בונדסליגה

ליגת הכדורגל הבכירה בגרמניה

הבונדסליגהגרמנית: Bundesliga; תרגום לעברית: הליגה הפדרלית) היא ליגת הכדורגל הבכירה בגרמניה, ובמסגרתה משחקים המועדונים המובילים המתחרים על תואר האליפות. המושג גם קיים בכדורגל האוסטרי (הבונדסליגה האוסטרית).

בונדסליגה
Bundesliga
עונת 2023/2024 בבונדסליגה
שם מלא Fußball-Bundesliga
תחום כדורגל
ארגון התאחדות הכדורגל הגרמנית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינות גרמניהגרמניה גרמניה
קונפדרציה אופ"א
קבוצות 18
תקופת הפעילות 24 באוגוסט 1963 – הווה (60 שנה) עריכת הנתון בוויקינתונים
אלופה נוכחית באיירן מינכן (2022/2023)
מירב הזכיות באיירן מינכן (33)
מפעל מקביל הגביע הגרמני
מפעל נמוך הבונדסליגה השנייה עריכת הנתון בוויקינתונים
www.bundesliga.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

בניגוד למדינות אחרות, גרמניה התחילה מאוחר יחסית את שיטת הליגה הבכירה. הבונדסליגה הוקמה בשנת 1963, ובמשך השנים עברה שינויים ופיתוחים. צורת הארגון והמבנה של הליגה ממשיכה להתפתח גם בשנים אלו. נכון לנובמבר 2023, הבונדסליגה מדורגת במקום הרביעי בדירוג אופ"א[1].

קבוצות הבונדסליגה לעונת 2023/2024 עריכה

  ערך מורחב – עונת 2023/2024 בבונדסליגה
קבוצה עיר מדינה פדרלית אצטדיון תכולה
אאוגסבורג אאוגסבורג בוואריה WWK ארנה 30,660
אוניון ברלין ברלין ברלין שטאדיון אן דר אלטן פרסטראיי (אנ') 22,012
איינטרכט פרנקפורט פרנקפורט הסן קומרצבנק ארנה 51,500
באייר לברקוזן לברקוזן נורדריין-וסטפאליה באיי ארנה 30,210
באיירן מינכן מינכן בוואריה אליאנץ ארנה 75,000
בוכום בוכום נורדריין-וסטפאליה וונוביה רוהרשטדיון 27,599
בורוסיה דורטמונד דורטמונד נורדריין-וסטפאליה זיגנאל אידונה פארק 81,360
בורוסיה מנשנגלדבך מנשנגלדבך נורדריין-וסטפאליה בורוסיה פארק 54,010
דרמשטאדט 98 דרמשטאדט הסן אצטדיון בולנפלטור 17,650
הופנהיים 1899 זינסהיים באדן-וירטמברג ריין-נקר ארנה 30,150
וולפסבורג וולפסבורג סקסוניה התחתונה פולקסווגן ארנה 30,000
ורדר ברמן ברמן ברמן וזרשטדיון 42,100
מיינץ 05 מיינץ ריינלנד-פפאלץ אופל ארנה 34,000
פ.צ היידנהיים היידנהיים באדן-וירטמברג פויט ארנה 15,000
פ.צ. קלן קלן נורדריין-וסטפאליה אצטדיון ריין אנרגי 49,698
פרייבורג פרייבורג באדן-וירטמברג אצטדיון אירופה פארק 34,700
ר.ב. לייפציג לייפציג סקסוניה רד בול ארנה 42,959
שטוטגרט שטוטגרט באדן-וירטמברג מרצדס-בנץ ארנה 60,441

סקירה כללית עריכה

הבונדסליגה מחולקת לשתי ליגות, הראשונה, והבכירה בגרמניה, נקראת "הבונדסליגה הראשונה" או בקיצור "הבונדסליגה". הליגה השנייה נקראת "הבונדסליגה השנייה". כל הקבוצות המשחקות בליגות הללו הן מקצועיות ומאורגנות. הליגה מתחת נקראת הליגה השלישית. שאר הקבוצות, המשחקות בליגות מתחת לליגה השלישית נחשבות לקבוצות מקצועניות למחצה. הבונדסליגה השנייה נוצרה בשנת 1974 כאשר לפניה הייתה מתחת לבונדסליגה הראשונה ה"רגיונל-ליגה".

