הדירה (סרט תיעודי)

הדירה
	כרזת הסרט "הדירה"
בימוי	ארנון גולדפינגר
הופק בידי	ארנון גולדפינגר, תומאס קופוס, Zero One Film
תסריט	ארנון גולדפינגר
עריכה	טלי הלטר-שנקר
מוזיקה	יוני רכטר
צילום	טליה (טוליק) גלאון, פיליפ בלאיש
מדינה	ישראל
חברה מפיצה	Cirko Film, הולו
שיטת הפצה	וידאו על פי דרישה
הקרנת בכורה	11 ביולי 2011
משך הקרנה	97 דקות
שפת הסרט	עברית, אנגלית, גרמנית
סוגה	סרט תיעודי
פרסים	ראו פסקה פרסים ומועמדויות
	אתר רשמי
	דף הסרט ב־IMDb

ערך זה עוסק בסרט תיעודי ישראלי. אם התכוונתם לסרט עלילתי אמריקאי, ראו הדירה.

הדירה (באנגלית: The Flat, בגרמנית: Die Wohnnug) הוא סרט תיעודי באורך מלא של הבמאי ארנון גולדפינגר משנת 2011, קופרודוקציה ישראלית-גרמנית, אשר זכה בפרס אופיר של האקדמיה הישראלית לקולנוע וטלוויזיה כסרט התיעודי הטוב ביותר. בסרטו, מנסה הבמאי (הנכד) לפענח תעלומה מורכבת ומטלטלת מן העבר המשפחתי בעקבות רמזים מטרידים שנמצאו בדירת סבתו. "הדירה" יצא להקרנות מסחריות בבתי קולנוע בישראל, בגרמניה, בארצות הברית, באוסטרליה ובהונגריה, השתתף במספר רב של פסטיבלי קולנוע וקטף פרסים ישראלים ובינלאומיים רבים.^[1]

תקציר

הסרט נפתח בסיטואציה המוכרת לרבים: הבמאי ובני משפחתו מתקבצים בדירתה של סבתו, זמן קצר לאחר מותה, כדי לפנות יחד את תכולתה. הם מתחילים לפתוח ארונות, לחטט במגירות, לנבור בערימות של ספרים ומסמכים, ולנסות להבין מה עליהם לעשות עם כמויות החפצים האדירות שקורט וגרדה טוכלר אגרו במשך עשרות השנים שחיו בדירה התל אביבית מאז עלו לארץ מגרמניה.

ואולם, עד מהרה מוצא גולדפינגר בביתה של סבתו כמה פריטים שחושפים בפניו פרק מפתיע בהיסטוריה המשפחתית שלו, פרק שנשמר תחת מעטה של חשאיות במשך עשרות שנים. גולדפינגר מלקט את שברי המידע המאובקים הללו ויוצא למסע בלשי חוצה גבולות, מסעיר ומפתיע, מורכב ורב תהפוכות, כדי לברר את מהות הקשר של סבו וסבתו עם ליאופולד פון מילדנשטיין המפקד הראשון של המחלקה היהודית באס דה, שירות הביטחון של המפלגה הנאצית והאס אס, שבראשית תקופת השלטון הנאצי בגרמניה תמך בכוונות הציונות ליישב את היהודים בארץ ישראל.

הפקה

במהלך ראיון שערכה נירית אנדרמן מעיתון "הארץ"^[2] עם במאי הסרט, תיאר זאת כך: "בהתחלה באתי לדירה לבד, התחלתי לצלם לגמרי לבד, רציתי לעשות משהו, אבל לא בדיוק ידעתי מה", "לדירה של סבתא שלי הייתה משמעות בשבילי עוד כילד, וריתק אותי העולם הזה שהולך להיעלם. זה היה הרעיון הראשוני לסרט". הוא פגש ברחוב את הצלמת טליה (טוליק) גלאון, שגרה לא רחוק מבית סבתו, סיפר לה על הדירה, והיא הצטרפה אליו לצילומים באווירה לא מחייבת (מאוחר יותר הצטרף הצלם פיליפ בלאיש). הם צילמו את הנבירה המשפחתית הממושכת בארונות, את החפצים בעלי הניחוח האירופי המיושן שנשלפו מהם בזה אחר זה, ואת עשרות שקיות הזבל שהלכו והתמלאו במהירות. אבל הם לא לגמרי ידעו מה הם מחפשים. ואז זה קרה. פתאום, בין ארגזי הכפפות והנעליים, פרוות השועלים והארנקים, מדפי הספרים ותיבות המכתבים, הבליחה ערימה של עיתונים גרמניים ישנים... גולדפינגר לא העלה על דעתו שזה קצה החוט שעתיד להשליכו למסע רגשי מטלטל ומבלבל, שיחשוף היסטוריה משפחתית יוצאת דופן, שבמשך שנים הוסתרה והודחקה.

