פתיחת התפריט הראשי

הליגה האירופית

טורניר כדורגל
(הופנה מהדף גביע אופ"א)

הליגה האירופית של אופ"אאנגלית: UEFA Europa League) היא תחרות כדורגל אירופית למועדונים, המנוהלת על ידי אופ"א, התאחדות הכדורגל האירופית. הליגה האירופית נחשבת לטורניר כדורגל המועדונים השני בחשיבותו באירופה, אחרי ליגת האלופות. בתחרות משתתפות קבוצות שסיימו במקומות מסוימים בצמרת הליגה של ארצן או שזכו בגביע הלאומי. לכל מדינה מוקצה מספר מקומות בטורניר בהתאם למיקומה בדירוג הליגות של אופ"א.

הליגה האירופית
New Uefa europa league logo.png
ענף כדורגל
שנת ייסוד 1971 (גביע אופ"א)
2009 (הליגה האירופית)
ארגון מפעיל אופ"א
מספר מתמודדים 48 (שלב הבתים)[1]
160 (סה"כ)
יבשת אירופה
שמות קודמים גביע אופ"א (1971–2009)
אלוף/ה נוכחי/ת אנגליהאנגליה צ'לסי (2)
הכי הרבה זכיות ספרדספרד סביליה (5)
מפעל גבוה יותר ליגת האלופות
מפעל נמוך יותר הליגה האירופית 2

uefa.com

עונת 2019/2020 בליגה האירופיתעונת 2019/2020 בליגה האירופית

הטורניר הוקם בשנת 1971 ונקרא בשם גביע אופ"א כהמשך לטורניר גביע ערי הירידים. בשנת 1999 אוחד הטורניר עם גביע אירופה למחזיקות גביע, ומאז החלו להעפיל לטורניר גם קבוצות אשר זכו בגביע בארצן. בשנת 2009 אוחד הטורניר עם גביע האינטרטוטו, והחל להיקרא הליגה האירופית, כחלק מתהליך מיתוג שעבר. הזוכה בליגה האירופית משחקת בסופר קאפ האירופי מול זוכת ליגת האלופות.

תוכן עניינים

היסטוריהעריכה

הטורניר נוסד כ"גביע אופ"א" כהמשך לטורניר גביע ערי הירידים שערך בשנים 1955–1971. מספר הקבוצות שהשתתפו בגביע ערי הירידים צמח מ-11 קבוצות במהלך שנותיו הראשונות של הטורניר (1955–1958) ל-64 קבוצות במהדורתו האחרונה (1970/71). לאור צמיחתו של הטורניר, החליטה אופ"א להקים טורניר תחת ניהולה שיהווה המשך לגביע ערי הירידים. בשלב הגמר של מהדורתו הראשונה של הטורניר בעונת 1971/72, אשר הפגיש שתי קבוצות אנגליות, ניצחה טוטנהאם הוטספר את וולברהמפטון וונדררס, והפכה לקבוצה הראשונה שזוכה בטורניר. בעונה שלאחר מכן, קבוצה אנגלית נוספת, ליברפול, זכתה בתואר לאחר שגברה בגמר על בורוסיה מנשנגלדבאך הגרמנית. מנשנגלדבאך זכתה בתואר בשנים 1975 ו-1979, ובנוסף סיימה כסגנית בשנת 1980. ליברפול זכתה בתואר פעם נוספת בשנת 1976 לאחר שגברה בגמר על קלאב ברוז' הבלגית.

במהלך שנות ה-80, זכו גטבורג השוודית (1982 ו-1987) וריאל מדריד (1985 ו-1986) פעמיים בתואר. כמו כן, הגיעה אנדרלכט הבלגית לשלב הגמר שנתיים ברצף (1983 ו-1984), כשבפעם הראשונה זכתה הקבוצה בתואר ושנה לאחר מכן סיימה כסגנית. בשנת 1989 החל הכדורגל האיטלקי לבסס את הדומיננטיות שלו במפעל, כשנאפולי במדיה שיחק דייגו מראדונה, זכתה בטורניר לאחר שגברה בשלב הגמר על שטוטגרט הגרמנית. שנות ה-90 החלו עם שנתיים בהן קבוצות איטלקיות בלבד העפילו לשלב הגמר, כששנה לאחר מכן (1992) קבוצה איטלקית נוספת, טורינו, העפילה לשלב הגמר בו הפסידה לאייאקס ההולנדית. שנה לאחר מכן זכתה יובנטוס האיטלקית בתואר בפעם השלישית בתולדותיה, כשאינטר מילאנו זכתה בתואר שנה אחריה, והשאירה את הגביע באיטליה שנה נוספת. בשנת 1995 התקיים גמר כל-איטלקי בפעם השלישית בתולדות המפעל בו גברה פארמה על יובנטוס. שנת 1996 הייתה השנה היחידה בעשור זה אליו לא העפילה לפחות קבוצה איטלקית אחת. בשנתיים שלאחר מכן העפילה אינטר מילאנו לשלב הגמר, כשאת הראשון הפסידה לשאלקה 04 הגרמנית לאחר דו-קרב בעיטות עונשין, כשבשנה לאחר מכן גברה על לאציו בגמר כל-איטלקי הרביעי בתולדות המפעל. בשנה זו, החל שלב הגמר להיות משוחק במתכונת של משחק יחיד, אשר החליף צמד המשחקים שהונהגו בשיטת בית-חוץ עד אז. בשנת 1999 גברה פארמה במשחק הגמר על אולימפיק מרסיי וסיימה עידן בו נשלט המפעל על ידי קבוצות איטלקיות.