הליגות הנמצאות מתחת לליגה השלישית מחולקות למחוזות. לדוגמה: ה"רגיונל-ליגה", הנמצאת מתחת לליגה השנייה[דרושה הבהרה] מחולקת למחוזות צפון ודרום וה"אובר-ליגה", הליגה הרביעית[דרושה הבהרה] בגרמניה, מחולקת לתשעה אזורים לפי מדינות או אזורים אורבניים מרכזיים. החלוקה למחוזות עברה שינויים עם הזמן לפי מספר הקבוצות מכל אזור במדינה ולא לפי חלוקה עיוורת. בתחילת שנות ה-90 עברה הליגה מספר שינויים בשל איחוד גרמניה מחדש וההשתלבות של קבוצות ממזרח גרמניה במבנה הליגות של גרמניה המאוחדת.

כל קבוצה המשחקת בבונדסליגה חייבת להיות בעלת תקציב מוסדר ולעמוד במספר סטנדרטים קבועים מראש, אחרת היא תורד לאחת הליגות האזוריות.

קבוצת המבורג הייתה היחידה ששיחקה בבונדסליגה מאז הקמתה בשנת 1963 עד לירידתה לליגה השנייה לראשונה בתולדותיה בשנת 2018.

בתום כל עונה, שתי הקבוצות שנמצאות בתחתית הליגה הראשונה יורדות בעונה שלאחר מכן לליגה השנייה בעוד ששתי הקבוצות הטובות ביותר בליגה השנייה עולות בעונה שלאחר מכן לליגה הראשונה. הקבוצה במקום ה-16 בליגה הראשונה משחקת סיבוב נוק-אאוט (בית וחוץ) נגד הקבוצה שסיימה במקום השלישי בליגה השנייה, כשהמנצחת משחקת בליגה הראשונה.

משחקי הליגה נערכים בין חודש אוגוסט ועד סוף חודש מאי כאשר יש הפסקת חורף בין אמצע דצמבר לסוף ינואר.

השתתפות מועדונים גרמנים בתחרויות אירופיות ומבנה הליגה עריכה

  • מקומות ראשון, שני, שלישי בטבלה - השתתפות בטוחה בשלב הבתים בליגת האלופות אוטומטית
  • מקום רביעי - הקבוצה משחקת בשלב הפלייאוף של ליגת האלופות כאשר אם היא ניצחה היא מעפילה לשלב הבתים בליגת האלופות ואם הפסידה היא נושרת לליגה האירופית
  • זוכת הגביע הגרמני - מעפילה לשלב הבתים של ליגה האירופית:
    • אם הקבוצה כבר התקבלה לליגת האלופות, הקבוצה שהפסידה לה בגמר תזכה בכרטיס לליגה האירופית
    • אם שתי הקבוצות שהעפילו לגמר הגביע הגרמני כבר זכו בכרטיסי העפלה לליגת האלופות, הקבוצה המדורגת שביעית בליגה מקבלת כרטיס לליגה האירופית
  • מקומות חמישי ושישי: מעפילים לליגה האירופית
  • מקום 16: משחקת סיבוב נוק-אאוט (בית וחוץ) נגד הקבוצה שסיימה במקום השלישי בליגת הבונדסליגה השנייה, כשהמנצחת מעפילה לבונדסליגה.
  • מקומות 17–18: יורדים לליגת הבונדסליגה השנייה.

היסטוריה עריכה

השנים המוקדמות באליפות הכדורגל הגרמנית (1903 - 1932) עריכה

מועדוני ספורט מקומיים היו קיימים עוד לפני תחילת המאה ה-20 אך התחזקו בסוף המאה ה-19 עם הקמת מועדונים אזוריים ששילבו מספר סוגי ספורט, ביניהם כדורגל שהיה תחום ספורט נפוץ באותם הימים בגרמניה.

בתחילה לא הייתה ליגה אחת מסודרת אלא מספר ליגות אזוריות וחובבניות בעיקרן. בליגות אלו, הקבוצות שהיו מגיעות לראש הטבלה בליגה המקומית היו משחקות משחקי הצלבה בין הליגות השונות על מנת לזכות בגביע הארצי הכולל. ב-28 בינואר 1900 הוקמה התאחדות הכדורגל של גרמניה בלייפציג והיו חברות בה 86 קבוצות כדורגל מרחבי גרמניה. התחרות הלאומית המוכרת הראשונה נערכה בשנת 1903 והאלופה הייתה לייפציג (שמאוחר יותר הפך ללוקומטיב לייפציג בגרמניה המזרחית) שניצחה במשחק הגמר את מועדון הכדורגל פראג (DFC Prag, קבוצה שהוקמה על ידי סטודנטים יהודים מאוניברסיטת קארל בפראג) בתוצאה 2:7 במשחק שנערך בהמבורג ב-31 במאי.