בריאיון לאתר הקולנוע העצמאי "אינדיוויר" ממשיך גולדפינגר לתאר את ההתפתחות ההפקה: "ואז, אט אט התחלנו למצוא עוד דברים בדירה, דברים מטרידים. התחקיר התרחב ודמויות חדשות צצו, דמויות לחלוטין בלתי צפויות. הצוות גדל, עד שהפך לקופרודוקציה ישראלית-גרמנית. זו לא תהיה הגזמה לומר שכל עוד הייתי בתהליך עשיית הסרט הוא לא הפסיק להשתנות ולהפתיע אותי".^[3]

גולדפינגר עבד על הסרט במשך חמש שנים כשחברת ההפקה הגרמנית zero one film והמפיק תומאס קופוס הפכו למפיקים שותפים. הסרט נתמך על ידי הקרן החדשה לקולנוע וטלוויזיה, וקרנות הקולנוע הגרמניות: "Filmförderungsanstalt",‏ "Medienboard Berlin-Brandenburg",‏ "Deutscher Filmförderfonds", שותפים להפקה נגה תקשורת – ערוץ 8 ותחנות הטלוויזיה הגרמניות "ART",‏ "ZDF" ו-"SWR".

הפצה

ישראל

הקרנת הבכורה של "הדירה" הייתה בפסטיבל הקולנוע ירושלים ביולי 2011. ההקרנה הייתה בעותק 35 מ"מ. בביקורתו של המבקר אבנר שביט שנכתבה מיד עם תום ההקרנה^[4], הוא כינה אותו "אחד מסרטי התעודה הישראליים הטובים אי פעם", "סרט פורץ דרך בנושא השואה" והוסיף "הצופים שנכחו אמש באולם היו בהלם מן החוויה שעברה עליהם". הכרטיסים לשתי ההקרנות של הסרט בפסטיבל אזלו בין רגע ורבים טענו שמדובר בסרט הישראלי הטוב ביותר שהוקרן בו^[5]^[6]. חודש וחצי מאוחר יותר, בספטמבר 2011 החלו הקרנותיו המסחריות של הסרט. בחודש הראשון הסרט הוקרן רק בירושלים ותל אביב, בשתי הקרנות בשבוע בלבד. הכרטיסים לכל ההקרנות נמכרו זמן רב מראש. בעקבות ההצלחה, הפצת הסרט הורחבה למקומות נוספים ברחבי המדינה. מתוך 26 סרטים ישראלים שזכו להפצה ברחבי ישראל בשנת תשע"ב (2011/12), היה "הדירה" הסרט התיעודי היחידי, ויחד עם זאת הסרט הישראלי השלישי הכי נצפה^[7]. ברשימה שפרסם המבקר יאיר רוה, טען כי הסרט הוא "ככל הנראה הסרט התיעודי הישראלי הנצפה ביותר בבתי הקולנוע מאז 'זאת היא הארץ' מ-1935"^[8]. הסרט הציג למעלה משנה וחצי בסינמטק תל אביב^[9].