בשנת 2004 זכתה ולנסיה בתואר, והחלה עידן בו עברה הדומיננטיות במפעל לקבוצות הספרדיות. בשנים 2006 ו-2007 זכתה סביליה בתואר, כשבתואר השני מבין השניים זכתה הקבוצה לאחר שגברה על אספניול הספרדית בגמר הכל-ספרדי הראשון בתולדות המפעל. בשנים 2005 ו-2008 זכו צסק"א מוסקבה וזניט סנקט פטרבורג בהתאמה בתואר, ושחטאר דונצק האוקראינית, קבוצה פוסט-סובייטית נוספת, זכתה בתואר בשנת 2009.

בעונת 2009/10 עבר המפעל תהליך של מיתוג מחדש והחל להיקרא בשם "הליגה האירופית". אתלטיקו מדריד זכתה בתואר בשנים 2010 ו-2012, כשמשחק הגמר השני מבין השניים, הפגיש שתי קבוצות ספרדיות בפעם השנייה בתולדות הטורניר. בשנת 2013 הפכה צ'לסי האנגלית לקבוצה הראשונה שזוכה בתואר שנה לאחר שזכתה בליגת האלופות. בשנים 2014–2016 זכתה סביליה הספרדית בתואר שלוש פעמים ברציפות, אשר הפכו אותה לקבוצה המצליחה בתולדות המפעל עם חמש זכיות בסך הכול.

באופן מסורתי היה הטורניר פתוח לקבוצות אשר סיימו כסגניות הליגה בארצן. בשנת 1999 אוחד הטורניר עם גביע אירופה למחזיקות גביע, ומאז החלו להעפיל לטורניר גם קבוצות אשר זכו בגביע בארצן. בנוסף, קבוצות אשר נושרות מהמקום השלישי של שלב הבתים של ליגת האלופות, עוברות ישירות לשלב 32 האחרונות של הליגה האירופית.

ב-24 במאי 2013 הוחלט בקונגרס אופ"א שהחל מעונת 2014/2015 הקבוצה אשר תזכה בליגה האירופית תקבל בעונה שלאחר מכן כרטיס אוטומטי למפעל הבכיר יותר של היבשת, ליגת האלופות.

נכון לעונת 2018/2019 השחקן עם מספר הזכיות הרב ביותר הוא חוסה אנטוניו רייס, אשר זכה בחמישה גביעי ליגה אירופית שניים עם אתלטיקו מדריד ושלושה עם סביליה.

מבנהעריכה

כמות הנציגות המשתתפות בטורניר נקבעת על פי דירוג הליגות של אופ"א. ככל שמדינה מדורגת גבוה יותר בדירוג, כך היא תשלח יותר נציגות למפעל, והן יחלו להשתתף בשלבים מתקדמים יותר של המוקדמות. בדרך כלל הקבוצות שעולות לליגה האירופית הן אלה שסיימו במקומות הכי גבוהים בליגה שלהן מתחת לקבוצות שהעפילו לליגת האלופות, אם כי באנגליה ובצרפת מוענק מקום לזוכה בגביע הליגה של המדינה. בנוסף, משתתפות שלוש הקבוצות העליונות בדירוג המשחק ההוגן של אופ"א בעונה החולפת.

בכל עונה בחודשים יולי ואוגוסט, נערכים ארבעה סיבובי מוקדמות. בסיבוב המוקדמות הרביעי - הפלייאוף - מצטרפות קבוצות שהודחו בסיבוב המוקדמות השלישי של ליגת האלופות באותה עונה. בסיבוב זה גם מצטרפות הקבוצות מהמדינות המדורגות גבוה בדירוג אופ"א וזוכות הגביעים הלאומיים מ-17 המדינות העליונות, בנוסף ל-35 הקבוצות שעברו את סיבוב המוקדמות השלישי. בסך הכול משתתפות בשלב הפלייאוף 76 קבוצות.