עם עליית הנאצים לשלטון, היו ניסיונות להתערב בכל תחומי החיים, כולל הספורט והכדורגל הגרמני. רוב האיגודים הספורטיביים והקבוצות הוצאו מהליגות השונות ובמקומם קמו מועדונים שמומנו על ידי המפלגה הנאצית. על מנת להצטרף למועדון שהיה תחת התאחדות הכדורגל הגרמנית, היה על המועמד לקבל שתי המלצות מאנשים שאינם מרקסיסטים. התאחדות הכדורגל איבדה באיטיות את עצמאותה והפכה ל"הארגון לחינוך הגופני של הרייך השלישי".

תחת שלטון הנאצים נערך שינוי מקיף בכל הרכב הליגה ובמבנה שלה. בין השאר, נאסרה השתתפותם של יהודים ובני מיעוטים שונים בארגוני ספורט כאלו או אחרים תחת התאחדות הכדורגל של הרייך השלישי. הליגה חולקה ל-16 מחוזות שונים בשיטת סידור שנמשכה עד לשנת 1945. בשנה זו, עם נפילת גרמניה הנאצית, שונה הרכב הליגה. לפני עליית הנאצים לשלטון, בשנת 1933 התחרו 600 קבוצות על הזכייה בתואר האליפות. השלטון שינה את המצב, ומספר הקבוצות ירד ל-170 קבוצות בלבד. טורניר הגביע הגרמני הומצא בשנת 1935, והקבוצה הראשונה שזכתה בו הייתה נירנברג.

האלופות בתקופה המוקדמת (1903 - 1932) עריכה

עונה אלופה תוצאת משחק הגמר סגנית
1903 VfB לייפציג 2:7 די. אף. סי. פראג
1904 התחרות הופסקה[2]
1905 יוניון 92 ברלין 0:2 קרלסרוהה FV
1906 VfB לייפציג 1:2 1. פפורצהיים
1907 פרייבורגר 1:3 ויקטוריה ברלין
1908 ויקטוריה ברלין 0:3 שטוטגרט קיקרס
1909 פניקס קרלסרוהה 2:4 ויקטוריה ברלין
1910 קרלסרוהה FV 0:1 (הארכה) הולשטיין קיל
1911 ויקטוריה ברלין 1:3 VfB לייפציג
1912 הולשטיין קיל 0:1 קרלסרוהה FV
1913 VfB לייפציג 1:3 דויסבורגר SpV
1914 SpVgg פירט 2:3 (הארכה) VfB לייפציג
1915 - 1919 לא התקיימה תחרות בעקבות מלחמת העולם הראשונה
1920 נירנברג 0:2 SpVgg פירט
עונה אלופה תוצאת משחק הגמר סגנית
1921 נירנברג 0:5 ברלינר וורווארטס 1890
1922 אין אלופה 2:2 (הארכה)

1:1 (הארכה)

המבורגר SV

נירנברג

1923 המבורגר SV 0:3 אוניון אוברשווינווידה
1924 נירנברג 0:2 המבורגר SV
1925 נירנברג 0:1 (הארכה) פ.ס.וו פרנקפורט
1926 SpVgg פירט 1:4 הרטה ברלין
1927 נירנברג 0:2 הרטה ברלין
1928 המבורגר SV 2:5 הרטה ברלין
1929 SpVgg פירט 2:3 הרטה ברלין
1930 הרטה ברלין 4:5 הולשטיין קיל
1931 הרטה ברלין 2:3 מינכן 1860
1932 באיירן מינכן 0:2 איינטרכט פרנקפורט

האלופות בתקופת הרייך השלישי (1933 - 1945) עריכה

עונה אלופה תוצאת משחק הגמר סגנית
1933 פורטונה דיסלדורף 0:3 שאלקה 04
1934 שאלקה 04 1:2 נירנברג
1935 שאלקה 04 4:6 שטוטגרט
1936 נירנברג 1:2 (הארכה) פורטונה דיסלדורף
1937 שאלקה 04[3] 0:2 נירנברג
1938 הנובר 96 3:3 (הארכה)

3:4 (הארכה)

שאלקה 04
1939 שאלקה 04 0:9 אדמירה וואיין
1940 שאלקה 04 0:1 דרזדנר
1941 ראפיד וינה 3:4 שאלקה 04
1942 שאלקה 04 0:2 פירסט וינה
1943 דרזדנר 0:3 זארבריקן
1944 דרזדנר 0:4 LSV המבורג
1945 לא התקיימה תחרות בעקבות מלחמת העולם השנייה

התקופה שלאחר המלחמה והקמת הבונדסליגה עריכה

מייד לאחר המלחמה, כשגרמניה המערבית הייתה תחת כיבוש בעלות הברית, נאסרה פעילותם של כל הארגונים, כולל ארגוני הספורט, אולם כבר בשנת 1946 הורשו ארגוני ספורט שלא היו בעלי זיקה פוליטית כלשהי להפעיל קבוצות כדורגל ומספר מועדונים חודשו. הליגה החלה לפעול בעונת 1946/1947 על בסיס אזורי, ובשנת 1948 זכתה נירנברג באליפות הראשונה לאחר חידוש המשחקים, בניצחון 1–2 על קייזרסלאוטרן.