גרמניה

עוד בטרם הפצתו בבתי הקולנוע, זכה "הדירה" בפרס הקולנוע של בוואריה, שהוא אחד משני פרסי הקולנוע החשובים ביותר בגרמניה^[10]. זהו הסרט הישראלי הראשון הזוכה בפרס זה. היו שהביעו מחאה על כך שסרט שטרם הופץ זכה בפרס מכובד זה. בעקבות הזכייה הוזמן גולדפינגר לכתוב מאמר על הסרט במגזין היוקרתי של העיתון "די צייט"^[11], המופץ בלמעלה מ-500,000 עותקים. הקרנת הבכורה של "הדירה" בגרמניה, הייתה כסרט הפתיחה הרשמי של פסטיבל הקולנוע התיעודי במינכן במאי 2012. הסרט הוקרן בו זמנית בשני אולמות קולנוע, באחד בתרגום לאנגלית ובשני בגרסתו הגרמנית. בגרסה הגרמנית, החליף השחקן הגרמני הנודע אקסל מיילברג את קולו המספר של ארנון גולדפינגר. כחודש לאחר מכן, ביוני 2012 יצא הסרט לאקרנים ברחבי גרמניה כשהוא מופץ בידי חברת "זלצגיבר". הסרט הוקרן בלמעלה מתשעים בתי קולנוע ברחבי גרמניה, והוא הצליח במיוחד בעיר ברלין שם הוקרן בבתי הקולנוע במשך תשעה חודשים. "הדירה" שודר בגרמניה בערוצי הטלוויזיה, ARTE,‏ SWR,‏ Tagesschau24 ו-ARD, שם צפו בו כמיליון צופים.

ארצות הברית

הקרנת הבכורה של "הדירה" הייתה באפריל 2012 בפסטיבל הסרטים הבינלאומי טרייבקה, בניו יורק. בכל הקרנות הסרט נרשמו תפוסות מלאות ולא נותרו כרטיסים בקופות. הסרט הפך לאחד מהסרטים הכי מדוברים בפסטיבל ובעקבות ההצלחה, נרכש להפצה על ידי "סאנדנס סלקטס"^[12] ועלה לאקרנים ב-19 באוקטובר בשני בתי קולנוע בניו יורק. לאור ההצלחה, כעבור שבוע התרחבה ההפצה לכל רחבי ארצות הברית והסרט הוקרן בלמעלה מ-120 בתי קולנוע.

ביקורות

ביקורות בישראל

הסרט התקבל בהתלהבות רבה על ידי הביקורת המקומית ודורג בראש טבלת הסרטים המומלצים של טיים אאוט תל אביב במשך ארבעים ותשעה שבועות תחת הכותרת: "לא להחמיץ". המגזין גם בחר בו כאחת מיצירות האמנות המשמעותיות ביותר בעולם, לשנת 2011^[13]. שלושה מבקרים נתנו לסרט ציון מצוין: יהודה סתיו מידיעות אחרונות (חמישה כוכבים), אבנר שביט מוואלה (חמישה כוכבים) וזהר וגנר מעכבר העיר (4.5 כוכבים).

מבחר ביקורות

יהודה סתיו, "ידיעות אחרונות": ”היצירה המטלטלת של ארנון גולדפינגר, היא אחת המרתקות והחשובות מבין הסרטים התיעודיים שנעשו בישראל בעשור האחרון. בגלל נושאו הלא ייאמן, בגלל עשייתו המוקפדת ושלמותו האמנותית, ובעיקר בגלל מורכבות הנושאים וההתפעמות הרגשית העמוקה שהוא מעורר בצופה.”

מאיר שניצר, "מעריב": ”גולדפינגר חורך את הבד במסע סוחף, המגולל עלילה נפתלת המוגשת באופן מלהיב. מעורר התפעלות. כאילו מדובר בבצל דשן שקליפותיו מקולפות באיטיות שכבה אחר שכבה, באופן מחושב ובהגשה בלשית מיומנת. סרט מרשים הבנוי באופן חכם וכובש.”

נירית אנדרמן, "הארץ": ”זהו אינו רק סרט סוחף, זה מסמך מרתק שמציע מבט רענן ומעורר מחשבה על אופן ההתמודדות של בני הדור השני והדור השלישי לניצולי שואה עם זיכרון ההיסטוריה, על הקשיים והמורכבויות המאפיינים את היחסים בין הדורות הללו, ועל מורכבות היחסים שבין ישראלים לגרמנים בעולם שלאחר מלחמת העולם השנייה. בצד, זה הוא גם נוגע בשאלות של זהות, שייכות, הדחקה ועיצוב זיכרון, ובעיקר מצליח להזכיר את המורכבות הגדולה המאפיינת את כל הנושאים הללו.”