38 הקבוצות שעוברות את סיבוב המוקדמות הרביעי מעפילות לשלב הבתים של הליגה האירופית, ואליהן מצטרפות 10 הקבוצות שהפסידו בשלב הפלייאוף של ליגת האלופות. שיטת שלב הבתים שונה גם היא מזו שהייתה בגביע אופ"א. 48 הקבוצות מחולקות ל-12 בתים בני ארבע קבוצות בכל אחד, כאשר כל קבוצה משחקת פעמיים נגד כל אחת מיריבותיה לבית - אחד באצטדיונה הביתי ואחד באצטדיון היריבה.

שתי הקבוצות שמסיימות ראשונות בכל בית מעפילות לשלב ה"נוקאאוט" הראשון, ואליהן מצטרפות הקבוצות שסיימו במקום השלישי בביתן בשלב הבתים של ליגת האלופות. שלב זה - שלב 32 הגדולות - מתקיים בשיטת משחקי בית וחוץ. המנצחות של סיבוב זה מעפילות לשמינית הגמר שמתקיים, כמו כל שלבי הנוקאאוט הבאים עד לחצי הגמר, ועד בכלל, גם הוא בשיטת בית וחוץ. שתי הקבוצות שמעפילות למשחק הגמר נפגשות למשחק בודד שנערך באצטדיון שנקבע מראש לכל עונה, והוא זה שקובע את הזוכה באליפות הליגה האירופית.

