הבתים התאומים

צמד בתי מגורים בתל אביב

הכינוי הבתים התאומים בתל אביב מתייחס לשני בתי מידות זהים שמשפחת שלוש בנתה בנווה צדק עבור צאצאיה: בית משה שלוש ובית אברהם חיים שלוש.

"הבתים התאומים" בנוה צדק
הבתים התאומים פינס 30–32
הבתים התאומים פינס 30–32
מידע כללי
סוג מבנה
כתובת רח' פינס 30–32
מיקום תל אביב-יפו
מדינה ישראלישראל ישראל
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה 1911–1913 (כשנתיים)
קואורדינטות 32°03′42″N 34°46′01″E / 32.061786206472°N 34.766928630027°E / 32.061786206472; 34.766928630027
מפה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הבתים הניצבים בסמוך זה לזה ברחוב פינס מספר 30 ו-32 נבנו ב-1913 עבור שני נכדיו של אהרון שלוש: משה שלוש ומרקו שלוש (בהתאמה).

הבתים נבנו על ידי יוסף אליהו שלוש והתבססו על תוצרת בית החורשת של האחים שלוש.

אף שבמרוצת הזמן שני הבתים הללו לא נותרו בידי משפחת שלוש, הם שמרו על אחידותם וכיום הם בתים לשימור מחמיר.

הרקע להקמת המבנים

עריכה

כ־4 שנים לאחר הקמת אחוזת בית, משה שלוש, בכור ילדיו של יוסף אליהו, עמד להתחתן עם רחל מדניצקי, בת למשפחת מדינצקי והיה זקוק למקום מגורים. לסבו, אהרון, נותרו עוד שטחים מיותרים וכך הוא מכר לשני בניו, יוסף אליהו ו-אברהם חיים שני שטחים סמוכים ברחוב פינס 30 ו- 32. הבתים היו מיועדים לשני בניהם: משה שלוש ו-מרקו שלוש.

הקמת המבנים

עריכה

אף שהמגרשים לא היו זהים בגודלם הוחלט לבנות שני בתים זהים ולאחר מכן להגריל את הבתים בין בני הדודים כדי למנוע צרות עין ולשמור על שוויון בתוך המשפחה.

הבתים נבנו מאבן כורכר ומבטון מעוטר והיו בעלי שטח גדול, כ-160 מטר קומה. הבתים תוכננו בתחילה כבעלי קומה אחת אמנם סמוך מאוד לבנייתם נוספה להם קומה שנייה ומרתף בחלקם האחורי. הבתים תוכננו כך שבקומת הכניסה היו החללים הציבוריים (חדרי העבודה הסלון וחדרי האכול) ובקומה הראשונה היו החדרים הפרטיים. בקומה הראשונה היו 4 חדרים שיצאו ממסדרון לאורך הקומה ובקומה השנייה היו חמישה חדרים שיצאו גם הם ממסדרון שעבר לאורך הקומה[1].

המרצפות, האריחים, הגדרות והעמודים היו תוצרת בית החרושת של האחים שלוש והרעפים ושאר חומרי הבניין יובאו מצרפת על ידי בית החרושת.

מבחינה אדריכלית, הבתים בולטים בין בתי הסביבה בכך שנעשה בבנייתם שימוש נרחב באלמנטים טרומיים מבטון כגון במשקופי הדלתות, בחלונות ובשערי הכניסה.

המבנים כמגורי משפחת שלוש

עריכה

עם סיום בניית הבתים, משה הגריל את המגרש הגדול ברחוב פינס 30 ו-מרקו הגריל את המגרש השני ברחוב פינס 32.

בבית ברחוב פינס 30 נכנסו לגור משה ורחל, אשתו הראשונה, ולאחר שהתאלמן עבר לזמן מה עם שני ילדיו לגור בבית אביו והבית הושכר לדיירי משנה. עם נישואיו בשנית בשנת 1928 לנינה ברלין, בתו של אליהו ברלין חזרה המשפחה לגור בבית ברחוב פינס באופן בלעדי. עם הזנחת האזור בסוף שנות ה-50, הבית נמכר בשנת 1960 ל-בית הספר לאמנויות רננים.

בבית ברחוב פינס 32 המיועד למרקו שלוש ששהה בצרפת באותה העת, נכנסו לגור הוריו אברהם חיים ושרינה. אברהם חיים ושרינה עברו לבית זה מביתם ברחוב רוקח 10 בשעה שכל ילדיהם כבר היו בוגרים[2] וכך גרו בבתחילה בבית זה רק עם 2 ילדים בלבד. עם חתונת בנם, דוד, הוא עבר לגור בקומה הראשונה שהייתה פנויה, והוריו המשיכו לגור בקומה השנייה. ב־1931 דוד החל לנהל את הטחנות הגדולות של רוטשילד ועבר עם משפחתו לחיפה. לאחר מעברם, עבר זכי להתגורר בקומה זו עד פטירתו ב-1973. אברהם חיים נפטר ב־1925. מרקו, שחזר לבית הוריו[3], גר עם אמו בקומה השנייה עד לפטירתו ב־1965. שנתיים אחר כך אמו שרינה נפטרה ב-1967. משפחת שלוש הוסיפה להחזיק בבית זה עד שב־1988 הבית נמכר.

שימושים אחרים במבנים, כמבני ציבור ומסחר

עריכה

בית משה שלוש נמכר ב־1960 לבית הספר לאמנויות רננים ושימש את התיכון עד לסגירתו ב-1975. משנה זו הבית החל לתפקד כבית חרושת למכנסיים עד סוף שנות ה-80 לערך.

הבתים כיום

עריכה

בשנות ה-90 שני הבתים הגיעו לידי יזמים פרטיים שחילקו את הבתים למספר דירות וכך החזירו את הבתים לשימושם המקורי כבתי מגורים[4].

לקריאה נוספת

עריכה
  • ג'וליה שלוש, העץ והשרושים, תל אביב, 1982.
  • אהרון שלוש, מגאלאבייה לכובע טמבל, תל אביב, 1991.
  • צבי אברהם פומרוק, שלוש התל אביבי הראשון, תל אביב, 2007.
  • אביתר שלוש, שלוש בתל אביב, תל אביב, 2009
  • תיק תיעוד – פינס 32 תל אביב, (עיריית ת"א – ארכיון הנדסי – תיק בניין פינס 32)
  • תיק תיעוד – פינס 30 תל אביב, (עיריית ת"א – ארכיון הנדסי – תיק בניין פינס 30)

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ בית משה שלוש - בין מסורת למודרניות, אור אלכסנדרוביץ', 2001]
  2. ^ מרקו (25) וזקי (23) שהו בצרפת, דוד (21) ושמחה (17)- גרו עם ההורים, ושמשון (13) למד בתיכון צרפתי באלכסנדריה.
  3. ^ מרקו התחתן עם פולט ועזב את הבית לדירה ברחוב נחמני. ולאחר מותה של פולט ב-1932 חזר לבדו לבית הוריו והמשיך לגור שם בקומה השנייה.
  4. ^ הבתים התאומים, ההגרלה והאוליגרך הרוסי, דה מרקר, 10/11/2017]