ביקורות בארצות הברית

עם יציאתו של "הדירה" להקרנות בארצות הברית הוא צוין ב"הניו יורק טיימס" כבחירת המבקרים. מבקר הקולנוע הנודע רוג'ר איברט מה"שיקגו סאן-טיימס" כינה אותו ”סרט מכשף”, מייקל או' סליבן מה"וושינגטון פוסט" כינה אותו ”מבריק”, לבה הרץ מ"הסן פרנסיסקו כרוניקל" כינתה אותו ”יוצא מהכלל”, צ'ק ווילסון מה"וילג' ווייס" הכתיר אותו כ”סרט מרתק ונפלא” וקריסטין מק'קראקן מ"הפינגטון פוסט" קבעה ש”זהו סרט שחובה לראות”. לקראת סוף שנת 2012 צוין הסרט בפרסומים רבים כאחד הסרטים הטובים ביותר שהוקרנו בשנה זו בבתי הקולנוע בארצות הברית^[14]^[15]. המגזין "טיים" בחר בו כאחד מעשרת הסרטים הטובים אותם הוא החמיץ^[16].

מתוך הביקורות:

ג'ו מורגנשטרן, "וול סטריט ג'ורנל": ”מה שהופך את "הדירה" לסרט מהפנט הוא העושר בפרטים היסטוריים. מה שהופך אותו לאוניברסלי הוא הדבר אותו הוא אומר על משפחות בכל מקום, שילדים, בהיותם ילדים לא מעוניינים לדעת במה ההורים שלהם עסוקים, ושהמבוגרים, בהיותם אנושיים, לא רוצים לקבל עובדות שלא מתיישבות עם מה שהם רוצים להאמין בו.. סרט חזק ומכשף.”

ג'נט קטסוליס, "הניו יורק טיימס": ”סרט המתחיל כמסע משפחתי מתפתח למחקר סוחף אודות ה"דע, אך אל תספר" והקשר הטבורי למולדת האבודה.”

אמה טובין, "ארט אינפו": ”אחד מהסרטים התיעודיים המפתיעים, מאתגרים, ומורכבים פסיכולוגית של השנים האחרונות. "הדירה" הוא סרט שואה כמו שאף פעם לא ראיתם. זהו סיפור בלשי מדהים לא רק משום שהוא מאיר את מה שהיה חבוי שנים ארוכות, אלא בגלל הסוגיות המוסריות העולות בו שלעולם לא יכולות ממש להיפתר.”

ביקורות בגרמניה

הסרט התקבל בעניין רב בעיתונות הגרמנית. עם צאתו לאקרנים, ה"פרנקפורטר רודנשאו" כינה אותו ”נס טהור – סרט יוצא דופן וכנה”, ה"קלנר שטאטן-זייגר" כינה אותו ”סרט בעל עומק אנושי נדיר”, ה"המבורגר האבנדבלאט" כתב עליו ”סוחף ומרתק” ה"זאשיסכה צייטונג" טען ש”הסרט כל כך מרטיט ומדהים שאי אפשר שלא להיסחף אחריו”, ה"סוד-דויטשה צייטונג" טען שהסרט ”מטיל על הצופה כישוף” ו"היידישע אלגמיינה" הכתיר אותו כ”מסמך חשוב אודות ההיסטוריה היהודית והגרמנית”. עם צאתו לאקרנים, היומון הנפוץ "טגה-שפיגל" הקדיש לסרט כתבה שהתפרשה על פני כל עמוד החדשות השלישי, וכללה ראיונות עם גולדפינגר ואמו, וניתוח מקיף של הפקת הסרט אשר נשאה את השם "בושה ושתיקה"^[17]. הסרט נבחר על ידי המבקר וולקר גונסקה במגזין "טיפ-ברלין" כאחד מעשרת הסרטים הטובים שהוקרנו בגרמניה בשנת 2012^[18].

"NDR Kultur": ”ההישג הגדול של סרט זה הוא שהוא מראה לנו באופן ברור שהחיטוט הנרחב והעצום בעבר אינו הסתיים, אלא במידה מסוימת הוא רק החל והוא חייב להמשך.”

"Zitty Berlin": ”סיפור לא ייאמן שככל הנראה רק המציאות יכולה לכתוב.”