משחקי הגמרעריכה

גביע אופ"א בשיטת בית-חוץעריכה

שנה קבוצה ביתית תוצאה קבוצה אורחת אצטדיון מיקום הערות
1972 אנגליה  וולברהמפטון וונדררס 1–2 אנגליה  טוטנהאם הוטספר אצטדיון מוליניו וולברהמפטון, אנגליה [2]
אנגליה  טוטנהאם הוטספר 1–1 אנגליה  וולברהמפטון וונדררס וייט הארט ליין לונדון, אנגליה
טוטנהאם הוטספר ניצחה 3–2 בסיכום הכולל
1973 אנגליה  ליברפול 3–0 גרמניה המערבית  בורוסיה מנשנגלדבך אנפילד ליברפול, אנגליה [3]
גרמניה המערבית  בורוסיה מנשנגלדבך 2–0 אנגליה  ליברפול בוקלברגשטדיון מנשנגלדבך, גרמניה
ליברפול ניצחה 3–2 בסיכום הכולל
1974 אנגליה  טוטנהאם הוטספר 2–2 הולנד  פיינורד וייט הארט ליין לונדון, אנגליה [4]
הולנד  פיינורד 2–0 אנגליה  טוטנהאם הוטספר דה קויפ רוטרדם, הולנד
פיינורד ניצחה 4–2 בסיכום הכולל
1975 גרמניה המערבית  בורוסיה מנשנגלדבך 0–0 הולנד  טוונטה ריינשטדיון דיסלדורף, גרמניה המערבית [5]
הולנד  טוונטה 1–5 גרמניה המערבית  בורוסיה מנשנגלדבך אצטדיון דייקמן אנסחדה, הולנד
בורוסיה מנשנגלדבך ניצחה 5–1 בסיכום הכולל
1976 אנגליה  ליברפול 3–2 בלגיה  קלאב ברוז' אנפילד ליברפול, אנגליה [6]
בלגיה  קלאב ברוז' 1–1 אנגליה  ליברפול אולימפישטדיון בריסל, בלגיה
ליברפול ניצחה 4–3 בסיכום הכולל
1977 איטליה  יובנטוס 1–0 ספרד (1977)  אתלטיק בילבאו סטאדיו קומונלה טורינו, איטליה [7]
ספרד (1977)  אתלטיק בילבאו 2–1 איטליה  יובנטוס אצטדיון סן ממס בילבאו, ספרד
יובנטוס ניצחה בזכות יתרון שערי חוץ
1978 צרפת  ספורטינג קלוב דה בסטיה 0–0 פ.ס.וו. איינדהובן אצטדיון ארמאנד סזארי בסטיה, צרפת [8]
הולנד  פ.ס.וו. איינדהובן 3–0 צרפת  בסטיה אצטדיון פיליפס איינדהובן, הולנד
פ.ס.וו. איינדהובן ניצחה 3–0 בסיכום הכולל
1979 יוגוסלביה  הכוכב האדום בלגרד 1–1 גרמניה המערבית  בורוסיה מנשנגלדבך אצטדיון הכוכב האדום בלגרד, יוגוסלביה [9]
גרמניה המערבית  בורוסיה מנשנגלדבך 1–0 יוגוסלביה  הכוכב האדום בלגרד ריינשטדיון דיסלדורף, גרמניה
בורוסיה מנשנגלדבך ניצחה 2–1 בסיכום הכולל
1980 גרמניה המערבית  בורוסיה מנשנגלדבך 3–2 גרמניה המערבית  איינטרכט פרנקפורט בוקלברגשטדיון מנשנגלדבך, גרמניה המערבית [10]
גרמניה המערבית  איינטרכט פרנקפורט 1–0 גרמניה המערבית  בורוסיה מנשנגלדבך ואלדשטדיון פרנקפורט, גרמניה המערבית
איינטרכט פרנקפורט ניצחה בזכות יתרון שערי חוץ
1981 אנגליה  איפסוויץ' טאון 3–0 הולנד  א.ז. אלקמאר פורטמן רוד איפסוויץ', אנגליה [11]
הולנד  א.ז. אלקמאר 4–2 אנגליה  איפסוויץ' טאון האצטדיון האולימפי אמסטרדם, הולנד
איפסוויץ' טאון ניצחה 5–4 בסיכום הכולל
1982 שוודיה  גטבורג 1–0 גרמניה המערבית  המבורג אולבי גטבורג, שוודיה [12]
גרמניה המערבית  המבורג 0–3 שוודיה  גטבורג פולקספארקשטדיון המבורג, גרמניה המערבית
גטבורג ניצחה 4–0 בסיכום הכולל
1983 בלגיה  אנדרלכט 1–0 פורטוגל  בנפיקה ליסבון אצטדיון הייזל בריסל, בלגיה [13]
פורטוגל  בנפיקה 1–1 בלגיה  אנדרלכט אצטדיון האור ליסבון, פורטוגל
אנדרלכט ניצחה 2–1 בסיכום הכולל
1984 בלגיה  אנדרלכט 1–1 אנגליה  טוטנהאם הוטספר אצטדיון קונסטנט ונדן סטוק בריסל, בלגיה [14]
אנגליה  טוטנהאם הוטספר 1–1 בלגיה  אנדרלכט וייט הארט ליין לונדון, אנגליה
טוטנהאם הוטספר ניצחה 4–3 בדו-קרב בעיטות עונשין
1985 הונגריה  וידנטון פהרבאר 0–3 ספרד ריאל מדריד אצטדיון שושטוי סיקשקשהרבאר, הונגריה [15]
ספרד ריאל מדריד 0–1 הונגריה  וידנטון פהרבאר אצטדיון סנטיאגו ברנבאו מדריד, ספרד
ריאל מדריד ניצחה 3–1 בסיכום הכולל
1986 ספרד ריאל מדריד 5–1 גרמניה המערבית  פ.צ. קלן אצטדיון סנטיאגו ברנבאו מדריד, ספרד [16]
גרמניה המערבית  פ.צ. קלן 2–0 ספרד  ריאל מדריד אולימפשטדיון ברלין, גרמניה המערבית
ריאל מדריד ניצחה 5–3 בסיכום הכולל
1987 שוודיה  גטבורג 1–0 סקוטלנד  דנדי יונייטד אולבי גטבורג, שוודיה [17]
סקוטלנד  דנדי יונייטד 1–1 שוודיה  גטבורג טנאדיס פארק דנדי, סקוטלנד
גטבורג ניצחה 2–1 בסיכום הכולל
1988 ספרד  אספניול 3–0 גרמניה המערבית  באייר לברקוזן אצטדיון סאריה ברצלונה, ספרד [18]
גרמניה המערבית  באייר לברקוזן 3–0 ספרד  אספניול אצטדיון אולריך הברלנד לברקוזן, גרמניה המערבית
באייר לברקוזן ניצחה 3–2 בדו-קרב בעיטות עונשין
1989 איטליה  נאפולי 2–1 גרמניה המערבית  שטוטגרט אצטדיון סאן פאולו נאפולי, איטליה [19]
גרמניה המערבית  שטוטגרט 3–3 איטליה  נאפולי נקרשטדיון שטוטגרט, גרמניה המערבית
נאפולי ניצחה 5–4 בסיכום הכולל
1990 איטליה  יובנטוס 3–1 איטליה  פיורנטינה סטאדיו קומונלה טורינו, איטליה [20]
איטליה  פיורנטינה 0–0 איטליה  יובנטוס אצטדיון פרטניו אבלינו, איטליה
יובנטוס ניצחה 3–1 בסיכום הכולל
1991 איטליה  אינטר מילאנו 2–0 איטליה  רומא סאן סירו מילאנו, איטליה [21]
איטליה  רומא 1–0 איטליה  אינטר מילאנו סטאדיו אולימפיקו רומא, איטליה
אינטר מילאנו ניצחה 2–1 בסיכום הכולל
1992 איטליה  טורינו 2–2 הולנד  אייאקס סטאדיו דלה אלפי טורינו, איטליה [22]
הולנד  אייאקס 0–0 איטליה  טורינו האצטדיון האולימפי אמסטרדם, הולנד
אייאקס ניצחה בזכות יתרון שערי חוץ
1993 גרמניה  בורוסיה דורטמונד 1–3 איטליה  יובנטוס וסטפאלנשטדיון דורטמונד, גרמניה [23]
איטליה  יובנטוס 3–0 גרמניה  בורוסיה דורטמונד סטאדיו דלה אלפי טורינו, איטליה
יובנטוס ניצחה 6–1 ניצחה בסיכום הכולל
1994 אוסטריה  קזינו קלצבורג 0–1 איטליה  אינטר מילאנו אצטדיון ארנסט האפל וינה, אוסטריה [24]
איטליה  אינטר מילאנו 1–0 אוסטריה  קזינו זלצבורג סאן סירו מילאנו, איטליה
אינטר מילאנו ניצחה 2–0 בסיכום הכולל
1995 איטליה  פארמה 1–0 איטליה  יובנטוס אצטדיון אניו טרדיני פארמה, איטליה [25]
איטליה  יובנטוס 1–1 איטליה  פארמה סאן סירו מילאנו, איטליה
פארמה ניצחה 2–1 בסיכום הכולל
1996 גרמניה  באיירן מינכן 2–0 צרפת  בורדו האצטדיון האולימפי מינכן, גרמניה [26]
צרפת  בורדו 1–3 גרמניה  באיירן מינכן פארק לסקור בורדו, צרפת
באיירן מינכן ניצחה 5–1 בסיכום הכולל
1997 גרמניה  שאלקה 04 1–0 איטליה  אינטר מילאנו פארקשטדיון גלזנקירכן, גרמניה [27]
איטליה  אינטר מילאנו 1–0 גרמניה  שאלקה 04 סאן סירו מילאנו, איטליה
שאלקה ניצחה 4–1 בדו-קרב בעיטות עונשין

