מבין השניים, הרטה היא הבכירה מביניהן: היא זכתה באליפות גרמניה, בגביע הליגה הגרמנית וחמש פעמים בגביע אינטרטוטו, בעוד אוניון זכתה רק בגביע אינטרטוטו. בתקופת גרמניה המזרחית הדרבי הברלינאי תיאר את היריבות בין אוניון ברלין לבין דינמו ברלין.[1]
מאז 1990 היריבות החזקה בעיר היא בין אוניון ממזרח ברלין, המייצגת את השכבה הענייה בעיר לבין הרטה ממערב ברלין, העשירה. אף שהן לא נפגשו לעיתים קרובות, כל מפגש ביניהן מהווה למפגש מתוח המפגיש בין שתי שכבות אוכלוסייה שונות המייצגות את הפער שעדיין קיים בין מזרח למערב העיר.
המשחק הראשון אי פעם בין שתי הקבוצות - שהופרדו האחת מהשנייה במהלך המלחמה הקרה, הרטה במערב ואוניון במזרח - נערך ב-27 בינואר1990, זמן קצר לאחר נפילת חומת ברלין.[2]
בין שתי הקבוצות מתקיימת יריבות מתוחה הנובעת מהזיהוי הפוליטי של הקבוצות. בעבר הייתה שייכת אוניון למעמד הפועלים בעוד הרטה מזוהה כקבוצה המקושרת לממסד ולקבוצה עשירה מאוד. עם זאת, מעמדן הסוציו-אקונומי השונה חידד את היריבות הזו, כשאוניון נותרה כמייצגת הנמוך בעיר לעומת עשיריה.
במשחק זה יש משמעות לצבעי הקבוצות: צבעיה של אוניון ברלין הם אדום, הצבע שמייצג את השמאל, הפועלים והסוציאליזם. בעוד כחול שעמה מזוהה הרטה ברלין מייצג את האליטה. בעוד בעבר אוניון ייצגה את המזרח והרטה את המערב, כיום חלוקה זו נותרה בולטת מאוד, אף שלשתי הקבוצות אוהדים מכל חלקי העיר ומחוצה לה.
מאז 1966 היריבות הגדולה ביותר בברלין הייתה בין אוניון ברלין לדינמו ברלין, בעיקר לאור ייצוגן, כאשר אוניון מהווה לקבוצה עממית ודינמו ברלין, שנתמכה על ידי המשטרה, הפכה לשנואה ולכן גם היריבות הגדולה בין הקבוצות שהייתה משחק הדרבי המתוח ביותר באוברליגה. לאחר נפילת חומת ברלין הן נפגשו ביניהן במסגרת טורנירים אזוריים ובמשחקי ידידות והמפגש האחרון ביניהן נערך בשנת 2006, במסגרת הליגה האזורית NOFV-Oberliga Nord, הששית בחשיבותה במערך הליגות.