במהומה שלאחר המלחמה נעלם גביע ויקטוריה לאלופות, ולכן משנת 1946 כל קבוצה שזכתה באליפות נרשמה על גביע חדש, שנקרא "צלחת הסלט" בגלל צורתו.

הגביע הגרמני חזר לפעולתו רק בשנת 1953 עם ניצחון של רוט-וייס אסן על אלמניה אאכן.

ההפסד של הנבחרת הלאומית בתוצאה 0–1 נגד נבחרת יוגוסלביה במונדיאל 1962 היה הקש ששבר את גב הגמל שגרם להקמת הליגה הגרמנית. באותה עת היו חמש ליגות-על שחולקו לפי מחוזות (צפון, דרום, מערב, דרום-מערב וברלין). מזרח גרמניה הייתה נפרדת והקבוצות בה שיחקו בארגון נפרד. הליגה הוקמה בדורטמונד ב-28 ביולי 1962 והעונה הראשונה בה הייתה עונת 1963/1964. הליגה הוקמה לפי מבנה הפרמייר ליג באנגליה שהוקמה ב-1888. 46 קבוצות ניסו להעפיל לליגה החדשה שהוקמה אך רק 16 העפילו אליה בעונה הראשונה בה התקיימה. בשנת 1965 גדל מספר הקבוצות ל-18.

הקבוצות שהעפילו לבונדסליגה היו:

האלופות אחרי מלחמת העולם השנייה ועד הקמת הבונדסליגה (1946 - 1963) עריכה

עונה אלופה תוצאת משחק הגמר סגנית
1946 - 1947 לא התקיימה תחרות בעקבות מלחמת העולם השנייה
1948 נירנברג 1:2 קייזרסלאוטרן
1949 מנהיים 2:3 (הארכה) בורוסיה דורטמונד
1950 שטוטגרט 1:2 קיקרז אופנבך
1951 קייזרסלאוטרן 1:2 פראובן מינסטר
1952 שטוטגרט 2:3 זארבריקן
1953 קייזרסלאוטרן 1:4 שטוטגרט
1954 הנובר 96 1:5 קייזרסלאוטרן
1955 רוט-וייס אסן 3:4 קייזרסלאוטרן
1956 בורוסיה דורטמונד 2:4 קרלסרוהה
1957 בורוסיה דורטמונד 1:4 המבורג
1958 שאלקה 04 0:3 המבורג
1959 איינטרכט פרנקפורט 3:5 (הארכה) קיקרז אופנבך
1960 המבורג 2:3 קלן
1961 נירנברג 0:3 בורוסיה דורטמונד
1962 קלן 0:4 נירנברג
1963 בורוסיה דורטמונד 1:3 קלן

שנות ה-60 וה-70 עריכה

המוני האוהדים צפו במשחקי הקבוצות בליגה. אף קבוצה לא הצליחה לבסס שליטה בליגה במהלך שנות ה-60: בשבע אליפויות בשבע השנים שמהקמת הליגה ועד לשנת 1970 בכל עונה זכתה אלופה אחרת בתואר. בעונת 1965/1966 עלתה לליגה קבוצה חדשה, באיירן מינכן, אשר בעונתה הראשונה סיימה במקום השלישי, ובעונת 1968/1969 זכתה באליפות הראשונה שלה, והייתה לקבוצה הראשונה בגרמניה שזוכה בדאבל, בדרכה להיות המועדון החזק ביותר בגרמניה אי פעם.