גביע אופ"א בשיטת משחק גמרעריכה

 
לוגו גביע אופ"א בשנים 1997–2004
 
לוגו גביע אופ"א בשנים 2004–2009
שנה זוכה תוצאה סגנית אצטדיון מיקום הערות
1998
פרטים
איטליה  אינטר מילאנו 3–0 איטליה  לאציו פארק דה פראנס פריז, צרפת [28]
1999
פרטים
איטליה  פארמה 3–0 צרפת  אולימפיק מרסיי אצטדיון לוז'ניקי מוסקבה, רוסיה [29]
2000
פרטים
טורקיה  גלאטסראיי 0–0[א] אנגליה  ארסנל אצטדיון פארקן קופנהגן, דנמרק [30]
2001
פרטים
אנגליה  ליברפול 4-5[ב] ספרד  דפורטיבו אלבס וסטפאלנשטדיון דורטמונד, גרמניה [31]
2002
פרטים
הולנד  פיינורד רוטרדם 3–2 גרמניה  בורוסיה דורטמונד דה קויפ רוטרדם, הולנד [32]
2003
פרטים
פורטוגל  פורטו 3–2[ג] סקוטלנד  סלטיק האצטדיון האולימפי סביליה, ספרד [33]
2004
פרטים
ספרד  ולנסיה 2–0 צרפת  אולימפיק מרסיי אולבי גטבורג, שוודיה [34]
2005
פרטים
רוסיה  צסק"א מוסקבה 3–1 פורטוגל  ספורטינג ליסבון אצטדיון ז'וזה אלבלדה ליסבון, פורטוגל [35]
2006
פרטים
ספרד  סביליה 4–0 אנגליה  מידלסברו אצטדיון פיליפס איינדהובן, הולנד [36]
2007
פרטים
ספרד  סביליה 2–2[ד] ספרד  אספניול האמפדן פארק גלאזגו, סקוטלנד [37]
2008
פרטים
רוסיה  זניט סנקט פטרבורג 2–0 סקוטלנד  גלאזגו ריינג'רס אצטדיון סיטי אוף מנצ'סטר מנצ'סטר, אנגליה [38]
2009
פרטים
אוקראינה  שחטאר דונצק 2–1[ה] גרמניה  ורדר ברמן אצטדיון שיקרי סראג'ולו איסטנבול, טורקיה [39]

