קתרין יקובסדוטיר

קתרין יקובסדוטיר
Katrín Jakobsdóttir
	יקובסדוטיר, 2022
	יקובסדוטיר, 2022
לידה	1 בפברואר 1976 (בת 48); רייקיאוויק, איסלנד
מדינה	איסלנד
השכלה	אוניברסיטת איסלנד (2004); אוניברסיטת איסלנד (1999) ;
מפלגה	מפלגת השמאל ירוקים
בן זוג	גונאר אורן סיגוולדסון
	30 בנובמבר 2017 – 9 באפריל 2024; (6 שנים)
	→ ביארני בנדיקטסון ביארני בנדיקטסון ←
	24 בפברואר 2013 – מכהנת; (11 שנים)
	→ סטיינגרימור ג'. סיגפוסון
	2 בפברואר 2009 – 23 במאי 2013; (4 שנים)
	→ תורגרדור קתרין גונארסדוטיר אילוגי גונארסון ←

קתרין יקובסדוטיר (באיסלנדית: Katrín Jakobsdóttir;‏ נולדה ב-1 בפברואר 1976) היא פוליטיקאית איסלנדית שכיהנה כראש ממשלת איסלנד מנובמבר 2017 עד אפריל 2024. היא חברת האלת'ינגי (הפרלמנט האיסלנדי) מטעם מחוז הבחירה של צפון רייקיאוויק מאז 2007. קתרין נבחרה כסגנית יושב הראש של מפלגת השמאל-ירוקים (Vinstrihreyfingin – grænt framboð) ב-2003 ומאז 2013 היא מכהנת כיושבת ראש המפלגה. בין השנים 2009 – 2013 היא שימשה כשרת החינוך, המדע, התרבות ושיתוף הפעולה הנורדי.^[1]

שנותיה הראשונות

קתרין יקובסדוטיר נולדה בבירת איסלנד, רייקיאוויק. ב-1999 היא סיימה את לימודיה באוניברסיטת איסלנד עם תואר ראשון בלימודי השפה האיסלנדית ובלימודי השפה הצרפתית. ב-2004 היא סיימה את לימודי התואר השני באותה אוניברסיטה בלימודי ספרות איסלנדית ונושא עבודת הגמר שלה היה על עבודתו של סופר המתח האיסלנדי, ארלנלדור אינדרידאסון (Arnaldur Indriðason).

קריירה מקצועית

בין השנים 1999 – 2003 היא עבדה במשרה חלקית כיועצת לשונית במחלקת החדשות של הטלוויזיה הציבורית האיסלנדית (RÚV). לאחר מכן היא עבדה כפרילנסרית עבור גופי תקשורת משודרת וכתבה עבור מגוון של אמצעי תקשורת כתובה בין השנים 2004 – 2006, וכן עבדה כמדריכה ללמידה לאורך החיים ולפנאי בבית הספר מימיר בין השנים 2004 – 2007. בין השנים 2005 – 2006 היא ביצעה עבודות עריכה עבור בית ההוצאה אדה ועבור המגזין JPV ושימשה כמרצה באוניברסיטת איסלנד, באוניברסיטת רייקיאוויק וב"קולג' הצעיר של רייקיאוויק" (Menntaskólinn í Reykjavík) בין השנים 2006 – 2007.

קריירה פוליטית

בין השנים 2002 – 2003 כיהנה קתרין כיושבת ראש תנועת השמאל-ירוקים הצעירה. בין השנים 2002 – 2006 היא כיהנה כסגנית ראש עיריית רייקיאוויק. באביב 2007 היא נבחרה לאלת'ינגי ובין השנים 2009 – 2013 היא כיהנה כשרת החינוך, המדע, התרבות ושיתוף הפעולה הנורדי. בין השנים 2003 – 2013 היא כיהנה כסגנית יושב הראש של מפלגת השמאל-ירוקים והחל מ-2013 היא מכהנת כיושבת הראש של מפלגה זו.