למלחמה הקרה ומעמדה של ברלין החצויה הייתה השפעה על הליגה בשנות ה-60: רישיונה של הרטה ברלין נלקח ממנה בעונת 1964/1965 מפני שעברה על חוקי השכר של ההתאחדות הגרמנית ולכן הורדה לליגת-מחוז ברלין (מתחת לבונדסליגה עדיין התנהלו ליגות לפי מחוז). הסיבה לעבירה על חוק השכר הייתה ניסיון נואש בברלין למשוך שחקנים לברלין בעת שנבנתה חומת ברלין והמתח הנלווה אליה. הקבוצות שהיו באותה עת החלשות בטבלה, קארלסרוהה ושאלקה 04 ניסו לקבל את מקומה של הרטה ברלין ולא לרדת לליגות האזוריות. באותה העונה הוחלט להגדיל את מספר הקבוצות בליגה הראשונה ל-18 קבוצות במקום 16. במצב שכזה היו אמורות לעלות שתי קבוצות מהליגות האזוריות על מנת להגדיל את מספר הקבוצות בליגה. בגלל לחצי המלחמה הקרה ומעמדה של הבירה לשעבר של גרמניה, ברלין, הוחלט להעלות קבוצה ממחוז ברלין במקומה של הרטה ברלין. לכן טסמניה 1900 ברלין עלתה לליגה הראשונה במקומה של הרטה. אך הקבוצה לא הייתה מוכנה כלל לליגה הזאת והציגה את העונה הגרועה בכל הזמנים של קבוצה כלשהי בבונדסליגה.

בשנות ה-70 נתגלה בכדורגל הגרמני סקנדל גדול בבונדסליגה כאשר היה חשד שמנג'ר קבוצת קיקרז אופנבך, הורסט גרגוריו קנלאס, מכר משחקים נגד קבוצות אחרות. הפרשייה נקשרה גם לקבוצות פ.צ. קלן, שאלקה 04, ארמיניה בילפלד והרטה ברלין. מספר שחקנים לא הורשו יותר לשחק וקבוצת ארמיניה בילפלד איבדה את כל הנקודות שהרוויחה בעונת 1971/1972 וירדה לליגה האזורית בתום העונה.

בשנות ה-70 החלה התחזקות של הכדורגל הגרמני. זה התחיל בזכייה של נבחרת מערב גרמניה במונדיאל 1974, וכן שלוש זכיות רצופות של באיירן מינכן בגמר ליגת האלופות (בשנים 1974, 1975 ו-1976), וזכייה של בורוסיה מנשנגלדבך בגמר גביע אופ"א בשנת 1975. בעונת עונת 1977/1978 החלו הקבוצות בבונדסליגה להחתים שחקנים זרים מחוץ לגרמניה.

בשנות ה-70 הבונדסליגה כבר החלה להישלט על ידי מעצמות כדורגל שונות. בורוסיה מנשנגלדבך הייתה הקבוצה הראשונה שהצליחה להגן על התואר בעונת עונת 1970/1971. באיירן מינכן הייתה הקבוצה הראשונה שזכתה בשלוש אליפויות רצופות בעונות עונת 1971/1972, עונת 1972/1973 ועונת 1973/1974. בורוסיה מנשנגלדבך השוותה בשלישיית אליפויות משלה לאחר מכן. לאחר אליפויות בודדות של פ.צ. קלן והמבורג זכתה באיירן מינכן שוב בתואר ובכך השוותה את שיאה של בורוסיה מנשנגלדבך עם ארבע האליפויות בעשור אחד.

משנות ה-80 ועד היום עריכה

בשנות ה-80 החלה נסיגה במספר הצופים שהיו מגיעים למשחקי הכדורגל. כך לדוגמה במשחק ממוצע בעונת עונת 1977/1978 היו מגיעים למשחק 26,000 צופים בעוד שבמשחק דומה בעונת עונת 1985/1986 היו מגיעים רק כ-17,600 צופים. הסיבות העיקריות לדבר זה הן הגידול בתופעת החוליגניות והנאו-נאצים. הליגה גם החלה להיחלש בגלל חוסר רצון של שחקנים לשחק בגרמניה בעיקר בגלל השכר הגבוה שהיו זוכים לו שחקנים בסרייה א' באיטליה וכן בגלל שליטתה של באיירן מינכן, כשמספר קבוצות החלו להתייאש מסיכויהן לזכות באליפות כנגד באיירן מינכן.

בסוף שנות ה-80 השתפר המצב לטובה משתי סיבות. הראשונה היא שהכדורגל הגרמני זכה לזכויות שידור בטלוויזיה הגרמנית, מה שעזר לפיתוח הבונדסליגה. הסיבה השנייה הייתה איחוד גרמניה, ועם התווספות הקבוצות מגרמניה המזרחית גדלה התחרות.