הליגה האירופיתעריכה

 
לוגו הליגה האירופית בשנים 2009–2015
 
לוגו הליגה האירופית החל משנת 2015
שנה זוכה תוצאה סגנית אצטדיון מיקום הערות
2010
פרטים
ספרד  אתלטיקו מדריד 2–1[ו] אנגליה  פולהאם המבורג ארנה המבורג, גרמניה [40]
2011
פרטים
פורטוגל  פורטו 1–0 פורטוגל  בראגה אצטדיון אביבה דבלין, אירלנד [41]
2012
פרטים
ספרד  אתלטיקו מדריד 3–0 ספרד  אתלטיק בילבאו ארנה נציונאלה בוקרשט, רומניה [42]
2013
פרטים
אנגליה  צ'לסי 2–1 פורטוגל  בנפיקה ליסבון אמסטרדם ארנה אמסטרדם, הולנד [43]
2014
פרטים
ספרד  סביליה 0–0 [ז] פורטוגל  בנפיקה ליסבון אצטדיון יובנטוס טורינו, איטליה [44]
2015
פרטים
ספרד  סביליה 3–2 אוקראינה  דנייפר דנייפרופטרובסק האצטדיון הלאומי ורשה, פולין [45]
2016
פרטים
ספרד  סביליה 3–1 אנגליה  ליברפול זנקט יאקוב פארק בזל, שווייץ [46]
2017
פרטים
אנגליה  מנצ'סטר יונייטד 2–0 הולנד  אייאקס פרינדס ארנה סטוקהולם, שוודיה [47]
2018
פרטים
ספרד  אתלטיקו מדריד 3–0 צרפת  אולימפיק מרסיי פארק אולימפיק ליון ליון, צרפת [48]
2019
פרטים
אנגליה  צ'לסי 4–1 אנגליה  ארסנל האצטדיון הלאומי באקו, אזרבייג'ן [49]
2020
פרטים
אנרגה גדנסק גדנסק, פולין
  1. ^ גלאטסראיי ניצחה 1–4 בתום דו-קרב בעיטות עונשין
  2. ^ 4-4 בתום 90 דקות. ליברפול ניצחה בזכות שער זהב שנכבש בדקה ה-26 של ההארכה
  3. ^ 2-2 בתום 90 דקות
  4. ^ 2-2 בתום 90 דקות והארכה. סביליה ניצחה 1–3 בתום דו-קרב בעיטות עונשין
  5. ^ 1-1 בתום 90 דקות
  6. ^ 1-1 בתום 90 דקות
  7. ^ 0-0 בתום 90 דקות והארכה. סביליה ניצחה 2–4 בתום דו-קרב בעיטות עונשין

טבלת זכיותעריכה

קבוצה זכיות סגנויות שנות זכייה שנות סגנות
ספרד  סביליה 5 0 2006, 2007, 2014, 2015, 2016
אנגליה  ליברפול 3 1 1973, 1976, 2001 2016
איטליה  יובנטוס 3 1 1977, 1990, 1993 1995
איטליה  אינטר מילאנו 3 1 1991, 1994, 1998 1997
ספרד  אתלטיקו מדריד 3 0 2010, 2012, 2018
גרמניה  בורוסיה מנשנגלדבך 2 2 1975, 1979 1973, 1980
אנגליה  טוטנהאם הוטספר 2 1 1972, 1984 1974
הולנד  פיינורד 2 0 1974, 2002
שוודיה  גטבורג 2 0 1982, 1987
ספרד  ריאל מדריד 2 0 1985, 1986
איטליה  פארמה 2 0 1995, 1999
פורטוגל  פורטו 2 0 2003, 2011
אנגליה  צ'לסי 2 0 2013, 2019
בלגיה  אנדרלכט 1 1 1983 1984
הולנד  אייאקס 1 1 1992 2017
הולנד  פ.ס.וו איינדהובן 1 0 1978
גרמניה  איינטרכט פרנקפורט 1 0 1980
אנגליה  איפסוויץ' טאון 1 0 1981
גרמניה  באייר לברקוזן 1 0 1988
איטליה  נאפולי 1 0 1989
גרמניה  באיירן מינכן 1 0 1996
גרמניה  שאלקה 04 1 0 1997
טורקיה  גלאטסראיי 1 0 2000
ספרד  ולנסיה 1 0 2004
רוסיה  צסק"א מוסקבה 1 0 2005
רוסיה  זניט סנקט פטרבורג 1 0 2008
אוקראינה  שחטאר דונצק 1 0 2009
אנגליה  מנצ'סטר יונייטד 1 0 2017

ישראל בליגה האירופיתעריכה

  ערך מורחב – קבוצות הכדורגל הישראליות במפעלים האירופיים

עם הצטרפותה של התאחדות הכדורגל הישראלית בשנת 1994 כחברה מלאה באופ"א, זכתה ישראל לנציגה במפעל. הפועל באר שבע הייתה לנציגה הראשונה של ישראל במפעל לאחר שסיימה במקום השלישי בליגה הלאומית. באר שבע הוגרלה במוקדמות הטורניר מול אריס סלוניקי היוונית, הפסידה לה בסיכום שני המשחקים, והודחה מהטורניר.