בספטמבר 2017 העיבה על עתידה של הממשלה ועל המשך כהונתו של ביארני בנדיקטסון כראש הממשלה העובדה ש"מפלגת העתיד הבהיר" פרשה מהקואליציה. צעדה של מפלגה זו היה על רקע הדיווחים ששרי הממשלה מטעם מפלגת העצמאות הסתירו את העובדה שאביו של בנדיקטסון, בנדיקט סוונסון, המליץ על מחיקת התיק הפלילי של הפושע הפדופילי המורשע, היילטי זיגוריון האוקסון.^[2]^[3]

שר המשפטים, זיגורדור אנדרסן, הודיע לבנדיקטסון על מעורבותו של אביו במכתב ההמלצה כבר ביולי וסירב לחשוף את זהות שולח המכתב עד שאולץ לעשות כן על ידי וועדה פרלמנטרית.^[4]^[5]

ראש ממשלת איסלנד

לאחר הבחירות הכלליות שהתקיימו באיסלנד ב-28 באוקטובר 2017, הטיל עליה נשיא איסלנד, גודני יוהאנסון את המשימה להרכיב ממשלה קואליציונית בהשתתפות מפלגת השמאל-ירוקים, המפלגה הפרוגרסיבית, הברית הסוציאל-דמוקרטית ומפלגת הפיראטים.^[6] המשא ומתן הקואליציוני בין ארבע המפלגות החל רשמית ב-3 בנובמבר,^[7] אך הוא לא נחל הצלחה בשל דאגתה של המפלגה הפרוגרסיבית שהקואליציה תישען על רוב מצומצם מדי.^[8] כתוצאה מכך שאפה קתרין להוביל קואליציה של שלוש מפלגות יחד עם מפלגת העצמאות ועם המפלגה הפרוגרסיבית. לאחר סיום השיחות, העניק הנשיא לקתרין את המינוי הרשמי כראשת הממשלה, שהושבעה ב-30 בנובמבר.^[9] קתרין היא האישה השנייה בהיסטוריה של איסלנד המכהנת בתפקיד זה.

קתרין התנגדה לחברותה של איסלנד בנאט"ו, אך כחלק מהפשרה שבין מפלגתה, מפלגת השמאל-ירוקים, לבין שותפותיה לקואליציה, לא היה בכוונתה של ממשלת איסלנד לפרוש מנאט"ו או לקיים משאל עם על שאלת הפרישה.^[10] היא התנגדה גם להצטרפותה של איסלנד לאיחוד האירופי ולא היה בכוונת ממשלת הקואליציה לקיים משאל עם על המשך המשא והמתן עם הארגון.^[11]

לדברי פרשנים פוליטיים, ממשלתה של קתרין "שילבה דגשים של כלכלה מקובלת וחברתית, כלומר, תומכת בתחומי תעשייה מסורתית, תוך התנגדות להשתלבות באירופה". על אף היותה ממשלה קואליציונית שבה חברות מפלגת השמאל-ירוקים, מפלגת המרכז הפרוגרסיבית ומפלגת העצמאות הימנית, המשיכה הקואליציה להיות יציבה.^[12]

כראש הממשלה, יישמה קתרין מגוון של צעדי מדיניות שכוונו לשיפורים חברתיים. אלו כללו את הפיכת מערכת המיסוי לפרוגרסיבית יותר, השקעה בדיור חברתי, הארכת חופשת הלידה, ונקיטת צעדים להפחתת חוסר השוויון המגדרי בשכר. כדי לשמור על יציבות הקואליציה, היא התפשרה בתחומים מסוימים, כמו ויתור על הקמתו של פארק לאומי במרכז המדינה.^[13]

בספטמבר 2021, כמעט ארבע שנים לאחר תחילת כהונתה, מנהיגותה של קתרין במהלך מגפת הקורונה באיסלנד זכתה לשבחים. בעוד ששטחה ואוכלוסייתה הקטנים של איסלנד ובידודה הגאוגרפי תרמו לשיעורי התמותה הנמוכים יחסית בעת המגפה, צעדי ההגנה של המדינה מפני המגפה תחת ניהולה היוו אף הם גורם לכך. התיירות חזרה לממדיה בהדרגה, אף על פי שגם לאחר מכן חלו התפרצויות נוספות של המחלה.^[14]