פרסים ומועמדויות

פסטיבל הקולנוע בירושלים 2011 זיכה את ארנון גולדפינגר בפרס הבימוי לסרט התיעודי הטוב ביותר^[19]. חודשיים מאוחר יותר זכה הסרט בפרס אופיר לסרט התיעודי הטוב ביותר, הייתה זו הפעם השנייה בה גולדפינגר זוכה בפרס אופיר על סרט תיעודי (הקודם על סרטו התיעודי "הקומדיאנטים"). באותה השנה בטקס חלוקת פרסי פורום היוצרים הדוקומנטריים זכה בפרס הבימוי, בפרס התחקיר ובפרס הסרט הטוב ביותר באורך מלא.

בגרמניה זכה הסרט בפרס הקולנוע של בוואריה לסרט התיעודי הטוב ביותר ואיגוד בתי הקולנוע בחר בו כסרט התיעודי הטוב ביותר שהוקרן באותה שנה ברחבי המדינה. זו פעם ראשונה שסרט ישראלי כלשהו זוכה בפרס זה^[20]. הסרט נבחר לרשימת המועמדים לפרס האקדמיה הגרמנית לקולנוע (ה"לולה")^[21] ובחודש מרץ הוכרז^[22] כאחד משלושת המועמדים הסופיים. פברואר 2014 הוכרז כאחד המועמדים הסופיים לפרס ה"גרימה", עבור סרט התעודה הטוב ביותר שהוקרן בטלוויזיה הגרמנית בשנה החולפת.

בארצות הברית זכה הסרט בפסטיבל טרייבקה בפרס העריכה לסרט תיעודי (עבור העורכת טלי הלטר-שנקר) והוזמן מייד אחר כך על ידי חבר צוות השופטים, במאי סרטי התעודה הנודע מייקל מור להשתתף בפסטיבל אותו הוא מנהל בעיירת מגוריו טרוורס סיטי, במישיגן (שם זכה הסרט בפרס חבר השופטים לסרט הזר הטוב ביותר). מייקל מור כתב על הסרט: ”אחד מהסרטים הטובים של השנה. הוא מתפתח כמו תעלומה גדולה – וזה אכן מה שהוא. כך צריך להיות סרט תיעודי – פיקח, מרגש, עמוק ולא צפוי – במילים אחרות, כל מה שהיינו מצפים מסרט 'גדול'. "הדירה" הוא כל אלו ויותר מזה”. כמו כן זכה הסרט בפרסי הסרט התיעודי הטוב בפסטיבל הבינלאומי מיניאפוליס, ארצות הברית, ובפסטיבל הקולנוע היהודי בטורונטו, קנדה. זכה בציון לשבח בפסטיבל דוק אדג' בניו זילנד, בפרס הביקורת הבינלאומית בפסטיבל קרקוב, פולין ובפרס הגדול "פניקס הזהב", בפסטיבל "מוטיבים יהודיים" בוורשה 2013.

פירוט פרסים

פרס אופיר לסרט התיעודי הטוב ביותר, 2011
פרס הקולנוע של בוואריה לסרט התיעודי הטוב ביותר, 2012
פרס הסרט התיעודי הטוב ביותר מטעם איגוד בתי הקולנוע בגרמניה, 2012
פרס בימוי הסרט התיעודי בפסטיבל הקולנוע ירושלים, 2011
שלושה פרסי הפורום הדוקומנטרי הישראלי (הסרט התיעודי הטוב ביותר, הבמאי הטוב ביותר, התחקיר הטוב ביותר), 2011
פרס העריכה לסרט תיעודי בפסטיבל הסרטים טריבקה, ניו יורק, 2012
פרס הסרט התיעודי הטוב ביותר בפסטיבל מניאפוליס, ארצות הברית, 2012
פרס הסרט התיעודי הטוב ביותר בפסטיבל טורונטו היהודי, 2012
פרס חבר השופטים לסרט הזר, פסטיבל טרוורס סיטי, ארצות הברית, 2012
פרס הביקורת הבינלאומית בפסטיבל קרקוב, פולין 2012
פרס פניקס הזהב לסרט הטוב ביותר, פסטיבל "מוטיבים יהודיים", ורשה 2013
ציון לשבח פסטיבל דוק אדג', ניו זילנד, 2012
מועמד סופי, פרס הסרט התיעודי הטוב ביותר האקדמיה לקולנוע גרמניה, ה"לולה", 2013
מועמד סופי, פרס הסרט התיעודי הטוב ביותר בטלוויזיה הגרמנית, ה"גרימה", 2014