בעונת 2001/2002 רשמה הפועל תל אביב הישג שיא לקבוצה ישראלית בטורניר, לאחר שהעפילה לשלב רבע הגמר, כשבדרך הדיחה את הקבוצות: אררט ירוואן, גזיאנטפספור הטורקית, צ'לסי, לוקומוטיב מוסקבה ופארמה. בשלב רבע הגמר הודחה על ידי קבוצת מילאן האיטלקית.

בעונת 2005/2006 מכבי פתח תקווה הייתה הקבוצה הראשונה מישראל שהעפילה לשלב הבתים של הטורניר, שנה לאחר שהוכנס שלב זה לטורניר. הקבוצה הוגרלה בבית יחד עם פאלרמו, אספניול, לוקומוטיב מוסקבה וברונדבי והודחה מהטורניר בתום שלב זה.

בעונת 2006/2007 העפילה מכבי חיפה לשלב שמינית הגמר, והפועל תל אביב שאף היא עברה את שלב הבתים, הודחה בשלב 32 האחרונות.

בעונת 2009/2010 הייתה הפועל תל אביב לקבוצה הראשונה שמפעילה לשלב הבתים של הטורניר לאחר שינוי שמו ל"ליגה האירופית". בשלב זה הקבוצה הוגרלה לשחק כנגד סלטיק, המבורג וראפיד וינה. הקבוצה ניצחה בכל משחקי הבית שלה ואת וינה - גם בחוץ. כך, מן המקום הראשון בבית, הפועל עלתה לסיבוב השני (שלב 32 האחרונות), שם הודחה על ידי רובין קאזאן.

בעונת 2011/2012 העפילו לשלב הבתים מכבי חיפה, לאחר שהודחה בפלייאוף ליגת האלופות, הפועל תל אביב ומכבי תל אביב. זו הייתה הפעם הראשונה בתולדות המפעל ששלוש קבוצות ישראליות מעפילות לשלב הבתים. שלוש הקבוצות נעצרו בשלב זה, ולא העפילו לסיבובים הבאים.