בבחירות לאלת'ינגי של 2021, איבדה תנועת השמאל הירוק 3 מבין 11 המושבים שלה, אך הקואליציה החזיקה עדיין ברוב בבית. המשא ומתן בין מפלגות הקואליציה נמשך כתוצאה מכך כדי לחדש את הברית ביניהן. משאלי דעת קהל שנערכו לאחר הבחירות הראו שרוב משמעותי של האיסלנדיים תמכו בהמשך כהונתה של קתרין כראש הממשלה.^[15]

באוקטובר 2023 משכה קתרין תשומת לב בינלאומית בשל שביתת נשים מתמשכת שקראה לשוויון מגדרי בשכר ולנקיטת צעדים נגד אלימות על בסיס מגדרי. שביתה זו הייתה הראשונה בסוגה מאז 1975.^[16]

ב-5 באפריל 2024 הודיעה קתרין על התפטרותה מתפקיד ראש הממשלה ומהנהגת תנועת השמאל הירוק, מתוך כוונה להתמודד בבחירות הקרובות למשרת נשיא איסלנד.^[17]

חיים אישיים

קתרין נשואה לגונאר אורן סיגוולדסון והיא אם לשלושה בנים. היא בת למשפחה שממנה יצאו פוליטיקאים, אנשי אקדמיה וסופרים איסלנדים בולטים. היא אחותם של התאומים ארמן וסווריר יקובסון, ששניהם משמשים כפרופסורים באוניברסיטת איסלנד. היא נינתם של הפוליטיקאי והשופט סקולי תורודסן ושל המשורר תאודורה תורודסן ונכדתו של המהנדס וחבר האלת'ינגי, סיגורדור ס. תורדוסן. המשורר דאגור זיגורדרסון הוא דודה מצד אמה.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא קתרין יקובסדוטיר בוויקישיתוף

קתרין יקובסדוטיר, ברשת החברתית פייסבוק
קתרין יקובסדוטיר, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
Nordic Labour Journal: Katrín Jakobsdóttir - party leader during times of change

הערות שוליים

[1] מידע מתוך אתר האלת'ינגי (באנגלית)

[2] Henley, Jon (September 15, 2017). "Row over sexual abuse letter brings down Iceland's government". The Guardian.

[3] "Iceland government collapses over paedophile furore". BBC News. September 15, 2017. Retrieved September 15, 2017.

[4] Thorsson, Elias (September 15, 2017). Evans, Catherine, ed. "Iceland may face new election after governing party quits over 'breach of trust'". Reuters.

[5] Fontaine, Paul (September 14, 2017). "PM's Father Endorsed "Restored Honour" For Convicted Paedophile". The Reykjavík Grapevine.

[6] "Katrín komin með umboðið". Morgunblaðið. 2 November 2017. Retrieved 2 November 2017. (באיסלנדית)

[7] Sigurður Bogi Sævarsson (3 November 2017). "Málefnunum skipt í tvennt". Morgunblaðið. Retrieved 3 November 2017 (באיסלנדית)

[8] "Iceland's leftist parties fail to form government". Yahoo/AFP. 2017-11-06. Retrieved 2017-11-13.

[9] "Iceland's Left-Green leader Jakobsdóttir becomes new PM". BBC News. 30 November 2017. Retrieved 30 November 2017.

[10] Martin Breum, Iceland is key to NATO — but Iceland’s prime minister worries about militarization in the North Atlantic, arctictoday.com, November 2, 2018

[11] Iceland: further from EU membership than ever, euobserver 11 December 2017

[12] Hardarson, Ólafur Th; Kristinsson, Gunnar Helgi. "Iceland: Political Developments and Data in 2018". European Journal of Political Research Political Data Yearbook.

[13] "Législatives en Islande: plus de 47 % de femmes parmi les nouveaux élus". Le Monde. 26 September 2021. (בצרפתית)

[14] "L'Islande aux urnes avec un casse-tête politique en vue". Ouest-France. 23 September 2021. (בצרפתית)

[15] Fontaine, Andie Sophia (13 October 2021). "Poll: Largest Share Of Those Polled Want Katrín Jakobsdóttir To Continue As Prime Minister". The Reykjavík Grapevine.

[16] "Iceland's first full-day women's strike in 48 years aims to close pay gap". The Guardian. 23 October 2023.

[17] Iceland prime minister resigns to run for president, Reuters, April 5, 2024.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]