קישורים חיצוניים

אתר האינטרנט הרשמי של הדירה
"הדירה", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
"הדירה", באתר AllMovie (באנגלית)
"הדירה", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
"הדירה", באתר Metacritic (באנגלית)
"הדירה", באתר אידיבי
"הדירה", באתר Hulu סרטים (באנגלית)
"הדירה", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
"הדירה", באתר חברת ההפצה IFC films
"הדירה", בחברת ההפצה "Salzgeber" (בגרמנית)
גידי אורשר, "מזל שיש קולנוע תיעודי", באתר גלי צה"ל, 12 ביולי 2011
שמוליק דובדבני, פסטיבל הסרטים בי-ם: בוקר טוב, קולנוע ישראלי, באתר ynet, 12 ביולי 2011
אבנר שביט‏, במאי "הדירה" מציג: מה סבא שלכם עשה בשואה?, באתר וואלה, 5 בספטמבר 2011
יעל שוב, ביקורת על "הדירה", באתר Time Out תל אביב, 9 בספטמבר 2012
יאיר רוה, "אטיודים דוקומנטריים", 25 בספטמבר 2011, "הדירה ופלייאוף", ביקורת במגזין פנאי פלוס, 30 בנובמבר 2011
רעיה מורג, אנטי-הדחקון, באתר הארץ, 2 בדצמבר 2011
יובל ברוסילובסקי‏, סימיקו לפני דוקו: האפליה שהורסת את הקולנוע הישראלי, באתר וואלה, 24 בדצמבר 2011
יועד עירון "הדירה - חלומו של יוצר דוקומנטרי", בבלוג פרימה, 6 בינואר 2012
זהר וגנר, עכבר העיר, "הדירה": כשפלנטת אושוויץ נמצאת בבן גוריון, באתר הארץ, 25 בספטמבר 2011
נמרוד דביר, המלצות השבוע של ידיעות אמריקה (ניו-יורק), באתר ynet, 18 באוקטובר 2012
איילה אור-אל, סודות בדירת סבתא, באתר ynet, 22 באוקטובר 2012
ליאת שטייר-לבני, "זיכרון השואה ב'הדירה': פירוק הבית הלאומי והפרטי", תקריב 17, 2018.

קישורים נוספים באנגלית

"הדירה", באתר הביקורות "אינטלג'נט רוויו"
אמי קרוניש, "הדירה זכה בפרס בלוג הקולנוע הישראלי", באתר ישראל פילם בלוג פוסט, 19 ביולי 2011
איילת דקל, "הדירה של ארנון גולדפינגר", באתר Midnight East,‏ 10 בספטמבר 2012
ג'ון דה פורה, "סרט תעודה מעמיק חושף קשר קבור בין משפחה ישראלית ונאצי רם דרג", באתר הוליווד רפורטר, 29 באפריל 2012
רוני שוב, "כמו סרטי שואה גדולים", באתר וראייטי, 22 באפריל 2012
רון ווילקינסון, "דוקומנטרי מרהיב שמתחיל במות אישה בת 98", באתר "מפלצות וביקורות", 4 במאי 2012
דני פרי, "סרט תעודה גדול בפסטיבל טרייבקה - הדירה", ריאיון עם ארנון גולדפינגר, באתר BRINKEZINE,‏ 20 במאי 2012
ג'ובני אוטונה, "סיפור משפחתי יוצא מגדר הרגיל", באתר ארגון פיפרצקי, יוני 2012
דוב קורניץ, "מוזר יותר מבדיון", ריאיון עם ארנון גולדפינגר, באתר פילם אינק אוסטרליה, 10 באוקטובר 2012
סטיב זצ'ניק, "סרט שואה מזן חדש", באתר לוס אנג'לס טיימס, 17 באוקטובר 2012
מרתה ארלי, "חמש שאלות על הדירה", באתר פילמ-מייקרס מגזין, 17 באוקטובר 2012
ג'ודי מאיירס, ריאיון עם ארנון גולדפינגר, ב"שיחות עם במאים", 19 באוקטובר 2012
קריסטין מק'קראקן, "ארנון גולדפינגר חושף משפחה, היסטוריה וכוחה של ההדחקה ב'הדירה'", ראיון באתר הפינגטון פוסט, 22 באוקטובר 2012
קנת טורן, "הדירה, מעורר גילוי מזעזע", ביקורת באתר לוס אנג'לס טיימס, 24 באוקטובר 2012
אישם סט, "ארנון גולדפינגר מדבר על קשרים משפחתיים בסרט הדירה", באתר הילייטר, 24 באוקטובר 2012
נורה לי מנדל, "הדירה – ביקורת", באתר פילם פורוורד, 26 באוקטובר 2012
רוג'ר איברט, ביקורת על "הדירה", שיקגו סאן-טייס, 31 באוקטובר 2012
אלן פייק, ביקורת וריאיון עם ארנון גולדפינגר, באתר Brightenst Young Things,‏ 2 בנובמבר 2012
רשימת הסרטים הטובים של מטאקרטיק, 31 בדצמבר 2012
קאם סמיט, "עשרת הסרטים הטובים בשנת 2012", באתר ביטרוט, 31 בדצמבר 2012
בריאן טולריקו, עשרת הדוקומנטריים הטובים בשנת 2012, באתר הוליווד שיקגו, 31 בדצמבר 2012