בשנת 1991, שנה לאחר איחוד גרמניה, צורפה התאחדות הכדרוגל של מזרח גרמניה להתאחדות הכדורגל של גרמניה. הקבוצות המזרח-גרמניות שולבו בכל הליגות השונות לפי המבנה שהיה נהוג לפני כן מכיוון שלפני האיחוד הוכן השטח לאיחוד המצופה עם מועדונים נוספים מהחלק המזרחי. בגלל האיחוד גדל מספר הקבוצות בבונדסליגה בעונת עונת 1991/1992 ל-20 במקום 18, עם כניסתן של שתי קבוצות ממזרח גרמניה, דינמו דרזדן והאנזה רוסטוק. בעונה שלאחר מכן חזר מספר הקבוצות בבונדסליגה ל-18 קבוצות כאשר דינמו דרזדן הצליחה להישאר בעוד שרוסטוק ירדה לבונדסליגה השנייה. הקבוצות היחידות ממזרח גרמניה לשעבר שהצליחו להגיע להישגים כלשהם בבונדסליגה היו לוקומוטיב לייפציג ואנרגי קוטבוס, בעוד ש-6 קבוצות ממזרח גרמניה שיחקו בבונדסליגה השנייה.

בתחילת עונת 1995/1996 החלו לאמץ בבונדסליגה את שיטת הניקוד החדשה שהחלה להיות נהוגה בשאר אירופה, לפיה קבוצה שמנצחת במשחק זוכה בשלוש נקודות ולא בשתיים כפי שהיה נהוג לפני כן. סיבה זו גרמה למאמץ רב יותר של המאמנים והשחקנים לנצח במשחקים ובכך להשיג פער מקבוצות אחרות יותר בקלות מבעבר.

מאז תחילת שנות ה-90 הבונדסליגה זכתה למספר רב של אוהדים שהיו פוקדים את משחקי הליגה. הסיבה האפשרית היא זכייתה של נבחרת גרמניה במונדיאל 1990 ולאחר מכן ביורו 1996. לקבוצות באותה עת גם ניתן חופש גדול יותר באשר למיסחור הקבוצה והשחקנים שבה.

בשנים 20122023 זכתה באיירן מינכן ב-11 אליפויות ברציפות ובכך שברה את השיא של יובנטוס האיטלקית שזכתה ב-9.

מאז הקמת הבונדסליגה ב-24 באוגוסט 1963 שיחקו בבונדסליגה 49 קבוצות שונות. על מנת לחגוג את חגיגות ה-40 שנה לקיומה של הבונדסליגה שוחק משחק ראווה ב-24 באוגוסט 2003 בין המבורג, שנודעה בכך שהייתה הקבוצה היחידה שמעולם לא ירדה ליגה מהבונדסליגה, לבין קבוצת באיירן מינכן שנחשבת לקבוצה הדומיננטית ביותר בכל הזמנים בגרמניה ואשר זכתה בעונה לפני כן באליפות ה-17 במספר.

אליפויות הבונדסליגה לפי עונה עריכה

עונה אלופה
1963/1964 פ.צ. קלן
1964/1965 ורדר ברמן
1965/1966 מינכן 1860
1966/1967 איינטרכט בראונשווייג
1967/1968 נירנברג
1968/1969 באיירן מינכן
1969/1970 בורוסיה מנשנגלדבך
1970/1971 בורוסיה מנשנגלדבך
1971/1972 באיירן מינכן
1972/1973 באיירן מינכן
1973/1974 באיירן מינכן
1974/1975 בורוסיה מנשנגלדבך
1975/1976 בורוסיה מנשנגלדבך
1976/1977 בורוסיה מנשנגלדבך
1977/1978 פ.צ. קלן
1978/1979 המבורג
1979/1980 באיירן מינכן
1980/1981 באיירן מינכן
1981/1982 המבורג
1982/1983 המבורג
עונה אלופה
1983/1984 שטוטגרט
1984/1985 באיירן מינכן
1985/1986 באיירן מינכן
1986/1987 באיירן מינכן
1987/1988 ורדר ברמן
1988/1989 באיירן מינכן
1989/1990 באיירן מינכן
1990/1991 פ.צ. קייזרסלאוטרן
1991/1992 שטוטגרט
1992/1993 ורדר ברמן
1993/1994 באיירן מינכן
1994/1995 בורוסיה דורטמונד
1995/1996 בורוסיה דורטמונד
1996/1997 באיירן מינכן
1997/1998 פ.צ. קייזרסלאוטרן
1998/1999 באיירן מינכן
1999/2000 באיירן מינכן
2000/2001 באיירן מינכן
2001/2002 בורוסיה דורטמונד
2002/2003 באיירן מינכן
עונה אלופה
2003/2004 ורדר ברמן
2004/2005 באיירן מינכן
2005/2006 באיירן מינכן
2006/2007 שטוטגרט
2007/2008 באיירן מינכן
2008/2009 וולפסבורג
2009/2010 באיירן מינכן
2010/2011 בורוסיה דורטמונד
2011/2012 בורוסיה דורטמונד
2012/2013 באיירן מינכן
2013/2014 באיירן מינכן
2014/2015 באיירן מינכן
2015/2016 באיירן מינכן
2016/2017 באיירן מינכן
2017/2018 באיירן מינכן
2018/2019 באיירן מינכן
2019/2020 באיירן מינכן
2020/2021 באיירן מינכן
2021/2022 באיירן מינכן
2022/2023 באיירן מינכן

