את ההצעה לקוליציה בת ארבע מפלגות, הוקמה קואליציה עם המפלגה הפוגרסיבית, השמאל-ירוקים ועם מפלגת העצמאות בראשות קתרין יקובסדוטיר.

למערכת המשפט האיסלנדית יש מנגנון לפיו אדם מורשע יכול להחזיר את "כבודו", כלומר להחזיר זכויות אזרחיות מסוימות, מחמש שנים לאחר ריצוי עונשו בתנאי שיש שלושה מכתבי המלצה מאנשים בעלי אופי טוב המכירים את הפרט מספיק[3]. אדם בשם חלתי סיגוריון האוקססון הורשע בשנת 2004 על עבירות אונס של בתו החורגת כשהייתה בת חמש-עשרה. בשל כך, נגזרו עליו חמש וחצי שנות מאסר. בספטמבר 2017 אביו של ראש הממשלה ביארני בנדיקטסון, בנדיקט סוונסון, חתם לאותו האוקססון על מכתב המלצה למחיקת התיק הפלילי. שר המשפטים, זיגורדור אנדרסן (שכמוהו, היה חבר במפלגת העצמאות), הודיע לבנדיקטסון על מעורבותו של אביו במכתב ההמלצה כבר ביולי וסירב לחשוף את זהות שולח המכתב עד שאולץ לעשות כן על ידי וועדה פרלמנטרית[4][5]. עתיד בהיר עזבה את הקואליציה והאשימה את מפלגת העצמאות ב"הפרת אמונים". בנדיקט התנצל על חתימת המכתב. שרת המשפטים אמרה שהיא מכינה הצעת חוק לרפורמה ב"מערכת הכבוד"[6].

לאחר פרישת "עתיד בהיר", כדי למנוע בחירות הוצע בידי יו"ר מפלגת הפיראטים, על קואליציה בת חמש מפלגות (וללא מפלגת העצמאות)-מפלגת הפיראטים, המפלגה הרפורמית, השמאל-ירוקים, הסוציאל-דמוקרטים ועתיד בהיר. המפלגות סירבו ככל הנראה כי כבר היו דיונים לא מוצלחים על קואליציה כזו לאחר הבחירות הקודמות[7].

מועמדים וקמפיין

עריכה

מפלגת העצמאות ומפלגת הרפורמה, שתי מפלגות מרכז-ימין, שמו על דגלן את המשך מאמציהם הממשלתיים ושמירתן בקואליציה, שכן שתי המפלגות היו חברות קואליציה לפני קריסת הפרלמנט הקודם. בתוך כך, התנועה השמאלית-ירוקה חיפשה הזדמנות למשול לראשונה מאז 2009 וליישם מדיניות שמאל אידאולוגית[8].

כמו ברוב העולם, גם מפלגת הפיראטים של איסלנד דוחה את המודל המסורתי שלמפלגה יש יושב-ראש[9], אבל מייסדת המפלגה בירגיטה יונסדוטיר שנחשבה בעיני רבים כיושבת ראש, הודיעה על פרישה[10]. לאחר הודעת הפרישה, הלגי הרפן גונארסון, שפרש קודם לכן מהפרלמנט לאחר שאמר כי בירגיטה יונסדוטיר מתנהגת כמו "בריון" הודיע כי כעת יתמודד לפרלמנט[11][12].

יושב ראש המפלגה הפרוגרסיבית וראש הממשלה לשעבר, דויד גונלאוגסון הודיע על כוונתו להקים מפלגה חדשה לפני הבחירות. פרסום הודעה זו באה לאחר סכסוך מנהיגותי בתוך המפלגה הפרוגרסיבית והובילה להקמתה של מפלגת המרכז ב-24 בספטמבר[13]. מצע המפלגה היה דומה באופן נרחב לזו של קודמתה, אך התאפיין בתקשורת כ"פופוליסטיות"[14] עם דגש מיוחד על רפורמה במגזר הבנקאי[15].