מדיה

מהיום למחר, ריאיון עם ארנון גולדפינגר, דוד ויצטום, הערוץ הראשון, 21 ביולי 2011
אנשים בלילה, ריאיון עם ארנון גולדפינגר, קובי מידן, גלי צה"ל, 4 באוקטובר 2011
קדימון "הדירה" בישראל
קדימון "הדירה" בארצות הברית
פרומו "הדירה"
דויטשה וולט, כתבה על "הדירה", 28 באוגוסט 2012
ביקורת קולנוע ועוד ריאיון עם ארנון גולדפינגר, 17 באוקטובר 2012
ג'סט סין איט, ליז מנשי, "ביקורת על הסרט הדירה", 21 באוקטובר 2012

הערות שוליים

^ "הדירה" זכה בפרס איגוד בעלי בתי הקולנוע בגרמניה, באתר וואלה, 23 בספטמבר 2012
^ נירית אנדרמן, תעמולה נאצית בארון של סבתא: הדירה": סרטו התיעודי של ארנון גולדפינגר, באתר הארץ, 5 בספטמבר 2011
^ "פגוש את הקולנוענים של טרייבקה", באתר אינדיוייר, 11 באפריל 2012 (באנגלית)
^ אבנר שביט‏, פסטיבל ירושלים 2011: "הדירה" פורץ דרך בנושא השואה, באתר וואלה, 12 ביולי 2011
^ דפנה מרקין, "סיכום פסטיבל ירושלים", באתר מגזין "Tablet",‏ 10 באוגוסט 2011
^ פסטיבל ירושלים - טקס הסיום ורשימת הזוכים, באתר "סריטה", 15 ביולי 2011
^ יאיר רוה, "הסרטים הישראלים שהופצו השנה בישראל", באתר סינמסקופ, 15 בספטמבר 2012
^ יאיר רוה, "2012 הייתה שנת שיא בקופות בישראל", באתר סינסקופ, 26 בדצמבר 2012
^ "הדירה", באתר סינמטק תל אביב
^ ynet, "הדירה" זכה בפרס הסרט הדוקומנטרי בגרמניה, באתר ynet, 21 בינואר 2012
^ "החבר שלי, האויב שלי" / ארנון גולדפינגר, במגזין די צייט, 15 במאי 2012 (בגרמנית)
^ "סאנדנס סלקטס חטפה את 'הדירה'" / דייב מק'נארי, באתר שיקגו טריבון (באנגלית)
^ "25 היצירות הטובות ביותר ב-2011", באתר טיים אאוט תל אביב, 21 בדצמבר 2011
^ "הטובים של 2012" / קנט טרנר, באתר פילם פורוורד, 3 בינואר 2013
^ רשימת הסרטים התיעודיים הטובים של השנה, באתר סאונד און סייט, 5 בדצמבר 2012
^ מארי פולס, "עשרת הסרטים שהחמצנו השנה", באתר מגזין טיים, 14 בדצמבר 2012
^ ורנה האסל, "בושה ושתיקה", באתר טגה-שפיגל, 13 ביוני 2012 (בגרמנית)
^ וולקר גונסקה, "רשימת עשרת הסרטים הטובים", באתר טיפ ברלין, 5 בינואר 2013
^ אבנר שביט‏, סיכום פסטיבל ירושלים 2011: הטוב, הרע והלא נורא, באתר וואלה, 16 ביולי 2011
^ "הדירה" זכה בפרס איגוד בעלי בתי הקולנוע בגרמניה, באתר וואלה, 23 בספטמבר 2012
^ רשימת המועמדים של האקדמיה הגרמנית לקולנוע ל"לולה", 10 בינואר 2013
^ נירית אנדרמן, הסרט הישראלי התיעודי "הדירה" מועמד ל"אוסקר" הגרמני, באתר הארץ, 27 במרץ 2013