אליפויות לפי קבוצה עריכה

להלן טבלת אליפויות גרמניה לפי מועדון. בסוגריים מצוינות מספר האליפויות בתקופה שקדמה להקמת הבונדסליגה:[4]

מיקום מועדון אליפויות הבונדסליגה לפני הקמת הבונדסליגה סך הכל אליפויות סגנויות עונות זכייה (בסוגריים - שנות זכייה לפני הקמת הבונדסליגה)
1 באיירן מינכן 32 1 33 10 (1932), 1968/1969, 1971/1972, 1972/1973, 1973/1974, 1979/1980, 1980/1981, 1984/1985, 1985/1986, 1986/1987, 1988/1989, 1989/1990, 1993/1994, 1996/1997, 1998/1999, 1999/2000, 2000/2001, 2002/2003, 2004/2005, 2005/2006, 2007/2008, 2009/2010, 2012/2013, 2013/2014, 2014/2015, 2015/2016, 2016/2017, 2017/2018, 2018/2019, 2019/2020, 2020/2021, 2021/2022, 2022/2023
2 בורוסיה דורטמונד 5 3 8 10 (1956, 1957, 1963), 1994/1995, 1995/1996, 2001/2002, 2010/2011, 2011/2012
בורוסיה מנשנגלדבך 5 0 5 2 1969/1970, 1970/1971, 1974/1975, 1975/1976, 1976/1977
4 ורדר ברמן 4 0 4 7 1964/1965, 1987/1988, 1992/1993, 2003/2004
5 המבורג 3 3 6 8 (1923, 1928, 1960), 1978/1979, 1981/1982, 1982/1983
שטוטגרט 3 2 5 4 (1950, 1952), 1983/1984, 1991/1992, 2006/2007
7 פ.צ. קייזרסלאוטרן 2 2 4 4 (1951, 1953), 1990/1991, 1997/1998
פ.צ. קלן 2 1 3 7 (1962), 1963/1964, 1977/1978
9 איינטרכט בראונשווייג 1 0 1 0 1966/1967
מינכן 1860 1 0 1 2 1965/1966
נירנברג 1 8 9 3 (1920, 1921, 1924, 1925, 1927, 1936, 1948, 1961), 1967/1968
וולפסבורג 1 0 1 1 2008/2009
שאלקה 04 0 7 7 9 (1934, 1935, 1937, 1939, 1940, 1942, 1958)
לוקומוטיב לייפציג 0 3 3 2 (1903, 1906, 1913)
גרויטר פירת' 0 3 3 1 (1914, 1926, 1929)
הרטה ברלין 0 2 2 5 (1930, 1931)
ויקטוריה ברלין 0 2 2 2 (1908, 1911)
מועדון ספורט דרזדן 0 2 2 1 (1943, 1944)
הנובר 96 0 2 2 0 (1938, 1954)
קרלסרוהה FV 0 1 1 2 (1910)
הולשטיין קיל 0 1 1 2 (1912)
פורטונה דיסלדורף 0 1 1 1 (1933)
איינטרכט פרנקפורט 0 1 1 1 (1959)
בלאו-וייס 1890 ברלין 0 1 1 0 (1905)
פרייבורג FC 0 1 1 0 (1907)
קרלסרוהה 0 1 1 0 (1909)
ראפיד וינה 0 1 1 0 (1941)
וו.פ.ר. מנהיים 0 1 1 0 (1949)
רוט-וייס אסן 0 1 1 0 (1955)