הישג שיא לשחקן ישראלי במפעל נרשם בעונת 2012/2013 כאשר יוסי בניון זכה בגביע במדי קבוצת צ'לסי, אם כי בניון לא נטל חלק במשחק הגמר. הישג השיא הקודם היה של דוד פיזנטי ב-1986, עת נטל חלק באחד מצמד משחקי גמר גביע אופ"א, בהם הפסידה קבוצתו, פ.צ. קלן, בסיכום המצטבר, לריאל מדריד.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא הליגה האירופית בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 8 קבוצות נוספות, שנשרו משלב הבתים של ליגת האלופות, מצטרפות בשלב 32 האחרונות
  2. ^ גביע אופ"א לעונת 1971/72 באתר הרשמי של אופ"א
  3. ^ גביע אופ"א לעונת 1972/73 באתר הרשמי של אופ"א
  4. ^ גביע אופ"א לעונת 1973/74 באתר הרשמי של אופ"א
  5. ^ גביע אופ"א לעונת 1974/75 באתר הרשמי של אופ"א
  6. ^ גביע אופ"א לעונת 1975/76 באתר הרשמי של אופ"א
  7. ^ גביע אופ"א לעונת 1976/77 באתר הרשמי של אופ"א
  8. ^ גביע אופ"א לעונת 1977/78 באתר הרשמי של אופ"א
  9. ^ גביע אופ"א לעונת 1978/79 באתר הרשמי של אופ"א
  10. ^ גביע אופ"א לעונת 1979/80 באתר הרשמי של אופ"א
  11. ^ גביע אופ"א לעונת 1980/81 באתר הרשמי של אופ"א
  12. ^ גביע אופ"א לעונת 1981/82 באתר הרשמי של אופ"א
  13. ^ גביע אופ"א לעונת 1982/83 באתר הרשמי של אופ"א
  14. ^ גביע אופ"א לעונת 1983/84 באתר הרשמי של אופ"א
  15. ^ גביע אופ"א לעונת 1984/85 באתר הרשמי של אופ"א
  16. ^ גביע אופ"א לעונת 1985/86 באתר הרשמי של אופ"א
  17. ^ גביע אופ"א לעונת 1986/87 באתר הרשמי של אופ"א
  18. ^ גביע אופ"א לעונת 1987/88 באתר הרשמי של אופ"א
  19. ^ גביע אופ"א לעונת 1988/89 באתר הרשמי של אופ"א
  20. ^ גביע אופ"א לעונת 1989/90 באתר הרשמי של אופ"א
  21. ^ גביע אופ"א לעונת 1990/91 באתר הרשמי של אופ"א
  22. ^ גביע אופ"א לעונת 1991/92 באתר הרשמי של אופ"א
  23. ^ גביע אופ"א לעונת 1992/93 באתר הרשמי של אופ"א
  24. ^ גביע אופ"א לעונת 1993/94 באתר הרשמי של אופ"א
  25. ^ גביע אופ"א לעונת 1994/95 באתר הרשמי של אופ"א
  26. ^ גביע אופ"א לעונת 1995/96 באתר הרשמי של אופ"א
  27. ^ גביע אופ"א לעונת 1996/97 באתר הרשמי של אופ"א
  28. ^ גביע אופ"א לעונת 1997/98 באתר הרשמי של אופ"א
  29. ^ גביע אופ"א לעונת 1998/99 באתר הרשמי של אופ"א
  30. ^ גביע אופ"א לעונת 1999/00 באתר הרשמי של אופ"א
  31. ^ גביע אופ"א לעונת 2000/01 באתר הרשמי של אופ"א
  32. ^ גביע אופ"א לעונת 2001/02 באתר הרשמי של אופ"א
  33. ^ גביע אופ"א לעונת 2002/03 באתר הרשמי של אופ"א
  34. ^ גביע אופ"א לעונת 2003/04 באתר הרשמי של אופ"א
  35. ^ גביע אופ"א לעונת 2004/05 באתר הרשמי של אופ"א
  36. ^ גביע אופ"א לעונת 2005/06 באתר הרשמי של אופ"א
  37. ^ גביע אופ"א לעונת 2006/07 באתר הרשמי של אופ"א
  38. ^ גביע אופ"א לעונת 2007/08 באתר הרשמי של אופ"א
  39. ^ גביע אופ"א לעונת 2008/09 באתר הרשמי של אופ"א
  40. ^ הליגה האירופית לעונת 2009/10 באתר הרשמי של אופ"א
  41. ^ הליגה האירופית לעונת 2010/11 באתר הרשמי של אופ"א
  42. ^ הליגה האירופית לעונת 2011/12 באתר הרשמי של אופ"א
  43. ^ הליגה האירופית לעונת 2012/13 באתר הרשמי של אופ"א
  44. ^ הליגה האירופית לעונת 2013/14 באתר הרשמי של אופ"א
  45. ^ הליגה האירופית לעונת 2014/15 באתר הרשמי של אופ"א
  46. ^ הליגה האירופית לעונת 2015/16 באתר הרשמי של אופ"א
  47. ^ הליגה האירופית לעונת 2016/17 באתר הרשמי של אופ"א
  48. ^ הליגה האירופית לעונת 2017/18 באתר הרשמי של אופ"א
  49. ^ הליגה האירופית לעונת 2018/19 באתר הרשמי של אופ"א


הליגה האירופית - עונת 2018/2019
בית א' בית ב' בית ג' בית ד' בית ה' בית ו' בית ז' בית ח' בית ט' בית י' בית יא' בית יב'
גרמניה  באייר לברקוזן אוסטריה  רד בול זלצבורג רוסיה  זניט סנקט פטרבורג בלגיה  אנדרלכט אנגליה  ארסנל יוון  אולימפיאקוס ספרד  ויאריאל איטליה  לאציו טורקיה  בשיקטש ספרד  סביליה אוקראינה  דינמו קייב אנגליה  צ'לסי
בולגריה  לודוגורץ ראזגרד סקוטלנד  סלטיק דנמרק  פ.צ. קופנהגן טורקיה  פנרבחצ'ה פורטוגל  ספורטינג ליסבון איטליה  מילאן אוסטריה  ראפיד וינה צרפת  אולימפיק מרסיי בלגיה  ראסינג גנק רוסיה  קרסנודאר קזחסטן  אסטנה יוון  פאוק סלוניקי
שווייץ  פ.צ. ציריך גרמניה  רד בול לייפציג צרפת  בורדו קרואטיה  דינמו זאגרב אזרבייג'ן  קרבאך ספרד  ריאל בטיס רוסיה  ספרטק מוסקבה גרמניה  איינטרכט פרנקפורט שוודיה  מאלמה בלגיה  סטנדרד לייז' צרפת  סטאד רן בלארוס  באטה בוריסוב
קפריסין  א.א.ק. לרנקה נורווגיה  רוזנבורג צ'כיה  סלביה פראג סלובקיה  ספרטק טרנבה אוקראינה  וורסקלה פולטבה לוקסמבורג  F91 דודלאנג' סקוטלנד  גלאזגו ריינג'רס קפריסין  אפולון לימסול נורווגיה  FK סרפסבורג טורקיה  אקהיסאר בלדייספור צ'כיה  יבלונץ הונגריה  וידאוטון