[1] "הדירה" זכה בפרס איגוד בעלי בתי הקולנוע בגרמניה, באתר וואלה, 23 בספטמבר 2012

[2] נירית אנדרמן, תעמולה נאצית בארון של סבתא: הדירה": סרטו התיעודי של ארנון גולדפינגר, באתר הארץ, 5 בספטמבר 2011

[3] "פגוש את הקולנוענים של טרייבקה", באתר אינדיוייר, 11 באפריל 2012 (באנגלית)

[4] אבנר שביט‏, פסטיבל ירושלים 2011: "הדירה" פורץ דרך בנושא השואה, באתר וואלה, 12 ביולי 2011

[5] דפנה מרקין, "סיכום פסטיבל ירושלים", באתר מגזין "Tablet",‏ 10 באוגוסט 2011

[6] פסטיבל ירושלים - טקס הסיום ורשימת הזוכים, באתר "סריטה", 15 ביולי 2011

[7] יאיר רוה, "הסרטים הישראלים שהופצו השנה בישראל", באתר סינמסקופ, 15 בספטמבר 2012

[8] יאיר רוה, "2012 הייתה שנת שיא בקופות בישראל", באתר סינסקופ, 26 בדצמבר 2012

[9] "הדירה", באתר סינמטק תל אביב

[10] ynet, "הדירה" זכה בפרס הסרט הדוקומנטרי בגרמניה, באתר ynet, 21 בינואר 2012

[11] "החבר שלי, האויב שלי" / ארנון גולדפינגר, במגזין די צייט, 15 במאי 2012 (בגרמנית)

[12] "סאנדנס סלקטס חטפה את 'הדירה'" / דייב מק'נארי, באתר שיקגו טריבון (באנגלית)

[13] "25 היצירות הטובות ביותר ב-2011", באתר טיים אאוט תל אביב, 21 בדצמבר 2011

[14] "הטובים של 2012" / קנט טרנר, באתר פילם פורוורד, 3 בינואר 2013

[15] רשימת הסרטים התיעודיים הטובים של השנה, באתר סאונד און סייט, 5 בדצמבר 2012

[16] מארי פולס, "עשרת הסרטים שהחמצנו השנה", באתר מגזין טיים, 14 בדצמבר 2012

[17] ורנה האסל, "בושה ושתיקה", באתר טגה-שפיגל, 13 ביוני 2012 (בגרמנית)

[18] וולקר גונסקה, "רשימת עשרת הסרטים הטובים", באתר טיפ ברלין, 5 בינואר 2013

[19] אבנר שביט‏, סיכום פסטיבל ירושלים 2011: הטוב, הרע והלא נורא, באתר וואלה, 16 ביולי 2011

[20] "הדירה" זכה בפרס איגוד בעלי בתי הקולנוע בגרמניה, באתר וואלה, 23 בספטמבר 2012

[21] רשימת המועמדים של האקדמיה הגרמנית לקולנוע ל"לולה", 10 בינואר 2013

[22] נירית אנדרמן, הסרט הישראלי התיעודי "הדירה" מועמד ל"אוסקר" הגרמני, באתר הארץ, 27 במרץ 2013

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]