שיאנים ומלכי השערים עריכה

שיאני ההופעות בכל הזמנים עריכה

נכון ל-17 באוגוסט 2019

# שחקן שנות פעילות הופעות קבוצות ששיחק
1 גרמניה  קרל-היינץ קורבל 1972–1991 602 איינטרכט פרנקפורט
2 גרמניה  מנפרד קאלץ 1971–1991 581 המבורג
3 גרמניה  אוליבר קאן 1987–2008 557 קרלסרוהה, באיירן מינכן
4 גרמניה  קלאוס פיכטל 1965–1988 552 שאלקה 04, ורדר ברמן
5 גרמניה  מירוסלב ווטאבה 1976–1996 546 בורוסיה דורטמונד, ורדר ברמן
6 גרמניה  קלאוס פישר 1968–1988 535 מינכן 1860, שאלקה 04, פ.צ. קלן, בוכום
7 גרמניה  אייקה אימל 1978–1995 534 בורוסיה דורטמונד, שטוטגרט
8 גרמניה  וילי נויברגר 1966–1983 520 בורוסיה דורטמונד, ורדר ברמן, וופרטלר, איינטרכט פרנקפורט
9 גרמניה  מיכאל לאמק 1972–1988 518 בוכום
10 גרמניה  אולי שטיין 1978–1997 512 ארמיניה בילפלד, המבורג, איינטרכט פרנקפורט

מלכי השערים בכל הזמנים עריכה

נכון ל-30 ביולי 2022. השחקנים המודגשים עדיין פעילים.

# שחקן שנות פעילות שערים קבוצות ששיחק
1 גרמניה  גרד מילר 1965–1979 365 באיירן מינכן
2 פולין  רוברט לבנדובסקי 2010–2022 312 בורוסיה דורטמונד, באיירן מינכן
3 גרמניה  קלאוס פישר 1968–1988 268 מינכן 1860, שאלקה 04, פ.צ. קלן, בוכום
4 גרמניה  יופ היינקס 1965–1978 220 בורוסיה מנשנגלדבך, הנובר 96
5 גרמניה  מנפרד בורגסמולר 1958–1976 213 רוט-וייס אסן, בורוסיה דורטמונד, נירנברג, ורדר ברמן
6 פרו  קלאודיו פיסארו 1999–2020 197 ורדר ברמן, באיירן מינכן, פ.צ. קלן
7 גרמניה  אולף קירסטן 1990–2003 182 באייר לברקוזן
8 גרמניה  שטפן קונץ 1983–1999 179 בוכום, אורדינגן 05, פ.צ. קייזרסלאוטרן, ארמיניה בילפלד
9 גרמניה  דיטר מילר 1973–1986 177 פ.צ. קלן, שטוטגרט, זארבריקן
גרמניה  קלאוס אלופס 1975– 1993 177 פורטונה דיסלדורף, פ.צ. קלן, ורדר ברמן

מאמן השנה בכדורגל הגרמני עריכה

פרס מאמן השנה בכדורגל הגרמני המוענק מאז 2002. הזוכה נבחר בהצבעה על ידי עיתונאי כדורגל גרמנים, ומפורסם במגזין הספורט קיקר.

פליקס מגאת ויורגן קלופ מחזיקים בשיא הזכיות לתואר זה עם 3 זכיות לכל אחד.

שנה מאמן מועדון
2002
קלאוס טופמולר
באייר לברקוזן
2003
פליקס מגאת
שטוטגרט
2004
תומאס שאף
ורדר ברמן
2005
פליקס מגאת
באיירן מינכן
2006
יורגן קלינסמן
נבחרת גרמניה
2007
ארמין פה
שטוטגרט
2008
אוטמאר היצפלד
באיירן מינכן
2009
פליקס מגאת
וולפסבורג
2010
לואי ואן חאל
באיירן מינכן
2011
יורגן קלופ
בורוסיה דורטמונד
2012
יורגן קלופ
בורוסיה דורטמונד
2013
יופ היינקס
באיירן מינכן
2014
יואכים לב
נבחרת גרמניה
2015
דיטר הקינג
וולפסבורג
2016
דירק שוסטר
דרמשטאדט 98
2017
יוליאן נגלסמן
הופנהיים
2018
יופ היינקס
באיירן מינכן
2019
יורגן קלופ
ליברפול
2020
הנס-דיטר פליק
באיירן מינכן

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא בונדסליגה בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ [1]
  2. ^ בהתאם לתקנון, המשחקים היו אמורים להתקים במגרש נייטרלי. אומנם מסיבות תקציביות התאחדות הכדורגל הגרמנית לא הקפידה על הנושא. "פ.צ. קרלסרוהה" הגישה ערעור בנושא תוך טענה שמספר כדורגלנים לא יכלו לשחק בברלין וזה גרם להפסד הקבוצה. הערעור התקבל והתחרות הופסקה.
  3. ^ הקבוצה זכתה גם בגביע הגרמני באותה העונה והשלימה דאבל
  4. ^ (West) Germany - List of Champions