מפלגות בולטות

עריכה
שם אידאולוגיה מנהיג פתק
עתיד מזהיר מרכז אוטר פרופה (אנ') A
מפלגת המרכז מרכז-ימין סיגמונדור דויד גונלאוגסון M
המפלגה הפרוגרסיבית מרכז ימין B
מפלגת הרפורמה מרכז ימין בנדיקט יונרסון C
מפלגת העצמאות מרכז ימין-ימין ביארני בנדיקטסון D
הסוציאל-דמוקרטית מרכז-שמאל לוגי מר אינרסון S
שמאל-ירוקה שמאל קתרין יקובסדוטיר V
מפלגת העם פופוליזם Inga Sæland F
הפיראטים סינקרטית - P

תוצאות הבחירות

עריכה
 


מפלגה קולות % מושבים +/–
מפלגת העצמאות D 49,543 25.2 16 –5
תנועת השמאל-ירוקים V 33,155 16.9 11 +1
הברית הסוציאל-דמוקרטית S 23,652 12.1 7 +4
מפלגת המרכז M 21,335 10.9 7 חדשה
המפלגה הפוגרסיבית B 21,016 10.7 8 0
מפלגת הפיראטים P 18,051 9.2 6 –4
מפלגת העם F 13,502 6.9 4 +4
מפלגת הרפורמה C 13,122 6.7 4 –3
עתיד מזהיר A 2,394 1.2 0 –4
חזית העם האיסלנדית R 375 0.2 0 0
שחר T 101 0.1 0 0
קולות פסולים\לבנים 5,531
סך הכל 201,777 100 63 0
בעלי זכות הצבעה\אחוז הצבעה 248,502 81.2

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ 1 2 Henley, Jon (September 15, 2017). "Row over sexual abuse letter brings down Iceland's government". The Guardian.
  2. ^ "FINAL RESULTS: General Elections in Iceland bring a complicated political landscape". Iceland Monitor. Retrieved 29 October 2017.
  3. ^ "ANALYSIS: Government falls in shocking scandal involving one of Iceland's most notorious child abuse cases". Icelandmag.visir.is. Retrieved 23 September 2017
  4. ^ https://www.reuters.com/article/us-iceland-politics/iceland-pm-calls-snap-election-after-coalition-party-quits-over-breach-of-trust-idUSKCN1BQ154?il=0
  5. ^ Fontaine, Paul (September 14, 2017). "PM's Father Endorsed "Restored Honour" For Convicted Paedophile". The Reykjavík Grapevine.
  6. ^ "Paedophile furore wrecks Iceland coalition". Bbc.co.uk. 15 September 2017. Retrieved 23 September 2017.
  7. ^ Thorsson, Elias (16 September 2017). "Iceland government collapses after paedophile scandal". Smh.com.au. Retrieved 23 September 2017 – via The Sydney Morning Herald
  8. ^ correspondent, Jon Henley European affairs (29 October 2017). "Iceland election: centre-right parties lose majority". The Guardian – via www.theguardian.com.
  9. ^ Iceland’s ‘Pirate Party’ Is Now The Biggest Political Party MintPress News, 19 May 2016
  10. ^ "Birgitta gefur ekki kost á sér áfram". Ruv.is. 16 September 2017. Retrieved 23 September 2017
  11. ^ Stjórnmál eru í eðli sínu svolítið ógeðsleg". Mbl.is. Retrieved 23 September 2017.
  12. ^ "Samskiptin eins og í ofbeldissambandi". Mbl.is. Retrieved 23 September 2017.
  13. ^ "Former PM Sigmundur Davíð Gunnlaugsson to form new party before the elections". Retrieved 27 September 2017.
  14. ^ Martyn-Hemphill, Richard (28 October 2017). "Iceland Goes to Polls Amid Scandals, Disgust and Distrust". The New York Times
  15. ^ "Iceland's ex-leader poised for political resurrection". 27 October 2017.